הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת סע"ש 31913-02-17

לפני:
כב' הנשיא מירון שוורץ

התובע:
יוסף מרגלית ת.ז XXXXXX097
ע"י ב"כ: עו"ד יניב נשיא

-
הנתבעים:

  1. מועצה איזורית הגליל התחתון
  2. מוטי דותן - ראש מועצה איזורית הגליל התחתון
  3. יוסף יצחקי - מנכ"ל מועצה איזורית הגליל התחתון

ע"י ב"כ: עו"ד אופירה אשל ואח'

החלטה

1. לפני בקשה מטעם הנתבעים, לסילוק התביעה על הסף, מחמת אי מיצוי הליכים ומפאת שימוש לרעה בהליכי משפט מצד התובע, כיוון שהגיש תביעה זו שבכותרת, טרם פירסמה ועדה פריטטית אשר התכנסה בעניינו, ביוזמתו, את החלטתה.

2. המדובר בתביעה אשר הגיש התובע, בה הוא טוען בעיקר , כי הנתבעת הפרה את זכויותיו הנובעות בין השאר מהסכמים קיבוציים החלים על הצדדים, תוך הפלייתו לרעה לעומת עובדים אחרים, עד כדי התעמרות בו. יצוין כי התביעה הוגשה ביום 17.2.2017, בסמוך לפרישת התובע לגמלאות. לטענת התובע, הוא שימש בנתבעת כמנהל מחלקת בטיחות משנת 1987 והחל משנת 1992 גם כקצין בטיחות בתעבורה ובהמשך גם כמנהל בטיחות בדרכים של הנתבעת. הפלייתו על ידי הנתבעת, באמצעות הנתבעים, באה לידי ביטוי לטענתו בנושאים הבאים:
עם קבלת תפקיד מנהל בטיחות בדרכים, היה על הנתבעת לשלם לו תוספת שכר בשיעור רבע משרה. אולם פניותיו בנושא זה לא הועילו, ובכך נגרמו לו הפסדי שכר ו כיוצא בזה הפסדי פנסיה.
הנתבעים מנעו ממנו עליה בדרגות בהתאם להסכמים הקיבוציים, לנוהג ולדין. זאת, על אף שעובדים הכפופים לו, הועלו לדרגה גבוהה יותר משלו, תוך פגיעה בכבודו.
בעת פרישתו, נכפה על התובע, בניגוד לעובדים אחרים שפרשו, לצאת לחופשה טרם הפרישה. בניגוד לעובדים אחרים, לא הוענקה לתובע דרגת פרישה מלאה. כמו כן נשללה מהתובע תוספת נהיגה זהירה, אשר שולמה לו במשך שנים, תוך הרעה בתנאי עבודתו.
לטענת התובע, הסיבה לפגיעת הנתבעים בו הינה העובדה כי הוא לא תמך בנתבע 3 בעת מערכת הבחירות וכן כיוון שהתובע ביקש לחסוך בהוצאות הנתבעת, באופן אשר היה עלול לפגוע במקורב לנתבע 3. התובע עותר בתביעתו לסעד הצהרתי ולסעדים כספיים, בגין פגיעות נטענות אלו וכן לפיצוי כספי בגין התעמרות, לשון הרע, עגמת נפש וחוסר תום לב. נטען כי התנהגות הנתבעים גרמה לפגיעה בבריאותו עד כדי קבלת טיפול תרופתי.

הנתבעים מכחישים מכל וכל את טענות התובע. נטען כי לתובע לא מגיעה תוספת שכר בגין תפקידו כראש מטה בטיחות, כיוון שתפקיד זה הוא חלק בלתי נפרד משני תפקידיו האחרים. בהקשר זה נטען כי התובע קיבל תוספות שכר לפנים משורת הדין בהתחשב בהיקף תפקידיו וכי ככל שתפסק לו תוספת שכר, יש לקזזן. נטען עוד כי לתובע ניתנו דרגות בהתחשב בתפקידו, בותק שצבר, לפי הוראות הדין ומידת שביעות הרצון מתפקודו. נטען כי אותו עובד אשר הובא על ידי התובע כדוגמה, הינו עובד מצטיין אשר קיבל תוספת דרגה אישית. כן נטען כי התובע אינו זכאי לתוספת נהיגה זהירה מאז שינוי בהוראות ההסכם הקיבוצי בעניין זה וכי לא מדובר בהרעת תנאי עבודה. כן הוכחש כי היתה התעמרות או זלזול בתובע ונטען כי הנתבעים נהגו בו בהגינות ובתום לב, על אף כשלים אשר התגלו בתפקודו ובמידת אמינותו.

כך בקצרה. כתב התביעה וכתב ההגנה כוללים טענות רבות נוספות.

3. החלטה זו, עוסקת בטענה אשר העלו הנתבעים בכתב הגנתם, כי יש לסלק את התביעה על הסף , כיוון שהתובע פנה ביום 7.6.2015 באמצעות נציגי העובדים, בבקשה לזימון ועדה פריטטית בעניינו. הועדה אכן דנה בעניינו של התובע ואף קיימה ישיבה ביום 6.8.2015, אולם לא פרסמה את החלטתה. נטען כי הגשת תביעה זו, בעוד ההליך לפני הוועדה הפריטטית עודו תלוי ועומד, מהווה "פורום שופינג" ושימוש לרעה בהליכי משפט. על כן, נתבקש לסלק את התביעה על הסף, או למחקה, עד מיצוי ההליך לפני הוועדה הפריטטית. יצוין כי התובע העלה כבר בכתב התביעה את דבר העובדה כי יו"ר ארגון מפעילי תחבורה הארצי של המועצות אזוריות מטעם ההסתדרות, פנה בשמו לנציגי ההסתדרות וביקש לזמן ועדה פריטטית בנושא אי קידומו בדרגות מפאת הפליה ובקשה לקדמו בדרגה, תחילה מהיום שבו אותו עובד אחר קוד ם בדרגה.

4. בדיון מוקדם אשר התקיים בתיק ביום 24.9.2017, ניתנה החלטת בית הדין, כי בטרם תתבררנה הטענות המקדמיות שהעלו הנתבעים בכתב הגנתם, לרבות טענת אי מיצוי ההליכים בוועדה הפריטטית, יפנו הצדדים לוועדה במשותף לצורך קבלת תשובה רשמית ועדכנית. ביום 26.10.2017, הוגשה על ידי התובע תשובה אשר התקבלה מאת הסתדרות המעו"ף, ולפיה: "מבדיקה שערכתי בהמשך לפנייתכם לא נמצאה החלטה בעניינו של מר מרגלית". בעקבות כך, ביקש התובע מאת הוועדה לסגור את תיקו אצלם .

הנתבעים הגישו תגובתם, ובה טענו, כי התובע לא מיצה את ההליכים לפני הוועדה הפריטטית ומשיכת פנייתו בשלב זה, גובלת בשימוש לרעה בהליכי משפט ובחוסר תום לב. נטען כי לכאורה, לא צריכה להיות מניעה כי תתפרסם כבר החלטה בעניינו. זאת במיוחד, לנוכח העובדה, כי הוועדה כבר התכנסה בעניינו. נטען כי טענות התובע להפליה וכד' מתבססות על טענה למניעת דרגה ותשלום תוספת וכי בירורן בוועדה, יחסוך זמן שיפוטי יקר.

5. לאחר עיון בהודעת התובע ובתגובת הנתבעים, ניתנה החלטת בית הדין, ביום 8.11.2017, לפיה על מנת שתונח לפני בית הדין תמונת המצב המלאה, יש מקום לקבל מידע נוסף מן הו ועדה הפריטטית. לפיכך, התבקשה הסתדרות המעו"ף – חטיבת עובדי הרשויות המקומיות, להגיש לתיק הודעה משלימה למכתב אשר התקבל ולפרט האם מדובר בעניינו של התובע בהליך תלוי ועומד, האם בהמשך לוועדה שהתכנסה ביום 6.8.2015 צפויה להינתן החלטה, ומה מצב הדברים בהליך, תוך מתן פירוט מלא.

6. ביום 16.11.2017, נתקבל בבית הדין, מכתב מאת עו"ד רונן אהרוני, מנהל חטיבת רשויות מקומיות בהסתדרות המעו"ף. במכתב הובהר כי בין ההסתדרות ובין מרכז המועצות האזוריות התקיים דיון אחד בעניינם של הצדדים, ביום 6.8.2015. בתום הדיון, הוסכם על ידי הצדדים לוועדה, להפסיק את דיוני הוועדה הפורמאליים ולנסות לפתור את הסכסוך בין הצדדים בהל יך שבנדון בדרך של הידברות, תוך סיוע בחברי הוועדה כמגשרים. כן צוין במכתב, כי לאחר שיחות רבות אשר התקיימו בין הצדדים, אשר בחלקן נטלו חלק מחברי הוועדה – עו"ד אהרוני ומר פנחס הומינר מטעם מרכז המועצות האזוריות, ובחלקן נציגי הוועדה באופן ישיר, לא הצליחו הצדדים בסיוע הוועדה לפתור את הסכסוך. עוד צוין כי במסגרת השיחות הועלו הצעות פרישה לתובע אולם אלו לא התקבלו על ידו כאשר בסופו של דבר, לאחר שבמשך תקופה ארוכה לא התקיימו מגעים בין הצדדים, פרש התובע לגמלאות בחודש מרץ 2017. וכן פרש מר הומינר, מ המרכז המועצות האזוריות. לנוכח האמור, החליטה הוועדה להפסיק לדון בסכסוך זה. לאחר מכן, פנה התובע והגיש את תביעתו לבית הדין. לסיום, הובהר במכתב, כי דיוני הוועדה בעניין שבנדון הסתיימו ומוצו זה מכבר, כך שגם לא תינתן החלטה בעניינים מושא ההליך.

7. הצדדים הגיבו למכתב זה. הנתבעים טענו כי המסמך אינו מהווה תגובה מאת הועדה הפריטטית כי אם מאת נציג ההסתדרות בוועדה, על כל המשתמע מכך. נטען כי גם אם היו נסיונות הידברות בין נציג ההסתדרות ובין מר הומינר מטעם מרכז המועצות האזוריות, הרי שאלו לא הובאו לידיעת הנתבעים. נטען כי העובדה כי התובע דחה הצעות שהועלו בוועדה, אינה סיבה למנוע מהוועדה ליתן החלטה אופרטיבית או לחילופין להעביר את המחלוקת לבוררות מוסמכת ככל שיש צורך בכך. כן נטען כי עולה מהמסמך כי אין עוד צורך בהשלמות ועל כן אין כל מניעה כי הוועדה תפרסם החלטה לגבי התובע. לפיכך, נטען, כי התובע לא מיצה את ההליכים בפני הוועדה הפריטטית. כן צוין בתגובה, כי הנתבעת מסכימה לשם יעילות הדיון לקיים ישיבה משלימה בפני הוועדה בטרם זו תיתן את החלטתה. כפוף לכך נתבקש כי בית הדין יורה לוועדה ליתן את החלטתה, או להורות על דחיית התביעה.

בתגובה שהגיש התובע נטען כי הודעת נציגי הוועדה הפריטטית הינה ברורה ולפיה ההליכים בוועדה הסתיימו ומוצו ולא תינתן החלטה נוספת בעניין. נטען כי ההודעה ניתנה על ידי ההסתדרות ויו"ר הוועדה ועל כן דעה זו משקפת את עמדת הוועדה. נטען כי בידי התובע ההחלטה באיזו משתי ערכאות בעלות סמכות לדון בעניינו, ינהל הוא את עניינו. כן נטען כי הוועדה היתה אמורה לדון ברכיב אחד מתוך ארבעת רכיבי כתב התביעה משבחלקם הם כלל לא בסמכות הוועדה לדון, ומכאן שגם אין טעם בניהול עניינו לפני ערכאות שונות. כן נטען כי כיוון שהמותב אשר ישב בעניינו בוועדה פרש, יהיה צורך להקים ועדה חדשה, דבר המצדיק לטענת התובע השארת מכלול הסכסוך לדיון בפני בית הדין.

8. ובכן, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולנוכח עמדות הוועדה כפי שהובאו לפני באמצעות הגב' יפעת בן ציון, במכתבה מיום 15.10.2017 וכן בפירוט רב באמצעות עו"ד רונן אהרוני, ביום 16.11.2017, אני סבור כי במקרה זה מוצו ההליכים לפני הוועדה הפריטטית, הגם שלא ניתנה החלטה כתובה בעניינו של התובע על ידי הוועדה.

9. ככלל ועל פי ההלכה הפסוקה, בית הדין לעבודה אינו נוטה להתערב בתוכנם של הסכמים קיבוציים אלא נותן תוקף מלא לרצון הצדדים והאוטונומיה שלהם כפי שמצאה ביטוי בהסכם הקיבוצי, תוך שהוא מכבד את ההסדר אליו הגיעו, כמו גם הכלים שנוצרו במסגרתו. ועדה פריטטית, אשר הינה כלי ידוע ומוכר במשפט העבודה הקיבוצי, מהווה חלק בלתי נפרד מהתפיסה לעיל, ובית הדין, אשר לו הפיקוח השיפוטי על פעולתה, ייתן להחלטותיה נפקות מלאה כל עוד מילאה אחר כללי הצדק הטבעי ולא חרגה מן הסמכות שהוקנתה לה.

בית הדין הארצי לעבודה, הביע את דעתו בסוגיות אלו לא אחת, תוך שהוא קובע בין היתר את הדברים הבאים היפים לענייננו:

"חשיבות רבה נודעת לאוטונומיה של השותפים ליחסי עבודה. על פי השיטה במשפט העבודה הישראלי, הותיר המחוקק לצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, במסגרת האוטונומיה שלהם, את הכוח והסמכות לקבוע את תוכנו של הסכם קיבוצי. מקום בו במסגרת הסכם קיבוצי מוקם מנגנון מיוחד להכרעה בסכסוכים בין המעסיק לבין עובדיו, תחת בירור הסכסוך בבית הדין, יש להתחשב, ככל האפשר, ברצון הצדדים. עיקרון זה תקף גם לגבי הסכמות של השותפים ליחסי עבודה בעניין ועדות פריטטיות והעברת סכסוכים להליך בוררות או לגישור. כך, במקום עבודה מאורגן, כאשר ארגון העובדים מהווה כוח מאזן לכוחו של המעסיק, יש לכבד את רצונם של הצדדים, שהינו פרי של משא ומתן ביניהם, ליישב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות. משהוקם במקום עבודה מאורגן מנגנון ליישוב סכסוכים, לרבות הליך בוררות, חזקה כי שני הצדדים דאגו לתקינות ולהגינות של המנגנון, שכן הדעת נותנת ששני הצדדים חפצים במנגנון נטרלי אשר יכריע בסכסוכים באופן ענייני, נכון, יעיל והוגן". ( ע"ע 1504/04 ד"ר ללה אבין – מכבי שירותי בריאות, פד"ע מ' 505, 526).

10. גישה זו הנחתה את בית הדין, בהחלטתו בתיק זה לברר עד תום את מצב הדברים בוועדה הפריטטית והאם הוועדה סיימה את מלאכתה בעניינו של התובע (החלטה מיו ם 24.9.2017), והחלטה נוספת עד לקבלת תשובה מפורטת (החלטה מיום 8.11.2017).

11. ממכתב עו"ד אהרוני, אשר כאמור שימש כחבר בוועדה ואף יו"ר הוועדה לטענת התובע, התקבלה התמונה לפיה עניינו של התובע אכן נדון לפני הוועדה. בדיון אשר התקיים ביום 6.8.2015, הוסכם לפתור את המחלוקת בדרך של הידברות תוך סיוע בחברי הוועדה כמגשרים. צוין כי לצורך כך התקיימו שיחות רבות בין הצדדים ואף עלתה הצעה אותה התובע לא קיבל. כן עולה כי לנוכח העובדה כי במשך תקופה ארוכה לא התקיימו מגעים בין הצדדים, לנוכח פרישת התובע לגמלאות וכן פרישת נציג הנתבעת בוועדה ממרכז המועצות האזוריות, החליטה הוועדה לסיים את דיוניה. כן נכתב במפורש, כי דיוני הוועדה הסתיימו ומוצו וכי לא תתקבל החלטה על ידי הוועדה בעניינים נשוא ההליך.

12. לפיכך, אין מקום לכפות על הוועדה ליתן החלטתה לגופו של עניין, משסברו חברי הוועדה עצמם, כפי שעולה מהמכתב, כי בשל נסיבות העניין אשר נוצרו במשך הזמן, אין מקום ליתן החלטה כזו. סביר להניח, כפי שגם צוין על ידי הצדדים כאן בתגובותיהם, כי לצורך מתן החלטה בעניינו של התובע היום , יהא צורך לכנס את הוועדה שוב, בהרכב חדש – מקום שהוועדה עצמה אינה מוצאת לנכון לעשות כן. נזכיר כי הוועדה התכנסה בשנת 2015, לפני כשנתיים וחצי. על מנת לייעל את ההליכים, מוטב יהיה להמשיך ולברר את מכלול טענות התובע, בתביעה זו .

13. אשר לטענת הנתבעים כי עו"ד אהרוני אינו מייצג בתשובתו את הוועדה, הרי שהחלטת בית הדין מיום 8.11.2017 הופנתה אל הסתדרות המעו"ף. ככל שסברו הנתבעים כי אין לסמוך על תשובת נציגיה, היה עליהם לטעון זאת מיד ולא להמתין לתשובתה. בנוסף, אכן לא הוצגו לפנינו פרוטוקול דיון הוועדה או החלטה כתובה של הוועדה שלא להמשיך לדון בעניינו של התובע ומוטב היה אילו הוועדה היתה מתנהלת באופן מסודר ומעלה את החלטותיה על הכתב. אולם, הגם כי אלו לא הוצגו לפנינו, אין להטיל ספק בכך כי מכתב עו"ד אהרוני אשר לדבריו נטל חלק בוועדה וכן בניסיונות הגישור אשר התנהלו בהתאם להחלטתה, אכן משקף את מצב הדברים לאשורו. גם אם הדברים לא הובאו לידיעת הנתבעים כפי שטענו בתגובתם , הרי שאין בכך כשלעצמו כדי להטיל ספק בדבריו של עו"ד אהרוני.

14. בנסיבות אלו בוודאי שגם אין לסלק את התביעה על הסף. בקשת הנתבעים בכתב ההגנה בנושא זה לפיכך, נדחית . כיוון שהיה מקום לברר את תוצאות הוועדה הפריטטית, אין צו להוצאות.

15. בישיבה שהתקיימה בהליך, טען התובע באמצעות בא כ וחו כי אין לו התנגדות כי התיק יופנה להליך גישור או בוררות. לנוכח כך ולאור עמדת הנתבעים בתגובתם, בקשר להמשך הדיון בוועדה הפריטטית, המלמדת על נכונותם העקרונית ללבן את עיקר השאלות שבמחלוקת במנגנון של יישוב חילוקי דעות, טרם הכרעה בהן על ידי בית הדין, ימסרו הצדדים בתוך 14 יום מהיום, הודעה משותפת בדבר עמדתם לפנייה משותפת להליך של גישור.

16. למעקב המזכירות בהתאם.

ניתנה היום, ח' בשבט תשע"ח (24 ינואר 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מירון שוורץ, נשיא