הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 32772-03-17

19 אוגוסט 2019
לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

התובע:
בורכוב ארז
ע"י ב"כ: עו"ד עינת רננה אלהרר

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד לירון דגון

החלטה
1. מר ארז בורכוב (להלן-התובע )עבד במשך כ- 24 שנים כסבל האחראי על פירוק וסידור סחורה בחברה לייצור רהיטים. תביעת התובע להכרה בפגיעה בגבו כתוצאה מתנאי עבודתו, על פי תורת המיקרוטראומה , נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן-הנתבע), מן הטעם כי לא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודת התובע, מכאן ההליך אשר לפניי.

טענות הצדדים
2. לטענת התובע, במסגרת עבודתו כסבל עבד בין 9 ל- 12 שעות ביום , במהלכן נדרש לסדר סחורה על עגלות ולצורך כך הרים פרטי עץ כבדים באופן חוזר ונשנה תוך כדי ביצוע אותה פעולה ותנועה. עבודת התובע הייתה כרוכה בתנועות כיפוף חוזרות ונשנות , זהות במהותן תוך הרמה חוזרת של מוצרי עץ באופן רציף ובתדירות גבוה במשך כל 3 דקות , לאורך כל היום, עשרות פעמים ביום במהלכן בצע התובע כיפוף של הגב לגובה קבוע ויישור הגב בעת הרמת הפריטים.

3. משעה שהפגיעה בגבו של התובע ארעה כתוצאה מהפעולות אשר בצע במהלך עבודתו כעולה מחוות הדעת הרפואית מטעם התובע, הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה ויש למינוי מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי.

4. לטענת הנתבע, מעדות התובע עולה כי הפעולות אשר בצע היו שונות ומגוונות והמשקלים אותם הרים היו שונים זה מזה. כמו כן, לאחר העברת הפלטות במכונות החיתוך , הפלטות אותן נדרש התובע להרים היו קלות יותר . התובע לא הוכח כי אופי עבודתו כללה פעולות זהות אלא פעולות מגוונות, בתנועות שונות ובמצבים שונים. משלא הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטרואמה לא ניתן לבחון את הליקוי הנטען על פי תורת המיקרוטראומה, ויש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה
5. ההלכה הפסוקה הדנה בפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה קבעה בעניין עב"ל 60054-12-12 המל"ל נ' אורן פפו[פורסם בנבו] (ניתן ביום 22.8.2013)את הדברים הבאים:"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע..." [עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי – אשר יניב, [פורסם בנבו] פד"ע לה 529, 533 (1999) (להלן - עניין יניב)].

כן נקבע כי :
"יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה, כשמדובר בפגיעה בכתף וביד ימין כבמקרה שלפנינו, בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הינם שניים, דהיינו - האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה שכזאת. לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" [עב"ל 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] מיום 28.7.2002].

6. עוד נקבע בפסיקה כי התנועות צריכות אמנם להיות זהות, אך אין צורך בזהות מוחלטת, אלא די בכך שהתנועות היו ""זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שי פעלו על מקום מוגדר. כמו כן, נפסק בנוגע לתדירות הפעולות החוזרות, כי " תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" [עניין יניב, בעמ' 533].

7. עוד נקבע כי הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא ניתן לבודד פעולות מסוימות אצל העובד ממכלול
הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות ברציפות (עב"ל 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] מיום 30.12.2007)

8. הנה כי כן, באותם מקרים בהם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין פגיעות "זעירות, חוזרות ונשנות" בעבודה משך זמן רב, הוכרה האפשרות להוכיח פגיעה בעבודה על דרך של מיקרוטראומה".
סוגיית ביצוע פעולות הכרוכות בסידור סחורה , בדומה למקרה דנן, נדונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה, במספר מקרים. כך לדוגמא בעניין עב"ל 1265/04 שמואל פטיטו - המל"ל (פורסם בנבו), המערער שימש כאיש מכירות ובמסגרת עבודתו היומיומית עסק בקבלת הזמנות מלקוחות, קבלת סחורה, סידורה במדפים, מסירת הסחורה לקונים ובפעולות נלוות. בנוסף נדרש הוא לפרק משטחים של פחי צבע שהגיעו לבית העסק ולסדרם במדפים. בית הדין הארצי לעבודה סיכם ופסק כי " עניינו של המערער יוחזר לבית הדין האזורי "על מנת שיבחן פגיעתו בגבו על פי תורת המיקרוטראומה", מדברים אלה ניתן ללמוד כי בית הדין הארצי סבר כי פעולות הכרוכות בקבלת סחורה וסידור במדפים עשויות להקים תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה.

9. דברים דומים נקבעו בעניין עב"ל 25130-01-11 מיכאל יושבאייב - המל"ל (פורסם בנבו), המערער עבד הן כנהג מלגזה והן כסבל בבסיס ציוד, כאשר מחצית מזמן עבודתו עסק כנהג ובמחצית השנייה עסק בעבודות פיזיות של סבלות. בהתייחס לעבודת הסבלות, פסק בית הדין הארצי כי עבודות הסבלות דרשו פעולות של הרמה, נשיאה ופריקה, כשמדובר בציוד במשקל שבין 5 ק"ג – 20 ק"ג, וכך נקבע:

"על פי חומר הראיות אכן ניתן לאתר בעבודת הסבלות פעולות רצופות דומות וממושכות של הרמת ידיים נשיאת משקל, כיפוף הגב, כאשר גם אם מדי פעם היו הפסקות ביניהן, הן באו לידי ביטוי בפעולות אחרות כמו קשירה, הליכה עם ציוד, אין בחומר הראיות עדות למשכן של אותן הפסקות, ומכל מקום הפסקות אלה הן כאמור קטנות לעומת עיקר העבודה בסבלות".

ובהמשך נקבע-
"הפרדת שני סוגי העבודות בהם הועסק המערער במהלך היום, ובידוד התנועות הרלוונטיות לאותן עבודות, במבט רחב מצביע על פעולות חוזרות ונשנות ההולמות את תורת המיקרוטראומה. אשר על כן הגענו למסקנה כי יש במקרה זה למנות מומחה רפואי".

10. לצורך יישום ההלכה הפסוקה על נסיבות מקרה זה נפנה לבחינת גרסת התובע בתצהירו ובעדותו. עיון בתצהיר התובע מעלה כי התובע הצהיר כי במסגרת עבודת כסבל האחראי על פירוק וסידור סחורה , עבודה אותה בצע בין 9 ל- 12 שעות ביום, נדרש להרמת משאות כבדים מאוד , פעולה הכרוכה בכיפוף חוזרות ונשנות של הגב , עשרות פעמים ביום (סעיפים 4-5 לתצהיר התובע).

11. כמו כן ובאופן דומה, ציין התובע בשאלון למבוטח (נ/2 ) את הפעולות אותן הוא מבצע והבהיר כי למעט שעתיים בהם מפקח הוא על הוצאות סחורה מהמחסן, כל היום נדרש הוא להרמת ארונות, מדפים, ראשי מיטה, דלתות הזזה, וסידורם על גבי עגלות תוך ביצוע תנועה חוזרת ונשנית של עמוד השדרה. דברים זהים נרשמו על ידי התובע בתביעה לתשלום דמי פגיעה (נ/1).

12. בעדותו וחקירתו חזר התובע על גרסתו ו הבהיר אילו פעולות בצע במהלך יום העבודה –
"בבוקר כשאני מגיע, אני מתחיל לסדר עגלות, יש לנו עשרות עגלות במפעל שנמצאות בין עמדות העבודה, מדובר בעמדות עבודה של חיתוך וקנטים. בעגלות יש מאות פריטים של ארונות הזזה, מיטות, ספריות. את אתה הם חותכים באופן כללי, ובין עמדה לעמדה צריך לסדר את הגדלים של מוצרי העץ זה פלטות, עמודים, את ההזמנות.
ש. איזה מוצרים אתם מייצרים במפעל?
ת. ארונות ומיטות ובעיקר ארונות.
ש. הארונות זה פלטות בגודל אחיד?
ת. כן. זה פלטות אחידות שנכנסות למשור והרוב זה גדלים סטנדרט של ארונות.
ש. זאת אומרת שכל הזמן מדובר באותו משקל של פלטה שאתה מסדר?
ת. כן, כל הזמן פחות או יותר, בין 15-30 ק"ג זה חלקים של ארונות ושידות, ודלתות יכול להיות בין 20-50 ק"ג.
ש. איזה עוד פרטים יש?
ת. העיקר זה ארונות וארונות הזזה" ( עמ' 3 לפ' ש' 1-13).

בהמשך עדותו חזר על גרסתו והבהיר – "בכללי, כן. כל היום אני מתכופף ומרים ומניח בעגלה וזה בעצם אותה פעולה כל היום. אני במפעל הזה מלפני הצבא, לא עבדתי עבודה אחרת" (עמ' 3 לפ' ש' 21-23). עוד העיד כי – " כשאני מגיע לעגלה, הפלטות כבר מונחות בצורה אנכית. העלה היא נמוכה וגם עמודים, צריך, להישען, להתכופף טיפה ולהניח במקום. קושרות ומדפים שזה הרוב של הארונות, מרימים אותם שתיים שתיים ושלוש שלוש, מתכופף, מרים ומניח, ולוקח עוד פעם הפעולה חוזרת בכל החלקים השונים "(עמ' 6 לפ' ש' 9-12).
משנדרש למשקל הפריטים חזר והבהיר כי – "כולם אותם פרטים בין 15-50 ק"ג. בכל תזוזה ממכונה למכונה, אני מזיז מאות פריטים ועשרות עגלות" ( עמ' 3 לפ' ש' 30-31).

13. מעדות התובע עולה באופן ברור כי במהלך יום העבודה נדרש להרמת עשרות פלטות עץ וסידורם על גבי העגלה , למעט שעתיים ביום בהן פקח על הוצאת סחורה מהמחסן . הנה כי כן, במהלך יום העבודה ולאור תפקידו נדרש התובע לביצוע פעולה חוזרת ונשנית של הרמת פריטים שונים עשרות פעמים ביום, לאורך כל יום העבודה , במשקלים הנעים בין 15 ל- 30 ק"ג. גרסהזו אשר נטענה על ידי התובע בכל שלב של ההליך ,החל מהגשת התביעה והשאלון ועד לתצהירו וחקירתו לפניי, לא הופרכה על ידי הנתבע ולא נסתרה על כן, לא ברורה גישת הנתבע אשר בחר לדחות את הצעת בית הדין למינוי מומחה רפואי עם תום שלב ההוכחות.

14. טרם סיום אציין כי לא נעלמה מעיניי טענת הנתבע כי לאחר עיבוד פלטת העץ שקל חומר הגלם אותו הרים התובע, משקל שונה וקל יותר. עם זאת התובע הבהיר כי אמנם הפלטה מחולקת לשניים או שלושה חלקים לכן כל חלק שוקל פחות מהמשקל ההתחלתי אולם, סך הכל המשקל הבסיסי נשאר זהה( עמ' 4 לפ' ש' 4-8).

15. לאור האמור לעיל, משעה שהתובע הניח תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה, ימונה מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בגבו ובין תנאי העבודה.
החלטה למומחה תשלח בנפרד.

16. הנתבע יישא בהוצאות התובע אשר נדרש להגיש סיכומיו בשאלה זו נוכח דחיית הצעת בית הדין למינוי מומחה רפואי עם תום שלב ההוכחות, בסך של 2,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, י"ח אב תשע"ט, (19 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.