הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 12797-01-18

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

המערערת
יעל סער
ע"י ב"כ: עו"ד עופר בר לב
מטעם הלשכה לסיוע משפטי
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איילת ברעם

פסק דין

1. ביום 23.3.17 ניתן פסק דין בעניינה של המערערת (36980-03-14) לפיו התקבלה תביעת המערערת להכיר בקשר סיבתי בין הסירינגומיאליה לבין תאונת הדרכים אשר הוכרה כתאונת עבודה מיום 30.11.09.

2. ביום 27.7.17 התכנסה ועדה רפואית לדון בעניינה של המערערת .

3. ביום 8.11.17 התכנסה ועדה רפואית לדון בעניינה של המערערת ונקבע כי:

"מסקנות:
לדעת הועדה על סמך בדיקה בועדה הכאבים שמהם החולה סובלת ככל הנראה מהתוצאה מהסירינגומיאליה אין כל עדות בבדיקה גופנית על מחלת הפיברומיאלגיה ובנוסף קיימת ספרות ענפה השוללת את הקשר בין מצב הפיברומיאלגי לבין ארועים טראומאטיים.
לאור האמור הועדה דוחה את הערר."

4. טענות המערערת:

א. המערערת מעולם לא ערערה על החלטת הוועדה הרפואית מיום 27.7.17, אלא הגישה בקשה בעקבות הדרכת המשיב להכרה בפיברומיאלגיה כנובעת מתאונת הדרכים מיום 30.11.09.
ב. המערערת לא העלתה בפני הוועדה הרפואית את עניין הפיברומיאלגיה.
ג. לוועדה הרפואית לעררים לא היתה סמכות לדון בקשר סיבתי שבין הפיברומיאלגיה לתאונה, שכן פסק הדין התייחס רק לסירינגומיאליה.
ד. המשיב במקום להפנות את המערערת לפקיד התביעות זימן אותה לוועדה רפואית לעררים.
ה. המערערת לא קיבלה זימון בכתב לוועדה הרפואית לעררים אלא קיבלה הודעה טלפונית בלבד.
ו. ביום כינוס הוועדה מסרה הפקידה לתובעת זימון לוועדה. המערערת ציינה בפני הפקידה כי לא הגישה ערעור והיא איננה מערערת על החלטת הוועדה הרפואית. דבריה אלו של המערערת לא נרשמו בפרוטוקול.
ח. המערערת אף פנתה בכתב למשיב וציינה את העוול שנגרם לה כאשר המשיב זימן אותה לוועדת ערר עת המערערת לא הגישה כלל ערעור.
ט. עקב התנהלות המשיב נפגעו זכויותיה של המערערת.
התובעת לא יכלה להגיש מסמכים וחוות דעת שהייתה תומכת בקשר הסיבתי בין הפיברומיאלגיה לתאונה.
י. המערערת לא רצתה לערער אלא ביקשה כי עניינה יובא בפני פקיד התביעות ולדון בה כתביעה חדשה או כהחמרה.
יא. המערערת מבקשת שעניינה בקשר הסיבתי שבין הפיברומיאלגיה לתאונה יובא בפני פקיד התביעות כתביעה חדשה או כהחמרה.

5. טענות המשיב:

א. ביום 4.9.17 המערערת הגישה ערר על החלטת הועדה הרפואית וצירפה מכתב בכתב ידה.
ב. בפרוטוקול הועדה אין תיעוד לטענותיה והיא העלתה את טיעוניה בוועדת הערר.
ג המערערת הלינה לראשונה רק לאחר שקיבלה את תשובת הוועדה שלא הייתה לשביעות רצונה.
ד. המערערת לא איבדה ערכאה שיפוטית (בג"צ 1082/02).
ה. הועדה דחתה את הערר.

6. הכרעה

לאחר שהמערערת, בא כוחה וב"כ הנתבע הופיעו בפני, נשמעו טעוניהם, עיינתי במסמכים שהוגשו ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

7. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה, וזאת בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 לפיכך הערעור הוא בשאלת חוק בלבד (ראה לעניין זה: דב"ע ל"ג 40–0 יוסף דוזלר - המל"ל, פד"ע ד' 407). בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראה לעניין זה: עב"ל 114/98 יצחק הוד - המל"ל , פד"ע ל"ד 213).

8. המערערת איננה יכולה להתכחש למסמכים שהוגשו על ידה ונסביר. המערערת הגישה ערר על טופס ייחודי שכותרתו "ערר על ההחלטה של וועדה רפואית מדרג ראשון" ואף צירפה מכתב בכתב ידה שהופנה למחלקת ועדות רפואיות.

9. בשום שלב עד למתן החלטת הועדה הרפואית לעררים לא אמרה המערערת כי היא לא מבקשת דיון בועדה: לא בערר ולא בפרוטוקול דיון ה וועדה.

10. המערערת הופיעה בפני הוועדה, דבריה נרשמו והיא חתמה על הצהרה לפיה היא מסכימה אף להיבדק ע"י חברי הועדה:

"אני מאשרת כי הפרטים הרשומים מעלה הינם כפי שמסרתי לוועדה הרפואית
אין היכרות קודמת/טיפול/קבלת חוות דעת מרופא הוועדה: פיו ניסיפינו, רמי דוד, מריו שטרן, מדלן מדל אטיה.
אני מסכימה להיבדק על ידי חברי הוועדה.
(חתימת המערערת)"

11. משכך, עינינו הרואות כי המערערת גילתה דעתה כי עניינה יידון בפני ועדה רפואית לעררים.

12. הוועדה הרפואית לעררים הפועלת מכוח חוק הביטוח הלאומי הינה גוף מעין שיפוטי:

"הוועדה הרפואית - בין מדרג ראשון, ובין כוועדה רפואית לעררים היא רשות שלטונית, הפועלת כגוף מעין- שיפוטי. ככזו, חלים עליה כללי המשפט המינהלי ועקרונות הצדק הטבעי. הם היסוד והם התשתית לפעולתן של הוועדות בקביעת דרגת נכותו של המבוטח. מכאן אף נובעת חובתן להקפיד ולשמור מכל משמר, שלא ייפגעו זכויותיהם של הבאים בפניה, עת עולה טענה לפגיעה בזכות, ובתוך כך אף זו של ניגוד עניינים, על פניו השונות. ואם נמצא פגם מהותי מעין זה אין מנוס מביטולה של ההחלטה "הנגועה" ולהשבת הדיון לתחילתו." (עבל 464/99 המוסד נ' פנחס ארבל פד"ע לז 249). נ

הלכה זו אושרה בפסיקת בית הדין הגבוה לצדק בג"צ 1082/02 המוסד נ' בית הדין הארצי לעבודה, לא פורסם:
"הוועדות הרפואיות – ובכללן הועדה לעררים – פועלות, אפוא, כגופים מעין-שיפוטיים, והן מכריעות, מכוח סמכותן הסטטוטורית, בנושאים רפואיים-מקצועיים המצויים בתחום מומחיותן. מתוקף מעמדן זה, כפופות הועדות הרפואיות, בין היתר, לכללים, אשר
מקורם במשפט המנהלי, ומתוקף כך חייבות הן בנימוק החלטותיהן, בהימנעות ממשוא פנים וניגוד עניינים, ובקיום עקרונות של צדק טבעי."
ו
13. אכן בפני המבוטח אשר טוען כי נגרמו לו ליקויים נוספים מלבד אלה שהוכרו, עומדות 2 אפשרויות, האחת הגשת תביעה לפקיד התביעות להכיר בפגימה הנוספת כפגיעה בעבודה או לפנות לוועדה רפואית על מנת שתכיר בפגימה הנוספת כפגיעה עקב הפגיעה בעבודה. המערערת בחרה באפשרות של הוועדה הרפואית ואף פנייתה נעשתה למחלקת ועדות רפואיות.

14. יתכן כי מאן דהוא הטעה את המערערת, ברם לא הובאה כל ראיה בנדון וספק אם לבית דין זה קיימת סמכות לדון בעילת תביעה שכזו.

15. הוועדה ישבה בהרכב מלא והחלטתה מנומקת ולא מצאתי כל פגם משפטי בהחלטתה.
משכך, הערעור נדחה.

16. משעסקינן בערעור בתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

17. ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, ‏ט"ז אייר תשע"ט ( ‏21 מאי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .