הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 10339-07-18

לפני: כב' השופטת יפית מזרחי-לוי
נציגת ציבור (עובדים) גב' הלן הרמור

המבקשת:
חדרה סרסור
ע"י ב"כ: עו"ד מאור קשלס

-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רונית סיגל

החלטה

1. לפנינו בקשת המבקשת גב' סרסור חדרה, לסעד זמני שיורה למשיב לאפשר למבקשת ושלושת לילדיה הקטנים לקבל טיפול רפואי בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי , עד להכרעה בתיק העיקרי, בו עומדת להכרעה פלוגתא באשר לתושבותה של המבקשת.

2. המבקשת הינה אזרחית ישראל, נולדה בנצרת בשנת 1983. (עותק תעודת הזהות שהופקה למבקשת בנצרת עלית צורפה לבקשה מסומנת ע/1).

המבקשת נישאה לתושב שטחים בשנת 2013 ולהם נולדו 3 ילדים. גואליהם: 4 וחצי, שנתיים וחצי ו-שנה. למבקשת 5 ילדים בוגרים מבעלה הראשון ולטענתה אינה בקשר עמם.

3. המבקשת קיבלה מהמשיב קצבת הבטחת הכנסה וקצבת ילדים אשר נשללו ממנה עם קבלת המשיב את החלטתו מיום 2.7.18, לפיה הוחלט לראות את המבקשת כ "לא תושבת לעניין חוק ביטוח לאומי" וזאת מתאריך 1.1.17.
4. להחלטה מיום 2.7.18 קדם מכתב מיום 26.3.18 , בו הודיע המשיב למבקשת כי "על פי המידע והממצאים שבידי המוסד לביטוח לאומי הפסקת, לכאורה, להיות תושבת ישראל בתקופה....מתאריך 1.1.17 ואילך, הואיל ואינך מתגוררת בתחום מדינת ישראל בתקופה זו". במכתבו זה הזמין המשיב את המבקשת להשיג על האמור בתוך 45 יום מקבלת המכתב. המבקשת הגישה השגותיה למשיב אשר כאמור החליט לשלול תושבותה.

5. בתאריך 4.7.2018 הגישה המבקשת תביעה כנגד החלטת המשיב הקובעת כי אינה תושבת.
בתאריך 13.8.2018 ולאחר שהמבקשת קיבלה יצוג של באת כוחה בהתאם לכתב מינוי מאת האגף לסיוע משפטי, הוגש כתב ערעור מפורט וב- 16.8.18 הוגשה "בקשה בהולה לסעד זמני ולהקדמת מועד דיון".

דיון מוקדם התקיים בתאריך 6.9.2019 בו ניתן היה להגיע להסכמות, ולבקשת המבקשת נקבע דיון בבקשתה לסעד זמני. עדויות המבקשת נשמעו בדיון בתאריך 12.9.2018. מטעם המבקשת העידו הגב' אודט דיק והגב' ג'האן עמר.

המשיב לא העיד עדים מטעמו ולא ביקש להציג מסמכים. תגובתו לבקשה הוגשה ביום 5.9.18 ולא כל נימוק לדחיית הבקשה אלא הפנייה לךהחלטת המשיב מיום 2.7.18 ולסעיף 3 א' לחוק בריאות ממלכתי לפיו, כמי שאינה תושבת, זכאית המבקשת לשירותי רפואה בתשלום, והוצאותיה יוחזרו לה ככל ותזכה בתביעתה.

בסיכומיה העלתה ב"כ המשיב טענות נוספות רבות שלא הועלו בתגובתה או בכתב ההגנה, לרבות הטענה כי לא הוגש כתב התחייבות וכתב ערבו. בעקבות זאת הוגש בו ביום כתב התחייבות וביום 13.9.18 הוגשה בקשה לפטור את המבקשת מערבות צד ג', ותצהיר נוסף של המבקשת המפרט את מצב בריאותה הלקוי של בתה וזקקותה לטיפול דחוף.

בשל דחיפות המצב ניתנת החלטה זו ללא תגובת המשיב לבקשה להגיש ערבות אישית.

6. לטענת המבקשת היא מתגוררת בישראל ולא הפסיקה להתגורר בישראל אף שאיבדה את דירתה אותה שכרה בלוד, בשל בקשת בעל הדירה לקבל לידיו את הדירה חזרה. בשל מצב הכלכלי הקשה ובמיוחד כעת משנשללו ממנה קצבאות המשיב, אינה שוכרת דירה.

המבקשת אינה מוכנה לוותר על תושבותה ומרכז חייה בישראל, לפיכך בקשה אישור שהייה בארץ לבעלה תושב השטחים , ומשכזה טרם ניתן, מסרבת לעזוב לשטחים ולסכן תושבותה, ולכן אינה מתגוררת באופן קבוע עם בעלה בכפר חבלה, אלא מבקרת אותו עם ילדיהם למספר ימים בחודש . ביתר הזמן, התגוררה התובעת עם ילדיה בדירתה השכורה עד שנאלצה לפנות אותה ולאחר מכן, נעה ונדה בין דירות של קרובי משפחה, גיסותיה והוריה. כאשר בשל מצבה הכספי הקשה, אין באפשרותה לשכור דירה חלף הדירה בה התגוררה. בענין זה פנתה לרווחה ולמשיב.

לטענת המבקשת, לאור גילם הצעיר של ילדיה, הם נזקקים לחיסונים וטיפולים רפואיים שוטפים המצדיקים סעד זמני דחוף ובנוסף טענה המבקשת, כי בנה בן השנתיים וחצי סובל מדלקות גרון חוזרות וכי הופנה לביצוע ניתוח בגרונו. בתצהיר לאחר הדיון הוסיפה ופרטה על מצב בריאותי אקוטי של בתה בת ה4 וחצי.

7. לטענת המשיב, המבקשת העתיקה את מגוריה מישראל לכפר חבלה לפחות מיום 1.1.17, שם היא מתגוררת עם בעלה וילדיה ולכן החלטתו בדבר שלילת התושבות, בדין יסודה. המשיב הפנה לכך שהמבקשת לא צרפה לבקשה כתב התחייבות וכתב ערבות, לכך שהסעד הזמני והסעד העיקרי בתביעתה זהים לעובדה שלמבקשת קיימת האפשרות לממן את הטיפולים הרפואיים בעצמה וככל שתביעתה תתקבל, לקבל החזר ולכן אין מקום ליתן סעד זמני.

לטענת המשיב, אין מצבה של המבקשת מצדיק סעד זמני אף בשל העובדה כי אין מדובר במצב רפואי קשה או דחוף וכי מהמסמכים הרפואיים שהציגה המבקשת לא עולה מצב רפואי כנטען.

לטענת המשיב, בידיו ראיות לכך שמרכז חייה של המבקשת – חבלה. ראיות אלה יציג בתיק העיקרי.

8. השאלה הראשונה שיש להידרש לה היא האם קיימת הצדקה להתערבות שיפוטית מוקדמת בדרך של מתן סעד זמני, בטרם נשמעו במלואן ראיות הצדדים ובטרם נשמעו טענותיהם. דרך המלך בתקיפת החלטת המשיב בדבר שלילת תושבות הינה הגשת תובענה לבית הדין, כאשר למשיב עומדת חזקת התקינות המניהלית בקשר עם החלטתו, ולכן, בדרך כלל , אין הצדקה למתן סעד זמני בטרם בורר ההליך עד תום.

9. כאשר נדרש בית הדין לבחון בקשה לסעד זמני יעשה כן בהתאם לכלליים שהותוו בעניין זה בתקנות ובפסיקה , היינו בחינת סיכויי התביעה בהתאם לראיות לכאורה שהוצגו לו בהליך הזמני , אל מול בחינת "מאזן הנוחות".

10. כאמור, המבקשת הביאה ראיות והמשיב הסתפק בחקירתה וחקירות עדיה ולא הציג ראיות מטעמו. בהקשר זה נזכיר כי הנטל בתביעה להוכיח כי התובעת אינה תושבת מיום 1.1.17 כפי שקבע המשיב, הינו על המשיב, מאחר והמבקשת אזרחית ותושבת ישראל עד למועד ההחלטה.

11. איננו מכריעים בתובענה בשלב זה, ולכן לא נקבע ממצא ים באשר לתושבות ה של המבקש ת. בשלב זה, ועל פי הראיות שהניחה המבקשת לפנינו, נוכל להעריך באופן לכאורי בלבד את סיכויי התביעה , ומצאנו כי לכאורה המבקשת עדיין מתגוררת בישראל, אצל קרובי משפחתה, נעה ונדה ללא כתובת קבועה.

12. על סמך הראיות שהוצגו לא נוכל לשלול בשלב זה את סיכויי התביעה במיוחד משהמשיב נמנע מהצגת ראיותיו הוא על פיהן הגיע להחלטתו לשלול תושבותה של המבקשת. לא הציג את דוח החקירות ואת חקירת המבקשת ובחר להותיר הגשתם בהליך העיקרי. לפיכך יתכן בהחלט כי כאשר יוצגו ראיות אלו הבקשה תדחה.

14. המבקשת ועדותיה העידו על מפגשים כמעט יומיומיים בלוד, ולימודי בתה של המבקשת בגן "זית" בלוד בשנת הלימודים שהסתיימה ביולי 2017. עדותן לא נסתרה בחקירה נגדית. די בכך על מנת שנקבע בשלב זה כי לכאורה מרכז חייה של המבקשת בישראל.

15. דחיפות רפואית ומאזן הנזקים אין חולק כי המבקשת וילדיה אינם בס כנת מוות מיידית . עם זאת, גם מחלות חום והעדר יכולת לקבל אנטיביוטיקה וחיסונים הנדרשים בגילם הרך של ילדי המבקשת, הם סבל גופני משמעותי ומיותר, שעלול לגרום נזק רב, ולפיכך אין ספק לדעתנו כי בהערכת מאזן הנזקים, אף אם לא היה מי מילדיה של המבקשת חולה כעת, וקל וחומר לאור העובדה שבתה של המבקשת חלתה ובנה הפעוט נוטה לדלקות חוזרות כטענתה אשר מופיעה ברשומה רפואית ולא נסתרה, כדי להגיע למסקנה כי דחיית הבקשה בשלב זה עלולה להביא נזק כבד למבקשת וסבל רפואי משמעותי ומיותר . המשיב אינו חולק על כך שמצבה הכלכלי של המבקשת רעוע, הרי שילם לה גמלת קיום עד לשלילת תושבותה.

16. המבקשת הגישה ערבות אישית והתחייבות אישית. בנסיבות העניין די בכך.

17. אשר על כן הבקשה מתקבלת. המבקשת וילדיה הקטנים עזיה, אדם וסידרא זכאים לביטוח בריאות כתושבי ישראל עד להחלטה בתיק העיקרי.

18. ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים מיום המצאת החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ה' תשרי תשע"ט, (14 ספטמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

הלן הרמור נציגת ציבור, עובדים

יפית מזרחי לוי , שופטת