הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 24573-09-14

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

נציג ציבור (מעסיקים) מר חגי רם

התובעת
בתיה לוי
ע"י ב"כ עו"ד יעקב דוידוביץ
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד קוסקאס כהן דנה

פסק דין

האם לקתה התובעת בליבה עקב שיחה קשה שניהל עמה ראש מנהל החינוך בעריית יבנה והאם יש להכיר בפגיעתה כפגיעה בעבודה - זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

ביום 10.10.18 קבענו כי הונחה תשתית עובדתית לקרות אירוע שנטען על ידי התובעת לפיו, ביום 28.3.12 נתבקשה התובעת להגיע לשיחה עם ראש מנהל החינוך בעיריית יבנה. במהלך השיחה הטיח בה ראש המ ִנהל האשמות כבדות וטען כנגדה כי ביצעה מעשים חמורים. לדברי ראש המִנהל, התובעת מחנכת לצריכת אלכוהול בגני ילדים וכי התובעת תקבל מכתב מלשכת ראש העיר. ראש המנהל ציין בפניה כי הוחלט על ידי ראש העיר ועל ידו כי התובעת איננה ראויה לנהל את המחלקה וכי היא מפוטרת. התובעת נפגעה ונעלבה, חשה שכל עולמה חרב עליה וחשה ברע.

הוחלט כי ימונו 2 מומחים רפואיים בעניינה של התובעת : קרדיולוג ופסיכיאטר.

ביום 17.10.18 מונה פרופ' אליעזר קפלינסקי, קרדיולוג, כמומחה מטעם ביה"ד.

ואלו השאלות שהופנו לפרופ' קפלינסקי:

א. מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת?
ב. האם התובעת עברה אירוע לבבי על פי החומר הרפואי שצורף להחלטת העובדות?
ג. האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה המתואר בעובדות המקרה לבין האירוע הלבבי אותו עברה התובעת?
ד. ככל שהמומחה ישיב בחיוב לשאלה הקודמת, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה: האם לדעתך סביר יותר להניח כי האירוע הלבבי היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה; או שסביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?

ביום 9.7.19 השיב המומחה כדלקמן:
"הפרשה של הגב' בתיה לוי מוכרת לי עת מוניתי בעבר כמומחה מטעם כבוד השופטת מיטל אל-עד קרביס בבית משפט השלום בתל-אביב (ת.א. 4027-11-13). התביעה התייחסה להתקף לב בו לקתה הגב' לוי ביום 1/9/08. התביעה היתה בין השאר להכרה בהתקף הלב כבתאונת עבודה (התביעה היתה נגד עיריית יבנה). היו בתיק חוות דעת בעד ונגד ומוניתי כדי לייעץ לבית המשפט בעניין.
האירוע של ה-28/3/12 לא היה התקף לב. הגב' לוי צונתרה עקב כאבי חזה שהתפתחו יום קודם לכן. האירוע לא גרם נזק ולא היה שינוי במצבה הקליני עקב כך.
מאחר ולא אירע אוטם – האם יש טעם להמשיך בתיק?"

ביום 7.8.19 הודיעה התובעת כי היא חוזרת בה מתביעתה להכיר באירוע הלבבי כפגיעה בעבודה.

ביום 17.10.18 מונתה ד "ר פנינה דורפמן אתרוג, כמומחית מטעם ביה"ד בתחום הפסיכיאטריה. ואלו השאלות שהופנו למומחית ו התשובות שנתקבלו ממנה:

שאלה:
1. ממה סובלת התובעת בתחום הנפשי ?

תשובה:
"התובעת סבלה מתגובה הסתגלותית עם תגובתיות דיכאונית ממושכת. המקוטלגת כ 43.21 F לפי 10- ICD של ארגון הבריאות העולמי. תגובה הסתגלותית זאת אינה מלווה בלקות נפשית צמיתה כלשהי. "

שאלה :
2. האם יש קשר סיבתי בין הארוע מיום 28.3.12 לבין הליקוי ממנו סובלת התובעת?

תשובה:
"ישנו קשר סיבתי בין האירוע בתאריך 28.03.2012 לבית תגובת התובעת- עקב מאפייני האישיות הנרציסטית של התובעת, חוותה התובעת עלבון קשה . בבדיקתי את התובעת לא מצאתי עדות למצב דיכאוני מתמשך .
בבדיקתי : אין עדות כלשהי לפגיעה בזיכרון ,אלא ניסיון להעצים תלונות על הפרעה בזיכרון."

טענות הצדדים:

לטענת התובעת, המומחה הרפואי קבע קשר סיבתי ועל כן יש לקבל את התביעה.

לטענת הנתבע, על פי חוות הדעת לא נגרם נזק לתובעת בתחום הנפשי. המומחית שללה קשר סיבתי.

הכרעה:

לאחר שעיינו בחוות הדעת ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

המומחית אמנם קובע ת כי יש קשר בין תגובת התובעת לאירוע החריג ברם אין בצידה לקות נפשית. אין בידינו לקבל את פרשנות התובעת כי די בכך כדי לקבל את התביעה. התובעת שחוותה עלבון קשה לא נגרם ליקוי רפואי . לתובעת לא נגרם נזק פיזיולוגי.

לביה"ד אין את הידע הרפואי ולשם כך הוא ממנה מומחה רפואי. הלכה ידועה היא שמטרת מינויו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383):
"לדידו של בית הדין המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (עב"ל 001035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6/6/2005 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).

מצאנו את חוות הדעת מנומקת ואנו מאמצים אותה.

סוף דבר:

התביעה נדחית.

משעסקינן בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

אביבה/אסף

ניתן היום, ‏י"ד תשרי תש"פ ( ‏13 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר חגי רם,
נציג ציבור (מעסיקים

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה