הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 19578-06-14

18 יולי 2018
לפני:
כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר
נציג ציבור (עובדים) מר איסר באומל
נציג ציבור (מעסיקים) מר יהודה פינקלשטיין

התובע:
לב ספיבקוב
ע"י ב"כ: עו"ד ר. גביש

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד א. רייכנברג

החלטה

האם הוכיח התובע תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה, על מנת שיחווה דעתו בשאלה - האם יש להכיר באיזו מהפגימות האורתופדיות שאובחנו אצל התובע כמחלת מקצוע.
עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:
התובע יליד 1947 שרברב במקצועו, הגיש לנתבע תביעה להכרה בפגימות בגבו, בברכיו בכתפיו ובכפות ידיו כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה.
משנדחתה תביעתו על ידי המל"ל הגיש התובע תביעה לפני בית הדין האזורי לעבודה. תביעתו של התובע , להכרה בפגימות כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה נדחתה בפסק דין (חברתי כב' השופטת נטע רות) מיום 3 0/5/16.
התובע הגיש ערעור על פסק הדין, וביום 25.9.17 החליט בית הדין הארצי לעבודה לקבל את הערעור בחלקו בקבעו כדלקמן:

על רקע האמור לעיל ובשל פרישתה של חברתי כב' השופטת נטע רות , התיק הועבר לטיפולי, ולאור עמדת הצדדים התיק נקבע להשלמת הוכחות, לשמיעת עדות מעסיקו של התובע.
לאחר שנשמעה עדות המעסיק, הודיע הנתבע כי הוא מסכים למינוי מומחה לצורך שקילת הקשר הסיבתי שבין הפגימות בגבו, כתפיו ו כפות ידיו של התובע עקב השימוש ב כלים רוטטים (קונגו), ואולם הוא מתנגד למינוי מומחה ביחס לפגיעה בברכיים , שכן לדידו לא הוכח כי עבודתו של התובע במצב של כריעה סטטית היתה ממושכת ולאורך זמן.

טענות הצדדים
לטענת התובע יש לקבוע כי חלקים ניכרים מעבודתו הוא ביצע בכריעה על הברך. התובע העיד כי את עבודת הכנסת הצינו רות התקנת כלים סניטרים ועבודות נוספות הוא מבצע בכריעה על הברכיים ואף ציין כי העבודה על הברכיים נמשכה 3-4 שעות ביום. לטענתו עדות זו של התובע נתמכה בעדות המעסיק, לפיה עבודת התקנת צינורות הדלוחין מבוצעת על הברכיים והיא נמשכת מספר שעות.
הנתבע טוען כי הכרה במחלת מקצוע לפי סעיף 13 לרשימת המחלות טעונה הוכחה של "עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב". לדידו, לצורך הוכחת תשתית עובדתית למחלת מקצוע בברך, יש להוכיח עבודה במצב סטטי של לחץ על הברך, נסיבות אשר לא התקיימו בעבודתו של התובע, אשר כפי שנקבע בפסק הדין היתה מגוונת וכללה תנוע ות רבות ומגוונת ולא לחץ סטטי על הברך .

הכרעה
למיטב הבנתנו, הסעיפים הרלוונטים לעניינו מתוך רשימת מחלות המקצוע הינם סעיפים 13-14 אשר נוסחם כדלקמן:

יאמר מיד, כי לעניין סעיף 14 הסכימו הצדדים בדבר מינוי מומחה רפואי, על רקע השימוש היומיומי של התובע במכשיר רוטט - "קונגו", על מנת שהמומחה הרפואי יחווה דעתו בשאלה באם יש להכיר בפגימות בגבו ובגפיו העליונות (כתפיים + CTS) של התובע כפגיעה בעבודה.
אשר על כן, יש להכריע בשאלה האם עלה בידי התובע להוכיח עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצבים שבברך.
לאחר שעיינו בעדות התובע ובעדותו של מעסיקו של התובע מר ניר גרוס הגענו לכלל דעה כי לא הוכחה תשתית עובדתית לעבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב בברך .
בעדותו של התובע תוארה עבודתו כמגוונת מאוד ומבוצעת במגוון תנוחות יציבה, ועיקרה בעמידה.
נציין כי במקומות שונים התובע אמנם העיד על כך שמחצית מיום העבודה היה כרוך בשימוש בכלים רוטטים ומחציתו בכריעה על הברכיים, אלא שאנו סבורים כי הערכה זו של התובע איננה יכולה לעמוד, באשר היא מתעלמת לחלוטין ממגוון רחב ביותר של מטלות עבודה שאינן כרוכות בכריעה או בשימוש בכלים רוטטים כפי שעלו מהעדויות שהונחו בפנינו , ובמיוחד עדות המעסיק.
כך, לדוגמא מעדותו של התובע עולה כי עסק בין היתר בהתקנת מערכות כיבוי אש וספרינקלרים הן בחדרי המדרגות והן בתוך הדירות בכל החדרים (עבודה בגובה ועל סולמות – עמ' 9 ועמ' 28-29 לפרוטוקול) כי עסק בסחיבת ציוד וחמרי בניין לרבות שקי מלט לאתר, כי הרבה לעלות במדרגות (עמ' 11) עסק בחציבות בעזרת פטישון (עמ' 16 לפרוטוקול) ובשבירה של קירות (עמ' 28 לפרוטוקול) עסק בהקמת בריכות ביוב בסיוע טרקטור תוך סיקול סלעים (עמ' 25), יש ימים שלמים שבהם הוא רק העלה צינורות או רק חתך צינורות (עמ' 27 לפרוטוקול). פעולות אלה עולות גם מעדות המעסיק, אשר הדגיש את עבודת החציבה בקירות (המבוצעת בעמידה) כחלק משמעותי מעבודת ו של התובע. המעסיק אף אישר כי החברה מעסיקה 150 עובדים ומחזיקה כ 100 מכשירי קונגו.
לא מן הנמנע כי בחלק מהימים ביצע התובע גם משימות בכריעה על הברכיים לדוגמא לשם התקנת צינורות דלוחין או התקנת כלים סניטריים (עם זאת יש לציין כי בניגוד לעדות התובע, המעסיק ציין כי למיטב זכרונו התובע לא עסק בהתקנת כלים סניטריים או בשלב עבודות הגמר אלא בשלבים הראשונים של העבודות ובהתקנת מערכות כיבוי אש – (ראה עמ' 35 לפרוטוקול). לנוכח האמור לא התרשמנו כי עבודה בכריעה היתה חלק מהמשימות היומיומיות שאותן נדרש התובע לבצע מדי יום, אלא כי מדובר בתנוחת עבודה שרלוונטית לחלק מימי העבודה בהתאם לצורך, ובאופן שאיננו מצדיק מינוי מומחה רפואי לעניין הפגימה בברכיים .
נציין, כי המעסיק אף העיד כי בדרך כלל העובדים עבדו בצוותים קבועים אשר ביצעו משימות קבועות (צוות התקנת ספרינקלרים, צוות התקנת כלים סניטרים וגמר וכיו"ב), כך לא מן הנמנע כי בחלקים ניכרים מעבודתו, כאשר התובע היה בצוות שביצע עבודות להתקנת מערכות כיבוי אש בתקרות, הוא כמעט שלא נדרש לעבוד בכריעה.
לנוכח הסכמת הנתבע, ובשים לב לעמדת המעסיק בדבר תדירות השימוש בקונגו בקרב עובדיו ככלל, אנו סבורים כי יש מקום למנות מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו לעניין השימוש בכלים רוטטים .
לנוכח האמור לעיל ימונה מומחה לצורך מתן חוות דעתו בדבר הכרה במחלת מקצוע לפי פריט 14 בלבד. החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי תנתן בנפרד.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ח, (18 יולי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר איסר באומל
נציג עובדים

אופירה דגן-טוכמכר, שופטת – אב"ד

מר יהודה פינקלשטיין
נציג מע סיקים