הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 21058-01-16

31 דצמבר 2017
לפני:
כב' השופט תומר סילורה
נציג ציבור (עובדים) מר אמיר אופיר
נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים הופר

התובעת:
חנה אינויאטוב
ע"י ב"כ: עו"ד רמי בן יוסף

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רועי הררי

החלטה

1. לפנינו תביעת התובעת, להכיר בפגיעה בכפות ידיה כפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, כאמור בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). בתאריך 21.7.12 נדחתה תביעתה לנתבע מהטעם של היעדר תשתית למיקרוטראומה והיעדר קשר סיבתי רפואי (להלן: "ההחלטה"). מכאן התביעה שלפנינו.
רקע כללי
2. התובעת, ילידת 1960, עובדת משנת 1996 ועד היום בפס הייצור במפעל "ינה רמלה", במשרה מלאה, 5 ימים בשבוע כ- 10 שעות ביום. במסגרת עבודתה הייתה אחראית על אריזת צמר הגפן שנפלט ממכונת הייצור אל תוך שקית ניילון בתנועת גריפה קבועה.
משך שנות עבודתה נדרשה התובעת לביצוע פעולות פיזיות חוזרניות, שגרמו לפגיעות חוזרות ונשנות ולהתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית (להלן גם: "CTS") ונוירוטיה אולנרית.
3. במהלך השנים החלה לחוש בזרמים ותחושת נימול בשתי כפות הידיים, לחץ באצבע 3 מימין וכאב בשורשי כפות הידיים. כעולה מהחומר הרפואי שהוגש, בחודש מאי 2014 עברה ניתוח התעלה הקרפלית ביד ימין ובחודש אוגוסט 2014 עברה ניתוח שחרור גידים ביד שמאל.

בחודש ספטמבר 2014 הומלץ על ידי רופאה תעסוקתית לשוב לעבודה קלה עם המכונה בהיקף משרה מלאה - לשלושה חודשים. בחודש נובמבר 2014 נעשה דיווח על מחלה תעסוקתית ובחודש דצמבר 2014 נקבע כי הינה כשירה לשוב לעבודה קלה, 50% משרה במכונה ו- 50% משרה בעבודות אחרות - באופן קבוע.
4. התובעת הגישה תביעה לנתבע בתאריך 15.3.15, במסגרתה ביקשה הכרה בפגיעה בעבודה ותשלום דמי פגיעה.
5. ביום 21.7.15 דחה הנתבע את תביעתה על פי הוראות סעיף 79 לחוק מהנימוקים הבאים:
"1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו ל CTS ודה קרוון.
2. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך.
3. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. לפיך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה."

6. בדיון המקדמי מיום 12.12.16 שנערך בפני כבוד השופטת (הבכירה) מיכל לויט, ב"כ התובעת מסר לידי ב"כ הנתבע סרטוני וידאו של התובעת בעבודתה. הוסכם כי סרטונים אלה יעברו לבדיקה על מנת לבחון אפשרות להסכמה במישור העובדתי ומינוי מומחה.
7. ביום 17.1.17 הודיע הנתבע כי אין שינוי בעמדתו בתיק. בהתאם, התיק הועבר לשמיעת הוכחות.
טענות הצדדים
8. לטענת התובעת עבודתה מצריכה פעולה מאומצת בשתי ידיה הכוללת הלבשת שקית ניילון לאריזה 10-12 פעמים בדקה, גריפת צמר הגפן בסיום מילוי השקית וחוזר חלילה. על כן, הוכיחה ביצוע רצף של פעולות זהות או דומות המפעילות את ידיה קרי הניחה תשתית עובדתית להוכחת מיקרוטראומה ויש למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי.
בנוסף, במידה והנתבע מבסס את דחייתו על סמך שאלון המעסיק, הרי שלאחר שנודע למעסיק כי התובעת חוקרת את תנאי עבודתה הבין כי הינו צפוי להיתבע בעתיד בגין מחדליו והוא מנסה לטרפד את התביעה מול הביטוח הלאומי. אי לכך, בשאלון הציג גרסה הנוחה לו.
לבסוף, כעולה מתיקה הרפואי, עובר לתלונותיה שלעיל התובעת לא סבלה מבעיות בידיה ואין מדובר בתחלואה טבעית.
9. למרות קשיי השפה, התובעת העידה באופן קוהרנטי וכן לגבי סוגי הפעולות אותן היא מבצעת במסגרת עבודתה וכן הציגה בפני בית הדין 3 סרטוני וידאו המתארים את צורת העבודה במפעל בתחנות השונות בהן היא עובדת (בכולן היא נדרשת לפעולות אקסטנציה ופלקסציה של שורש כף היד).
10. לטענת הנתבע הפגימה בכפות ידיה של התובעת אינה קשורה לעבודה אותה ביצעה, שכן לא עלה בידה להוכיח רצף של תנועות חוזרות ונשנות, דומות או דומות במהותן, תוך כדי עבודתה ובמהלך רוב יום העבודה, כנדרש בהלכה המחייבת.
משאלון התובעת והמעסיק עולה כי התובעת מבצעת 7 סוגי פעולות, מדי יום פעולות אחרות, ומשך כל פעולה בין חצי דקה לחמש דקות. המעבר בין סוגי הפעולות שובר את הרצף והתובעת אינה עומדת בדרישות ההלכה. אם כך, התובעת אומנם מבצעת סדרת פעולות באופן חוזר, אך לא פעולה מסוימת באופן זה ועל כן אין מדובר במיקרוטראומה.
11. הסרטונים שהציגה התובעת מציגים רק חלק מהפעולות אותן היא מבצעת במסגרת עבודתה, וגם בהם ניתן לראות כי מדובר בפעולות שונות זו מזו.
דיון והכרעה
12. סעיף 79 לחוק מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע.
13. תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה (עב"ל 57714-11-12 המוסד - אסתר נוח, 22.12.14).
14. עוד נפסק כי:
"מיקרוטראומה הינה חריג לכלל, יציר הפסיקה אשר מפורש בצמצום. כמיקרוטראומה תוכר פעולה חוזרת ונשנית אשר מבוצעת במשך זמן ממושך שוב ושוב ברציפות בדומה לטפטוף טיפות מים על סלע" (עב"ל 454/06 רחל ברוך - המוסד, 1.2.2007).

15. עוד נפסק כי הפעולות החוזרות והנשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, אלא כי ניתן לבודד פעולות מסוימות ממכלול הפעולות שמבצע העובד במהלך יום עבודתו ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות ברציפות (עב"ל 465/07 עופר יהודאי - המוסד, 30.12.2007).
16. מכאן, כי על התובעת היה להוכיח קיומן של פגיעות זעירות, אשר במצטבר הביאו לפגיעה של ממש בכושר עבודתו. בעב"ל 30813-11-13 ערמי - המוסד, 11.3.15, סוכמה ההלכה הפסוקה בנושא תורת המיקרוטראומה באופן הבא:
"לצורך גיבוש העילה על המערער להוכיח, לפי הפסיקה, כי ביצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, שחזרו על עצמן למשך פרק זמן רצוף ואשר ניתן לבודד אותן משאר הפעולות והתנועות שביצע במהלך יום העבודה (עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (28.7.02)). בהקשר זה, תדירות התנועות החוזרות והנשנות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה "אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 523 (2000)), ופעולות המורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו (עב"ל 7807-10-12 מוניר ג'בור - המוסד לביטוח לאומי (14.1.14))".

17. עוד נקבע בפסיקה כי התנועות צריכות להיות זהות, אך אין צורך בזהות מוחלטת. לעניין תדירות התנועות החוזרות ונשנות, נקבע אומנם כי תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אך יש צורך בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר שיש בו לפגוע בכושר עבודתו של הנפגע.
18. אם כן, השאלה היא האם עלה בידי התובעת להוכיח תשתית עובדתית הכוללת קיומן של פעולות חוזרות ונשנות, דומות במהותן, בתדירות גבוהה ולמשך זמן.
19. לאחר ששמענו את עדות התובעת ובחנו את כלל הראיות שהוצגו בפנינו שוכנענו כי עלה בידי התובעת להוכיח תשתית עובדתית הדרושה ליישום תורת המיקרוטראומה. נבאר מסקנתנו.
20. התובעת מתארת שגרת עבודה יומיומית הכרוכה בביצוע עבודות זהות או לכל הפחות דומות וטוענת כי אלו הפעולות שגרמו לפגיעה בכפות ידיה.
21. לטעמנו ומהראיות שהוצגו בפני נו, והיות שההלכה אינה מחייבת פעולות זהות לחלוטין, עולה כי התובעת הרימה את הנטל הנדרש להוכיח תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

לאור מסקנתנו - יש מקום למנות מומחה רפואי, אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודתה של התובעת והפגימה ממנה היא סובלת על יסוד התשתית העובדתית שלהלן:
א) התובעת ילידת 1960.
ב) התובעת עובדת משנת 1996 ועד היום בפס הייצור במפעל "ינה רמלה".
ג) במסגרת עבודתה הייתה התובעת אחראית על אריזת צמר הגפן שנפלט ממכונת הייצור אל תוך שקית ניילון בתנועת גריפה קבועה.
ד) משך שנות עבודתה נדרשה התובעת לביצוע פעולות פיזיות חוזרניות.
ה) במהלך השנים החלה לחוש בזרמים ותחושת נימול בשתי כפות הידיים, לחץ באצבע 3 מימין וכאב בשורשי כפות הידיים. כעולה מהחומר הרפואי שהוגש, בחודש מאי 2014 עברה ניתוח התעלה הקרפלית ביד ימין ובחודש אוגוסט 2014 עברה ניתוח שחרור גידים ביד שמאל.
ו) בחודש ספטמבר 2014 הומלץ על ידי רופאה תעסוקתית לשוב לעבודה קלה עם המכונה בהיקף משרה מלאה - לשלושה חודשים. בחודש נובמבר 2014 נעשה דיווח על מחלה תעסוקתית ובחודש דצמבר 2014 נקבע כי הינה כשירה לשוב לעבודה קלה, 50% משרה במכונה ו- 50% משרה בעבודות אחרות - באופן קבוע.
סוף דבר:
22. על יסוד מסקנתנו האמורה, ימונה מומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורתופדי, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין עבודת התובעת לפגימה ממנה היא סובלת.
23. החלטה בדבר מינוי מומחה תינתן במסמך נפרד ותישלח לצדדים.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ח, (31 דצמבר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נ.צ.,עובדים מר אמיר אופיר

תומר סילוורה, שופט אב"ד

נ.צ.,מעסיקים מר חיים הופר