הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 23102-09-14

06 מרץ 2017

לפני כב' השופטת רוית צדיק
נציגת ציבור גב' רונית סדן
התובע
שמעון דמירל
ע"י ב"כ עו"ד אנג'לו ניסים גניש

-

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רועי הררי

פסק דין

1. תאונת הדרכים אשר ארעה לתובע ביום 12.2.14 הוכרה על ידי הנתבע כתאונת עבודה.
עם זאת, תביעתו להכרה בפגיעה בצווארו, נדחתה על ידי הנתבע ובהתאם לכך נפסלו תעודות אי הכושר הרפואי אשר הגיש התובע וכן לא שולמו לתובע דמי פגיעה.

2. הצדדים הסכימו למנוי מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין פגיעת התובע בצווארו בין תאונת הדרכים אשר הוכרה כתאונת עבודה. בהתאם לכך מונה דר' דויד יפה , לשמש כמומחה מטעם בית הדין על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי.

3. להלן העובדות והשאלות אשר הועברו למומחה:
"2. התובע יליד 1966.
3. ביום 12.2.14 רכב נכנס בבוטקה בו שהה התובע וכתוצאה מכך התובע נפל ונחבל בגב וברגל שמאל – התאונה הוכרה כתאונת עבודה לפגימות אלו.
4. כאבי התובע החמירו ולאחר מספר ימים החל לסבול מצווארו.
5. ביום 26.2.14 קיבל טיפול רפואי בצוואר.

השאלות עליהן מתבקש המומחה להשיב:
6. מהי המחלה ממנה סובל התובע בצווארו?
7. האם קים קשר סיבתי בין האירוע המתואר בפרק העובדות לבין המחלה ממנה סובל התובע בצווארו?".

4. להלן קביעות המומחה במסגרת חוות דעתו:

"תשובה 6: כאבי צוואר.
תשובה 7: בהתבסס על התיק העובדתי והתיק הרפואי, התובע נפל מלווה חבלה לצוואר ולגב, ומנגנון הפגיעה ממנה סבל מר דמירל יכול להסביר הופעת כאבי צוואר, ולפיכך יש למצוא קשר סיבתי בין האירוע לתלונות כאב בצוואר מהם סבל בעקבות ה אירוע."

5. לבקשת הנתבע הועברו שאלות ההבהרה הבאות למומחה:
"2. בחוות דעתך נקבע כי התובע סובל מכאבי צוואר. כבוד המומחה מתבקש להבהיר מהו הגורם לכאבי הצוואר מהם סובל התובע?
3. כעולה מהעובדות המוסכמות התובע נפל ונחבל בגב וברגל שמאל, ולאחר מספר ימים החל לסבול מכאבים בצוואר. לאור העובדה כי התובע נחבל בעת הנפילה ברגל שמאל ובגב , נא פרט תשובתך לשאלה 7 בחוות הדעת.
4. כעולה מהחומר הרפואי התלונה בדבר כאבי צוואר הופיעה לאחר שבועיים ממועד התאונה. אנא הסבר באם יש בכך כדי להשפיע על מסקנתך לעניין הקשר הסיבתי ואם לא, נא הסבר מדוע.
5. אנא נמק קביעתך לעניין הקשר הסיבתי והסבר כיצד גרם האירוע לדעתך, למצב הרפואי ממנו סובל התובע?".

6. להלן תשובות המומחה לשאלות ההבהרה:
"שאלה 2: בתיק הרפואי, מוצג יב' מצוין כי התובע נפל ונחבל בגב, כולל עמוד השדרה הצוארי ומצוין מפורשות שזו הסיבה להופעת האבחנה של חבלת גב וכאבי צוואר. כאשר נופלים לעיתים נגרמת חבלה צוארית וזאת בד"כ במנגנון כפוף/יישור, חבלה הדומה למנגנון חבלת צליפת שוט, וכשם שמצוין בתיק הרפואי תאונה זו סבירה.

שאלה 3: כמצוין למענה לשאלה 2, הופעת כאב צווארי מספר ימים לאחר החבלה, אינה שוללת העובדה כי נחבל בצווארו, וכשם שמצוין בתיק הרפואי כאשר נופלים לעיתים נגרמת חבלה צוארית וזאת בד"כ במנגנון כפוף/יישור, חבלה הדומה למנגנון צליפת שוט, ואשר מסבירות תלונות של התובע.

שאלה 4: הביקור הראשון של התובע לאחר התאונה, במסגרת שרותי בריאות כללית הינו בתאריך 26.2.2014., ולפיכך לא ניתן להבין מכך כי כאבי בצוואר, החלו ביום זה, אלא ניתן להבין כי זה הוא המועד הראשון אשר התפנה לבדיקה אורתופדית במסגרת שרותי בריאות כללית, ובמועד זה מצוין כי נפל בעבודה ומלין על כאבים בעמוד השדרה הצוארי, ללא ציון מועד הופעת התלונות ממקור צווארי.

שאלה 5: כמצוין במענה לשאלות ההבהרה מעלה, אין מקום לשינוי החלטתי בחוות הדעת מטעמי מתאריך 18.9.2016 ויש למצוא קשר סיבתי בין כאבי הצוואר והאירוע החבלתי מתאריך 12.2.2014 כאשר החבלה הצ וארית הינה להבנתי, קשורה לנפילה ונגמרה ככל הנראה במנגנון כיפוף/יישור".

טענות התובע:
7. התובע נפגע בתאונת דרכים מיום 12.2.14, ונחבל בגב ברגל שמאל וכאביו החמירו לאחר מספר ימים גם בצווארו. על כן בתאריך 26.2.14 קיבל טפול בצוואר. מדובר בתופעה מקובלת בתאונות דרכים והחמרת מצב אורתופדי גם עד 60 ימים מיום אירוע התאונה כפי שאושר על ידי המומחה וכן ע"י דר' שואב לב אשר קבע את אי הכושר כתוצאה מהתאונה.

8. לאור קביעת מומחה בית המשפט והרופא האורתופדי אשר קבע את תקופת אי הכושר, יש להכיר בתובע כנפגע עבודה בצוואר, ולהורות לנתבע לשלם דמי פגיעה עבור ימי אי הכושר בהם שהה התובע החל מיום 12.2.14 ועד ליום 13.5.14.

טענת הנתבע:
9. חוות דעת המומחה הינה לקונית מבלי להסביר מה הוא המצב הרפואי אשר גרם לכאבים בצוואר. העובדה עליה מסתמך המומחה כי התובע "נפל מלווה חבלה לצוואר ולגב", אינה נכונה ולו הייתה נכונה, הייתה מונעת מנוי המומחה מלכתחילה, שכן הסיבה למינויו יסודה בטענה כי התובע לא נחבל בצוואר בעת האירוע לכן התעורר וכוח לגבי הקשר הסיבתי. בהתאם לכך ציין בית הדן בהחלטת הממונה כי התובע נחבל בגב וברגל שמאל בלבד כאשר הצוואר אינו נזכר כלל.

10. בתשובותיו לשאלות ההבהרה, קבוע המומחה כי הגורם לכאבי הצוואר הינו חבלה בצוואר. מעבר לעובדה כי הוא מסתמך על נתון שאינו נכון, כוונת בית הדין הייתה לברר מה הוא המצב הרפואי ממנו סובל התובע ולא הגורם המקורי למצב רפואי זה.

11. המומחה כלל לא ענה על השאלה באופן עניני ולא ניתן לבחון את מסקנתו לעני ין הקשר הסיבתי. כמו כן המומחה טען כי הוא מסתמך על מוצג י"ב בתיק הרפואי, אולם לא ידוע מה הוא מוצג זה שכן המומחה לא ציין מועד הרישום הרפואי. יתכן כי כוונתו לנספח י"ב, בו נכתב כי התובע נחבל גם בעמוד שדרה צווארי, אולם מסמך זה נכתב חצי שנה לאחר האירוע ובית הדין לא קיבל את האמור שם מבחינה עובדתית. לכן הוסכמו עובדות מוסכמות שאינן כוללות חבלה בצוואר. לפיכך, מסקנת המומחה לעניין הקשר הסיבתי מבוססת על הנחה עובדתית שגויה לפיה נחבל התובע בצווארו בעת ה אירוע בהעדר בסיס לפיכך, נטל ההוכחה לא הורם. בהתאם להלכה הפסוקה, למומחה אסור להסתמך ולסטות על עובדות החורגות על החלטת המנוי.

12. בנוסף, מסקנות המומחה מנוסחות באופן שאינו מרים את נטל ההוכחה. המומחה משתמש בביטוי "אינה שוללת חבלה" אולם בהתאם לפסיקה הענפה שקבע בית הדין הארצי, על התובע הנטל להוכיח הקשר הסיבתי. העדר שלילה אין פרושו הוכחה מכאן הביטוי אינה שוללת אינו מתייחס לקשר הסיבתי ולחבלה. לפיכך ובכל מקרה הנטל אינו על הנתבע לשלול חבלה מקום שהצדדים הסכימו כי לא הייתה כזאת.

13. על המומחה לקבוע באופן חד משמעי כי נגרמה חבלה צווארית אשר לא הי יתה במקרה זה ולא להסתפק בקביעה כי תלונה שבדבר חבלה צווארית היא סבירה. כמו כן המומחה אינו יודע להסביר את פער הזמנים. המומחה אינו יודע לומר מתי החלו הכאבים ומניח כי החלו סמוך לאחר התאונה אף כי אין כל עובדה מוסכמת בעניין זה. הסתמכות המומחה על השערות והנחות, אינה מרימה את נטל ההוכחה.

14. תשובת המומחה על פיה ככל הנראה נגרמה הפגיעה במנגנון כפוף ויישור, אינו מרים את נטל ההוכחה והנחת המומחה כי במהלך האירוע היה כפוף/יישור של הצוואר אינה נכונה ולא הוסכמה על ידי הצדדים. לפיכך יש לדחות את התביעה עקב אי הרמת נטל ההוכחה במשור הרפואי מאחר והמומחה מסתמך על עובדות שגויות החורגות מגדר ההסכמה, ומשמסקנותיו מנוסחות באופן מסויג, ומבוססות על הנחות והשערות בנגוד להלכה המחויבת בנושא.
לחלופין, מבוקש להורות על החלפת מומחה מאחר שהמומחה חרג מהמסגרת העובדתית המוסכמת על הצדדים.

דיון והכרעה-
15. השאלה העיקרית הדרושה להכרעתנו בהליך זה הינה האם יש לסטות מחוות דעת המומחה אשר לטענת הנתבע לא ניתן להסתמך עליה בשל הפגמים הנזכרים בטיעוניו.

16. נקדים אחרית לראשית ונבהיר כי לא מצאנו ממש בטיעוני הנתבע בעניין קביעות חוות הדעת והמסמכים עליהם מושתת היא , כפי שנבאר להלן.

17. אין חולק כי בין הצדדים נתגלעה מחלוקת האם התובע נפגע בצווארו במסגרת תאונת הדרכים אשר כאמור הוכרה כתאונת עבודה. בהתאם לכך לא נכללו בעובדות המוסכמות עובדה מוסכמת לעניין הפגיעה בצוואר התובע אולם, המומחה נדרש מפורשות לשאלה מהי המחלה ממנה סובל התובע בצווארו והאם קיים קשר סיבתי בין תאונת הדרכים ובין המחלה ממנה סובל התובע.

18. בחוות דעתו הראשונית הבהיר המומחה מפורשות כי לאור התיעוד הרפואי ושעה שהתובע נפל ונחבל, מנגנון הפגיעה ממנה סבל התובע יכול להסביר הופעת כאבי צוואר על כן יש קשר סיבתי בין האירוע לכאבי הצוואר. לא נעלם מעינינו כי בשלב זה נרשם על ידי המומחה "נפל מלווה חבלה לצוואר ולגב" מבלי להסביר היכן מתועד כי היו כאבי צוואר או חבלה בצוו אר במועד בו הופיעה החבלה בגב. במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה הבהיר המומחה כי קיימת הפנייה למסמך רפואי אשר אכן לא סומן ולא ברור לאיזה מסמך מכוון אולם, אנו סבורות כי אף ללא הפנייה למסמך זה , הבהיר המומחה כי כאשר ישנה נפילה תתכן חבלה צווארית הדומה למנגנון צליפת שוט ותלונה זו סבירה. עוד הבהיר המומחה כי במועד הראשון בו נבדק התובע על ידי רופא אורתופד ביום 26.2.14 , ציין התובע כי נפל בעבודה והלין על כאבים בעמוד השדרה צווארי . דהיינו, המומחה מבסס קביעתו בעניין כאבי הצוואר על יסוד התיעוד הרפואי הסמוך לתאונה למרות שתלונה זו לא נרשמו במועד התאונה. המומחה הבהיר כי שעה שהדברים נרשמו במועד הראשון בו טופל התובע על ידי אורתופד "יש למצוא קשר סיבתי בין כאבי הצוואר והאירוע החבלתי מתאריך 12.2.2014". נוסף על כך, המומחה אכן מתייחס למנגנון יישור או כיפוף אשר לא נקבעה במסגרת העובדות המוסכמות אולם, בעובדה זו בלבד אין כדי ללמד כי נפלה טעות או פגם היורד לשורשו של עניין בחוות הדעת עד כי יש לפסלה. המומחה מבהיר כי קיים תיעוד לתלונה בעניין הצוואר עוד במועד הראשוני בו נבדק התובע על ידי אורתופד וכן כי חבלה מסוג זה תואמת את מנגנון הנפילה כעולה מהתיעוד הרפואי.

19. לטענת בא כוח הנתבע חוות דעת המומחה אינה נחרצת, והוא נוקט לשון של סבירות ולא לשון חד משמעית. כעולה מתשובות המומחה לשאלות ההבהרה הלשון בה נקט, היא לשון רפואית ולמעשה דעתו חד משמעי בקביעתו כי הפגימה בצוואר התובע, נובעת מהאירוע התאונתי אשר הוכר על ידי הנתבע כתאונת עבודה. סבורות אנו כי ראוי יש לבחון אמירות כגון "עלול" או "סביר" המופיעות בחוות דעת המומחה בהתייחס למכלול האמור בחוות הדעת, ולא במבודד. קריאה רציפה של חוות הדעת וחוות הדעת המשלימה מטעם המומחה מובילה לתוצאה על פיה לא ניתן לקבוע כי מדובר בקשר סיבתי רופף או ספקולטיבי באופן שאינו מספיק לקביעת קשר סיבת י וזאת משהמומחה הבהיר כי לאור המועד בו פנה התובע והתלונן על פגיעת הצוואר ונוכח מנגנון הנפילה ,תתכן חבלה צווארית דוגמת צליפת שוט. תלונה אשר כדבריו בנסיבות מקרה זה הינה סבירה ומסבירה את תלונות התובע.

20. הלכה פסוקה היא כי בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעת המומחה מטעמו וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה רבה מעצם העובדה, מאחר ואינו מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין (ראו-דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך לב [1], 322).שעה שלא מצאנו כי חוות הדעת אינה סבירה או כי נגלו בה פגמים הנראים לעין ויורדים לשורשו של עניין (ראו-עב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] מיום 6.6.2005;עבל (ארצי) 4379-10-14‏ ‏ צח פלדמן נ' המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן, [פורסם בנבו] ניתן ביום 16.3.16), יש לאמץ את קביעות המומחה הרפואי בחוות דעתו ואין לסטות ממנה בנסיבות מקרה זה.

21. לאור האמור לעיל, תביעת התובע להכרה בפגיעה בצווארו כתאונת עבודה, מתקבלת.
הנתבע יישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, ח' אדר תשע"ז, (06 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציגת ציבור גב' רונית סדן, מעסיקים

רוית צדיק, שופטת
אב"ד