הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 23485-09-18

לפני:

כב' השופטת שרה מאירי

המערער
הלל יצחק
ע"י ב"כ עו"ד תומר הלל
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

1. לפניי ערעור על החלטת ועדה לעררים ( נפגעי עבודה) מיום 29.7.2018 ( להלן – הועדה) אשר קבעה כי לא נותרה למערער נכות לפי פריטי הליקוי המפורטים בתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי ( קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1956 ( להלן-התקנות).

רקע עובדתי

2. המערער נפגע ביום 9.12.13 בפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה. בהליך ב"ל 37234-12-16 הסכים המשיב להכיר בקשר סיבתי של החמרה בין התאונה לבין כאבי הגב.

3. ביום 17.5.18 הופיע המערער בפני הוועדה וטען טענותיו. בין היתר ביקש כי ייקבעו נכויות זמניות והציג את חוות דעתו של דר' רנד נחשון, מומחה לכירורגיה אורתופדית וניתוחי עמוד שדרה, מיום 1.3.17.
הוועדה ערכה בדיקה קלינית למערער ומאחר וביקשה לבחון את עברו הרפואי של המערער ביקשה לסכמו ללא נוכחות, כתיק יחיד.

4. הוועדה התכנסה ביום 29.7.18 ודחתה את הערר הן בפן האורתופדי והן בפן הנוירולוגי.

טענות הצדדים בתמצית

5. המערער טוען כי הוועדה טעתה עת לא התייחסה לתקופת אי הכושר הממושכת בה שהה לאחר התאונה ולא קבעה לו נכות זמנית בשל כך, על אף שהעלה בקשתו זו בפני הוועדה וציין כי למעלה מחצי שנה היה באי כושר ולא קבעה נכות בשל כך וללא הסבר. הוועדה אינה מציינת בהחלטתה שהמערער אינו סובל ממגבלות.
6. המשיב סבור כי הוועדה נימקה החלטתה היטב, ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה ועל כן אין להתערב בהחלטתה. טענותיו של המערער הן טענות רפואיות מובהקות ולבית הדין אין סמכות להתערב בפן הרפואי. המערער לא הצביע על טעות משפטית בהחלטת הוועדה. הוועדה התייחסה באופן ממוקד לחוות דעתו של דר' רנד והבהירה מדוע אין בידה לקבל את מסקנתו בנושא הנכויות אותן קבע, תוך הפניה לממצאי בדיקתה, לצילומים של עמוד השדרה המותני שלוש שנים טרם האירוע המוכר. הוועדה הפנתה לתיעוד טווחי תנועה טרם הניתוח אשר הינם תקינים. הוועדה ערכה בדיקה קלינית, והפרשנות של ממצאיה הוא עניין שברפואה.

דיון והכרעה
7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להתקבל בחלקו, כמפורט להלן.
8. בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. עוד נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה ( עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המל"ל פד"ע ל"ז 213).
9. אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשר הנה חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה ( דב"ע ( ארצי) שם/01-X318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).
10. בעניין לביא ( דב"ע ( ארצי) מג/01-X356 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130) נפסק לעניין חובת ההנמקה, כי " ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".
11. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה בדקה את המערער בדיקה קלינית נוירולוגית ואורתופדית: "הליכה במתכונת תקינה ללא צליעה בגלילה מלאה. עמ"ש מתני יישור קל של הלורדוזיס המותנית. צלקת ניתוחית כ-6 סמ' בגובה L5-S1 עדינה לא קלואידית לא דבוקה. בכיפוף לפנים נמדד שובר ישיר 10 עד 15 ס"מ. שובר משתנה 14 עד 20 ס"מ. יישור 30 הטייה 30 דו"צ. החזרי פיקה הופקו שווים. החזרי אכילס מוחלשים מאוד דו"צ. כוח גס שמור. מוסר על תחושה שטחית שמורה."
12. כאמור הוועדה ביקשה לעיין בתיקו הרפואי של המערער וציינה כי הוא עב כרס וכן כי המערער מסר על שבר T12 ישן בשנות ה-80. על כן לאחר שעיינה בתיקו , בהתכנסותה המסכמת פירטה כדלקמן: "הוועדה עיינה בצורה מדוקדקת בתיקו של התובע וכן עיינה הגם בחוו"ד דר' נחשון רנד מתאריך 1.3.17 שהעניק נכות בשיעור 20% בגין הגבלה בגב תחתון, 10% בגין גירוי שורשי וצלקת ניתוחית 1%. מנכות זו מנכה 5% בגין תאונה קודמת בגב.
הוועדה עיינה בתיק עברו הרפואי והתרשמה כדלקמן:
11.1.09 – כאבי גב תחתון מזה תקופה ממושכת.
5.10.10 – בצילום עמ"ש מותני קיימת היצרות במרווחים בין חולייתיים עם שינויים ניווניים בצורת אוסטיאופיטיים.
23.12.10 – אבחנה של כאבים בעמ"ש מותני.
6.5.15, 26.1.15 – מתועדים במפורט טווחי תנועה בעמ"ש מותני במסגרת הטיפולים הפיזיותרפים. נאמר שכיפוף בעמידה פאסיבי ואקטיבי תקין. יישור בעמידה פסיבי ואקטיבי תקין. כנ"ל גם הטיה ורוטציה."

13. לאור המפורט סיכמה הוועדה כדלקמן: "הוועדה קובעת לאחר עיון במסמכים ובדיקת העורר שאינם עומדים בקנה אחד עם הכתוב בבדיקתו של דר' נחשון רנד. הוועדה בבדיקתה לא התרשמה מהגבלה בתנועות הגב התחתון כמתואר בבדיקה מיום 17.5.18. לאור האמור לעיל הוועדה דוחה את הערר מבחינה אורתופדית. מבחינה נוירולוגי, הוועדה דוחה את הערר כאמור בישיבתה מיום 17.5.18 ."

14. הנה כי כן, הוועדה מנמקת את מסקנתה כי לא קיימת מגבלה בגבו של המערער בהתאם לממצאיה בבדיקה הקלינית שערכה, כמפורט בפרוטוקול. כמו כן מחזקת מסקנתה בעדויות מעברו הרפואי של המערער לרבות בדיקת טווחי תנועה בגב לאחר הפגיעה, שנמצאו תקינים. לאור ממצאיה השונים של הוועדה דחתה את המפורט בחוות דעתו של דר' רנד לרבות הנקבע על ידו בדבר גירוי שורשי. שוני בממצאים מהווה הנמקה מספקת לצורך אי קבלת חוות דעת מטעם מומחה. יחד עם זאת, לא נתנה הוועדה עמדתה לקביעת דר' רנד בכל הנוגע לנכויות הזמניות. הוועדה קבעה כי הממצאים נכון ליום הבדיקה ותיעוד רפואי משנת 2015 מעידים כי לא נותרה למערער מגבלה המקנה נכות, אולם אינה מתייחסת לטענה כי הוא זכאי לנכות זמנית בסמוך לאחר התאונה, כפי שקבע דר' רנד בחוות דעתו וכפי שטען המערער באמצעות בא כוחו בפני הוועדה. נראה כי נושא זה נשמט מהתייחסות הוועדה ויש בכך פגם משפטי בהחלטתה.

15. סוף דבר – עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים ( נפגעי עבודה) אשר תשקול עמדתה בכל הנוגע לטענות המערער בדבר זכאותו לנכות זמנית, תוך התייחסות לקביעת דר' רנד בחוות דעתו מיום 1.3.17 בנוגע לנכויות הזמניות שמצא כי יש להתאים למערער.
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.
המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון בפניה באשר לעילת התכנסותה.

16. משהתקבל הערעור בחלקו, יישא המשיב בהוצאות המערער בסך 1,500 ₪.

17. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ט, (28 יולי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

שרה מאירי, שופטת

נחתם באישורה הטלפוני של השופטת מאירי הנמצאת בשבתון.

קלדנית: רינת אברג'ל
נחתם עתה בנט, עם שובי משבתון חו"ל, לאחר שיצא לצדדים.