הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת סע"ש 24692-07-17

לפני:
כב' השופטת רויטל טרנר

התובעת
אביבה רלב"ג
-

הנתבעים

  1. בית הספר המשותף בשדה אליהו - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
  2. מועצה אזורית עמק המעיינות
  3. סורסקי דגן מאשה
  4. כרמל זיו
  5. פוה מלכה
  6. סימון דב
  7. שורק שמעון
  8. מוזט יהושע
  9. לוי רחל
  10. שיפמן אליהו
  11. שוורץ בועז
  12. שלו איתן
  13. ברל רוברט סקוט
  14. בן אבי רפאל
  15. שכטר רותם
  16. מילר דב
  17. דרמר משה

החלטה
1. לפני בקשת התובעת להורות על צירוף הקיבוצים שלוחות, שדה אליהו, עין הנציב, וטירת צבי (להלן: הקיבוצים) כנתבעים בתיק ו כן להורות על הגשת כתב תביעה מתוקן בהתאם.
רקע עובדתי
2. הנתבעת מס' 1 היא אגודה שיתופית חקלאית (להלן האגודה) אשר הוקמה על ידי ארבעת הקיבוצים במטרה להפעיל בי"ס משותף לילדי הקיבוצים החברים באגודה – בית ספר שק"ד אשר כלל בית ספר יסודי ובית ספר ממלכתי-דתי שש-שנתי (להלן: בית הספר). הנתבעת מס' 2 הינה מועצה אזורית (להלן: המועצה). נתבעים 3-17 הינם חברי הו ועד המנהל של האגודה.
3. התובעת הועסקה על ידי האגודה כמנהלת חשבונות ואחראית לתחומים נוספים בבית הספר במשך כ-24 שנים . החל משנה"ל תשע"ח הועבר ניהול בית הספר היסודי למועצה, ובסמוך לכך פוטרה התובעת מעבודתה באגודה. לתובעת נערך שימוע ביום 2.7.2017 ומכתב הפיטורים נשלח ביום 10.7.2017.
4. במסגרת כתב התביעה מבקשת התובעת להורות על ביטול ההסכם בין האגודה לבין המועצה אשר העביר את בית הספר לידי המועצה, ביטול הודעת הפיטורים ומתן צו המחייב את המועצה לקלוט אותה בחזרה לעבודה בבית הספר. כמו כן, טוענת התובעת לזכויות נוספות לרבות הפרשי פיצויי פיטורים, פיצוי בגין הפרת זכות השימוע, פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות שכן הופלתה לטענתה על רקע גילה , פדיון ימי מחלה, פיצוי בגין אובדן יכולת השתכרות ופגיעה בקופת הפנסיה.
5. הנתבעים הגישו כתבי הגנה במסגרתם טענו, בין היתר, כי עובדת קיומו של מו"מ היתה ידועה לתובעת מבעוד מועד, וכי ההסכם בדבר העברת ניהול בית הספר נעשה בתום לב תוך שמירה על זכויות העובדים. עוד טוענים הנתבעים כי מלוא זכויותיה של התובעת שולמו לה.
טענות הצדדים
6. התובעת טוענת כי במסגרת הסכם העברת ביה"ס מהאגודה למועצה, חתמו הקיבוצים על כתב ערבות והתחייבו כלפי האגודה והמועצה לקחת על עצמם את התחייבויות האגודה. עוד טוענת התובעת כי הואיל והאגודה אינה משלמת לתובעת את מלוא פיצויי הפיטורים ומאחר והאגודה במצב של חדלות פירעון, התובעת חוששת כי בסופו של יום לא יהא בידה לממש את פסק הדין שיינתן לטובתה, ולכן יש לצרף את הקיבוצים כדי שיערבו לכספים המגיעים לתובעת מידי האגודה, וזאת בהתאם לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 .
7. כמו כן, טוענת התובעת כי צירוף הקיבוצים נחוץ לצורך בירור טענתה כי יש להרים את מסך ההתאגדות בין האגודה לבין הקיבוצים, וזאת מאחר ולטענתה הקיבוצים הפרו את חובות האגודה ואת נאמנותה לעובדים שכך שרוקנו את האגודה מנכסיה והפכו אותה לחדלת פירעון.
8. מנגד, טוענת האגודה כי ההתחייבות עליה חתומים הקיבוצים אינה בגדר ערבות אלא מדובר בהתחייבות כלפי המועצה, במסגרת העברת ביה"ס, כי אם האגודה לא תעמוד בחובותיה כלפי העובדים, תוכל המועצה להיפרע מן הקיבוצים באופן ישיר. בהקשר זה מוסיפה וטוענת האגודה כי לבית הדין לעבודה אין סמכות עניינית לדון במערכת היחסים העולה מהתחייבות הקיבוצים כלפי המועצה.
9 עוד טוענת האגודה כי אין בסיס לטענת הרמת המסך שכן אין ראיה כי התנהלות הקיבוצים נעשתה על מנת לשלול זכויות מן התובעת או מעובדים אחרים, ואף אם האגודה חדלת פירעון, הרי שאין בכך כשלעצמו כדי להצדיק הרמת מסך בין האגודה לבין הקיבוצים.
דיון והכרעה
10. הסמכות לצרף צד להליך או להורות על מחיקתו של צד מההליך, מעוגנת בתקנה 18(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 , הקובעת כי:
"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או הרשם, לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".
11. התובעת למעשה מבקשת לתקן את תביעתה על מנת להוסיף עילת תביעה נפרדת כלפי הקיבוצים, הן כערבים לחובות האגודה והן כאחראים למחדלי האגודה מכוח עילת הרמת המסך. תיקון כתבי טענות מוסדר בתקנה 41(א) לתקנות, הקובעת כי "בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".
12. מדיניות בתי הדין לעבודה הינה רחבה וליברלית בכל הנוגע למתן אפשרות לתובע לתקן את כתב תביעתו על מנת לכלול בתביעה את מלוא הטענות ביחס למערכת היחסים בינו לבין מעסיקו, לרבות העלאת טענה של הרמת מסך. באופן זה, מאפשרים בתי הדין תיקון כתבי טענות והוספת נתבעים כאשר יש בכך כדי לאפשר לתובע להביא להכרעה את מלוא הסוגיות הנוגעות ליחסי העבודה בינו לבין המעסיק. עם זאת, תיקון כתבי הטענות והוספת נתבעים כפופים למסגרת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה הקבועה בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.
13. במקרה דנן, לו טענתה היחידה של התובעת לצירוף הקיבוצים היתה נעוצה בהיותם, לגישתה, ערבים לחובות האגודה, הרי שלא ניתן היה לצרפם וזאת מאחר ולבית הדין אין הסמכות העניינית לדון במערכת היחסים שבין עובד לבין צד שלישי אשר ערב לכאורה לחובות מעסיקו.
14. יחד עם זאת, טענותיה של התובעת מתייחסות גם לסוגיה האם יש מקום להרים את מסך ההתאגדות כלפי הקיבוצים אם לאו. סוגיה זו צריכה להתברר לגופה, וזאת על מנת " לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה", ובכלל זאת אף בטענות התובעת בקשר לסוגית הרמת מסך ההתאגדות ( בר"ע (ארצי) 1072/02 אבינועם טלבי – ד.ק.ו ישראל תכנון ושיווק בע"מ, מיום 1.4.03, ברע (ארצי) 59334-12-15 תפוח מעון דבש עיבוד בע"מ נ' ASFAHA GEREMEDHEN, מיום 3.2.2016).
15. טענות התובעת בעילה של הרמת מסך, הינן טענות שיש לבחון לגופן עובדתית ומשפטית במהלך ניהול המשפט לגופו. ככל שיסתבר במהלך ניהול המשפט שיש ממש בטענות אלה הרי שהקיבוצים כלפיהם מועלות הטענות האמורות הינ ם, לכאורה, בעלי דין דרוש ים. ברי כי לא ניתן לדון ולהכריע בטענות על בסיס הבקשה והתגובה בלבד, ויש צורך בהקשר זה להיכנס לעובי קורת הסוגיה, לרבות שמיעת ראיות. אם בסופו של יום לא יוכחו טענות התובעת כנגד הנתבעים הנוס פים, עשוי בית הדין לפסוק לזכותם הוצאות בגין הצורך בניהול ההליך.
סיכום
16. על יסוד כל האמור לעיל, בקשת התובעת לתיקון התביעה וצירוף הקיבוצים מתקבלת, ביחס להוספת עילת הרמת המסך כלפי הקיבוצים.
17. התובעת תגיש תוך 14 ימים כתב תביעה מתוקן, אליו יצורפו ארבעת הקיבוצים, כאשר תיקון כתב התביעה המותר הינו ביחס לעילת הרמת המסך כלפי הקיבוצים. לאחר שיוגש כתב התביעה המתוקן, תינתנה הוראות ביחס להמשך ההליכים בתיק.
18. ככל שיידרש דיון מוקדם נוסף לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן והגשת כתבי ההגנה מטעם הקיבוצים, ישקול בית הדין את פסיקת ההוצאות לטובת האגודה והמועצה.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ט, (15 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.