הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת סע"ש 202-05-19

07 אוגוסט 2019
לפני:
כב' הרשמת מירב ניר שלו

התובעת:
לרמה ולנזואלה
ע"י ב"כ: עו"ד אביחי וידהורן

-
הנתבע:
עיזבון המנוח רפאל מרקוביץ ז"ל
באמצעות היורש שמואל מרקוביץ'
ע"י ב"כ: עו"ד יניב נשיא

החלטה

1. לפניי בקשת הנתבע לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו (להלן: "הבקשה").

רקע וטענות הצדדים

2. התובעת, אזרחית הפיליפינים, הגישה תביעה כנגד הנתבע, בה טענה, בין היתר, כי עבדה כמטפלת סיעודית של רפאל מרקוביץ' ז"ל (להלן: "המנוח") בתקופה שמיום 27.7.2011 ועד לפטירת המנוח, ביום 18.12.2015. על אף כותרת התביעה, בכתב התביעה נטען כי יורשו של המנוח, מר שמואל מרקוביץ', נתבע גם באופן ישיר כמי שהיה מעסיקה בפועל של התובעת. בכתב התביעה נתבעו הרכיבים הבאים: דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חג, תמורת הודעה מוקדמת, הפרשות לפנסיה, פיצוי פיטורים והפרשי שכר מינימום. בקיזוז סכום שהתובעת קיבלה בסיום העסקתה. התביעה הועמדה על סך של 61,820 ₪.

3. יצוין כבר עתה, כי להליך נושא החלטה זו קדם הליך בין הצדדים, שמספרו 58426-05-18, אשר נמחק בהחלטת כב' הנשיא מירון שוורץ, בשל אי התייצבות מטעם התובעת לדיון מוקדם שנערך ביום 13.2.2019 (להלן: "ההליך הקודם").

4. בבקשה ובתשובה לתגובת התובעת לבקשה, טוען הנתבע בעיקר, כי התובעת לא שילמה לו הוצאות משפט אשר נפסקו לחובתה במסגרת פסק הדין בהליך הקודם. כמו כן נטען כי א ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל בגין ההוצאות אשר נפסקו. נטען, כי התובעת לא ציינה כתובת מגורים קבועה או ארעית, כי התובעת נדה בארץ ללא יכולת של נושים לאתרה, כאשר אי ציון מענה בכתב התביעה מקשה על פתיחת הליך ההוצאה לפועל.
כן נטען, כי התובעת היא אזרחית מדינה זרה כאשר הכלל הוא, כי יש לחייבה בערובה. לטענת הנתבע התובעת לא הראתה כי יש לה נכסים בישראל מהם יוכל להיפרע וכי התחמקות הנתבעת מתשלום ההוצאות אשר נפסקו כנגדה בהליך הקודם , מעלה חשש כי גם בהליך הנוכחי לא יוכל הנתבע לגבות הוצאותיו. בתשובה לתגובת התובעת לבקשה, צוין גם כי טענותיה העובדתית של התובעת בתגובתה אינן מגובות בתצהיר וכי כלל לא ברור האם התובעת מצויה בארץ והאם קיים קשר בינה ובין בא כחה.

5. בתגובה לבקשה טענה התובעת כי הנתבע לא חלק על עצם קיומם של יחסי העבודה וכי די בכך כדי להוות "ראשית ראיה" אשר יש בה כדי לפטור אותה מהפקדת ערובה . לטענת התובעת היא מתגוררת כיום בארץ ומצבה הכלכלי יאפשר לנתבע להיפרע ממנה בהוצאותיו. עוד נטען כי מכתב ההגנה אשר הוגש בהליך הקודם עולה כי למשיבה לא ניתנה הודעה מוקדמת. כן נטען כי התביעה היא בעיקרה בגין אי הפקדות לפנסיה כאשר אין חולק כי לא נפתח חשבון מיוחד לצורך כך עבור התובעת. כן נטען כי הסכום אשר שולם לתובעת בסיום ההעסקה, ממילא אינו מגיע לכדי הסכומים המגיעים ל ה כתוצאה מסיום העסקתה. אשר ליתר רכיבי התביעה נטען כי נדרש בירור עובדתי .

המסגרת הנורמטיבית

6. תקנה 116א לתקנות שכותרתה "ערובה לתשלום הוצאות", אשר נכנסה לתוקף ביום 02/09/2016, קובעת כדלקמן:

"(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה."

7. בניגוד להלכה הפסוקה אשר הנחתה את בתי הדין לעבודה עד להתקנת התקנה הנ"ל, ולפיה, בין היתר, השיקול העיקרי בבחינת בקשה להפקדת ערובה הינו סיכויי הצלחת התובענה והיותה מופרכת ואם לאו, כשנקבע גם ש"מעטים ונדירים" המקרים בהם יוטל על בעל דין להפקיד ערובה (ר' ע"ע 1424/02 אבו נסאר – GALLICANTU, מיום 6/7/03), הרי שבהתאם להוראות תקנה 116א לתקנות, ביחס למי שאינו נמנה על תושבי המדינה ומי שאינו אזרח מדינה החתומה על אמנת האג, הכלל הוא שבית הדין יורה על הפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיו של נתבע ולבקשתו. לכלל זה נקבעו מספר חריגים אשר בהתקיים אחד מהם, בית הדין לא יורה על הפקדת ערובה לבקשת הנתבע, וחריגים אלה הם:

א. התובע הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו.
ב. התובע הראה כי הנתבע יכול להיפרע את הוצאותיו ממנו במידה והתביעה תידחה.
ג. מתקיימים טעמים מיוחדים, שיירשמו.

דיון והכרעה

8. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

9. התובעת הינה אזרחית הפיליפינים ועל כן מתקיים בה הכלל הקבוע בתקנה 116א לתקנות הקובע הפקדת ערובה. מכאן שיש לבחון האם מתקיים בעניינה של התובעת אחד החריגים הקבועים בתקנה.

10. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ומעיון בכתב התביעה על נספחיו ובכתב ההגנה אשר הוגש בהליך הקודם, על נספחיו, אני סבורה כי התובעת הראתה ראשית ראיה רק לגבי חלק מרכיבי התביעה וזאת בעיקר בנושא אי ההפקדות לפנסיה ותשלום חלף הודעה מוקדמת. עם זאת ואשר ליתר רכיבי התביעה, התובעת בתגובתה לבקשה כלל אינה מתייחסת לטענות הנתבע בכתב הגנתו כי שולמו לה על ידי המנוח תשלומים בעד ז כויותיה כגון דמי הבראה ודמי חגים, ו כן כי קיימים אישורים על כך בחתימתה (צורפו לכתב ההגנה). התובעת גם אינה מפרטת בכתב התביעה על חשבון אילו זכויות שולם לה סך של 8,075 ₪ בסיום העסקתה ו"עוד טרם לכן ".

11. בנוסף, התובעת אכן אינה מציינת כתובת מגורים בכתב התביעה (צוין" מרח' לוינסקי 108 תחנה מרכזית חנות מס' 4227 ת"א). במקרה שבו תובע אינו מספק כתובת עדכנית כנדרש בתקנות, יש מקום לחיובו במתן ערובה. זאת, משום שציון מען נכון ותקף בכתב התביעה, נועד לספק לנתבע כתובת אליה יוכל לפנות לצורך גביית הוצאותיו ככל שיהא זכאי להן (רע"א 8730/10 אמנון יוסף – יעקב בינסון, ניתן ביום 23.3.2011) . לא ניתן לקבוע כי תנאי זה מתקיים כאשר מדובר בכתובת חנות. כמו כן, לטענת התובעת הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנה במידה והתביעה תידחה , מאחר שהיא "שוהה בארץ ועובדת למחייתה" וכן מפני שבמהלך שנות עבודתה אצל הנתבע עלה בידיה להרוויח סכומים לא מבוטלים, אולם טענה זו אינה מפורטת די והיא ממילא אינה נתמכת בתצהיר מטעמה .

12. זאת ועוד, בפסק הדין אשר ניתן על ידי כב' הנשיא מירון שוורץ בהליך הקודם, נקבע כך:

"ישיבת היום נקבעה לשעה 10:00 ולא נדחתה, זאת חרף בקשת ב"כ הנתבע (בהסכמה) אשר הוגשה ביום 27.01.19 וחרף בקשה (מוסכמת) חוזרת מיום 28.01.19.

אמש, הגיש ב"כ התובעת הודעה לתיק בית הדין, במסגרתה ציין ב"כ התובעת כי הוא יאלץ לשהות היום בבית הדין האזורי לעבודה בת"א בדיון שנקבע לשעה 09:30 וכי "עובדת משרדו" שהייתה אמורה להגיע אל הדיון בעניינה של התובעת חלתה בשפעת ונבצר ממנה להגיע לדיון. הבקשה שהוגשה כאמור בליל אתמול, הונחה על שולחני רק היום ולא ניתנה בה החלטה אשר פוטרת את התובעת מלהתייצב לדיון כמתחייב.

יצוין כי לא מצאתי בכתבי הטענות דבר קיומה של עו"ד אחרת במשרד ב"כ התובעת ולא מובן הנטען ביחס ל"עובדת משרדו". בבקשה או ליתר דיוק בהודעה לא צוין שמה של עובדת המשרד, תפקידה ובוודאי שלא צורפו מסמכים נוספים היכולים לאשר את הנטען. יתרה מזו, כפי שידע ב"כ הנתבע לפעול למינוי עו"ד אורן אשר הופיע בישיבת היום כמחליף מטעמו, כך היה על ב"כ התובעת לפעול בהתאם.

בהעדר הופעת התובעת או ב"כ מטעמה, בשים לב כי השעה כעת 10:34 בעוד ישיבת היום נקבעה לשעה 10:00, התביעה נמחקת.

לנוכח תיקון כתב ההגנה בהליך ובהמשך לקביעת בית הדין מיום 06.01.19 לפיה סוגיית ההוצאות הכרוכות בצורך לקיים ישיבה מקדמית נוספת לאחר תיקון כתב ההגנה, תתברר בישיבת היום, תשלם התובעת לנתבע הוצאות מופחתות בגין הליך זה, בסך של 1,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה ".

13. מהאמור לעיל עולה כי במסגרת פסק הדין חויבה הנתבעת לשלם הוצאות מופחתות לנתבע בגין ההליך. טענתו העיקרית של הנתבע בבקשתו להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו בהליך זה, היא כי התובעת לא פעלה לתשלום ההוצאות אשר נפסקו לחובתה בהליך הקודם. התובעת לא סיפקה כל הסבר בתגובתה לבקשה מדוע לא שולמו ההוצאות, בעוד שהיא טוענת כי יש באפשרותה לפרוע את חיוביה הכספיים ככל שאלו יושתו עליה בהליך זה .

בהתאם לפסיקה, גם בעל דין שהוא תושב ישראל אשר קיימת לו "היסטוריה" של אי עמידה בחיובים קודמים של תשלום הוצאות שהוטלו עליו, יש מקום לחייבו בהפקדת ערובה. ראו: בש"א (ארצי) 199/05 אלקין – גולנרה, ניתן ביום 7.3.2005;.ע"ע 14199-12-10 (ארצי) קריסטינה יורצ'נקו – אלי קליין תכשיטנים בע"מ, ניתן ביום 9.2.2012.
מובהר, כי חיוב תובע בהפקדת ערובה בנסיבות אלו, לא נועד לאכיפת אותו חיוב קודם, והוא צופה פני עתיד ונועד להבטחת הוצאות הנתבע.

14. על בסיס מכלול השיקולים אשר פורטו עד כה, מצאתי כי יש מקום לקבל את הבקשה. על התובע ת להפקיד סך של 1,000 ₪ בקופת בית הדין להבטחת הוצאות הנתבע.
בקביעת גובה סכום הערובה הבאתי בחשבון את העובדה כי מדובר בתביעה מתחום דיני העבודה וכי יש לאפשר לתובעת את זכות הגישה לערכאות, בד בבד עם הצורך בהבטחת הוצאות הנתבע, מש מצאתי כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.

15. הסכום יופקד תוך 30 ימים, כתנאי להמשך ההליך.
ככל שלא יופקד סכום הערובה תוך 30 ימים – תימחק התביעה ללא התראה נוספת.

16. כתב ההגנה יוגש בתוך 30 ימים מהמועד שבו יופקד סכום הערובה.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ט, (07 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.