הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת סע"ש 24692-07-17

לפני:
כב' השופטת רויטל טרנר

התובעת (המבקשת) :
אביבה רלב"ג
ע"י ב"כ: עו"ד דניאל סוסנוביק

-
הנתבעים (המשיבים) :
1. בית הספר המשותף בשדה אליהו - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גיורא מיכאלי ואח'
2. מועצה אזורית עמק המעיינות
ע"י ב"כ עו"ד יעקב קורין
3. קיבוץ טירת צבי 570002527
4. קיבוץ שדה אליהו 570003400
5. קיבוץ עין הנצי"ב 570056564
6. קיבוץ שלוחות 570004333
הנתבעים 3-6 ע"י ב"כ: עו"ד נעמי אשחר ואח'

החלטה
לפני בקשה מטעם התובעת להורות לנתבעים לגלות מסמכים ספציפיים.

רקע עובדתי
הנתבעת מס' 1 היא אגודה שיתופית חקלאית (להלן: האגודה) אשר הוקמה על ידי ארבעה קיבוצים: שלוחות, שדה אליהו, עין הנציב וטירת צבי , הם נתבעים 3-6 (להלן: הקיבוצים), במטרה להפעיל בי"ס משותף לילדי הקיבוצים החברים באגודה (להלן: בית הספר). נתבעת מס' 2 הינה מועצה אזורית (להלן: המועצה).

התובעת הועסקה על ידי האגודה כמנהלת חשבונות ואחראית לתחומים נוספים בבית הספר במשך כ-24 שנים. החל משנה"ל תשע"ח הועבר ניהול בית הספר היסודי למועצה, ובסמוך לכך פוטרה התובעת מעבודתה באגודה.

במסגרת כתב התביעה מבקשת התובעת להורות על ביטול ההסכם בין האגודה לבין המועצה אשר העביר את בית הספר לידי המועצה, ביטול הודעת הפיטורים ומתן צו המחייב את המועצה לקלוט אותה בחזרה לעבודה בבית הספר. כמו כן, טוענת התובעת לזכויות נוספות לרבות הפרשי פיצויי פיטורים, פיצוי בגין הפרת זכות השימוע, פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות שכן הופלתה לטענתה על רקע גילה, פדיון ימי מחלה, פיצוי בגין אובדן יכולת השתכרות ופגיעה בקופת הפנסיה.

הנתבעים הגישו כתבי הגנה במסגרתם טענו, בין היתר, כי עובדת קיומו של מו"מ היתה ידועה לתובעת מבעוד מועד, וכי ההסכם בדבר העברת ניהול בית הספר נעשה בתום לב תוך שמירה על זכויות העובדים. עוד טוענים הנתבעים כי מלוא זכויותיה של התובעת שולמו לה.

בהחלטה מיום 15.1.2019 התיר בית הדין לתובעת לתקן את כתב התביעה על דרך של צירוף ארבעת הקיבוצים כנתבעים נוספים בתיק, וזאת נוכח טענתה של התובעת כי יש להורות על הרמת מסך בינם לבין האגודה ולחייבם בחובות האגודה כלפיה.

ביום 19.5.2019 התקיים דיון מוקדם בסיומו ניתנה החלטה על השלמת הליכי גילוי מסמכים בין הצדדים. ביום 18.7.2019 הוגשה בקשה מטעם התובעת להורות לנתבעים על גילוי המסמכים שנתבקשו על ידיה. ביום 23.7.2019 ניתנה החלטת בית הדין לפיה התובעת תודיע אלו מסמכים ספצ יפים היא מבקשת מכל אחד מהנתבעים.

משהובהר כי התובעת מבקשת להביא לעיונה פרוטקולים פנימיים של דיוני המועצה וכן מסמכים הנוגעים להעברת בית הספר מידי האגודה למועצה, צרפו הקיבוצים פרוטוקלים של ישיבות פנימיות שנמצאו על ידם הנוגע ים להחלטה על העברת בית הספר. ביום 12.8.2019 נתבקשה התובע ת להודיע אם ברצונה לבקש מסמכים ספציפים נוספים, ובהתאם לכך הוגשה ביום 15.8.2019 הבקשה שלפנינו, במסגרתה מבקשת התובעת לעיין במסמכים הבאים:
א. פרוטוקולים מישיבות ועד ההנהלה של נתבעת 1 מהשנים 2011-2017, בפרט פרוטוקולים שמכוחם התקיימו האסיפות של הקיבוצים (להלן: הפרוטוקולים).
ב. מסמכים הנוגעים להעברת ביה"ס לידי המועצה ומסמכים הנוגעים למצבו הפיננסי של ביה"ס, הן אלו המצויים בידי קיבוץ עין הנצי"ב, והן אלו המצויים בידי האגודה (להלן: מסמכי ההעברה).
ג. חוזה מיום 21.12.2016 שנחתם בין האגודה לבין המועצה בדבר העברת ביה"ס לידי המועצה, על נספחיו, אשר אושר בישיבת ועד הנהלה מס' 11 של קיבוץ שלוחות (להלן: חוזה העברה).
ד. החלטות הקיבוצים שמכוחן התקיימו האסיפות של ההנהלה הרחבה ושל ההנהלה הכללית של האגודה, אשר כתוצאה מכך בוצעה ההעברה בפועל של ביה"ס לידי המועצה.

תמצית טענות הצדדים
לטענת התובעת המסמכים המבוקשים נחוצים להליך משום שקיים בהם תיעוד של מעורבות הקיבוצים בהעברת בית הספר לידי המועצה, לרבות בכל הנוגע למגעים עם רשת דרכא (מגעים מקבילים למגעים שהתקיימו בסוגיה שלפנינו), וכי במסמכי העברה יש תיעוד של מעורבות קיבוץ עין הנציב בהעברת בית הספר לידי המועצה ובחוזה העברה קיים תיעוד למעורבות קיבוץ שלוחות בהעברת בית הספר לידי המועצה.

עוד טוענת התובעת כי התנהלותם המסרבלת של הנתבעים מעלה חשד כי הם אינם מעבירים לעיונה את כלל המסמכים המבוקשים על אף שהם מצויים בידם. כך למשל נמנעה האגודה לצרף פרוטוקולים בטענה כי אינם רלו ונטיים להליך, וכן הקיבוצים הצהירו במסגרת תצהיר גילוי מסמכים מטעמם כי אין בידם מסמכים נוספים מעבר לאלו שהוצהרו על ידם, אך בהמשך צרפו מסמכים נוספים.

מנגד, טוענת האגודה כי ועד ההנהלה אכן מנהל פרוטוקולים, אולם הם אינם חשופים לציבור, ומכילים מידע רב שאינו רל וונטי להליך, ושיש בחשיפתו משום פגיעה בפרטיות. בנוסף, טוענת האגודה כי אין רלוונטית למסמכים המבוקשים להליך, וככל שהתובעת חולקת על כך עליה להוכיח את הרלו ונטיות שבחשיפת המסמכים, אך היא לא עשתה כן.

המועצה טוענת כי הבקשה כלל אינה מופנית אליה, וכי התנהלות התובעת מהווה מסע דיג וכן ממילא לא ברורה נחיצותם של המסמכים המבוקשים להליך.

הקיבוצים טוענים כי יש לדחות את הבקשה מאחר והוגשה ללא תצהיר תומך. עוד טוענים הקיבוצים כי כל המסמכים המבוקשים, ככל שאותרו, הועברו לתובעת . ככל שהתובעת טוענת למסמכים נוספים, אשר היא בעצמה לא יודעת לפרט היא מוזמנת להגיע ל קיבוץ עין הנצי"ב ולעיין בארכיון הקיבוץ . בנוסף, טוענים הקיבוצים כי גם אם יש בפרוטוקולים המבוקשים ראיה למעורבותם , הרי שהמעורבות היא מינימאלית. בנוסף, מבהירים הקיבוצים כי אינם מנסים להסתיר מידע, וכי צירפו את הפרוטוקולים לאחר בקשתהה של התובעת, משום ש קודם לכן לא ראו בהם כרלוונטים להליך.

עוד טוענים הקיבוצים ביחס למסמכי העברה כי ככל שהם קיימים הם נמצאים בידי האגודה ולא בידי הקיבוץ. ביחס לחוזה העברה טוענים הקיבוצים כי הם אינם צד לחוזה, וביחס להחלטות הקיבוצים בנוגע להתכנסות אסיפת האגודה טוענים הקיבוצים כי אין בידיהם מסמכים אלה .

מסגרת נורמטיבית
תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) , תשנ"ב-1991, קובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

הלכה פסוקה היא כי הליך הגילוי והעיון נועד לאפשר דיון יעיל. על כן, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן, כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו, רלוונטי להליך (בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה - פרופ' עוז, מיום 14.05.2008; ע"ע 482/05 משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.2005; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר קיסר, מיום 24.03.2005; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ –פלצ'י, מיום 21.09.2010).

באשר למבחן הרלוונטיות, לפי הפסיקה, הבחינה תעשה בשני היבטים: ההיבט הצר – במסגרתו יש לבחון האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי", וההיבט הרחב – במסגרתו יש לבחון מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך, לרבות מהות הסעד המבוקש ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (ע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים - אבנצ'יק, מיום 28.3.07).

יחד עם זאת, נפסק כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בנוגע לגילוי ועיון במסמכים, יש להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך (דב"ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס – הוצאת מודיעין בע"מ, מיום 29.12.1992).

חובת הגילוי מוגבלת בדרך כלל אך למסמכים קיימים, ויש להימנע מלהרחיב את היקף תחולתה של החובה למסמכים שטרם נוצרו, למעט במקרים בהם הנתונים הנדרשים נמצאים ברשותו של בעל הדין ובאפשרותו לייצר את המסמך המבוקש בלא להידרש לפעולות הכרוכות במאמץ מיוחד (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ – איזנברג, מיום 1.11.2005).

דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
בקשת התובעת מנוסחת בצורה לא ברורה וכללית ביותר. כך למשל , מבקשת התובעת לקבל פרוטוקולים של האגודה "שמכוחם התקיימו האסיפות של הקיבוצים", כאשר לא ברור מהי הרלוונטיות של פרוטוקולים אלו, ככל שהם קיימים, וכן החלטות של הקיבוצים שמכוחן התקיימו אסיפות ועד ההנהלה של האגודה. דומה כי מבוקשה של התובעת לעניין בפרוטוקולים של הקיבוצים ושל האגודה, בהם מפורטות ההחלטות שהתקבלו על ידי האגודה ועל ידי הקיבוצים בנוגע להעברת בית הספר לידי המועצה. ככל שקיימים פרוטוקולים או החלטות כאלו, ואשר טרם הוצגו בפני התובעת, הרי שיש רלוונטיות לגילוים על מנת לעמוד על טענת התובעת בנוגע למעורבות הקיבוצים בהחלטות שהתקבלו על ידי האגודה.

יחד עם זאת, לאור העובדה כי פרוטוקלים אלו עשויים להכיל מידע רב שאינו קשור למחלוקות בתיק, רשאים האגודה והקיבוצים להשחיר כל מידע אשר אינו נוגע לתיק זה, ובמידה ויבחרו לעשות זאת, יגישו לבית הדין במעטפה סגורה את המסמכים המלאים.

יוער כי לאור הצהרות הקיבוצים כי לא מצויים בידם פרוטוקלים בהקשר להעברת הבעלות בבית הספר מעבר לאלו שכבר צורפו על ידם, ונוכח העובדה כי התובעת לא הפנתה לפרוטוקול דיון מסויים שלא נמסר, הרי שלא ניתן לחייב את הקיבוצים לגלות מסמכים שאינם בנמצא, כך גם ביחס לבקשתה של התובעת לגילויים של החלטות הקיבוצים. אולם, לאור הצהרתם של הקיבוצים כי התובעת מוזמנת, בתיאום מראש, להגיע ולעיין בארכיון קיבוץ עין הנצי"ב, רשאית היא לעשות כן.

אף ביחס למסמכי העברה וחוזה העברה, קיימת רלונטיות לגילויים להליך, וזאת על מנת לבחון את טענות התובעת בנוגע לאופן קבלת ההחלטה בדבר העברת בית הספר ביחס לזכויות העובדים. הקיבוצים הודיעו כי אין בידם המסמכים האמורים. האגודה והמועצה תעברנה מסמכים אלו לתובעת, וככל שיש במסמכים אלו פרטים אשר אינם נוגעים להליך ואשר חשיפתם מהווה פגיעה בצדדים שלישיים או באינטרסים מוגנים של הצדדים, רשאיות האגודה והמועצה להשחיר את הפרטים האמורים תוך העברת המסמכים המלאים לבית הדין במעטפה סגורה לעיונו בלבד.

באשר למצבו הפיננסי של בית הספר משנת 2016 ועד לסוף שנת 2017, נוכח טענת האגודה בכתב ההגנה לגבי מצבה הכלכלי הקשה וכן טענתה כי הגיעה למצב של חדלות פירעון, ומאחר ולא עולה מטענות הצדדים בשלב זה כי האגודה חוזרת בה מטענות אלו, הרי שגילוי מסמכים הנוגעים למצבה הפיננסי אינם מקדמים את בירור המחלוקות בתיק.

סוף דבר
האגודה תמסור לידי התובעת פרוטוקולים של ועד ההנהלה מהשנים 2016-2017, אשר מתייחסים להחלטה על העברת הבעלות בביה"ס מהאגודה למועצה, וזאת תוך 30 ימים מהיום. נוכח מועד העברת ביה"ס, לא מצאתי להרחיב את גילוי הפרוטוקולים לתקופה מוקדמת יותר.

בנוסף, האגודה והמועצה תמסורנה לידי התובעת מסמכים הנוגעים להעברת בית הספר למועצה, לרבות חוזה העברה, ככל שאלו טרם הועברו לידי התובעת עד כה.

בנוסף, ובהתאם להצהרת של הקיבוצים כאמור בתגובה מיום 2.2.2019, רשאית התובעת, בתיאום מראש, להגיע לארכיון קיבוץ עין הנצי"ב ולעיין במסמכים.

הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון במועד סיום ההליכים בתיק.

הואיל וישיבות ההוכחות בתיק קבועות לאמצע חודש ינואר 2020 ועל מנת להימנע מדחיית המועדים, הצדדים ישלימו את גילוי המסמכים תוך 14 ימים.

תצהירי התובעת יוגשו עד ליום 1.12.19. תצהירי הנתבעים יוגשו עד ליום 1.1.20. לא תינתנה ארכות נוספות אשר לא תאפשרנה את קיומן של ישיבות ההוכחות.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תש"פ, (24 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.