הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 17306-04-15

21 יוני 2017

לפני:

השופטת נטע רות
נציג ציבור (עובדים) מר אברהם בן קרת

התובע
1. שלמה חלאבי ת.ז. XXXXXX067
ע"י ב"כ: עו"ד מירב קאהן
-
הנתבע
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד שירה צמיר

פסק דין

רקע כללי ועדות התובע בבית הדין
התובע, מסגר במקצועו, הגיש לנתבע תביעה להכרה בפגיעה בכפות ידיו כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה ותביעתו נדחתה. מכאן התביעה שלפנינו.

התובע יליד 1942 נשוי ואב לשלושה, תושב העיר גבעתיים והוא עובד כמסגר עצמאי בחברה בבעלותו בשם חלאבי מפעלי מתכת בע"מ.

במסגרת התצהיר שערך התובע הוא העיד לגבי תנאי עבודתו על העובדות הבאות:
לדבריו, הוא מועסק 5 ימים בשבוע, 10 שעות ביממה וביום ו' 5 שעות וזאת במהלך תקופה של למעלה מ-50 שנה; במסגרת עבודתו הוא נדרש לעסוק בפירוק והרכבה של קונסטרוקציות נירוסטה וברזל וכן לייצר ולשפץ מכונות שונות; החברה שבבעלות התובע פועלת מול מפעלים גדולים ובכלל אלה אוסם, התעשייה הצבאית , תנובה וזוגלובק; במסגרת עבודתו נדרש התובע לבצע עבודות חרטות, כרסום וריתוך, וזאת לצורך ייצור ותיקון המכונות; העבודה שבה מדובר הינה עבודה פיזית ולצורך ביצועה התובע מעסיק 5 עובדים; התובע העסיק לאורך כל השנים עובדים במפעלו, כאשר הוא מבצע עבודה דומה לזו שמבצעים העובדים.

התובע הוסיף וציין במסגרת התצהיר כי במסגרת עבודתו הוא מרבה להפעיל מכשירים רוטטים ופניאומטיים כגון פטישים, משחזות, מקדחות, מלטשות, מברגות, רתכות, מסורים ועוד, כאשר לדבריו הוא עושה שימוש במכשירים אלה כ-5 שעות ביום והיו תקופות בהן עבד במכשירים רוטטים אף כ-8 שעות ביום (ר' סעיף 9 לתצהיר התובע).

עוד ציין התובע כי במסגרת עבודתו הוא מפעיל לחץ על הידיים בפעולות חוזרות ונשנות במשך כל שנות עבודתו כמסגר וכי את העבודה הפקידותית בחברה מבצעים בנו ואחיינו. לטענת התובע בשל תנאי עבודתו לאורך השנים הוא החל לסבול מנימולים חולשה וזרמים בשתי כפות הידיים ובשנה האחרונה חלה החמרה ניכרת במצבו הרפואי (תצהיר התובע נערך ביום 10.3.16).

מטעם התובע העיד התובע בלבד. למרות שלגרסת התובע עובדים עמו עובדים נוספים שמבצעים עבודה דומה לשלו, הרי שאיש מטעמם לא הובא להעיד.

התובע נחקר על תצהירו בחקירה נגדית, כאשר במסגרת חקירה זו מסר התובע כי העובדים בחברתו מועסקים לאורך שנים ארוכות, אחד מועסק כ-30 שנה; עובד נוסף מועסק כ-15 שנה; כמו כן הוא העיד כי אחיו אף הם מועסקים בעסק כמסגרים; כי במסגרת עבודתו ובמהלך יום הוא מוזמן להגיע למפעלים שונים שעמם הוא עובד כמו אוסם והתעשייה הצבאית, שם יש מכונות אשר מצריכות את טיפולו, בהתאם למומחיותו; כי טיפול זה כלל ליטוש, השחזה, ריתוך, שבירה, כיפוף באמצעות מכונה לכיפוף ברזל, הרמת חפצים, חיתוך פח בגיליוטינה, דפיקה בפטיש וכי כל מכונה דורשת טיפול שונה בהתאם לעניין.

התובע העיד בחקירתו הנגדית על העבודות מגוונות, ובכלל כך הכאה בפטיש, השחזה, פתיחת הברגות, שיוף וריתוך. כמו כן הוא העיד כי כל מכונה דורשת טיפול שונה. התובע אף אישר בחקירתו הנגדית, כי העבודות שה וא נדרש לבצע עבור המפעלים השונים הינם מגוונות ומשתנות על פי דרישת הלקוח וכי קיים שוני בהיקף השימוש במכשירים השונים: מסור, מרתכת, גיליוטינה, מכשירי השחזה ופטיש, בימי העבודה השונים בהתאם לטיב העבודה שהוא נדרש לבצע . התובע אף העיד על שוני בסדר הפעולות שהוא נדרש לבצע בכל יום עבודה.

במסגרת חקירתו החוזרת התובע הוסיף והבהיר כי יש עבודות אשר לצורך ביצוען הוא נדרש לעתים לבצע סוג מסוים של עבודה לאורך זמן. כך למשל ציין כי:
"זה תלוי מה אני עושה. יש לפעמים כל הזמן רק משחיזים... יום שני מיישרים. אי אפשר לומר שכל יום אני משחיז."

עוד הבהיר התובע במסגרת חקירתו החוזרת כי מכונת ההשחזה אף היא מכונה רוטטת.

מעדותו של התובע בחקירתו הנגדית עולה עוד כי במסגרת יום העבודה הוא אף נדרש לבצע נסיעות ארוכות יחסית ללקוחות, לרבות נסיעות ליוקנעם, שדרות וקריית שמונה (ר' עמוד 9 לפרוטוקול שורות 17-18).

בפסיקה נקבע כידוע כי על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח 3 יסודות והם:
תשתית עובדתית המלמדת על ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה וכן קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה מצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. עוד נפסק כי רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (ר' עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח (22.12.14). בנוסף נפסק כי על מנת להוכיח את היסוד הראשון (ביצוע תנועות חוזרות ונשנות) יש להראות כי מדובר בתנועות חוזרות על עצמן משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה, כאשר תנועות חוזרות אלה אינן חייבות להיות זהות אלא זהות במהותן ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' אשר יניב פד"ע ל"ה 535 תש"ס – 2000.

אשר לדרישת התדירות של התנועות נפסק - כי היא איננה חייבת להיות קבועה וסדירה, ברציפות וללא הפסקות, וכי ניתן לבודד פעולות אצל מבוטח ממכלול הפעולות. עם זאת, יש להצביע על תכיפותן של התנועות הדומות במהותן הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר העבודה של הנפגע (ר' עניין יניב וכל עב"ל (ארצי) 47434-09-13 קיבאן חקנזרי – המוסד לביטוח לאומי (9.3.15).

על כך יש להוסיף - כי בפסיקה אף נקבע כי יכול ותתקיים תשתית עובדתית מספיקה לפי תורת המיקרוטראומה גם שעה שעבודתו של המבוטח הינה מגוונת וכוללת פעולות שונות במהלך שגרת העבודה, אך זאת כל עוד ניתן לבודד בתוכה רצף או רצפים של תנועות דומות במהותן הפעולות על מקום מוגדר בגוף וכל עוד מדובר ברצף או רצפים המשתרעים על פרקי זמן משמעותיים (ר' עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש – המוסד לביטוח לאומי (17.8.06).

כללם של דברים
על מנת להוכיח קיומה של תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה יש להצביע על קיומן של תנועות חוזרות ונשנות דומות או זהות במהותן הפועלות על מקום מוגדר בגוף ועל קיומו של רצף או רצפים בביצוע תנועות המשתרע על פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה.

במקרה שלפנינו, עולה כי התובע עבד בעבודה פיזית קשה ותובענית משך שנים ארוכות ואין אנו שוללים את גרסתו, שלפיה הוא נדרש לעשות שימוש, לעתים תכופות , גם במכשירים רוטטים שונים. יחד עם זאת, התובע לא הצביע על שימוש במכשירים הרוטטים כחלק משגרת העבודה, אשר השתרע על פני רצפים משמעותיים במהלך שגרת העבודה. גם אם נקבל את גרסת התובע, שלפיה השימוש במכשירים הרוטטים במהלך יום העבודה ובאופן מצטבר השתרע על פרק זמן משמעותי, הרי שהתובע לא הציג תשתית עובדתית המלמדת על פרק הזמן המצטבר כאמור. בהקשר זה יצוין - כי מחקירתו הנגדית של התובע, קשה היה להתרשם כי התובע אכן עוסק בהפעלת מכשירים רוטטים במהלך מרבית שעות העבודה, כפי שטען במסגרת התצהיר. זאת, נוכח העובדה שבמהלך החקירה הנגדית תיאר התובע מגוון רב יותר של פעולות שהוא נדרש לבצע, בלא שהוצגה תשתית משכנעת לכך שיש צורך בשימוש במכשירים רוטטים כדי לבצעם. בנוסף עולה - כי העבודה שביצע התובע הייתה מגוונת, השתנתה מלקוח ללקוח וממכונה למכונה וכי התובע נדרש במהלך יום העבודה אף לבצע נסיעות לאור אופי העבודה אשר בוצעה בחצרי הלקוח, חלקן היו במקומות מרוחקים ממקום העסק של התובע.

בהקשר זה יש לציין כי התובע אף נמנע מלזמן לעדות ולו עד אחד נוסף מטעמו על מנת שיעיד על תנאי עבודתו. עובדה, אשר אף אותה יש לזקוף לחובתו. זאת, על אף שערים אנו לפסיקה שלפיה אין להפריז במשמעות שיש לייחס לאי הבאת עד רלבנטי, ככל שמדובר בעד אשר שוררים בינו לבין בעל הדין יחסים של עובד ומעסיק או קבלן ומזמין (ר' ע"ע (ארצי) 14984-03-13 שלמה ניסן נ' בר-בורגר בע"מ (3.4.17).

לבסוף ייאמר כי אף לו היינו משתכנעים בכך שהתובע אכן עבד במצטבר פרקי זמן משמעותיים במהלך היום עם מכשירים רוטטים, הרי שלא הובאה תשתית ראייתית מספקת העשויה ללמד על כך שפרק הזמן המצטבר היה מורכב מרצפים משמעותיים. זאת, נוכח הגיוון בפעולות שעשה התובע, כפי שהעיד עליהן בחקירתו הנגדית.

לאור כל האמור, ועל אף שנראה כי התובע אכן עבד לאורך שנים בעבודה פיזית קשה, ולמרות שאין לשלול את האפשרות כי עבודה זו אף גרמה לפגיעה בידיו, - הרי שאין בכך די כדי להכיר בפגיעה כתאונת עבודה על פי החוק. זאת נכוח התנאים המגבילים הקבועים בחוק כפי שהם פורשו בפסיקה.

לאור האמור התביעה נדחית. היו ת ומדובר ב מחלוקת שהייתה בעיקרה משפטית, בנוגע לתשתית העובדתית המספקת על פי תורת המיקרוטראומה, הרי שאין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז סיוון תשע"ז, (21 יוני 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .