הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 31167-04-18

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

המערער
יהודה סיסו
ע"י ב"כ עו"ד מוטי זילבר
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד איילת ברעם

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית מיום 7.3.18 אשר קבעה כי התובע אינו זכאי לגמלת ניידות.

1. המערער יליד 1951 סובל, בין השאר , ממחלת מיאסטינה גראביס (מחלה אוטואימונ ית אשר מתאפיינת בחולשת השרירים).

2. למערער נפסקה נכות רפואית בשיעור של מעל 80%.

3. המערער הגיש בקשה לבדיקה רפואית לקביעת מוגבלות בניידות ע"י ועדה רפואית של לשכת הבריאות המחוזית. הוועדה קבעה כי המערער אינו מוגבל בניידות.

4. המערער הגיש ערר על החלטה זו.

5. ביום 7/3/18 קבעה הועדה הרפואית לעררים כי הליקוי ממנו סובל המערער אינו נכלל ברשימת הליקויים המזכים בגמלת ניידות.

טענות המערער

1. החלטת הועדה הרפואית אינה מתיישבת עם מצבו הרפואי של המערער ומתעלמת מתלונותיו ומהמסמכים הרפואיים.

2. המערער מפנה למסמך רפואי מאת ד"ר הלמן.

3. לחלופין, טוען המערער כי היה על הוועדה להתאים סעיף ליקוי נוכח התרשמותה ממצבו הרפואי.

4. נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

5. המערער עותר לקבל את הערעור ולהחזיר את עניינו של המערער לוועדה רפואית בהרכב אחר.

6. טענות נוספות של המערער יועלו במסגרת פסק דין זה.

טענות המשיב

1. לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה.

2. הועדה ערכה בדיקה קלינית מקיפה למערער.

3. המערער אינו מתאים לליקוי (ו') טווחי התנועה והכוח הגס בשתי הרגליים היה מלא (5).

4. לא ניתן כיום להתאים סעיפי ליקוי למבוטח.

הכרעה

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בהחלטת הוועדה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.

אכן לביה"ד אין ידע רפואי אולם עיון במסמך רפואי מאת ד"ר הלמן מבית החולים בילינסון מיום 8/5/18 (התקופה הרלוונטית) מיחידת הטרשת הנפוצה הנוירואימונולוגיה מעלה כי לתובע שיתוק ספסטי ברמה בינונית:
"התחיל ללכת בעזרת סד בברך שמאל שמועיל לשפר את היציבות של הברך ... קושי בהנעת הגפיים והרגליים במיוחד ... חולשה שרירי הגפיים ... חולשה ב- 4 גפיים ... חולשת רגל ימין 3-4/5, רגל שמאלה 3/5 חולשה. ירידה בתחושה שטחית בצד שמאל ... עקב החמרה בחולשה בגפיים נחדש טיפול בסטרואידים ... חולשה ניכרת ברגליים ... המשך טיפול ב-prednisone מינון של 5 מ"ג ליום ... לדעתי נכות שמתאימה לפי רשימת הליקויים לסעיף 7א, ב' – שיתוק ספסטי בדרגה בינונית".

עסקינן במסמך מאת רופא ברפואה הציבורית וראוי היה כי הוועדה תתייחס למסמך זה אף אם הוא איננו חוות דע ת.

ד"ר הלמן סבור כי מדובר בשיתוק ספסטי בדרגה בינונית. היה על הועדה להתמודד עם קביעה זו.

ליקוי זה מופיע ברשימה הליקויים:

7א'. שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות או אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות בשרירי גפה תחתונה אחת - עם הפרעה בינונית בהליכה.

7ב'. 1) שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות או אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות בשרירי שתי הרגליים – עם הפרעה בינונית בהליכה, או –
2) שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות או אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות בשרירי רגל אחת – שעה שהליכה אפשרית בעזרת מכשיר הליכה ארוך בלבד".

לא זו אף זו, התובע מתהלך עם סד בברכו לשם שיפור יציבותו בהליכה.

זאת ועוד, הוועדה בעצמה קובעת : "בסיכום ההיבט הנוירולוגי הוועדה מודעת למגבלותיו עקב מחלת מיאסטניה גרביס והבעיות האורטופדיות אך הממצאים אינם ניתנים ליישום".

על פי ההלכה הפסוקה במקרים בהם קיים במבוטח ליקוי אולם הוא אינו מופיע ברשימת הליקויים, ניתן לבצע התאמה קלה:

"מתי ניתן לערוך "תיאום" של פריט ברשימת הליקויים על פי הסכם הניידות ­ תנאי יסודי לעריכת התיאום הוא כי במבוטח יתקיים "הליקוי" כמפורט בסעיף שבתוספת על כל ממצאיו, אך במקרה שקיימת סטיה קלה מהנקוב ברשימת הליקויים, או חסר קל, ניתן להתאים את אחוזי המוגבלות המופיעים בסעיף למצבו של הנכה.
מקום שלא נתקיימו במערער כל הליקויים הנדרשים על פי הסעיף ברשימת הליקויים - אין מקום לבצע "תיאום", כיוון שלא בתיאום מדובר, אלא ביצירת פריט חדש, שאינו מצוי ברשימה. (דיון מד/590- 01חיים תשובה נ' המוסד פד"ע טז 227, 230).

דרך זו של התאמה לדרישת הסעיף ברשימה, הינה פרשנות נכונה וסבירה של הסכם הניידות, ותואמת את הפסיקה הקובעת כי הסכם הניידות יפורש בהתאם למטרתו, לאור הגיונם של הדברים, ולטובת המוגבל בניידות (דב"ע מה/383-01 יהודה בהירי נ' המוסד פד"ע ז' 359)."
(עב"ל 389/99 המל"ל – מאיר כהן, ניתן ביום 28.5.2000 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).

הועדה קבעה כי הנכות לא ניתנת ליישום ולא ניסתה לבצע התאמה.

לא זו אף זו, כבר קבעה בעבר חברתי, כב' השופטת הבכירה (בדימוס), מיכל לויט, בעניינו של המערער כי ת יתכן אפשרות להפעלת סעיפי ליקוי 7 (א) או 7 (ב) על מחלת המערער :

"בנסיבות אלו ונוכח הביטוי התפקודי של המחלה ממנה סובל המערער (מיסטניה גרביס), הפוגעת במערכת השרירים ועשויה לערב גם את שרירי הגפיים, סברתי כי יש מקום, ולו למען הסר ספק, להשיב את עניינו לוועדה, על מנת שזו תתייחס באופן ספציפי לאפשרות הפעלה מותאמת של סעיף הליקוי 7 (א) או (ב) לרשימת הליקויים, בשים לב לתלונותיו של המערער, למסמכים הרפואיים הקיימים בתיק (לרבות מסמך ד"ר פאלקי מ-10.3.05) והמסמכים הנוספים כפי שיוצגו בפניה מטעם המערער..."(ב"ל 28687-05-13 יהודה סיסו – המל"ל, ניתן ביום 3.2.14).

מאחר שהמערער קרוב לגיל פרישה זו ולא ניתן להגיש תביעה לגמלת ניידות לאחר גיל פרישה, זו היא ההזדמנות אחרונה של המערער להגיש תביעה לגמלת ניידות וראוי לתת לו למצער את יומו בוועדה הרפואית בהרכב חדש. על פי ההלכה הפסוקה בתחום הביטחון הסוציאלי, על ספק לפעול לטובת המבוטח (דב"ע נג/44- 0- המוסד לביטוח לאומי - טישלר, פד"ע כו, 199 וכן בג"צ1199/92 לוסקי נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מ"ז (5), 743).

סוף דבר – הערעור מתקבל. עניינו של המערער ידון בפני ועדה רפואית בהרכב חדש.

בפני הוועדה לא יונח הפרוטוקול של הוועדה מושא ערעור זה .

משהמערער מיוצג ע"י הלשכה לסיוע משפטי – אין צו להוצאות.

ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"ט, (23 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

קלדנית: רינת אברג'ל