הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 27625-10-18

22 אוקטובר 2019
לפני: כב' השופט אורן שגב

התובע:
רפאל מג'ר ת.ז XXXXX053
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה
בפניי בקשת התובע למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורתופדיה.
ביום 27.5.2019 הוגשה לבית הדין חוות דעתו של ד"ר דוד אנג'ל (להלן - המומחה). כמו כן ביום 28.7.2019 השיב המומחה לשאלות הבהרה שהוגשו על ידי התובע.
לטענת התובע, יש למנות מומחה נוסף וזאת על בסיס הטענות הבאות :
המומחה לא השיב באופן מלא לשאלה מהו הליקוי ממנו סובל התובע בגב התחתון, היות ולא ציין כי התובע סובל ממגבלת תנועה בעמ"ש מותני הגם שהדבר עולה מהתיק הרפואי. כמו כן, המומחה התעלם מכך שבתיקו הרפואי של התובע אין כל תלונה על מ גבלת תנועה עבור לתאונה.
המומחה חרג מסמכותו וקבע קביעות שאינן עולות מהמסמכים הרפואיים. כך, קבע המומחה כי הרופאים שבדקו את התובע לא בדקו או לא רשמו טווח תנועה כך שהדבר מעיד על היעדרו של קשר סיבתי.
המומחה התחמק מלהשיב על שאלות ההבהרה באופן המצביע על התבצרות בעמדתו. כך, לטענת התובע המומחה לא השיב לשאלה האם בתעודה הרפואית מיום 26.3.2019 צוין כי התובע סובל מהגבלה בעמ"ש מותני. באופן דומה המומחה אינו משיב על שאלה 3 לשאלות ההבהרה ואינו משיב האם ההגבלה התנועה היא ליקוי זמני או קבוע.
לטענת הנתבע, יש לדחות את הבקשה על הסף שכן היא הוגשה בחלוף המועד הקבוע להגשת סיכומים. יתרה מזאת, עיקר טענות התובע מופנ ות לחוות הדעת המקורית, כך שעמדו לרשותו מעל ל-3 חודשים להגיש את הבקשה. כמו כן, לטענת הנתבע יש לדחות את הבקשה לגופה שכן הטענות שהעלה התובע אינן מצדיקות מינוי של מומחה נוסף זאת מחמת העובדה היחידה כי מסקנת המומחה אינה נושאת חן בעיני התובע.

אשר להכרעתי
הנחיות הנשיא (כתוארו דאז) כב' השופט בדימוס יגאל פליטמן, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מיום 26.6.17, אשר נכנסו לתוקפן ביום 4.7.17 קובעות:
"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.
מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין זה חייבת הנמקה.
17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף אם מצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שפורטו בהחלטתו."
באופן דומה בית הדין הארצי בעב"ל 6949-10-12 יחזקאל בבאי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם נבו, 23.2.2015) ק בע בזו הלשון:
"בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף כאשר 'בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה' (הנשיא סטיב אדלר – 'מומחים-יועצים רפואיים בבתי הדין לעבודה') או כאשר אין הוא מוצא בחוות דעת המומחה תשובות לכל השאלות שהוצגו ואשר נראות חיוניות למתן פסק דין או שמבקש הוא לקבל חוות דעת נוספת".
ומן הכלל אל הפרט
לאחר שעיינתי בחומר שבפני, לא מצאתי שיש מקום למנות מומחה נוסף מהטעמים שפורטו בבקשה, שכן חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה נותנות מענה ברור ומספק לשאלות שהניח בית הדין בפני המומחה, ואבהיר.
חוות דעתו של המומחה מפורטת ואין עילה להטיל דופי בדיאגנוזה שקבע ביחס לסוג הפגיעה ממנה סובל התובע בגב התחתון. המומחה אינו מתעלם מכך שלא היו תלונות על מגבלת תנועה עובר לתאונה , אלא מציין ומבהיר במסגרת שאלות ההבהרה, כי אכן עובר לתאונה לא נמצאה עדות למגבלה בתנועה בגב התחתון. המומחה מוסיף ומבהיר כי ההגבלה בתנועה שצוינה בשנת 2019 אינה קשורה בקשר סיבתי לתאונה וכי לעניין זה יש להסתמך על רישומים רפואיים הסמוכים לתאונה.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה למינוי מומחה נוסף - נדחית.
5467831

ניתנה היום, כ"ג תשרי תש"פ, (22 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.