הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 35918-09-16

לפני:
כב' השופטת עידית איצקוביץ

התובעת:
מאיה שניידר
ע"י ב"כ עו"ד סבג
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רייכנברג

החלטה

לפני בקשה מטעם ה תובעת למינוי מומחה נוסף.

ההליכים בתיק עד כה
בדיון מיום 7.5.17 קבעתי את התשתית העובדתית בתיק ומינינו, בהסכמת הצדדים, מומחה מטעם בית הדין, ד"ר דוד אנג'ל, מומחה לכירורגיה אורתופדית, כדי שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובלת התובעת והקשר הסיבתי בינה ובין התאונה שאירעה לה.

ביום 16.5.17 התקבלה חוות דעתו של המומחה בה נקבע כי התובעת סבלה מכאבי גב תחתון על רקע בלטי דיסק בע"ש מותני, מחלתה קדמה לאירוע וכי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין מחלת הגב של שלה ( להלן – חוות הדעת הראשונה).

בהמשך, לבקשת ב"כ התובעת, התרתי בהחלטה מיום 29.6.17 להפנות למומחה שאלות הבהרה. המומחה השיב עליהם בתשובותיו מיום 11.7.17 ( להלן – חוות הדעת השנייה). חוות דעת זו ניתנה על פ י סיכומי התיק שהיו בידי המומחה, כאשר התיק הרפואי היה בבית הדין. המומחה חזר ושלל קשר סיבתי בין התאונה למחלת הגב של המבקשת.

לאחר קבלת חוות הדעת השנייה של המומחה, ביקשה התובעת להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות , לאחר שהחומר הרפואי יועבר למומחה.

בהחלטתי מיום 16.10.17 התרתי שאלות הבהרה נוספות, וזאת לאור בקשת ב"כ התובעת ל"עיון חוזר". המומחה השיב על שאלות ההבהרה הנוספות בתשובותיו מיום 10.10.17 ( להלן – חוות הדעת השלישית) [ התאריך שנכתב על חוות הדעת השלישית זו כפי הנראה טעות והתאריך הנכון הוא 30.10.17 ].

כך קבע המומחה בחוות הדעת השלישית:
"כאשר יש אירוע חריף של בלט או פריצת דיסק או אף החמרה חריפה במחלה זו צפוי הדבר להשתקף ברישומים הרפואיים בתקופה שבסמוך לאחר התאונה. כפי שציינתי בתשובותיי אין בדרך כלל "ודאות" ברפואה. אולם בהינתן תלונות על כאב גב תחתון קודם לתאונה כולל נפילה על העכוז בשנת 2009 ואחריה רגישות עזה בגב התחתון, בהינתן חסר רישומים שמציינים תלונה בגב התחתון בתקופה הסמוכה לאחר התאונה, ובהינתן העובדה שנפילה על העכוז ולאחריה רגישות עזה בגב התחתון מתאימה לגרום נזק לדיסקים בגב התחתון לאין ערוך יותר ממנגנון של נוסעת שישבה בכיסא באוטובוס שנפגע מהצד, דעתי היא כי התאונה לא גרמה למחלת הגב התחתון ואף לא להחמרה בה".

ביום 26.12.17 הגיש ב"כ התובעת בקשה למינוי מומחה נוסף וזאת בהמשך לתשובות המומחה לשאלות ההבהרה הנוספות מיום 10.10.17 . ביום 22.1.18 הגיש הנתבע תגובה לבקשה זו.

טענות התובעת
התובעת טענה כי המומחה לא השיב בחוות הדעת השלישית על רוב השאלות שהיה עליו להשיב ואלה שהשיב עליהן, השיב תשובות לקוניות ומתחמקות.
בניגוד לדרישת בית הדין כאמור בסעיף 2 לכתב המינוי, המומחה לא פירט האם קיימים בתובעת נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה לה לחלות במחלה אילולא מקרה זה.
המומחה לא נתן תשובה ראויה לעובדה כי המחלה ממנה סובלת התובעת בגב התחתון לאחר התאונה מקורה בפגיעה בצד ימין התואמת את תלונותיה, וזאת בניגוד מוחלט לתלונות על כאבים בצד שמאל, אותו צד שממנו סובלת בגין האבנים בכליות.
המומחה טעה כאשר קבע כי הנפילה הבודדת משנת 2009 היא שגרמה לפריצת דיסק ועת ששלל קשר סיבתי בין חבלה בתאונה לבין תלונות שהחלו חודש ימים לאחר התאונה, וזאת בהיעדר כל ממצא רפואי הדמייתי או אחר המצביע על אפשרות לפרוץ מחלת גב. כמו כן, המומחה לא נתן הסבר כיצד משנת 2009 ועד לשנת 2016 לא התלוננה התובעת על כאבי גב.

טענות הנתבע
הנתבע התנגד למינוי מומחה נוסף בטענה כי חוות דעתו של המומחה לרבות תשובותיו לשאלות ההבהרה ענייניות ויש בהן כדי להשיב על השאלות שנשאל, המומחה עקבי בהכרעתו ומפרט מה עומד בבסיס הכרעתו. לפיכך אין עילה למנות מומחה אחר תחתיו.
לטענת הנתבע המומחה הפנה לשני נתונים מתיקה הרפואי של המבקשת : נפילה על העכוז בשנת 2009 ורישומים נוספים על כאבי גב תחתון המופיעים בכרטיס הרפואי של התובעת בשנת 2013. בכך השיב המומחה לשאלה באשר לנתונים הקליניים.
המומחה השיב לכלל השאלות שהופנו אליו. המומחה חזר וקבע כי התלונות ברישומים השונים הינם אודות כאבים בגב התחתון. כמו כן, המומחה דבק בהשקפתו כי פריצת דיסק או אף החמרה חריפה צריכים להשתקף בתקופה הסמוכה לפגיעה על מנת לקבוע כי התאונה היא שגרמה למחלה בגב התחתון.
לדברי המומחה, היעדר רישומים בדבר תלונות על כאבי גב ממועד סמוך לאירוע הפגיעה הוא הסממן המובהק לכך שלא קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בגב לבין התאונה.
המומחה קבע כי ברישומים משנת 2013 אין התייחסות לצד לגביו מתייחסות התלונות של התובעת, למעט בבדיקה גופנית שם צוין צד שמאל, וכי יש בכך כדי לחזק הערכה כי המקור לכאב הינו אורתופדי.
מהמסמכים השונים, הממצאים הרפואיים ומתלונות ה תובעת הסיק המומחה כי לא קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בגב שנטענה לבין התאונה.

דיון והכרעה
בהנחיית נשיא בין הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע:
"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף אם מצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו."

לאחר שבחנו את בקשת התןבעת ואת תגובת הנתבע הגענו לכלל מסקנה כי המקרה שלפנינו אינו מקרה חריג המצדיק מינוי מומחה נוסף. לא מצאנו כי הקריטריונים למינוי מומחה נוסף כפי שנקבעו בהנחיות נשיא של בית הדין הארצי לעבודה התקיימו בענייננו: לא התרשמנו כי לא ניתנו תשובות לשאלות חיוניות להכרעה בהליך; כי המומחה מחזיק באסכולה רפואית המחמירה עם התובעת או כי נדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת הפגימה. על כן, אנו דוחים את בקשת התובעת למנות מומחה נוסף בתיק.

עוד יוער באשר לשאלות ההבהרה כי לאחר שהמומחה קיבל לידיו את כל החומר הרפואי בתיק הוא הבהיר כי אין שינוי בתשובותיו. אנו סבורים כי המומחה ענה על כלל שאלות ההבהרה שהוצגו בפניו על ידי בית הדין, לאור בקשת ב"כ התובעת, וכי חוות הדעת שנתן ברורות.

על ב"כ הצדדים להגיש סיכומים. ב"כ התובעת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו, ב"כ הנתבע תוך 30 ימים מקבלת סיכומי ב"כ התובע.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ח, (04 פברואר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.