הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת סע"ש 36157-02-18

לפני:
כב' השופטת רויטל טרנר

התובע:
אביר יעקב סוויסה
ע"י ב"כ: עו"ד שמעון גיגי

-
הנתבעת:
מאפיית הר כנען בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד יניב נשיא

החלטה

1. לפני בקשת הנתבעת לחיוב התובע בגילוי מסמכים ספציפיים.
רקע עובדתי
2. התובע הועסק אצל הנתבעת – מאפית הר כנען בע"מ, בתפקיד ייצור ואפיה של מוצרי מאפה, מיום 17.8.2012 ועד להתפטרותו בחודש יולי 2016.
3. בתביעתו טוען התובע כי התפטר בשל הרעת תנאים לאור אי תשלום זכויות סוציאליות על ידי הנתבעת חרף דרישותיו, וכי יש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים, וכן בתשלום זכויותיו שקופחו: הפרשות לפנסיה, הבראה, ביגוד, דמי חגים, הפרשי שכר לאור אי תוספת עבודת לילה כעולה מצו ההרחבה בענף האפייה, פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר, וכן פיצוי בגין הפרת חוק הודעה לעובד.
4. מנגד טוענת הנתבעת בכתב ההגנה כי אין מדובר בהרעת תנאים והתביעה הוגשה בחוסר תום לב, כאשר הסיבה להתפטרותו של התובע היא בשל מעבר לעבודה במאפיה מתחרה כשותף . עוד טוענת הנתבעת כי תנאי העסקתו של התובע לא קופחו במהלך תקופת העסקתו , וכן כי התובע הועסק באופן קבלני, קיבל תשלום גלובאלי ועבד על פי תפוקת עבודה ללא החתמת כרטיס נוכחות.

תמצית טענות הצדדים ביחס לבקשה לגילוי מסמכים
5. הנתבעת מבקשת לחייב את התובע לגלות את המסמכים הבאים:
תלושי שכר בצירוף דו"ח שעות עבודתו של התובע וכן עותק מחוזה העבודה של התובע ממקום עבודתו החדש ( לאחר שהתפטר מהנתבעת) למשך שנה אחת .

תלושי שכר של התובע ביחס למקום העבודה בו עבד התובע לפני שהחל לעבוד אצל הנתבעת למשך שנה אחת .

6. לטענת הנתבעת, קיימת רלוונטיות למסמכים המבוקשים "לצורך עמידה על טענת חוסר תוה"ל העולה מכתב ההגנה, מתכונת העבודה שסוכמה עם התובע, הנהוג ביחס לשעות עבודה בשעות קודמות לשעה 6 בבוקר, הניסיון הקודם של התובע ויישומו בפועל גם אצל המעביד החדש ועוד ( שאת חלקן נבקש לפרט במסגרת החקירה הנגדית)".
7. התובע מתנגד לגילוי המסמכים המבוקשים, שכן לטענתו אין בהם כדי להשליך על הזכויות להן הוא זכאי מהנתבעת על פי הדין, וכן יש בגילויים הכבדה בלתי סבירה, וכן פגיעה בפרטיות התובע ובפרטיותם וסודותיהם המסחריים של צדדים שלישיים ( מעסיקיו השונים). עוד טוען התובע כי הבקשה הוגשה בשיהוי, לאחר הזמן שהוקצה להליך גילוי המסמכים על ידי בית הדין.
מסגרת נורמטיבית
8. תקנה 46( א) לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין), תשנ"ב-1991, קובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
9. הלכה פסוקה היא כי הליך הגילוי והעיון נועד לאפשר דיון יעיל. על כן, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן, כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו, רלוונטי להליך ( בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה - פרופ' עוז, מיום 14.05.2008; ע"ע 482/05 משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.2005; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר קיסר, מיום 24.03.2005; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – פלצ'י, מיום 21.09.2010).
10. באשר למבחן הרלוונטיות, לפי הפסיקה, הבחינה תעשה בשני היבטים: ההיבט הצר – במסגרתו יש לבחון האם קיימת " זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי", וההיבט הרחב – במסגרתו יש לבחון מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של " דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך, לרבות מהות הסעד המבוקש ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו ( ע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים - אבנצ'יק, מיום 28.3.07).
11. יחד עם זאת, נפסק כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בנוגע לגילוי ועיון במסמכים, יש להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך ( דב"ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס – הוצאת מודיעין בע"מ מיום 29.12.1992).
12. חובת הגילוי מוגבלת בדרך כלל אך למסמכים קיימים, ויש להימנע מלהרחיב את היקף תחולתה של החובה למסמכים שטרם נוצרו, למעט במקרים בהם הנתונים הנדרשים נמצאים ברשותו של בעל הדין ובאפשרותו לייצר את המסמך המבוקש בלא להידרש לפעולות הכרוכות במאמץ מיוחד ( רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ – איזנברג, מיום 1.11.2005).
דיון והכרעה
13. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה , וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
14. באשר לתלושי שכרו של התובע, דו"ח השעות והסכם העסקתו של התובע ממקום עבודתו החדש (פריט 5א') , אני סבורה כי קיימת רלוונטיות למסמכים המבוקשים ויש בהם כדי לתרום לבירור המחלוקות בתיק. הצדדים חלוקים בשאלת נסיבות סיום העסקתו של התובע, האם התובע התפטר בשל הרעה בתנאי העסקתו לאור אי תשלום זכויותיו הסוציאליות (סעיף 6 לכתב התביעה) או שמא התפטר התובע מיוזמתו בשל שיקולים אישיים, הקמת שותפות והתקדמות אישית במסגרת מאפיה מתחרה במירון (סעיף 18 לכתב ההגנה). עיון בתלושי השכר ממקום העבודה החדש עשוי לאשש או להפריך את גרסאות הצדדים, וכן לשפוך אור על המניע להתפטרותו של התובע .
15. יחד עם זאת, על מנת לאזן בין הפגיעה בפרטיותו של התובע מחד לבין הגשמת האינטרס של בירור המחלוקות בתיק, יש להורות על מסירת תלושי השכר לשלושת החודשים הראשונים שלאחר תום עבודתו של התובע אצל הנתבעת. מסירת תלושים אלו תייתר את מסירת הסכם ההעסקה אשר עשוי לכלול נתונים נוספים שחשיפתם אינה נדרשת ואינה נחוצה ומהווה פגיעה בפרטיות התובע ו/או מעסיקו החדש מעבר לנדרש. איני סבורה כי קיימת הכבדה בהמצאת תלושי השכר, שכן מדובר במסמכים קיימים שניתן לאתרם בקלות אצל התובע שהיה אמור לקבלם מידי חודש בחודשו או דרך המעסיק החדש .
16. באשר לתלושי שכרו של התובע ביחס למקום עבודתו הקודם (פריט 5ב'), לא שוכנעתי כי קיימת רלוונטיות למסמכים המבוקשים, שכן אין להם כל זיקה לבירור טענות הנתבעת, שהרי לא נטענה טענה בכתבי הטענות כי תנאי העסקתו של התובע נקבעו בהתאם לתנאי העסקתו בעבודה קודמת, אלא נטען כי תנאי העסקתו של התובע נקבעו במו"מ בין הצדדים. על כן, חשיפת תלושי השכר הקודמים לא תועיל בבירור המחלוקות בתיק.
סוף דבר
17. נוכח האמור לעיל, בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים מתקבלת בחלקה .
18. התובע ימסור לידי הנתבעת, תוך 30 ימים מהיום, שלושה תלושי שכר ראשונים ממקום עבודתו החדש, לאחר התפטרותו מהנתבעת.
19. נוכח הערת התובע בתגובתו מיום 11.3.19 כי טרם הועבר לעיונו גילוי מסמכים מטעם הנתבעת, ומאחר ותצהירי הנתבעת הוגשו לתיק, יודיע התובע תוך 7 ימים מהיום האם הוא עומד על בקשתו לגילוי מסמכים וכן יפרט אילו מסמכים מבוקשים על ידו מעבר לאלו שצורפו לתצהירי הנתבעת.
20. הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון במועד סיום ההליכים בתיק.

ניתנה היום, כ"ה אדר ב' תשע"ט, (01 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.