הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת סע"ש 35739-07-17

לפני:
כב' הרשמת רויטל טרנר

התובע:
נתנאל כהנא

-
הנתבעת:
מדינת ישראל

החלטה

1. לפני בקשת התובע לגילוי מסמכים.

רקע עובדתי

2. התובע הגיש מועמדות לתפקיד סוקר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי חוק שירות המדינה, עובד מדינה אינו יכול לשמש חבר בגוף בוחר.

3. כאשר מילא התובע את הטפסים הדרושים לצורך התפקיד, במהלך חודש ינואר 2017, הודיע כי הוא חבר במרכז הליכוד. נוכח חוסר בהירות האם התובע שייך לגוף בוחר במרכז הליכוד, בשלב זה החלה הנתבעת בבירור האם יכול התובע להמשיך בהליך הקליטה. התובע החל את שלב ההדרכה ביום 14.2.2017, אולם השתתפותו הופסקה למחרת שכן הנתבעת סברה באותו מועד כי התובע חבר בגוף בוחר, ממנו לא התפטר, ולכן הוא אינו יכול לשמש כסוקר.

4. מספר ימים לאחר מכן, התברר לנתבעת כי מרכז הליכוד אינו מהווה גוף בוחר, וכי אין הגבלה על העסקתו של התובע, בכפוף להשלמת תהליך ההדרכה והקליטה. בין התובע לבין גב' תמר רוט, מרכזת ענף אמרכלות במרחב חיפה והצפון, התקיימו חילופי דברים בנוגע לביצוע תרגיל הנדרש לצורך השתתפות בהדרכה נוספת. בפועל, התובע לא ביצע את התרגיל ולא השתתף בהדרכה הנוספת.

5. בתביעתו, טוען התובע בין היתר, כי הנתבעת הכשילה אותו מלמלא את דרישות ההכשרה, כי הפסקת השתתפותו בהדרכה נעשתה שלא כדין, תוך פגיעה בפרטיותו ולשון הרע. מנגד, הנתבעת טוענת בכתב ההגנה כי הפסקת השתתפותו של התובע בהדרכה נעשתה באופן מכבד, וכי לאחר שהסתברה הטעות, ננקטו כל הצעדים על מנת לאפשר לתובע לבצע הדרכה נוספת.

טענות הצדדים בנוגע לגילוי המסמכים

6. התובע מבקש לקבל לידיו את המסמכים והנתונים הבאים:
א. פניית גב' רוט לגורמים מקצועיים ומשפטיים בלמ"ס על מנת לברר את האפשרות בדבר השתתפות התובע בהדרכה.
ב. חוות דעת היועץ המשפטי של הלמ"ס בעניין מעמדו של התובע.
ג. הנחיית משאבי אנוש בלמ"ס בנוגע להפסקת השתתפות התובע בהדרכה.
ד. חוות דעת מהלשכה המשפטית של נציבות שירות המדינה בעניין התובע.
ה. חובת הדרכה.
ו. פניית גב' רוט למועמדים באמצעות הדואר האלקטרוני.
ז. נוהל הלמ"ס לעניין קבלה לעבודה של הסוקרים ונוהל הלמ"ס לעניין שימוע בטרם פיטורים.
ח. רשימת המשתתפים בקורס.

7. במסגרת תגובותיה, העבירה הנתבעת את נוהל הלמ"ס לעניין קבלה לעבודה (פריט ז), חוברת ההדרכה (פריט ה) והדואר האלקטרוני ששלחה גב' רוט למועמדים (פריט ו). עוד הבהירה הנתבעת כי פניית גב' רוט לגורמים בלמ"ס (פריט א) והנחיית משאבי אנוש (פריט ג) – נעשו בעל פה.

8. המסמכים שנותרו במחלוקת הינם למעשה חוות הדעת של היועץ המשפטי של הלמ"ס וחוות הדעת המשפטית של נציבות שירות המדינה, נוהל הלמ"ס לעניין שימוע, ורשימת המשתתפים בקורס.

9. בכל הנוגע לחוות הדעת של היועץ המשפטי של הלמ"ס וחוות הדעת המשפטית של נציבות שירות המדינה, טוען התובע כי מדובר במסמכים הרלוונטיים למחלוקות בתיק, וכי אף אם מדובר בתרשומות פנימיות, הרי שהחיסיון לגביהם אינו מוחלט.
מנגד, טוענת הנתבעת כי מדובר בתכתובות פנימיות עם יועציה המשפטיים, אשר הוכנו במהלך העבודה הרגיל של הנתבעת, ולכן הן חסויות.

10. בנוגע לנוהל הלמ"ס לעניין שימוע, טוען התובע כי נוהל זה רלוונטי לבירור נסיבות סיום עבודתו. מנגד, טוענת הנתבעת כי בכל הנוגע לקיום שימוע לעובד טרם פיטוריו, היא פועלת בהתאם להוראות התקשי"ר והודעה מס' סו/20, אשר מפורסמת ונגישה לתובע. עוד טוענת הנתבעת בהקשר זה כי התובע כלל לא פוטר מעבודתו, שכן לא החל בעבודה אלא היה מועמד בלבד.

11. בנוגע לרשימת המשתתפים, טוענת הנתבעת, כי פרטים אלה חוסים תחת הגנת הפרטיות. מנגד, טוען התובע כי פרטים אלו נחוצים לו על מנת להזמין את המשתתפים לעדות בנוגע לאופן סילוק התובע מהקורס, וכי הנתבעת לא הראתה כי פנתה אל המשתתפים וביקשה את הסכמתם למסור את פרטיהם, וכי הם מתנגדים למסור את פרטיהם האישיים (שמות וכתובות).

דיון והכרעה

12. הנחת המוצא לענין גילוי מסמכים היא של גילוי מירבי של מסמכים רלוונטיים. עם זאת זכות העיון אינה מוחלטת ויש לאזנה אל מול אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה (בג"צ 7793/05 אוניברסיטת בר אילן -בית הדין הארצי לעבודה, מיום 31.1.11).
על מנת להכנס בשערי אותה הנחת מוצא, על המבקש להצביע על הרלבטיות של המסמך למחלוקות שבין הצדדים. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים נ' אבנצ'יק ( מיום 28.3.2007) כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) – קיומה של זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה ומידת חשיבות הגילוי להוכחתה. וההיבט הרחב – בחינת אינטרס הגילוי ומשקלו והשלכות הגילוי/חיסוי גם על הציבור ועל צדדים שלישיים. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל, וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי.

אחד האינטרסים הלגיטימיים אשר הוכרו כראויים להבחן אל מול אינטרס הגילוי, ואשר בא לידי ביטוי בסעיף 9(4)(ב) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, הוא האינטרס למנוע עיון במסמכים פנימיים והתייעצויות פנימיות של רשות ציבורית ( בר"ע 53690-12-12 ועד הרופאים בבית חולים איכילוב ואח' - ההסתדרות הרפואית בישראל ואח' מיום 25.3.13).

13. במסגרת הודעתה מיום 2.5.2018 הגישה הנתבעת לעיון בית הדין את המסמכים אשר לטענתה חסויים בשל היותם תכתובות פנימיות: חוות הדעת של היועץ המשפטי של הלמ"ס וחוות הדעת המשפטית של נציבות שירות המדינה. לאחר עיון במסמכים ובטענות הצדדים, מצאתי כי אין להורות על גילוי מסמכים אלו. מדובר בתכתובות פנימיות הנוגעות לפרשנות הסעיף בחוק שירות המדינה העוסק בעובדי מדינה אשר חברים בגוף בוחר, אשר הוכנו על ידי היועץ המשפטי של הלמ"ס והיועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה. תכתובות אלו מתעדות התייעצות בין גורמים שונים בנתבעת, וחל על מסמכים אלו גם חסיון עו"ד-לקוח.

14. עוד יצוין, כי ספק אם המסמכים החסויים רלוונטיים לבירור המחלוקות בתיק, ויוסבר: הנתבעת מסכימה כיום כי בדיעבד לא היתה מניעה כי התובע ישתתף בקורס ההדרכה. הנתבעת גם טוענת כי ניסתה לרפא את טעותה בכך שאיפשרה לתובע להשתתף בקורס נוסף, אולם בשל התנהלותו של התובע עצמו, הדבר לא צלח. על כן, לכאורה אין מחלוקת מהותית האם החלטתה של הנתבעת להפסיק את ההשת תפות בקורס היתה נכונה, ונותרה המחלוקת לגבי האופן בו הדבר נעשה.

15. בכל הנוגע לנוהל הלמ"ס לעניין שימוע, לטענת הנתבעת, הודעה מס' סו/20, מפורסמת ונגישה לתובע – ולכן איני רואה מניעה כלשהי כי הנתבעת תמסור מסמך זה לידי התובע.

16. בכל הנוגע לרשימת המשתתפים בקורס, הרי שאף אם מסירת שמותיהם מהווה פגיעה בפרטיותם, הרי שהנתבעת לא הראתה כי פנתה אל אותם אנשים על מנת לברר עמדתם ביחס למסירת שמם לידי התובע, וכי הם סירבו לכך. מעבר לכך, המחלוקת בין הצדדים לעניין אופן הפסקת השתתפותו של התובע בקורס יכולה להתברר על יסוד עדויות הנוכחים בקורס, ויש לאפשר לתובע לזמן עדים אשר יכולים לשפוך אור על התנהלות הצדדים. באיזון בין האינטרסים הנוגדים, ונוכח הפגיעה המזערית בפרטיותם של אותם משתתפים, הרי שזימונם של העדים למתן עדות הינו האמצעי המרכזי של התובע להוכיח את טענותיו.

סיכום

17. על יסוד האמור לעיל, תמסור הנתבעת לידי התובע תוך 14 ימים את נוהל הלמ"ס לעניין שימוע ואת שמות המשתתפים בקורס ההדרכה.

18. הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון במועד סיום ההליכים בתיק.

19. תצהירי התובע יוגשו תוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, ט' סיוון תשע"ח, (23 מאי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.