הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 33894-03-18

לפני:
כב' השופטת הדס יהלום, סגנית נשיא ה

המערער
תייסיר מזיד
ע"י ב"כ עו"ד יוסי אלברק
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד איילת ברעם

פסק דין

1. בפני ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים מיום 17/2/17.
להלן יפורט הרקע העובדתי ונימוקי הערעור:
א. המערער נפגע בפגיעה בעבודה ביום 25/11/14.
ב. המערער נפגע בעודו ישוב על סולם, בפיסוק, כאשר קורה שהורמה על ידי מלגזה, פגעה בו וגרמה לשבר בירך.
ג. לטענת המערער, הפגיעה גרמה גם לנזק בדרכי השתן ושופכה.
ד. לטענת המערער, הוועדה, שבה לא ישב רופא דובר ערבית, התעלמה מנכויותיו בתחומים האורטופדי , הנוירולוגי והאורולוגי.
ה. נטען כי הוועדה התעלמה מחוות דעת שעמדו בפניה.
ו. נטען כי הוועדה קבעה אמנם שנותרה צלקת, אך לא העניקה אחוזי נכות בגינה.
ז. כן נטען לפגם בהחלטת הוועדה בכל הנוגע למסוגלות לחזור לעבודה.

2. המשיב הגיב בכתב וטען:
א. בתחום האורולוגי – יש החלטה חלוטה מיום 9/10 /16 לפיה אין קשר סיבתי בין התלונות בתחום האורולוגי לבין התאונה. התייחסות הוועדה לתחום זה נעשתה למעלה מהדרוש, ותוך התייחסות לבדיקות חדשות בלבד.
ב. בתחום הנוירולוגי – הוועדה לא מצאה חסר נוירולוגי. הוועדה התייחסה לחוות דעת שעמדה בפניה וקבעה שאינה מקבלת את ממצאיה, לאור שוני במסמכים.
ג. בתחום האורטופדי – הוועדה ערכה בדיקה ונימקה מדוע מקבלת את חוות הדעת באופן חלקי. מדובר בשיקול דעת רפואי.

3. בישיבת 6/11/18 בפני כב' הרשמת חבקין, ביקש ב"כ המערער לטעון בפני שופטת.

4. בדיון בפניי חזרו הצדדים על טענותיהם.
בפתח הדיון הפניתי לכך שהוועדה לא התייחס לחוו"ד שהגיש המערער, בתחום האורולוגי.
על כך טענה ב"כ המשיב שהוועדה כלל לא היתה אמורה לדון בתחום האורולוגי, שכן בעניין זה יש החלטה חלוטה של וועדה קודמת, בדבר העדר קשר סיבתי.

5. בתום הדיון הוגשו סיכומים בכתב מטעם המערער.
במסגרת הסיכומים, מלין ב"כ המערער על החלטת וועדה מיום 2/2/16, בתחום האורולוגי.
יאמר כבר עתה, כי החלטה זו היא החלטה חלוטה שעליה לא הוגש ערעור. לכן אין מקום לטענות אלה ולא אדון בהם במסגרת פסק הדין.
עוד מלין ב"כ המערער על כך שלטענתו, אין מדובר ב"וועדה" אלא ברופא אחד מכל דיסציפלינה.

בכל הנוגע לוועדה מושא הליך זה, מיום 17/12/17, נטען:
א. הוועדה קבעה שאין ממצא חבלתי בעוד שלטענת המערער – קיים ממצא חבלתי ולראיה, שלוש שנים אחרי האירוע, המערער מתהלך עם מקל והוא צולע. המערער מלין על קביעת הוועדה כי מדובר ב"הגבלה תפקודית קלה".
ב. בנוגע לתחום הנוירולוגי, מלין על כך שהוועדה דחתה את חוות הדעת מטעמו לאור קביעת ממצאים שונים על ידה, אך לטענתו קביעה זו אינה מפורטת כלל.
כמו כן הוועדה התעלמה מכך שמדובר בבדיקה שנעשתה בחודש 12/17 בעוד חוות הדעת נכתבה בחודש 2/16.
ג. בתחום האורולוגי טען כי הוועדה היתה "ערכאה שניה" לדיון בתחום האורולוגי וכי למעשה בדקה את התעוד הישן ולא רק את התעוד החדש.
לטענתו, הוועדה לא תארה נכון את מהות התאונה ומכאן טעותה בקביעת העדר קשר סיבתי בתחום האורולוגי.
עוד הפנה למסמכים רפואיים וכן לכך שבי"ח שיבא סבור שיש קשר סיבתי בין הפגיעה האורולגית לבין התאונה.

6. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שבפני, להלן פסק הדין.

7. אורטופדיה
הוועדה קבעה כי מדובר בשבר שהתחבר היטב והותיר כנראה הגבלה תפקודית קלה בלבד.
הוועדה התייחסה למסקנות של ד"ר קלגנוב מטעם המערער , ומצאה לנכון לקבל את חוות דעתו באופן חלקי ולקבוע נכות בשעור נמוך יותר.

8. מדובר בקביעה רפואית המסורה לש יקול דעת הוועדה.
עצם העובדה שהמערער צולע ומתהלך עם מקל, אינה מקנה כשלעצמה, אחוזי נכות גבוהים. את גובה הנכות אמורים חברי הוועדה להעריך, על פי שיקול דעתם הרפואית. בית הדין אינו מתערב בכך כל עוד מדובר בשיקול דעת רפואי .

9. לפיכך, הערעור בתחום האורטופדי נדחה.

10. נוירולוגיה
הוועדה קבעה שלא נותרה נכות בגין התאונה.
בהתייחס לחוו"ד ד"ר לוזון מתאריך 18/4/16, קבעה שממצאי הבדיקה של ד"ר לוזון שונים ממצאי הבדיקה שלה ולכן הוועדה לא קיבלה את מסקנותיו.

11. באשר לטענת המערער לעניין הפער בין ממצאי הבדיקה (פברואר 2016 אל מול דצמבר 2017) אציין כי בעניינו של המערער התכנסה וועדה בשנת 2016 אשר בחנה את מצבו. הוועדה הנוכחית התכנסה בשנת 2017 ודנה במצבו של המערער במועד ההתכנסות. במועד זה, קבעה הוועדה לאחר בדיקת המערער, כי ממצאיה שונים מהממצאים של דר' לוזון. המערער לא הציג בפני הוועדה חוות דעת עדכנית. לפיכך, החלטת הוועדה ניתנה כדין, על פי שיקול דעתה הרפואי.

12. אורולוגיה
הוועדה פרטה את דעתה בהרחבה בתחום האורולוגי.
כך נכתב:

"הוועדה עיינה בחומר שבתיק וקובעת שאין כל תיעוד חדש מבחינה אורולוגית מעבר לתיעוד שכבר עמד בפני ד"ר גורן בחוות הדעת שניתנה ב-9.10.16 עיינתי באופן ספציפי בתיעוד מהמחלקה האורולוגית ומהמכון האורולוגי משנת 2016 עת עבר ניתוח TURP בגין הגדלת ערמונית עם עצירת שתן (נשא קטטר קבוע) סיכום ביקור במכון האורולוגי מ-1/16: התובע נשא קטטר, בבדיקה אורדינמית נמצא נפח כיס שתן תקין. קיימת התכווצות הדטרוזור בלחצים גבוהים דבר המעיד על הפרעה חסימתית קשה במוצא כיס השתן על רקע של ערמונית מוגדלת (תחלואה אופיינית לגיל) במסמכים אלה רשום כי ידוע על מקודם על SPINAL STENOSIS על רקע תחלואתי בלבד.
לאחר הניתוח שעבר קובעת המחלקה שמטיל שתן באופן לפי US עם שאריות שתן של 5 סמ"ק.
לאור כל הממצאים מדובר בתחלואה טבעית לגיל, הגדלת ערמונית שחייבה ניתוח כריתת ערמונית ואין קשר לתאונה שעבר.
על אין אונות אין בכלל תיעוד".

13. כפי שהובהר, ועדה קודמת, משנת 2016 קבעה העדר קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין הנכות בתחום האורולוגי.
על כך אין חולק.

14. לטענת המערער, שעה שהוועדה הנוכחית דנה מחדש בתחום האורולוגי, הרי שיש לבחון את החלטתה זו, בהתעלם מקביעה קודמת השוללת קשר סיבתי.
טענה זו נדחית.
הוועדה לעררים טעתה בכך שהתייחסה לפגיעה האורולוגית, אף שקיימת החלטה חלוטה כי לא קיים קשר סיבתי בין פגיעה זו לבין הארוע בעבודה. טעות של הוועדה והתייחסות שלה לתחום שכבר הוכרע בעבר, אינה יכולה להקים למערער זכות שאינה קיימת.

ממילא, הוועדה שדנה מחדש, קבעה אף היא שאין קשר סיבתי בין הפגיעה האורולוגית לבין התאונה ומדובר בדעה רפואית המבוססת על מסמכים.
15. סוף דבר, הערעור נדחה.
לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז אדר ב' תשע"ט, (03 אפריל 2019), במעמד בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

חתימה