הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת סע"ש 50794-09-17

לפני כב' הרשמת לובנא תלחמי סוידאן

התובע:
ניזאר דוח'אן
ע"י ב"כ: עו"ד טארק ספדי

-
הנתבע:
חביב ח'ורי

החלטה

1. לפניי בקשת הנתבע מיום 21/6/18, להארכת מועד בנוגע לקיום ההחלטה מיום 30/4/18 וכן להתיר את הגשת ראיותיו לאחר חקירתו הנגדית של התובע (להלן: "הבקשה"). לבקשה צורף תצהיר מטעם הנתבע.

2. רקע – ביום 24/9/17, הגיש התובע תביעה בה טען, בין היתר, כי עבד אצל הנתבע בשתי תקופות שונות, בין השנים 2013 עד 2017, ובגינם תבע פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, פיצוי בגין העדר הפרשה לפנסיה, פיצוי בגין העדר הפרשה לקרן השתלמות, שכר ופיצוי הלנת שכר .

3. בכתב הגנתו, טען הנתבע, בין היתר, כי בינו לבין התובע לא התקיימו יחסי עובד מעסיק, וכי התובע היה קבלן משנה.

4. ביום 27/2/17, התקיימה לפניי ישיבת דיון מוקדם, בנוכחות התובע, בא כוחו וב" כ הנתבע, במסגרתה מסר האחרון כי "קיימות הקלטות של שיחות טלפוניות בין התובע לנתבע, שהם מעלות בבירור ובאופן שאיננו משתמע לשתי פנים שהתובע הוא קבלן משנה ולא עובד.". בסוף הישיבה, ניתן צו הדדי לגילוי ועיון במסמכים, וכן בית הדין הורה לנתבע להעביר לתובע, העתקים מההקלטות שנמצאות בידיו, וכן תמלילים, ערוכים כדין, של אותם הקלטות. בנוסף, בית הדין הורה על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.
5. הנתבע לא פעל כאמור בסעיף 1 להחלטה מיום 27/2/17, ובהחלטה מיום 30/4/18, הוא נדרש להודיע מדוע לא עשה כן. הנתבע לא הודיע כאמור, ו מכאן בהחלטה מיום 18/5/18, ניתנה החלטה לפיה הנתבע לא יורשה להגיש ראיות מטעמו.

6. ביום 3/6/18, הודיע הנתבע על ביטול ייצוגו על ידי עו"ד וביום 7/6/18 בקשתו נתקבלה.

7. יום לפני הגשת הבקשה נשוא החלטה זו, הגיש התובע בקשה בה הודיע כי לאור העובדה לפיה הנתבע אינו מיוצג עוד על ידי עו"ד, אין לו התנגדות כי תינתן לנתבע הזדמנות נוספת לפעול לגילוי מסמכים (לרבות תלושי השכר, הקלטות ותמלילים) וכי בית הדין יקצוב מועד להגשת ראיות הצדדים.

8. טיעוני הצדדים ביחס לבקשה – בבקשה ובתצהיר מטעמו טוען הנתבע, בין היתר, כי לא ידע על החלטות בית הדין שהורו לו להגיב לבקשת התובע וזאת בשל התנהלות בא כוחו דאז, שבינתיים פוטר מייצוג ונגדו הוגשה תלונה. יש להתיר לו להביא את ראיותיו ולא למנוע ממנו גישה לערכאות, מה עוד שתצהירי התובע טרם הוגשו. בנוסף, טען הנתבע כי בידיו מספר הקלטות של התובע "מהם נשמעים דברים מפורשים מפיו שלא משאירים ספק לגבי מהות היחסים ביני לבינו", חלק מהקלטות אלה הושמעו לתובע ולבא כוחו במסגרת הליך הפישור, והתמליל כבר ערוך. מדובר בהקלטות וחומר חקירה חסוי ואין זה מתאים וראוי לחשוף אותו בשלב זה, ומכאן מבוקש כי יוגשו לאחר חקירתו הנגדית של התובע, לאחר שה וא מסר את גרסתו , לפי הלכת סוויסה, אחרת, התובע יכול להתאים את גרסתו וייהנה מייתרון דיוני .

9. בתגובתו מיום 25/6/18, התובע טען, בין היתר, כי הבקשה מתייחסת להקלטות בלבד, ואין בה כל התייחסות לתלושי השכר אותם נתבקש הנתבע להגיש כאמור בהחלטה מיום 20/12/17. הנתבע אינו יכול להתנות על קיום החלטות של בית הדין, החלטת בית הדין לפיה יש לקיים גילוי מסמכים ולהגיש את ההקלטות והתמלילים הינה ברורה , וחבל שבמקום לקיים החלטות הנתבע בחר להתווכח איתן. לתובע אין התנגדות כי תינתן לנתבע ארכה להגיש את ראיותיו, בכפוף לחיובו בהוצאות לאור מחדליו והתארכות המועדים.

10. המסגרת הנורמטיבית – תקנה 46(א) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כדלקמן:
"בית הדין רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

11. בפסק דינו של בית הדין הארצי בבר"ע 33454-12-13 איגור גריבובסקי – אבי גל (מיום 27/2/15), נפסק:

"נקודת המוצא לדיון בהליך גילוי ועיון מסמכים היא גילוי הדדי מירבי ורחב של ראיות הצדדים כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית וככלי לשיפור יכולת בית המשפט לחשוף את האמת. בעל דין רשאי לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם 'מועילים' ובין שהם 'מזיקים'."

12. בפסק דינו של בית המשפט העליון רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ. הכשרת הישוב ואח' (מיום 19.12.99), נקבעו סייגים לצדה של החזקה לפיה יש לנהל את ההליכים תוך גילוי ועיון מרבי במסמכים, וכך נפסק:

"הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא - יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראייה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא היתה בידו אפשרות לבדקה ולהכין חומר ראיות לסתור. לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים". "מסמכים מועילים" - הם מסמכים היכולים לתמוך במבקש ו"מסמכים מזיקים" הם מסמכים התומכים בעמדת המשיב, ואפשר שאם יגיעו מראש לידיעת המבקש, יוכל ליטול את עוקצם בראיות אחרות. משחק "בקלפים גלויים" עשוי, בדרך כלל, למנוע קיומן של טקטיקות פסולות של הפתעת היריב ודחיית המשפט, לפי בקשת בעל הדין המופתע, כדי להביא חומר ראיות לסתור. הוא גם עשוי לשמש לעתים כגורם משמעותי להבאתם של בעלי הדין לכלל פשרה; אך הכלל האמור אין כוחו, בהכרח, יפה לגבי מי שכל גירסתו במשפט כוזבת והוא מבקש את הגילוי כדי להכין ראיות כוזבות שיש בהן כדי לסתור את הראיות שבידי יריבו; אכן מטרתו של גילוי מסמכים הוא, כרגיל, להביא לחקר האמת, ואם סבור בית המשפט כי הגילוי לא ישרת מטרה זו, יש להשאיר לו שיקול דעת שלא להתירו.
....
לאחר שסקרתי את כל השיקולים לכאן ולכאן נראה לי שאפשר לנסח את ההלכה כדלקמן:
(א) חזקה היא בתביעות פיצויים על נזקי גוף - כמו בתביעות אחרות - שיש מקום לגילוי כללי של מסמכים ולעיון בהם בעתו בין כשמדובר במסמכים "מועילים" ובין כשמדובר במסמכים "מזיקים";
(ב) רשאי בית המשפט לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת.
(ג) בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור יתן בית המשפט את דעתו למחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי הטענות ולשאר נסיבות הענין; יש להניח שהוא יטה יותר לעשות שימוש בשיקול דעת זה שהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נשוא התביעה, מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בענין זה אין לקבוע מסמרות;
(ד) במקרה מתאים רשאי בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 119, לעיין בעצמו במסמך ולעמוד על הפער הקיים בין העובדות, כפי שפורטו בכתב התביעה, לבין תיאור העובדות כפי שהוא מופיע בראיה שבמחלוקת;
(ה) החלטת בית המשפט של ערכאה ראשונה בשאלה אם לדחות את העיון במסמך למועד אחר אם לאו נתונה לשיקול דעתו ובית המשפט לערעורים לא ייטה להתערב בה, אלא במקרים נדירים.".

13. דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לעניין התרת הבאת ראיות מטעם הנתבע בשלב זה , ולאור עמדת התובע עצמו אשר אף בקש והסכים לתת לנתבע "הזדמנות" נוספת, וכן לאור העובדה לפיה מחדליו של הנתבע, כפי שפורטו לעיל, נבעו, לכאורה , מהתנהלותו של בא כוחו דאז, וכן לאור העובדה לפיה נכון להיום טרם הוגשו תצהירי התובע, ועל מנת לתת לנתבע את יומו בבית הדין, הנני נעתרת לבקשת הנתבע בכל הנוגע להתרת הבאת ראיות מטעמו , כך שהאמור בהחלטה מיום 18/5/18, מבוטל והנתבע רשאי להגיש את ראיותיו לתיק.

14. הצדדים נותרו חלוקים בשאלת המועד אשר בו על הנתבע להגיש את ראיותיו. לאחר שבחנתי את בקשת הנתבע לעניין זה, טיעוני הצדדים וכלל החומר אשר בתיק, וכן לאור ההלכה הפסוקה, הגעתי למסקנה לפיה דין בקשת הנתבע להתיר לו להציג את ראיותיו רק לאחר חקירתו הנגדית של התובע להידחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

15. בהלכת סוויסה שלעיל, סייג בית המשפט העליון את הכלל של ניהול הליכים ב- "קלפים פתוחים" מקום בו כל מטרת הגילוי/העיון נועדה למטרות שאינן גילוי האמת אלא ניצול הראיות שבידי הצד השני לצורך הכנת ראיות נגדיות כוזבות. אולם, מקום בו מדובר בהצגת ראיות בדרך ניהול המשפט הרגיל ועל מנת לאפשר לכל צד לפעול לצורך הכנה ראויה של פרשת תביעתו/הגנתו, יש לשמר את נוקשות הכלל של "קלפים פתוחים" ו יישומו, וכך צריך לפעול בענייננו.

16. בענייננו, כל אשר טוען ה נתבע הוא ש העברת ההקלטות והתמלילים לידי התובע בשלב זה אינו "מתאים" ואינו "ראוי", וכי יש בכך כדי להביא להתאמת גרסתו. מדובר בטענות סתמיות אשר דינן להידחות.
כפי שעולה מכתבי הטענות וכן מפרוטוקול הישיבה מיום 27/2/18, בין הצדדים מחלוקת עיקרית ומהותית בנוגע לקיומם של יחסי עבודה ביניהם, כשגרסאותיהם בנוגע למחלוקת זה ברורה. ככל ומדובר בהקלטות אשר תומכות בגרסת הנתבע, כפי שנטען על ידו, לא ברור מדוע לא יועברו לידי התובע כבר כעת, בהתאם להוראות הדין, ולא ברור איזה נזק דיוני ייגרם לנתבע כתוצאה מכך.

17. בנסיבות העניין, לא מדובר ב- "ניצול" ראיות, וזאת לאור גרסאותיהם העובדתיות של הצדדים אשר כבר הונחו בפני בית הדין, וככל וצד זה או אחר יבחר לסטות מגרסתו, שמורה הזכות לצד שכנגד לטעון את טענותיו לעניין זה.

18. בנסיבות העניין, הלכת סוויסה הנ"ל אינה ישימה ואין בה כדי להביא לסטייה מהכלל של ניהול ההליכים ב- "קלפים פתוחים", ומכאן בקשת הנתבע בעניין זה נדחית.

19. אי לכך, והואיל והנתבע אינו מיוצג עוד על ידי עו"ד, עליו להודיע, עד ליום 19/7/18, מהם המסמכים המצויים ברשותו ואשר רלוונטים להליך זה (כשעליו להודיע מפורשות האם יש ברשותו תלושי שכר מעבר לאלה אשר צורפו לכתב התביעה). להודעתו הנ"ל יצרף הנתבע את כל המסמכים המצויים ברשותו.

בנוסף, יגיש הנתבע, עד לאותו מועד, את ההקלטות אשר יש בידיו ואליהם יצרף תמלילים ערוכים כדין.

העתק מהודעתו הנ"ל , וכן המסמכים, ההקלטות והתמלילים, יועברו על ידי הנתבע לב"כ התובע ישירות, עד לאותו מועד.

עם הגשת הודעת הנתבע הנ"ל, יקצוב בית הדין את המועד להגשת תצהירי התובע.

20. בנסיבות העניין, על הנתבע לשלם לתובע סך של 1,200 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, אשר ישולם תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ח, (09 יולי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

לובנא תלחמי סוידאן , רשמת