הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 23598-11-14

09 אפריל 2017

לפני:

כב' השופטת אירית הרמל
נציג ציבור (מעסיקים) גב' כרמלה אורן

התובע
מנשה יורם לוי
ע"י ב"כ עו"ד טל כהן
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד משה אהרון

פסק דין

1. לפנינו תביעתו של מר לוי יורם ( להלן: "התובע") כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי ( להלן: "הנתבע" או " המוסד") לדחות את תביעתו להכרה בפגיעה בגבו על דרך המיקרוטראומה בהתאם להוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב], התשנ"ה -1995 (להלן: "החוק").

2. עדים וראיות
התובע מסר תצהיר והעיד בפנינו וכן העיד מטעמו מר חוסרבי מירן, שמועסק כסבל שכיר על ידי התובע. כן הוגשו לבית הדין המסמכים הבאים:
א. מסמכים רפואיים – סיכומי ביקור אצל רופאים, נספחים א'-ח' לכתב התביעה המתוקן.
ב. צילום תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה שהגיש התובע לנתבע ביום 21.07.2014 ( נספח ט' לכתב התביעה המתוקן).
ג. העתקי 32 קבלות והצעות מחיר שכתב התובע עבור לקוחות שונים.
ד. העתקי תלושי שכר של מר חוסרבי.
ה. פרוטוקול חקירת התובע שנערכה על ידי חוקר המוסד ביום 27.08.14 (נ/1) ( להלן " החקירה").
ו. סיכום ביקור מיום 22.04.14 במכון לרפואת שיכוך כאב בבית החולים ע"ש שיבא ( נ/2).
ז. דוח ביקורים אצל רופאים בקופת חולים מאוחדת ( נ/3).

ח. העתק תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה שהוגשה ביום 24.10.2013 על ידי התובע לנתבע בגין אירוע תאונתי ( נספח לכתב ההגנה).

3. העובדות הנוגעות לענייננו כפי שהן עולות מן התצהירים, העדויות והראיות:
א. התובע יליד שנת 1969.
ב. התובע הוא עצמאי בעלים של חברת הובלות המעניקה שירותים הן לאנשים פרטיים והן ללקוחות עסקיים.
ג. התובע מעסיק עובדים בהיקף משתנה ( תצהיר סע' 1, עדות ע' 4 ש' 16-30 ע' 7 ש' 20-21, החל משנת 2013 הוא מעסיק ברציפות את מר חוסבי העד מטעמו ( תצהיר סע' 2 ע' 7 ש' 10-18, ע' 8 ש'25-30 ).
ד. היקף העבודה משתנה ( חקירה ע' 2 ש' 41).
ה. חלק מן הציוד נישא בידיים חלקו נישא בעגלה וחלקו באמצעות מנוף. חלקו הורד מדלתות המשאית וחלקו באמצעות " רמפה" (תצהיר סע' 5, עדות ע' 5 ש' 2-4, ש' 16-20).
ו. בשנת 2013 נפגע התובע בגבו בתאונת עבודה שהוכרה על ידי הנתבע .

דיון והכרעה
4. בהחלטת כב' השופטת איצקוביץ' מיום 25.05.16 נקבעו הפלוגתאות הבאות:
האם קיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה במסגרת עבודת התובע כנהג הובלות?
האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובע בעמוד השדרה לבין תנאי העבודה ומאזן ההשפעות.

5. על פי תורת המיקרוטראומה, ניתן להכיר בצירוף של פגיעות כתאונה בעבודה, ככל שניתן להגיע למסקנה כי כל אחת מפגיעות אלו היא בעלת אופי " תאונתי" וגרמה לנזק מסוים, גם אם זעיר ובלתי נראה. וכלשונו של כב' בית הדין הארצי: "היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמות למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" (דב"ע מח/77-0 אליעזר מזרחי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538; עב"ל 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.7.02)

התנועות שבגינן עשויות להיגרם למבוטח פגיעות " זעירות" אינן חייבות להיות זהות, אלא " זהות במהותן", ובלבד שיפעלו במקום מוגדר. בנוסף, תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אך עליהן לחזור ולהישנות בתכיפות נמשכת. עב"ל 364/97 המוסד לביטוח לאומי – שמואל אסרף, פד"ע לה 463; דב"ע שן/232-0 המוסד לביטוח לאומי – רבוס חסאן, פד"ע כג 31). כלשון בית הדין הארצי לעבודה – יש לבחון אם " עבודת המערער חייבה ביצוע רצוף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו" (עניין שבח לעיל).

בעניינם של נהגים וסבלים נפסק כי בתנאים מסוימים עבודתם עשויה לגרום לפגיעה על דרך המיקרוטראומה (עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי – יוסף עובדיה, פד"ע לו, ע' 213 וההפניות שם : עב"ל 476/09 ממן מאיר נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 16.09.2010, וכן פסקי הדין בפרשת הוטה: עב"ל 53913-05-12 סלומון ( שלמה) הוטה נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.02.2013 , עב"ל 53991-02-14 סולומון שלמה הוטה נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 17.12.2014, ב "ל 2047-07 סלומון ( שלמה) הוטה נ' ביטוח לאומי סניף חיפה, ניתן ביום 18.12.2012).

6. "על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; והשלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית ( היסוד הראשון) יועבר ענינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי ( היסוד השני) ומנגנון הפגיעה ( יסוד שלישי)".(עב"ל(ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נוח, מיום 22.12.2014 וההפניות שם).

בעב"ל 476/09 ממן מאיר נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 16.09.2010 נקבע כי התיק יוחזר לבית הדין האזורי לבחינת הליקוי בגבו של המערער "... ישלים המערער ראיותיו ויפרט את סדר עבודתו לעניין הפריקה והטעינה ביום עבודה רגיל לרבות מספר הפעמים שהוא מתכופף ומרים ארגזים, פירוט התנועות שעושה לצורך עבודה זו, ובמידת האפשר פירוט המשקלים שהוא מרים מכל הרמת ארגז. האם נושא את הארגזים בהליכה וכו'" [ההדגשות הוספו א.ה]

לאור הנחיה זו נבחן להלן האם הניח התובע תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות זהות או זהות במהותן משך פרקי זמן ידועים וממושכים במסגרת עבודתו, תנועות שגרמו נזקים זעירים אשר הצטברו טיפין טיפין עד שגרמו לפגימה בגבו.

9. היקף עבודת התובע בהובלות - התובע הצהיר כי הוא עובד 6 ימים בשבוע משעה 07:00 עד 16:00 ולעיתים שעות נוספות ( תצהיר סע' 3) והעיד כי הוא מבצע בכל יום בין הובלה אחת לשלוש הובלות ( ע' 5 ש' 10-11, ש' 23) גם העד מטעמו העיד כי מתבצעות 2-3 הובלות ביום ( ע' 10 ש' 12-13). עם זאת העד מטעמו העיד גם על פרקי זמן בהם המתינו ללקוחות:

ש. אז אם ביום אחד שהיה הובלה אחת שלקחה 3 שעות מה הייתם עושים ביתר השעות?
ת. ממתינים לעוד לקוח.
ש. זה נכון שימים כאלה שהייתם ממתינים ללקוח היו בערך בין 10 ל- 15 בחודש?
ת. לא זוכר. זה תלוי, בקיץ יש יותר בחורף פחות. (ע' 10 ש' 17-20).

אם כן, מגרסאות התובע והעד מטעמו עולות סתירות ואי בהירות בנוגע להיקף העבודה.

עוד נציין כי מר חוסובי העד העיד " כשאני הייתי איתו לא הייתי נותן לו להרים דברים כבדים" ו-"אני הייתי איתו ולא הייתי נותן לו להרים כבדים" (ע' 10 ש' 24-27) עדות המתיישבת עם העובדה שהתובע סבל מבעיות גב לאורך השנים וביתר שאת לאחר תאונת העבודה ב 2013.

10. התובע והעד מטעמו העידו כי מדובר בעבודה מגוונת, הרמת חפצים שונים - קרטונים, ארונות מטבח, ציוד משרדי, שולחנות, כספות, מכונות ( חקירה ע' 1 ש' 8-9, ע' 2 ש' 39-40) במשקלים שונים - 20-300 קילו ( חקירה ע' 1 ש' 21) בדרכים שונות – בידיים או בעזרת עגלה. כך שלא ניתן ללמוד מהגרסאות איזה חלק מן העבודה היה הרמת חפצים ובאיזה משקל היו החפצים שהורמו. נזכיר כי התובע עסק גם בפירוק והרכבה ( ע' 6 ש' 4-8) גם בנהיגה ( תצהיר סעיף 5) וגם בניהול העסק ( ע' 5 ש' 5-9). עבודתו בהשכרת מחסנים וקונטיינרים לאפסון נותרה עלומה, לא ברור באיזה היקף מדובר וכמה שעות הושקעו בה משאיש מהצדדים לא הביא ראיות בנושא ( ע' 6 ש' 16-33).

11. ראיות לביסוס היקף עבודת התובע - התובע צירף לתצהירו צילום 46 מסמכים מהם 18 חשבוניות, 14 הצעות מחיר עליהן לא מופיעה חתימת הלקוח ו-14 טפסי הזמנות עבודה שלא מולאו כלל. כלומר, לבית הדין הוצגו 18 חשבוניות בלבד. החשבוניות אינן רציפות, 3 הופקו בחודשים פברואר- מארס 2016, 3 בחודשים אוגוסט ספטמבר 2015, שתיים נוספות הופקו בחודשים נובמבר- דצמבר 2015, חשבונית נוספת מחודש מארס 2015 וכן הלאה. הסכומים בחשבוניות נעים בין 421 ₪ ו- 3,540 ₪.

החשבוניות המעטות שהתובע הגיש אינן תומכות בטענתו בדבר היקף העבודה. הלכה פסוקה היא, שהימנעות מלהביא ראיה מצויה ורלוואנטית מובילה למסקנה, שאילו הובאה היא הייתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה( ע"פ 728/84 שמעון חרמון נ' מדינת ישראל, (פ"ד מא(3) 617 פיסקה 5 וההפניות שם).

12. נחדד כי בעניננו בדיון ביום 02.03.16 הודיעה באת כוח המוסד :
" אם יוגש תצהיר מפורט לרבות אסמכתאות נשקול מחדש. אם יש הזמנות עבודה, תצהיר של הפועל שעבד אתו, כל מה שאפשר לבסס ולהראות לפחות שעה וחצי שעתיים של הובלה ביום. יומן עבודה יומן משלוחים." ( ע 1 ש' 26-28).

13. בעדותו נשאל התובע והשיב:
ש. יש לך הסבר מדוע צרפת קבלות שהם רק סטנסיל ולא עסקאות, סתם קבלות ולא אחת ולא שתיים, למה צרפת אותם?
ת. זה חלק מהעבודה שלי. זה לא הזמנה. זה העו"ד עשה. אני לא יודע. זה רק הוכחה שאני עובד בהובלות ולא בצבע. נתתי לו מה שהיה לי. (ע' 4 ש' 6-9).
...
ש: צרפת קבלות של 500 ₪ באותו יום, אתה רוצה להגיד שעבדת כל היום בפריקת משאות בשביל 500 ₪ ?
ת. לא. אני לא עשיתי רק את העבודה הזו באותו היום.
ש. אם היית מביא פנקס קבלות לגבי תקופת זמן ברורה עם מספר סידורי של כל הזמנה, היינו יודעים כמה הזמנות היו לך. למה לא הבאת את כל הפנקס?
ת. לא ידוע. זה מה שהבאתי.
ש. אני אומר לך שהיו ימים שעשית הובלה קטנה של 500 ₪. ?
ת. כשאני עושה הובלות גדולות אני מחלק את זה לכמה ימים. אני לא מוציא כל יום חשבוניות. (ע' 5 ש' 29 עד ע' 6 ש' 3)

14. כך, למרות שחשיבותן של החשבוניות הובהרה לתובע כבר בראשית ההליך הוא נמנע מהגשתן לבית הדין. דבר הפועל לחובתו על פי ההלכה. גם תצהירו אינו מפורט די הצורך אלא נטענות בו טענות כלליות, וכאמור לא מבוססות בראיות, בדבר מספר ההובלות שבוצעו.

15 האם ובאיזה היקף העסיק התובע עובדים שיעבדו עמו - בחקירתו במוסד מסר כי: מעסיק עובד אחד שהוא גם נהג וגם סבל (ע 1 ש' 3). בתצהירו מסר התובע " לאורך שנות עבודתי עבדתי בעיקר לבדי, אך לעיתים רחוקות כאשר היו לי פרויקטים גדולים, העסקתי עובד נוסף לתקופות קצרות".

16. בעדותו, כאשר עומת עם טענתו זו השיב:
ת. היו לי מדי פעם פועלים.
ש. אני אומר לך שאף פעם לא עבדת לבד, תמיד היו לך פועלים?
ת. לפעמים היו הובלות קטנות.
ש. היו לך לפחות 3 פועלים כששירת את הגופים האלה?
ת. לא תמיד, לפעמים כן.
ש. אז כמה תמיד היה לך?
ת. בד"כ הייתי לבד.
ש. אתה לא יכולת להיות סבל לבד. נכון שתמיד העסקת פועלים?
ת. לא תמיד העסקתי פועלים, אם הייתי צריך להעביר משהו קטן הייתי עושה לבד.
ש. ב- 90% היה לך פועלים נכון?
ת. ב- 60%. אני ועוד שנתיים, ועוד פועל אחד.
ש. אני אומר לך שאף פעם לא יכול להיות סבל אחד?
ת. אני ועוד סבל ועוד סבל, אני גם הייתי סבל.
ש. אז אני אומר לך שכל התקופה לא יכולת להיות לבד והתצהיר שלך לא נכון בעניין הזה?
ת. כשהייתי צריך הייתי מביא סבלים. (ע' 4 ש' 16-30)

17. התובע העיד כי מר חוסבי עובד עמו מאז שנת 2013 אך השמיט את העובדה שמר חוסבי עבד עמו גם שמונה חודשים בשנת 2011 ( עדות מר חוסבי ע' 8 ש' 29-30) ואולי אף קודם לכן ( העד נשאל ולא השיב (ע' 9 ש' 2-3).

התובע לא מסר תלושי שכר של אותם עובדים ולא דיווחים שחובה על מעסיק לדווח לביטוח לאומי ולמס הכנסה בנוגע להעסקת עובדים, על מנת לבסס טענתו כאילו העסיק עובדים לתקופות קצרות בלבד.

לאור זאת לא ניתן ללמוד מגרסאות התובע והעד מטעמו איזה חלק מעבודת הסבלות ביצע התובע ואיזה חלק ביצעו עובדים שעבדו עמו.

18. אין ספק שעבודת התובע היא עבודה פיזית קשה, אולם אין די בכך שהעבודה תהיה קשה על מנת לקבוע תשתית עובדתית לפגיעה על דרך המיקרוטראומה. דב"ע מח/77-0 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538, עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המוסד לביטוח לאומי מיום 28.07.2002 ; עב"ל 364/97 המוסד לביטוח לאומי – שמואל אסרף, פד"ע לה 463 ; עוד נקבע כי אף כאשר העבודה היא מאומצת " השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, מאמצים קשים לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות, החוזרות ונשנות אין ספור פעמים.." (עב"ל 317/97 המוסד לביטוח לאומי נ' יניב, פד"ע לה 523, 533)

19. סיכומו של דבר - מצאנו כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח דפוס עבודה אשר מקים תשתית ראייתית המצדיקה מינוי מומחה רפואי לבחינת הפגימה בגבו על דרך המיקרוטראומה. התובע לא הוכיח מה היקף העבודה בסבלות, אילו משקלים נשא ובאיזו תדירות. באיזו תדירות השתמש בעגלה, בידיו או באמצעי נשיאה אחרים, אילו משימות ביצע בנוסף על נהיגה וסבלות וכו'. התובע נמנע מהגשת הראיות הנחוצות לביסוס טענותיו.

מן התשתית העובדתית עולה כי במסגרת עבודתו ביצע התובע פעולות שונות ומגוונות במהלך יום העבודה. עולה גם כי ימי העבודה נבדלים זה מזה בהיקף העבודה שבוצע בהם. אף אם נקבל גרסת התובע שלא עוגנה בראיות לפיה היו ימים, שמספרם לא ידוע, בהם בוצעו שלוש הובלות הרי שבצדם ישנם ימים , שגם מספרם אינו ידוע, בהם לא בוצעו הובלות כלל.
לאור העדר ראיות ולאור הסתירות בעדויות לא ניתן לעמוד על חלוקת הזמן בין הפעולות השונות, אותן ביצע התובע, לא ניתן לאתר תשתית לרצף פעולות זהות או זהות במהותן ואף לא לבודד כאלה.

דין התביעה להידחות.

כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי – אין צו להוצאות חרף דחיית התביעה.

רשות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ג ניסן תשע"ז, (09 אפריל 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

אירית הרמל, שופטת

נ.צ. (מ) גב' כרמלה אורן