הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 26013-10-16

31 מרץ 2019
לפני: כב' השופט אורן שגב

התובע:

יובל בקאל

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה
בפניי בקשה לתיקון כתב תביעה.
לטענת התובע יש להתיר תיקון כתב תביעה לצורך הוספת טענת קיומה של הלכת המיקרו-טראומה והשלכותיה.
הנתבע מתנגד ל בקשה בשל השלב בו הוגשה, קרי לאחר הגשת כתב ההגנה וקיום דיון מוקדם בהליך וכ-3 חדשים טרם קיום הליך ההוכחות.

דיון והכרעה
בהתאם לתקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, תיקון כתב טענות יכול ויורשה ע"י בית הדין בכל שלב משלבי הדיון, וכדקלמן: "בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו."
באשר לאופן הפעלת הסמכות של בית הדין בעניין החלטות לתיקון כתב תביעה, קבע בית הדין הארצי את הדברים הבאים, וראו ע"ע (ארצי) 14760-03-12 אפלברג עמוס נ' מכון היהלומים הישראלי בע"מ (פורסם בנבו, 15.07.2012 ) -
"ככלל ולמעט במקרים חריגים ינקוט בית הדין לעבודה גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה מקום בו הבקשה אינה לוקה בשיהוי, הוגשה בתום לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לבירור הפלוגתאות. יחד עם זאת ושלא כפי שמשתמע מהבקשה, אין בגישתו הליבראלית של בית הדין כדי לשים לאל את סדרי הדין וכדי להביא להשחתת זמנם של הצדדים ושל בית הדין ואין משמעות הדבר שכל אימת שתוגש בקשה לתיקון כתב התביעה יעתר לה בית הדין.
בקשה לתיקון כתב תביעה מחייבת איזונים בין האינטרסים של הצדדים להליך, בינם לבין עצמם, ובין האינטרסים של הציבור. לא הרי בקשה המוגשת בתחילתו של ההליך, אפילו חלף זמן לא מבוטל מתחילתו, כבקשה המוגשת על סיפה של ישיבת ההוכחות ולאחר שכל ההליכים המקדמיים מוצו. במלאכת האיזון יש להביא בחשון שהזכות להליך הוגן אינה רק נחלת התביעה אלא גם נחלת ההגנה. לפיכך, יש להביא בחשבון לא רק את האינטרס של התובע למיצוי עילות תביעתו אלא גם את 'עינוי הדין' שנגרם לנתבע ואשר לא בהכרח ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות. עוד יש להביא בחשבון את התנהלות התביעה, שכן זכות הגישה לערכאות אינה זכות מוחלטת ואין להתיר מצב בו זכות הגישה של האחד חוסמת את זכות הגישה של האחר. ניהול לא יעיל של הליכים ושל משאבי ההתדיינות פוגע בזכות הגישה של הציבור לערכאות. לפיכך – מקום בו תובע מבקש לתקן את תביעתו יש לבחון את התנהלותו ואת המשמעות של הענות לבקשה מבחינת ההליך עצמו ומבחינת ניצול זמנו של בית הדין; כמו כן יש לבחון עד כמה הכרחי התיקון והאם יביא הדבר לחסימת הטענה או עילת התביעה וכן האם עסקינן בזכויות משפט העבודה המגן או בזכויות חוקתיות, כאשר באלה יטה יותר בית הדין להיות 'גמיש' בהענות לבקשות לתיקון כתב התביעה."
ומכן הכלל אל הפרט; התובע לא הכביר במילים בבקשתו לתיקון כתב התביעה, והסתפק ב טענה כי לאחרונה גילה את קיומה של הלכת המיקרו-טראומה וביקש לצרף עילה זו לכתב תביעתו.
מבלי להידרש לשאלה האם יש כלל מקום להתיר תיקון כתב תביעה בגין אי ידיעת הדין במועד הגשתה, הרי שאין מקום להיעתר לבקשה שכן במסגרת כתב התביעה צוין כי מדובר במיקרו-טראומה (ראו סעיף 11 לכתב התביעה) . על כן, על מנת שלא לסרבל ולהאריך את בירור התובענה שלא לצורך בשלב ההוכחות – הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב' תשע"ט, (31 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.