הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 11699-03-15

21 נובמבר 2018

לפני:
כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה

התובעת:
נורית מזרחי
ע"י ב"כ עו"ד אלינור לוי מאיר (סיוע משפטי)
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד משה אהרון ואח'

פסק דין

1. לפני תביעה כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 28.4.14, לפיה נדחתה בקשת התובעת לביטול חובות וזאת מהטעם כי לא הומצאו מסמכים החסרים להשלמת הטיפול בבקשה.

2. העובדות –
א. התובעת בת 65 במועד הגשת התביעה, הינה אלמנה מיום 29.4.10.
ב. בעלה המנוח (להלן: "המנוח") קיבל בחייו קצבת נכות עם תוספת עבור התובעת.
ג. ביום 17.10.12 קיבלה התובעת הודעת חוב בגין גמלת יתר, לפיה המנוח לא היה זכאי לתוספת בקצבת הנכות עבורה כיוון ששכרה היה גבוה מהמותר, לפיכך נוצר חוב שמנוכה מקצבת השארים.
ד. ביום 1.8.13 הגישה התובעת בקשה לביטול החוב.
ה. ביום 28.4.14 התקבלה החלטה, לפיה נדחתה הבקשה לביטול החוב היות והתובעת לא המציאה מסמכים החסרים להשלמת הטיפול בבקשה.
החלטה זו היא מושא פסק הדין.
ו. לבקשת ב"כ התובעת הוגשה ביום 5.4.16 תעודת עובד ציבור המפרטת את החוב.
ז. בדיון שהתקיים ביום 28.9.16 המציאה ב"כ התובעת לב"כ הנתבע תלושי שכר ודו"ח על קרן מקפת.
כמו כן הודיעה כי תמציא שוב מכתב מפורט לוועדה לביטול חובות עם כל המסמכים.
ב"כ הנתבע הצהירה כי תעביר שוב את העניין לוועדה לביטול חובות.
ח. ביום 24.4.17 הודיעה ב"כ הנתבע כי התובעת לא המציאה את כל המסמכים ולפיכך לא ניתן היה לדון בבקשת התובעת.
ט. ביום 13.9.17 התקיים דיון נוסף בו טען ב"כ הנתבע כי כדי לבדוק את החוב יש צורך כי החומר שיומצא יהיה עדכני לשלושת החודשים האחרונים.
י. ביום 13.6.18 נשלחה לתובעת הודעה כי הוועדה לביטול חובות החליטה לבטל 30% מהחוב, שהם 8,622 ₪.
3. לתיק הוגש פרוטוקול מיום 8.5.18, המיועד לוועדה לביטול חובות ושעניינו המלצה בענין הבקשה לביטול החוב.
בפרוטוקול מצוין כי:
"החוב נוצר בתיק נכות של יוסף מזרחי, ת.ז. XXXXX994-2 – והיא זו שהגישה את הבקשה לבחינת חוב".

אשר לנסיבות היווצרות החוב נכתב:
"לקראת סוף 2011, כשנה לאחר פטירת התובע, נפתחה מטלה לטיפול במסך 779, מסך המרכז רשימות של הכנסות מהפצה אשר מועברות לטיפול ידני של הפקידים.
המטלה נפתחה מהסיבה: "דווחו הכנסות לנכה בתיק שאינו זכאי היום".
התברר כי הכנסות בת הזוג מעבודה היו גבוהות מהסכום הנקוב בלוח ט', ולכן הנכה לא היה היה זכאי לתשלום של תוספת תלויים עבור בת זוגו.
בהתאם להנחיות שהתפרסמו בחוזר נכות מספר 1855, הדן בהפצת מידע של הכנסות בן/ת זוג מהעבודה, הועתקו הכנסות בת הזוג החל מיום 1.1.08 (החוזר מצורף לתיק).
בעקבות העתקת ההכנסות, נוצר חוב בגין תשלום תוספת התלויים ששולם עבור בת הזוג בחודשים ינואר 08 עד אפריל 10 – חודש פטירת התובע.
היות שחשבון הבנק של הנכה ושל בת זוגו היה חשבון משותף, ולכן גם היא "נהנתה" מתשלום תוספת התלויים ששולמה שלא כדין, החוב הועבר לקובץ שארים, ונגבה מקיזוז קצבת השארים לה היתה זכאית האלמנה.
היות שהחוב נגבה ממנה, היא זו אשר הגישה את הבקשה לבחינת חוב".

על פי הפרוטוקול נבחנו הפרמטרים הבאים:
מי תרם ליצירת החוב, הכנסות התא המשפחתי, תקופת החוב, משך הזמן שחלף ללא טיפול.
אשר לתרומה להיווצרות החוב, נקבע שקיימת אשמה מופחתת של החייב מהטעם:
"התובע לא עדכן את מחלקת נכות כללית על גובה שכרה של אשתו, אך מאידך גיסא הוא גם לא נדרש".

אשר להכנסות, נבדקו הכנסות התובעת מקצבת שארים, קצבת אזרח ותיק, משכורת ופנסיה. סה"כ הכנסות התובעת 8,794 ₪.
המסקנה כי התובעת שייכת לקבוצה שאינה חלשה כלכלית.
תקופת החוב היא בין שנתיים לשלוש וקיזוז החוב מקצבת השארים הוחל חודש לאחר היווצרות החוב, 02/12.
המלצת מנהלת תחום גמלאות:
"...על פי נוהל בחינת חובות, אינני ממליצה על ביטול, מאידך העובדה שהחוב נוצר שנה לאחר פטירת התובע צורמת למדי".

המלצת מנהל הסניף:
"המדובר בעדכון הכנסות של האישה שגרר ביטול תוספת זכאות עבורה. החוב נוצר וקוזז לאחר מותו של המבוטח. למוסד היה ידוע על ההכנסות מעבודה אך הסכומים לא היו מעודכנים. כיום האישה אלמנה עם הכנסות נמוכות.
עקב ומאחר שהחוב נוצר לאחר מותו של יוסף ז"ל ועקב מצבה האישי והכלכלי ממליץ לבטל 50% מהחוב המקורי".

החלטת הוועדה לביטול חובות:
"נכון להיום לא נותרה יתרת חוב. הוועדה נוהגת להורות על ביטול חוב מקורי במקרים חריגים בהם הנסיבות מצדיקות זאת. לאחר דיון בבקשה על מסמכיה, לפנים משורת הדין ומתוך רצון להביא התיק המשפטי לידי סיום, מורה הוועדה על ביטול 30% מהחוב המקורי אשר משמעותו החזר כספים בפועל לחייבת".

4. טענות התובעת –
א. החלטת הוועדה לביטול חובות הינה לאקונית, לא מנומקת ולא ברור מהם השיקולים אשר גרמו לוועדה לבטל חלק מהחוב.
הוועדה לא לקחה בחשבון את מכלול השיקולים עליהם היא מחוייבת, ביניהם גילה של התובעת, היותה אלמנה החיה בגפה, מצבה הכלכלי והרפואי של התובעת.
ב. התובעת לא הוזמנה לטעון בפני הוועדה.
ג. החלטת הוועדה אינה סבירה בעניין האשמה.
הוועדה לא נימקה האם היא מייחסת לתובעת אשמה, ומכל מקום אין לייחס לתובעת כל אשמה כיוון שגם היא וגם בעלה המנוח נהגו בשקיפות עם המוסד ומסרו במהלך השנים את פרטי שכרה.
ד. הסכום שבוטל אינו מידתי.
ה. הוועדה לא נימקה את המשקל אשר ניתן, אם בכלל , לפרמטר הכלכלי.

5. טענות הנתבע –
א. דרכה של הוועדה לקיים שימוע באמצעות מסמכים וטענות בכתב, ראוי כי עקרון זה יישמר.
יש להדגיש כי המנגנון של הוועדה לביטול חובות נוצר מלכתחילה כהרחבה של הליך שיקול הדעת המסור לפקידי הנתבע ויש להיזהר לא להפוך אותו למעין אינסטנציה שיפוטית. לעקרון זה יש משנה תוקף כאשר הענין המונח לפתחה של הוועדה הוא במסגרת הליך משפטי.
ב. יש להבחין בין סיטואציה שבה מלוא החוב כבר נגבה והבקשה הינה למעשה להחזר כספי קיזוז לבין מקרה שבו החוב עומד לפירעון ואז הקשיים הכלכליים המידיים שרירים וקיימים.
בענייננו גביית החוב הסתיימה לפני שנתיים.
ג. הוועדה קובעת כי אובייקטיבית לא היה מקום לביטול החוב והדבר נעשה מתוך רצון להביא את התיק לסיום , כאשר משמעות ההחלטה השבת סכום נכבד לתובעת לאחר שמלוא החוב שולם.

ההכרעה –

6. סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשל"ה-1995 (להלן: "החוק") קובע כדלקמן:
"(א) שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:
(1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות העניין.
(2) המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם בטעות או שלא כדין אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב".

7. החובה להחזיר תשלום ששולם ביתר, אינה מותנית בחוסר תום לב מצידו של המבוטח. זאת, לא רק נוכח הוראתו המפורשת של סעיף 315 לחוק, אלא גם מכוח תפקידו של המוסד לשמור על הקופה הציבורית ולדאוג לכך שמבוטחים יקבלו את המגיע להם – לא פחות אך גם לא יותר [עב"ל 298/07 בסאם אבו אחמד - המוסד לביטוח לאומי(15.4.08)].
עם זאת ובהתחשב בכך שלעיתים משתייכים המבוטחים לאוכלוסיות מוחלשות ביותר, רשאי המוסד שלא לגבות במקרים מסוימים ובנסיבות המתאימות את הסכום ששולם ביתר, חלקו או כולו, בהתאם לשיקול דעתו.

8. הוועדה לביטול חובות היא גוף פנימי של המוסד, אשר מפעילה הלכה למעשה את שיקול הדעת מכוח סעיף 315 לחוק. החוק אינו מסדיר את דרכי פעולתה של הוועדה, אולם ככל החלטה היוצאת תחת ידי רשות ציבורית, עליה להתקבל בהתאם לכללי המשפט המנהלי, קרי לאחר מתן זכות טיעון ומתוך שקיפות, הגינות וסבירות. על ההחלטה להיות מנומקת כדבעי. החלטת הוועדה לביטול חובות נתונה לביקורת שיפוטית [עב"ל (ארצי) 10613-05-12 עומר רדואן - המוסד לביטוח לאומי (18.11.15) ; עב"ל (ארצי) 4092-03-14 שושנה בר לבב - המוסד לביטוח לאומי (21.3.17) ; עב"ל (ארצי) 748-06 בני מסטר - המוסד לביטוח לאומי (24.6.08)].

9. הצדדים אינם חלוקים באשר לעצם תשלום הגמלה ביתר, היווצרות החוב ושיעורו. המחלוקת נוגעת לאופן הפעלת שיקול דעתה.
10. ככל הנראה אין חולק גם כי החוב שולם במלואו על ידי קיזוז, אם כי מצאתי להעיר כי במכתב הנתבע מיום 13.6.18 המודיע לתובעת על החלטת הוועדה לביטול חובות נאמר:
"...אי לכך החוב עומד כיום על 20,118 ₪. נא פני למחלקת חשבונות בסניפנו לשם הסדר חובך. מומלץ כי תעשי זאת בהקדם טרם הפעלת עיקולים ו/או הצמדת ריבית לחוב".

11. לאחר שבחנתי את החלטת הוועדה וטענות הצדדים, דין התביעה להתקבל ויש להשיב את עניינה של התובעת לוועדה לביטול חובות.

12. אקדים ואציין כי אני מקבלת את טענת הנתבע כי אין לחייב את הוועדה לביטול חובות במתן זכות טיעון בעל פה וכי אין לקבוע כי זכותה של התובעת, אשר שטחה טענותיה בכתב באמצעות באת כוחה, נפגע.

13. יחד עם זאת אני מקבלת את טענת התובעת כי החלטת הוועדה לאקונית ואינה מפורטת.
הפירוט היחיד שנמצא הוא בפרוטוקול שעניינו המלצה לוועדה לביטול חובות.
בעניין זה יש לציין כי אין בפירוט המופיע בו כדי לפטור את הוועדה מהצורך בפירוט נימוקיה ויישום הפרמטרים אשר נקבעו על ידי המוסד לצורך בחינת בקשה לביטול חוב.
על הוועדה, שהיא הגוף המחליט, לפרט ולנמק את מסקנותיה באופן שניתן יהיה לעקוב אחריה ן, קל וחומר כאשר ההמלצה בפרוטוקול אינה חד משמעית.

14. יתירה מכך, בענין אשמת המנוח להיווצרות החוב, בגוף הפרוטוקול מיום 8.5.18 נרשם כי קיימת אשמה מופחתת כי המנוח לא עדכן את מחלקת נכות כללית על גובה שכרה של התובעת, אך מאידך גיסא גם לא נדרש.
מנהל הסניף בהמלצתו כתב כי למוסד היה ידוע על הכנסות מעבודה, אך הסכומים לא היו מעודכנים.
לא ברור מתוך דברים אלה האם היה מצופה מהמנוח או אשתו, אשר ד יווחו על הכנסות האישה, לדווח כל חודש על עדכון ההכנסה מבלי שהדבר נדרש מהם ומבלי שהוכח כי הודע להם כי עדכון ההכנסות עלול לפגוע בזכאות המנוח לתוספת בקצבה עבורה.
משכך לא ברור מהו הבסיס להחלטה בפרוטוקול כי מדובר באשמה מופחתת ולא ברור מדוע בנסיבות הענין אין לקבוע כי למנוח אין כל אשמה בהיווצרות החוב.
לא ברור גם האם הוועדה לביטול חובות סבורה כי לפתחו של המנוח רובצת אשמה כלשהי אם לאו ומה ההנמקה לכך.

15. שנית לא ברור מדוע החליטה הוועדה לביטול חובות על ביטול של 30% מהחוב ולא שיעור אחר. יש להדגיש כי המלצת מנהל הסניף היתה כי בנסיבות הענין יש לבטל 50% מהחוב.

16. זאת ועוד, הוועדה לביטול חובות שמה דגש כי נכון למועד החלטתה לא נותרה יתרת חוב.
אני מוכנה לקבל כי יש בעובדה כי החוב שולם שיקול אשר יש לשקלו.
יחד עם זאת יש לציין כי הבקשה לביטול החוב הוגשה כבר בשנת 2013 ומסיבות השנויות במחלוקת בדבר המצאה במועד של מסמכים שנדרשו, לא ניתנה ההחלטה עד לחודש יוני 2018.
אין לזקוף בנסיבות הענין את חלוף חמש השנים עד לקבלת החלטה לגופו של ענין ואת העובדה שבינתיים החוב שולם באמצעות קיזוז לרעת התובעת.

17. התוצאה הינה כי התביעה מתקבלת.
עניינה של התובעת יוחזר לוועדה לביטול חובות על מנת שתשוב ותבחן את הבקשה.
הוועדה תבהיר האם היא רואה בנסיבות העניין אשמה כלשהי למנוח ו/או לתובעת, ואם כן תפרט מהי האשמה.
כמו כן תתייחס הוועדה לביטול חובות לעובדה כי הבקשה הוגשה בשנת 2013 עת החוב עדיין לא קוזז.
הוועדה תיתן דגש למצבה הכלכלי של התובעת ותבהיר באיזה אופן נלקח בחשבון.
התובעת רשאית להגיש בקשה מפורטת המעלה את טיעוניה בענין ולצרף מסמכים רלבנטיים תוך 30 יום ממתן פסק הדין.
הוועדה תנמק את החלטתה באופן ברור ומפורט.

18. משהתובעת מיוצגת על ידי לשכת הסיוע המשפטי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג כסלו תשע"ט, (21 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים.