הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 40217-08-18

לפני:

כב' השופטת שגית דרוקר
נציג ציבור (עובדים) הגב' שושנה שורק
נציג ציבור (מעסיקים) מר איתן קירשנר

התובעת
הדס לוי
ע"י ב"כ: עו"ד שלמה פרידמן
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אירינה פישר

פסק דין

1. עניינה של תביעה זו בהחלטת הנתבע מיום 3.10.18 לדחות תביעתה של התובעת לתשלום גמלה לשמירת הריון לתקופה שמיום 7.6.17 ועד ללידת התובעת ביום 29.9.17. (להלן: "התקופה שבמחלוקת").
מכתב הדחייה מיום 3.10.18 צורף כנספח ג' לכתב התביעה.
על כך הוגשה התביעה בתיק דנא.

רקע עובדתי

2. התובעת היא ילידת 1980 ( 15.10.1980) בתקופה הרלוונטית להליך הועסקה כמזכירה רפואית בקופת חולים מאוחדת.

3. התובעת הפסיקה עבודתה ביום 6.6.19 וילדה ביום 29.9.17. בשלהי חודש 6/17 הגישה התובעת לנתבע תביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון לתקופה שמיום 7.6.17 ועד ליום 29.9.17. תחילה נדחתה התביעה בשל פרטים שחסרו בה אולם משהשלימה התובעת את כל הפרטים הדרושים שבה ונדחתה התביעה בנימוק לפיו "רופא מומחה לנשים וגניקולוגיה שבחן את האישורים הרפואיים שהמצאת מצא כי אין הצדקה לשמירת הריון...".

מכאן התביעה שלפנינו

4. במסגרת הודעה שהועברה על ידי הצדדים הוסכם עליהם כי ימונה על ידי ביה"ד מומחה, יועץ רפואי, בתחום הגניקולוגיה אשר יחווה את דעתו בשאלה האם מצבה הרפואי של התובעת בתקופה שבמחלוקת הצדיק קביעה כי התובעת נזקקה לשמירת הריון כמשמעות מונח זה בהוראת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה -1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי).

5. לאחר שנאסף כל החומר הרפואי הדרוש, מינה בית הדין את פרופ' יורם בייט, מומחה למחלות נשים ויולדות, על מנת שיחווה דעתו בעניינה של התובעת. המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות:
"... המומחה מתבקש לציין מהו המצב הרפואי ממנו סבלה התובעת
בתקופה מיום 7.6.17 עד ליום 29.9.17.
ג. על בסיס התשובה לשאלה ב' לעיל, יציין המומחה האם המצב הרפואי כאמור בסעיף ב' לעיל היה כזה המצדיק היעדרות מהעבודה בשל אחת החלופות של הגדרת המונח "שמירת הריון" הנזכרות בסעיף א' לעיל.
ד. ככל שהתשובה לשאלה ג' היא חיובית, יפרט המומחה לכמה זמן חייב המצב הרפואי היעדרות מהעבודה?

6. ביום 28.2.19 התקבלה בבבית הדין חוות דעתו של המומחה. בחוות דעתו סיכם המומחה את הממצאים הרפואיים שהועמדו לעיונו. לשאלות בית הדין השיב המומחה כך:

".. ב. התובעת נבדקה פעמיים על ידי אורתופד אשר לא אבחן ממצאים פתולוגיים המסבירים את כאביה של התובעת. כמו כן, לא הייתה פגיעה עצבית כלשהי, פרט למירלגיה פרסטטיקה, תופעה שאינה גורמת לנזק מתמשך וחולפת לאחר הלידה.
ג. תלונותיה של התובעת והממצאים הדלים של האותופד אינם מסכנים את התובעת או את עוברה, וודאי שאינם מצדיקים שמירת הריון. יתר על כן, עיסוקה כמזכירה רפואית אינו מצדיק היעדרות מהעבודה."

7. חוות הדעת הועברה לעיון ותגובת הצדדים. הצדדים לא הגישו שאלות הבהרה על אף החלטה 2.3.19 וביום 4.4.19 הורנו על קידום ההליך אל עבר שלב הסיכומים ונקצבו מועדים להגשתם.

8. התובעת הגישה סיכומיה ביום 29.5.19. בסיכומיה טענה התובעת כי האישורים הרפואיים שצירפה מעידים על כך שהייתה במצב שסיכן אותה ואת עוברה. המומחה לא השיב על השאלה עליה התבקש להשיב. המומחה לא התייחס לסיכום והמלצות מפורשות לעניין שמירת הריון שניתנה על ידי המומחים שבדקו את התובעת ולכך שהתובעת הייתה בהריון בסיכון גבוה.

9. הנתבע בסיכומיו, טוען בין היתר, כי הוא תומך בעמדת המומחה פרופ' בייט שמונה מטעם ביה"ד אשר קבע כי התלונות של התובעת והממצאים האורתופדיים אינם מסכנים את התובעת ו/או את עוברה וודאי שאינם מצדיקים שמירת הריון. התובעת לא עמדה בנטל שהוטל עליה להוכחת תביעתה שכן החומר הרפואי שהוצג על ידי התובעת אינו מעלה כל ראיה אובייקטיבית ואינו מציג כל אבחנה אובייקטיבית שתצדיק שמירת הריון.

הכרעה

10. לאחר שנתנו את דעתנו לחוות הדעת ולטענות הצדדים , ובשים לב לתשתית העובדתית, באנו לכדי מסקנה כי דין התביעה להידחות.

11. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה מטעמו. זאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין.

12. במקרה זה ניתנו חוות דעת מפורטות על ידי המומחה שמונה מטעם בית הדין. המומחה השיב באופן מפורט, ברור, באופן שלא מותיר ספק שהממצאים האורתופדיים לא מצדיקים שמירת הריון.

13. לפי המומחה התובעת סובלת מירלגיה פריסטטיקה שהינה תופעה של בצקת שטחית באזור העצב שגורמת ללחץ ולהרגשת נימול כאשר האורתופד שבדק את התובעת המליץ על משככי כאבים ושמירת הריון. המומחה אשר סקר את המסמכים הרפואיים שעמדו בפניו הבהיר שלא עלה מאלה ממ צאים פתולוגיים המסבירים את כאביה של התובעת. כמו כן, מבהיר המומחה כי מניתוח המסמכים הרפואיים לא הייתה פגיעה עצבית כלשהי כאשר התופעה ממנה סבלה התובעת מבצקת שטחית שאינה מסכנת אותה או את עוברה. בבסיס עמדה זו של המומחה עמדו מספר טעמים.

14. האחד, האישורים הרפואיים שהומצאו למומחה העידו על כאבים בגב ובאגן שלוו בקושי בהליכה ובעמידה (אישור אורתופד ד"ר צרפתי מיום 7.6.17), לא הודגם חסר נוירולוגי בגפיים תחתונות לא היו נמצאו פתולוגיים. בבדיקה נוספת כעבור 5 שבועות התלוננה התובעת על הרגשת הירדמות בירך שמאל וכאבים בגפיים תחתונות שאז ובחנו סימנים האופיניים למירלגיה פרסטטיקה ללא נזק שרירי או עצבי והכוח הגס נמצא שמור. כמו כן, ביום 27.8.17 התלוננה התובעת על בצקות בגפיים וכאבים – בהעדר ממצאים פתולוגיים (נזק עצבי או שרירי כשהכוח נמצא שמור) קבע המומחה ד"ר בייט כי התופעה של מירלגיה פריסטטיקה ממנה סבלה התובעת לא סיכנה אותה או את עוברה כשהתופעה חולפת לאחר הלידה.

15. לא מצאנו טעם שלא לאמץ מסקנה זו של המומחה, ומטעם זה דין התביעה להדחות.

16. לאור כל האמור לעיל, מצאנו שיש לאמץ את מסקנותיו של המומחה המבוססות על הידע הרפואי שלו. בבסיס קביעתו כי התופעה ממנה סבלה התובעת ועיסוקה כמזכירה רפואית אינה מצדיקה שמירת הריון והיעדרות מהעבודה, בין היתר, בהעדר ממצאים פתולוגיים ובהעדר נזק עיצבי או שרירי כשהכוח הגס נמצא שמור; חוות דעתו של המומחה היתה עקבית ונסמכה על התשתית העובדתית הרפואית שהונחה בפניו ולא מצאנו פגם במסקנותיו.

17. על יסוד כל האמור, התביעה נדחית. כמקובל בהליכים שעניינם בטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

18. לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לערער עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

ניתן היום, ז' אב תשע"ט, (08 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור עובדים
הגב' שושנה שורק

שגית דרוקר שופטת
אב"ד

נציג ציבור מעסיקים
מר איתן קירשנר