הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 3474-10-16

17 אפריל 2019

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

התובע
אריה גרין
ע"י ב"כ: עו"ד ינון תמרי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אירית רייכנברג

פסק דין

1. השאלה הנצבת במוקד הליך זה היא האם בדין נדחתה תביעת התובע להכרה בפגיעה בברכו בשל אירוע תאונתי אשר ארע ביום 15.4.16.

2. בהסכמת הצדדים מונה מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע התאונתי ובין המחלה ממנה סובל התובע.

3. בחוות דעת המומחה מיום 1.7.18 נקבע כדלקמן:

"א. התובע סבל מקרע במניסקוס המדיאלי בברך שמאל.

ב. אין קשר סיבתי בין האירוע מיום 15.4.16 לבין מחלתו. קרע גדול במניסקוס המידיאלי בברך שמאל נמצא בבדיקת MRI כבר בדצמבר 2012 וטופל בניתוח בינואר 2013.
גם הכאבים בשנת 2016 החלו עוד לפני האירוע. בתאריך 9.2.16 (חודשיים לפני האירוע), כותב האורתופד המטפל כי יש כאב בברך שמאל מזה חצי שנה. בבדיקה נמצאו כבר אז סמנים לקרע במניסקוס המדיאלי. הוא טופל בפיזיותרפיה לברך בטיפולים רצופים לפני האירוע ואפילו טופל ביום האירוע עצמו.
במטרות הטיפול כותב הפיזיותרפיסט "יעבור מישיבה לעמידה ללא כאב". כלומר גם כאב במעבר מישיבה לעמידה קדם לאירוע.
ברישום הפיזיותרפיסט ביום האירוע מצין כי האורתופד הפנה אותו
לבדיקת MRI . כלומר בדיקת ה –MRI שהדגימה בהמשך את הקרע במניסקוס, הוזמנה עוד לפני האירוע.
בנוסף אציין שקימה מישיבה על כיס א יכולה בהחלט לכאוב כשיש כבר קרע במניסקוס, אולם אינה מתאימה במנגנון תאונתי שגורם לקרע.
מסיבות אלה דעתי היא כי מחלתו קדמה לאירוע ואף לא החמירה בו".

4. לבקשת התובע נשלחו אל המומחה הרפואי שאלות ההבהרה הבאות:
"1.תשומת לב המומחה כי הניתוח בשנת 2013 היה לברך ימין ולא לברך שמאל נשוא תביעה זו, וה MRI משנת 2012 היה לברך ימין. האם יש בממצא זה בכדי לשנות את חוות דעתך?

2. תשומת לב המומחה כי התלונות בשנת 2013 היו בגין ברך ימין. ראה האישור מיום 15.1.13 . האם יש בכך בכדי לשנות את חוות דעתך?

3. תשומת לב המומחה כי :
א. הממצא של הקרע במניסקוס השמאלי אובחן בבדיקת MRI שבוצעה לאחר האירוע. האירוע היה ביום 15.4.16.
ב. התובע הצהיר בבית הדין כי הוא סבל מכאבים לפני האירוע, ללא כל אירוע מיוחד, ואף פנה לרופאים לפני האירוע בתלונה על כאבים, אך הכאב שחש בעת האירוע היה כאב שונה וחד מהכאבים שחש קודם לכן.
ג. כל הבדיקות שנעשו לתובע לפני האירוע נעשו על רקע תלונותיו שהוא סובל מכאבים בברך שמאל זמן מה לפני האירוע, כאשר הוא סבר שמדובר בדלקת בעקבות העומס שנוצר על רגע שמאל בעקבות המגבלה של רגל ימין הדומיננטית (לאחר הניתוח בשנת 2013).

4. לאור כל האמור בסעיפים א', ב' ו – ג' , ולאור העובדה כי כאמור הניתוח
בשנת 2013 היה לברך ימין ולא לברך שמאל, האם יש בכך כדי לשנות את חוות דעתך?

5. בחוות דעתך אתה כותב כי בבדיקה נמצאו סימנים של קרע במניסקוס המידיאלי . למה כוונתך? לאיזו בדיקה מדובר? ולאיזה ממצאים הנך מתייחס?

6. האם לא יתכן שקימה מישיבה על כיסא בתנוחה לא נכונה או לא נוחה לברך, בצורה חדה, תגרום לקרע במניסקוס?

7.אם תשובתך לשאלה הקודמת היא שלילית, אנא הסבר על מה הנך מתבסס? אנא הסבר איזו סוג של פעולה יכולה לגרום לקרע במניסקוס?"

5. ביום 20.10.18 השיב המומחה על שאלות ההבהרה וכך קבע:

"א. כן, נכון. הקרע במניסקוס שנמצא וטופל בשנת 2012 ו 2013 היה בברך ימין. עם זאת הרישומים מצביעים בברור על כך שגם הבעיה בברך שמאל קדמה לאירוע מיום 15.4.16. בתאריך 20.8.12 מצוין כאב בברך שמאל וקושי ביישור שלה. (אני מקבל רישום זה "עם גרגיר של מלח" משום שרוב הרישומים בתקופה זו מתייחסים לברך ימין).
עם זאת הרישומים בתחילת 2016 מצביעים להערכתי על כך שהקרע במניסקוס קדם לאירוע: ב 9.2.16 פניה לאורתופד עם תלונה כאב בברך שמאל מזה חצי שנה. בבדיקה אורתופדית נמצאה רגישות במרווח המפרקי המדיאלי וסמנים מניסקאליים שמחשידים לקרע במניסקוס המדיאלי . הוא הופנה לטיפולי פיזיותרפיה.
בתאריך 29.2.16 ברישומי הפיזיותרפיה נרשם במטרות הטיפול לטווח קצר: "ילך 10 דק' ללא כאב, וכן "יעבור מישיבה לעמידה ללא כאב". מרישום זה אפשר ללמוד כי ההליכה הייתה מוגבלת כבר בפברואר לעשר דקות וכי כבר אז היו כאבים בברך בקימה מישיבה לעמידה (כמו ביום האירוע). בתאריך 14.4.16 (יום לפני האירוע הנדון) נבדק מר גרין אצל אורתופד . נמצאו שוב בבדיקת הברך סמני קרע במניסקוס המדיאלי והוא הופנה לבדיקת MRI . כלומר גם בדיקת ה MRI שהראתה את הקרע במניסקוס הוזמנה עוד לפני האירוע.
........
ה. כפי שציינתי למעלה אורתופד שבדק את מר גרין מצא עוד לפני האירוע בבדיקה גופנית סימנים לקרע במניסקוס. הסמנים המקובלים הם רגישות במימוש או לחץ מעל המניסקוס, ומבחנים כמו מקמרי, שטינמן , אפלי ואחרים. (האורתופד לא פרט איזה מבחנים הוא עשה אלא רק ציין שיש בבדיקה סמנים לקרע במניסקוס המדיאלי.

ו. לא סביר שרק קימה מישיבה על כיסא, גם בתנוחה לא נוחה לברך, תגרום קרע במניסקוס. בהחלט סביר שכאשר יש קרע במניסקוס , הוא יכאב בזמן ביצוע פעולה זו.

ז. חבלות שגורמות בדרך כלל לקרע במניסקוס הן נפילה עם תנועה סיבובית בברך, כמו למשל תיקול במשחק כדורגל, נפילה עם סיבוב במשחק כדורסל, נפילה בסקי שלג. כמו כן קרעים רבים במניסקוס מתפתחים כהליך תחלואי ניווני במשך השנים.

להערכתי ע"פ הרישומים שתיארתי מהחודשים שלפני האירוע, היה הקרע במניסקוס קיים לפניו. בדיקת ה MRI בוצעה אמנם אחרי האירוע אולם הוזמנה עוד לפניו.
כאב הורגש בקימה מהכיסא , אולם הכאב היה על רקע הקרע שלהערכתי קדם לאותה קימה מהכיסא".

6. לבקשת ב"כ התובע ביום 3.1.19 , הועברה אל המומחה הרפואי שאלת הבהרה נוספת בה התבקש להבהיר כדלקמן:
"בחוות דעתך נקבע כי "האורטופד לא פרט איזה מבחנים הוא עשה אלא רק ציין שיש בבדיקה סימנים לקרע במיניסקוס המדיאלי" – כבוד המומחה מתבקש להבהיר היכן נרשמו המילים "סימנים לקרע במינסקוס המדיאלי".

7. ביום 9.1.19 השיב המומחה לשאלת ההבהרה וכך קבע:
"לא כתבתי שהמילים "סימנים לקרע במיניסקוס מדיאלי" רשומות בדיוק בנוסח זה. בתאריך 9.2.16 (חודשיים לפני האירוע) כותב ד"ר עוז הדר (האורתופד שגם ניתח אותו בהמשך) כי יש כאב בברך שמאל מזה חצי שנה. בבדיקה גופנית הוא מצא רגישות במרווח המדיאלי והוא רושם במפורש "סימנים מניסקאליים+ למניסקוס המדיאלי".
בתאריך 14.4.16 (יום לפני האירוע) הוא נבדק ע"י אורתופד נוסף (ד"ר רגב עמית) שרושם גם כן רגישות במרווח המדיאלי, סמנים מניסקאליים +למניסקוס המדיאלי. אורתופד זה מפרט אף יותר ורושם "סימני גרוי מדיאלים לקרן הקדמית במניסקוס המדיאלי". בדיקת MRI לברך הוזמנה באותו יום שלפני אירוע הקימה מהכסא" .

תמצית טענות הצדדים
8. לטענת התובע, שגה המומחה עת סבר כי הקרע אשר התגלה בשנת 2012 היה בברך ש מאל. מדובר בטעות בסיסית ויסודית אשר המומחה לא הסביר אותה במענה לשאלות ההבהרה אשר נשלחו אליו ולא היה מוכן להודות בטעותו על כן, קיים חשש כי חוות דעת המומחה אינה אובייקטיבית. עוד נטען כי ערב התאונה התלונן התובע על כאבים בלבד ואין כל אבחנה אחרת או אינדיקציה לקרע במניסקוס לפיכך, לגישת התובע יש להורות על מינוי מומחה רפואי אחר.

9. לטענת הנתבע המומחה הרפואי השיב לשאלות ההבהרה אשר נשלחו אליו והבהיר כי הבעיה הרפואית הייתה קיימת טרם האירוע וקדמה לו. בתשובותיו לשאלות ההבהרה חזר המומחה על קביעתו והבהיר כי על פי התיעוד הרפואי, הבעיה בברך קדמה לאירוע. עוד נטען כי חוות דעת המומחה בהירה ברורה ומנומקת ויש לאמץ קביעות המומחה המבוססות על העובדות אשר נקבעו על ידי בית הדין.

דיון והכרעה
10. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים , חוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות בהתאם לקביעות המומחה בחוות דעתו.

11. חוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה מנומקות ומפורטות ותואמות את דרישות ההלכה הפסוקה. אכן בחוות הדעת הראשונה ייחס המומחה את הניתוח לרגל שמאל שעה שלא זו הרגל אשר נותחה. עם זאת בהמשך ובמענה לשאלות ההבהרה הודה המומחה והבהיר כי: " כן, נכון. הקרע במניסקוס שנמצא וטופל בשנת 2012 ו 2013 היה בברך ימין. עם זאת הרישומים מצביעים בברור על כך שגם הבעיה בברך שמאל קדמה לאירוע מיום 15.4.16. בתאריך 20.8.12 מצוין כאב בברך שמאל וקושי ביישור שלה".
מהאמור לעיל עולה כי המומחה היה ער לטעות אשר דבקה בחוות דעתו אולם, הבהיר ופרט מדוע אין בדבר ללמד על קשר סיבתי בין האירוע ובין מחלת התובע בברך שמאל, מחלה אשר תחילתה כפי שהבהיר המומחה, טרם האירוע הנטען.

12. בהמשך ובמענה לשאלת הבהרה נוספת אשר הועברה אל המומחה הבהיר כי בבדיקה הגופנית כחודשיים טרם האירוע, נמצאה רגישות במרווח המדיאלי כאשר הרופא רשם "סימני ם מניסקאליים+ למניסקוס המדיאלי" ואף בדיקה מאוחרת יותר על ידי אור תופד נוסף העלתה כי נמצאו סימנים מניסקיאליים במניסקוס המדיאלי. על סמך ממצאים אלו אשר קדמו לתאונה, קבע המומחה כי לא קיים קשר סיבתי בין האירוע וב ין המחלה ממנה סובל התובע בברכו.
הנה כי כן, עיון בחוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה מעלה כי עמדתו מנומקת וברורה ומושתת על הקביעות העובדתיות אשר הועברו אליו על ידי בית הדין, לאורן הבהיר מדוע מבחינה רפואית ב התבסס על מסמכי התיק, סבר כי לא קיים קשר סיבתי רפואי.

13. הלכה פסוקה ומושרשת היא כי ניתן משקל מיוחד לחוות דעת המומחה אשר מונה כדי לייעץ לבית הדין בתחום הרפואי, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם בית הדין רבה יותר. עוד נקבע כי מטבע הדברים, מייחס בית הדין לחוות הדעת משקל מיוחד, הגם שאין הוא כבול בה. כמו כן בשאלות רפואיות יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצא דופן, לעשות כן (ראו: עב"ל 388/05 אליעזר וידר – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 28.2.2006); עב"ל 243/05 שמעון מסיכה – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.8.2007); עב"ל 648/06 ניסים לוי – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.1.2007); עב"ל עב"ל 310/07 בשארה באסם – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 3.2.2008)).

14. נוסף על האמור לעיל, קבעה הפסיקה כי ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה (עב"ל 1608/04 שלום אזולאי - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (מיום 27/1/10)).

15. לאור האמור לעיל , משלא מצאתי כל סיבה לחרוג מקביעות המומחה בחוות דעתו, אשר הינן מנומקות וברורות, דין התביעה להידחות.

אין צו להוצאות.

לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ב ניסן תשע"ט, (17 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .