הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 23666-12-17

08 אוגוסט 2019
לפני:
כב' השופטת מיכל נעים דיבנר
נציג ציבור (עובדים) - מר אברהם בן קרת
נציג ציבור (מעסיקים) – מר מרדכי מנוביץ'

התובעת:
שמחה קצב, ת.ז XXXXXX690
ע"י עו"ד שרון אשל אילון
במינוי לפי חוק הסיוע המשפטי

-

הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י הלשכה המשפטית תל אביב

החלטה
פתח דבר
התובעת עבדה בניקיון משרדים בעיריית לוד ולטענתה ביום 10.1.17 אירעה לה תאונת עבודה בה נפגעה בזרוע וכתף שמאל. הנתבע דחה את תביעתה ועל כן התביעה שבפנינו.
ההליך שבפנינו
בדיון הוכחות שהתקיים ביום 13.5.19 העידו מטעם התביעה, התובעת בעצמה ומנהל מחלקת ניקיון בעיריית לוד, מר אברהם כהן (להלן – המנהל). הנתבע לא זימן עדים מטעמו, אך הציג את המוצגים הבאים:
נ/1 – טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה ;
נ/2 – נ/4 רישומים רפואיים ;
נ/5 – נ/8 תעודות רפואיות לנפגע בעבודה ;
נ/9 – טופס בירור תאונת עבודה על ידי המעסיק .
הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה בתום דיון ההוכחות ונקבע כי החלטה תינתן לאחר שיתקבלו כרטיסיה הרפואיים של התובעת. בהחלטה מיום 1.7.19 נמסר לצדדים כי התקבלו הכרטיסים הרפואיים שהוזמנו וכי הצדדים רשאים לעיין בהם ולהשלים טענותיהם עד ליום 15.7.19. הצדדים בחרו להסתפק בטענותיהם כפי שסוכמו בתום דיון ההוכחות.
ביום 20.6.19 המציאה התובעת לתיק בית הדין את תוצאות בדיקת האולטאסאונד שנערכה לה ביום 19.2.17.
תמצית טענות הצדדים
לטענת התובעת, ביום 10.1.17 בעת שהורידה שקיות אשפה כבדות במדרגות, נגרם לה כאב חד וחזק בכתף שמאל. קיומו של האירוע נתמך בעדות המנהל ובטופס הבירור שמולא על ידי המעסיק בסמוך לאירוע.
התובעת רשמה בטעות את תאריך התאונה כתאריך אבחון הקרע בכתף, אך מועד התאונה הוכח בהליך.
התובעת מסרה הסבר להשתלשלות הרפואית ולהשתהות בקבלת טיפול רפואי. הרישומים הרפואיים תומכים בגרסת התובעת ולפיכך יש לקבלה.
לטענת הנתבע, יש ליתן משקל רב לרישומים הרפואיים ולעובדה שהתובעת לא ציינה בפני הרופא המטפל את האירוע הנטען. ביום 14.2.17 נרשם כי התובעת סובלת מכאב מזה כחודשיים, דבר שאינו תומך במועד התאונה הנטען. תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ניתנה לתובעת רק ביום 19.3.17 ונרשם בה תאריך תאונה שונה מזה שהתובעת טוענת לו. לאור זאת לא הוכח כי לתובעת אירעה תאונת עבודה ביום 10.1.17 ויש לדחות התביעה.
הכרעה
לאחר עיון בכלל חומר הראיות ובטענות הצדדים ולאור התרשמותנו מהעדויות שנשמעו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי התובעת הוכיחה קיומו של אירוע תאונתי בעבודה ביום 10.1.17.
עדותה של התובעת היתה מהימנה ופשוטה ולא מצאנו סיבה לפקפק בה. התובעת העידה כי במשך כ-24 שנים היא עובדת בניקיון משרדים בעיריית לוד. ביום התאונה, 10.1.17, עבדה בקומה הקבועה שלה – קומה רביעית ועקב העברה בין משרדים היה צורך בפינוי אשפה וציוד משרדי בכמויות גדולות ולכן שקיות האשפה היו כבדות מהרגיל. בנוסף, המעלית לא עבדה באותו יום, כך שנדרשה לפנות את שקיות האשפה במדרגות מהקומה הרביעית לקומת הקרקע (סע' 2 לתצהירה). מר אברהם כהן תמך בגרסה זו בסע' 2 לתצהיר העדות מטעמו, תוך שהבהיר כי היה נוכח במקום וידוע לו כי התובעת נאלצה לרדת עם שקיות אשפה מספר פעמים במדרגות. בחקירתו הנגדית העיד כי התובעת ניגשה אליו במהלך יום העבודה והתלוננה על כאבים בכתף בעקבות השקיות הכבדות שהרימה (עמ' 8, ש' 16) ואישר את גרסת התובעת שביקש ממנה לנוח ליד השומר.
עדותה של התובעת ביחס למועד התאונה, נתמכת גם בטופס בירור שנערך על ידי המעסיק ביום 16.3.17 (כחודשיים לאחר האירוע. נ/9).
בחקירתה הנגדית חזרה התובעת על גרסתה והסבירה כי "אחרי פעמיים שלוש שהרמתי את השקיות הרגשתי כמו שמישהו מסובב לי את היד..." (עמ' 4, ש' 23). התובעת השיבה כי לאחר האירוע נחה בקרבת השומר וכי אחרי מספר ימים פנתה לרופאת משפחה והתלוננה על כאבי גרון ועל הכתף. מנגד, טענת התובעת לפניה לטיפול רפואי "מספר ימים" לאחר 10.1.17 אינה נתמכת ברישום רפואי ולא מצאנו כזה בתיקה הרפואי.
יחד עם זאת, ברישום רפואי מיום 21.2.17 נרשם ע"י רופאת משפחה כי התובעת סובלת מכאבי גרון וכן נרשם (נ/3. טעויות קולמוס תוקנו): "כאבים בכתף שמאל, עובדת פיזית קשה, US כתף פתולוגי מופנית לצילום כתף" . רישום רפואי זה, מתאריך 21.2.17 הוא מאוחר לרישום רפואי שהוצג בפנינו ונערך על ידי אורתופד, מיום 14.2.17. ברישום רפואי זה, המוקדם מבין הרישומים שהוצג ו בפנינו ושנמצאו בכרטיסיה של התובעת, נרשם "מזה חודשיים כאבים בכתף שמאל בפעילות" (נ/2).
איננו סבורים כפי הנתבע כי יש בכך הצדקה לדחיית הטענה לקיומו של אירוע תאונתי, זאת בשים לב לכלל נסיבות העניין. עדותה של התובעת נמסרה למעלה משנתיים לאחר האירוע התאונתי וחוסר ההתאמה בין גרסתה לבין התיעוד הרפואי אינו עולה כדי פגיעה באמינות גרסתה. הרישום מיום 14.2.1 7 הינו אכן 35 ימים לאחר האירוע אך נרשם בו שהכאבים הם "מזה חודשיים" ואולם אל מול עדויותיהם המפורשות של התובעת והמנהל שנכח באירוע, וכן אל מול רישום רפואי מיום 21.2.17 (שבוע לאחר מכן), בו ציינה התובעת את עבודתה כמקור לכאבי הכתף, לא מצאנו בכך די לדחות את התביעה.
בנוסף, מצאנו לנכון לציין שקיים חוסר התאמה ברור בין הרישומים הרפואיים שהוצגו בפנינו, שכן אם אכן כבר ביום 19.2.17 נערכה לתובעת בדיקת אולטרסאונד לכתף שמאל בעקבות הפניית האורתופד, לא ברור מדוע ב-21.2.17 רשמה רופאת המשפחה כי התובעת מופנית לצילום כתף.
אנו מקבלים את טענת התובעת לפיה רק לאחר שנמצא בבדיקות שנערכו לה כי יש לה קרע בכתף שמאל, פעלה למיצוי זכויותיה כנפגעת בעבודה ולכן מועד הבירור בעבודה, כמו גם מועד קבלת תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, הינם במחצית חודש 3/17. בשים לב לכך שהתובעת עבדה שנים רבות במאמץ פיזי ניכר, אין זה בלתי סביר שציפתה לחלוף הכאבים שחשה ורק כאשר התברר כי נגרם לה נזק פיזיולגי, פעלה למימוש זכויותיה, כאשר פרק הזמן שבין לבין – כחודשיים – הינו סביר בנסיבות העניין.
לאור האמור לעיל, חרף הספקות שמעוררים הרישומים הרפואיים ואל נוכח כלל הראיות שבפנינו, אנו מקבלים את טענת התובעת לקיומו של אירוע תאונתי ביום 10.1.17 ולפכיך ימונה מומחה לבחינת הקשר הסיבתי בין הזנק בכף שמאל לבין האירוע, על יסוד התשתית העובדתית הבאה:
התובעת ילידת 1964.
מאז שנת 1994 עבדה התובעת בעיריית לוד בניקיון משרדים.
ביום 10.1.17 כאשר עבדה בניקיון המשרדים בקומה הרביעית, נדרשה לפנות שקיות אשפה כבדות, כתוצאה ממעבר בין משרדים. התובעת פינתה את שקיות האשפה באמצעות המדרגות, לקומת הקרקע. לאחר כ-3 פעמים בהן פינתה שקיות אשפה כאמור, תוך כדי הורדת שקיות אשפה למטה, חשה כאב חד בזרוע שמאל, לדבריה "כמו שמישהו מסובב לי את היד".
לתובעת ניתנו תעודות רפואיות לנפגע בעבודה החל מיום 13.3.17 ועד 10.6.17 ( נ/5-נ/8).
הצדדים רשאים לעיין בחומר הרפואי שהתקבל בבית הדין (סרוק בנט המשפט בתיקיית "חוות דעת") וככל שהם מבקשים להגיש חומר רפואי נוסף, הם רשאים לעשות כן עד ליום 1.9.19.

בחלוף המועד יעלה התיק למתן החלטה בדבר מינוי מומחה.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ט, (08 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג ציבור עובדים
מר אברהם בן קרת

מיכל נעים דיבנר
שופטת

נציג ציבור מעסיקים
מר מרדכי מנוביץ