הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 25160-04-18

18 דצמבר 2018

לפני:
כב' השופטת הדס יהלום, סגנית נשיא ה

התובע
חיים ויטלם
ע"י ב"כ עו"ד רותם ברק

-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירה צמיר

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה להכיר בפגיעה בשמיעה וטנטון כפגיעה בעבודה.
התובע הציג בדיקת שמיעה ממכון שמואל מיום 19/2/17.

2. הנתבע הפנה לבדיקת שמיעה נוספת, ממכון קולות, מיום 18/7/17 שלפיה התובע אינו עומד בתנאי הסף הנדרשים בסעיף 84א לחוק .
על בסיס בדיקה זו ביקש לדחות את התביעה.

3. התובע הגיב וטען כי יש להעדיף את בדיקת השמיעה שהיא לטובת המבוטח והפנה לפסיקת בית הדין הארצי בעניין זה.
לחלופין ביקש להפנות את התובע לבדיקת שמיעה שלישית, בבית חולים.

4. הנתבע הגיב וטען כי אין מקום להפנות לבדיקת שמיעה כיום, בחלוף למעלה משנה ממועד הבדיקות הקודמות.
נטען כי על פי פסיקת בית הדין הארצי, על בית הדין לדחות את התביעה.

5. לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן החלטתי.

6. בעניין עב"ל (ארצי) 188/08 המל"ל נגד דור אלון (מיום 12/11/08) קבע בית הדין הארצי כיצד יבחן מקרה שבו מוצגות שתי בדיקות שמיעה אחרות.

בפסק הדין נקבע הכלל:
"להעדיף את בדיקת השמיעה הטובה יותר רק אם היא מאוחרת יותר. אלא שכללים אלה מסבירים את מבחן הסף הפשוט, ... שמבחן הסף הוא מבחן טכני פורמלי, יש להעדיף לאור תכליתו את בדיקת השמיעה שתוצאותיה מעידות על עמידה במבחן סף ירידת השמיעה הנדרש, על פני הבדיקה שתוצאותיה אינן מעידות על כך".

הלכה זו הובהרה בעניין עב"ל (ארצי) 414/09 רבאח חג'וג' נ' המל"ל (מיום 11/4/10) שם נקבע:
"הכלל של העדפת תוצאות בדיקה השמיעה "הטובה ביותר" אליה התייחס חברי השופט פליטמן בפסק הדין דור אלון, נכון לרשום בנסיבות בהן קיימות בדיקות שמיעה סותרות בעלות מהיימנות דומה. לאמור, במקרה של בדיקות שמיעה בעלות ערך רפואי זהה, שיש ליתן להן משקל דומה, ניתן להפעיל את כלל "הבדיקה הטובה ביותר".

וראו לעניין זה עב"ל (ארצי) 10957-05-10 המל"ל נ' מאיר עמית (מיום 1/3/11).

7. חברתי כב' השופטת איצקוביץ דנה בסוגיה דומה בתיק בל (תא) 55803-02-17 צח גור נ' המל"ל (מיום 17/4/18) וקבעה כי אין לשלוח לבדיקת שמיעה נוספת, לאור חלוף הזמן, וכי יש להעדיף את הבדיקה ממכון מוסמך.

8. על החלטתה הוגש ערעור (עב"ל ארצי 41218-05-18) ובסיומו הגיש המערער (המבוטח) הודעה כי הוא חוזר בו מהערעור. על יסוד הודעתו, הערעור נמחק.

9. על יסוד ההלכות שנקבעו בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה כמובא לעיל ויישומן לעניינו, המסקנה היא כי יש לדחות את התביעה.
להלן יפורטו הטעמים.
א. הבדיקה המוקדמת, שצורפה לכתב התביעה, היא ממכון פרטי.
לעומת זאת, הבדיקה המאוחרת, ממכון מוסמך, מעידה על העדר ירידה בשמיעה בשיעור הנדרש בחוק ובפסיקה.
ב. הבדיקה המוקדמת יותר בזמן, מעידה על תוצאות טובות פחות מאשר הבדיקה המאוחרת יותר.
ההיגיון אומר ששמיעתו של אדם אינה משתפרת עם השנים. אף בכך יש משום פגם בבדיקה המוקדמת.
ג. אין מקום להפנות לבדיקת שמיעה שלישית, נוכח הזמן שחלף בין הגשת התביעה למל"ל לבין עריכת בדיקה שלישית, ככל שתערך.

10. ככל שהתובע טוען שבדיקה שלישית תביא למסקנה שקיימת ירידה בשמיעה בשיעור הנדרש, רשאי הוא לבצע בדיקה כאמור ובהתאם לאמור בה - להגיש תביעה חדשה למוסד לביטוח לאומי (נציין כי התובע הגיש תביעה קודמת, בשנת 2011, שנדחתה בשל אי עמידה בתנאי הסעיף).

11. התובע מפנה לפסק דין בעניין ארמונד אוחנה. פסק הדין לא צורף להודעה והאזכור ככל הנראה אינו נכון.
מכל מקום, החלטתי זו מבוססת על הפסיקה העדכנית כפי שהובאה לעיל.

12. סוף דבר, לאור האמור, יש להעדיף את בדיקת השמיעה ממכון קולות, שעל פיה התובע אינו עומד בתנאי הסף של ירידה בשמיעה בשיעור 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים, בתדירויות הדיבור.
התביעה נדחית.

13. לעניין הוצאות משפט, שקלתי אם לחייב בהוצאות לאור העובדה שמשרד ב"כ התובע כאן, הוא זה שייצג בתיק עב"ל 41218-05-18 שאוזכר לעיל .
יחד עם זאת, בשים לב לכך שהתביעה נדחה ללא שהתקיים דיון, אני קובעת שכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, י' טבת תשע"ט, (18 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

חתימה