הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת ס"ק 14623-02-19

לפני כב' השופטת הבכירה אורית יעקבס
נציג ציבור (עובדים): מר אדהם פלאח
נציגת ציבור (מעסיקים) : גב' רוית אורן

המבקשת:
הסתדרות העובדים הכללית החדשה
ע"י ב"כ עוה"ד תהילה בנישו ועדי גולן

-
המשיבות:
1. הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
ע"י ב"כ עוה"ד רוית קרן-רוזין ובטי מצר-לוי
2.נביעות - טבע הגליל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד טוני מנור ונועה פלר-ממן

החלטה

1. האם יש להתייחס לכלל עובדי משיבה 2 כיחידת מיקוח אחת או שיש להכיר בעובדי המפעל היושב בקרית שמונה כיחידת מיקוח נפרדת משאר עובדי נביעות - זוהי השאלה בה עלינו להכריע .

2. הצדדים
המבקשת (להלן:"ההסתדרות הכללית" או "הכללית" או "המבקשת") הינה ארגון עובדים כללי, אשר היתה הארגון היציג של עובדי המפעל מאז שנות ה - 90 ועד 2008.
המשיבה 1 (להלן:"ההסתדרות הלאומית" או "הלאומית") הינה ארגון עובדים כללי אשר מאז שנת 2008 הינה הארגון היציג של עובדי המפעל.
שאלת זהות הארגון היציג הנוכחי הונחה, ע"י המבקשת, לפתחו של בית הדין הארצי, כפי שיובהר בהמשך.
המשיבה 2 (להלן:"החברה" או "נביעות") הינה חברה העוסקת במילוי ושיווק של מים מינרליים בבקבוקים ובכדים/ברים. מפעל המילוי שלה נמצא בקרית שמונה, מטה נביעות נמצא בקרית שדה התעופה בלוד ושאר סניפיה נמצאים בחיפה, בקרית שדה התעופה, באשדוד ובאילת ובסה"כ יש לה כ - 400 עובדים.

3. מהלך הדיון
א. בתאריך 7/2/19 הגישה הכללית, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בקשת צד בסכסוך בינארגוני (סב"א) , במסגרתה ביקשה כי בית הדין הארצי ייתן צו הצהרתי לפיו היא הארגון היציג של עובדי נביעות במפעלה בקרית שמונה.
ב. עוד באותו יום הורתה כבוד רשמת ביה"ד הארצי - גב' קוקה אפרת כי מזכירות ביה"ד תשנה את סיווג הההליך לסיכסוך בין ארגוני (סב"א).
ג. בתאריך 10/2/19 נתנה כבוד נשיאת בית הדין הארצי -השופטת ורדה וירט ליבנה, את ההחלטה הבאה:
"המשיבות יגישו תגובתן לבקשה עד ליום 14.2.2019.
בנוסף, מעיון בבקשה עולה כי השאלה המרכזית
המצריכה הכרעה היא שאלת יחידת המיקוח.
לפיכך, נדרשת תגובת הצדדים מדוע אין מקומה
של בקשה זו להתברר בפני בית הדין האזורי לעבודה.
יובהר כי לעניין זה נדרשת גם תגובת ההסתדרות
הכללית, שתוגש גם היא עד ליום 14.2.2019
לעיוני בהתאם.
ד. לאחר שהוגשו תגובות הצדדים, ניתנה, ביום 5/3/19, החלטתה של כבוד נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, אשר זו לשונה:

  1. לפני בקשת צד בסכסוך בין ארגוני אותה הגישה המבקשת (להלן: ההסתדרות הכללית) כנגד המשיבה (להלן: ההסתדרות הלאומית), בשאלה מיהו ארגון העובדים היציג במפעלהּ של המשיבה הפורמאלית, חברת נביעות טבע הגליל בע"מ (להלן: נביעות), הממוקם בעיר קרית שמונה.
  2. מעיון בבקשת ההסתדרות הכללית עולה כי למעשה השאלה המרכזית בה נדרשת הכרעה היא האם מפעל נביעות בקרית שמונה הוא בגדר יחידת מיקוח נפרדת בקרב כלל עובדי נביעות.
  3. בהתאם לכך, בהחלטתי מיום 10.2.19 התבקשו הצדדים להגיש עמדתם בשאלה האם, בנסיבות אלו, יש מקום כי הליך זה ידון בבית הדין האזורי.
  4. בתמצית, עמדות הצדדים כפי שהוגשו הן כדלקמן:

א. עמדת ההסתדרות הלאומית היא כי השאלה העיקרית על הפרק היא אכן שאלת יחידת המיקוח. בהתאם, התבקש בית דין זה על ידי ההסתדרות הלאומית להכריע בשאלה זו כשאלה מקדמית, ולחלופין להפנות את הצדדים לבית הדין האזורי;
ב. עמדת נביעות התמקדה אך בטענותיה של נביעות בשאלה האם המפעל בקרית שמונה הוא בגדר יחידת מיקוח נפרדת בקרב כלל עובדיה;
ג. ההסתדרות הכללית הסכימה להעברת הדיון בהליך זה לבית הדין האזורי, תוך שהוסיפה כי היא מבקשת שיקבע כי הדיון וההכרעה בעניין, על ידי בית הדין האזורי, יעשו במהירות האפשרית.
5. הנה כי כן, אף הצדדים להליך זה סבורים כי למעשה השאלה המרכזית בה נדרשת הכרעה היא שאלת קיומה של יחידת מיקוח נפרדת במפעל קרית שמונה של חברת נביעות.
6. משאלה הם פני הדברים, מן הראוי שהליך זה יועבר לבית הדין האזורי לעבודה לשם הכרעה בשאלת יחידת המיקוח, ובנושאים הנלווים לכך בהתאם לגדרי סמכותו בנסיבות אלו כפי שנקבעו בהלכה הפסוקה.
7. אשר למקום השיפוט – בהתאם לסעיף 1א לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קבוצי), תשכ"ט-1969, מקום השיפוט המתאים לדיון בהליך זה הוא בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, שכן מפעל נביעות בקרית שמונה ועובדיו - מצויים באזור שיפוטו.
8. נשיא בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, השופט מירון שוורץ, יקבע את אופן המשך ההליכים בתיק זה בהקדם האפשרי.
9. משמדובר בהליך קיבוצי וכמקובל, איני עושה צו להוצאות.
ה. בהתאם להחלטה הנ"ל ולאחר שהתיק הועבר לביה"ד האזורי לעבודה בנצרת, קבע נשיא ביה"ד - השופט מירון שוורץ, בהחלטתו מיום 6/3/19, כי "התיק יועבר לטיפולה של כבוד השופטת הבכירה אורית יעקבס אשר תיתן לו קדימות דיונית כמתבקש" ובהתאם לכך נקבע, עוד באותו יום כי הדיון בתיק יתקיים ביום 17/3/19.
ו. בסופו של דבר ובהתחשב בבקשת הלאומית ולאחר מכן בהתחשב בבקשת הכללית, התקיים, הדיון, ביום 26/3/19.
ז. לאחר כמעט 50 דקות של דיון שרובו היה שלא לפרוטוקול הסכימו הצדדים כי "תחילה יהיה בירור של העובדות הקשורות לשאלה בדבר יחידת המיקוח נפרדת, כן או לא?" (עמ' 2 שורות 6-7 לפרוטוקול).
בהמשך ולאחר שנקבע מועד לשמיעת ראיות ולהגשת תצהירים שבו באי כח הצדדים והבהירו כי:"מקובל עלינו שהשאלה הראשונה בה נדון במסגרת ישיבת ההוכחות שתתקיים ביום 1/5/19 בשעה 9:00, היא רק בשאלת יחידת המיקוח".
בסיום הדיון ניתנה החלטה בהתאם להסכמות הצדדים.
ו. במסגרת ישיבת ההוכחות אשר התקיימה, כאמור לעיל, ביום 1/5/19 נחקרו,על תצהיריהם, העובדים הבאים:
מטעם הכללית: מר גדעון ראובני - עובד במפעל מזה כ – 12 שנים, אשר להצהרתו:"כיום משמש כמפעיל מכונות במפעל"; מר יונה פרטוק - יו"ר מרחב גליל עליון במבקשת.
מטעם לאומית: מר אלי גל - עובד בלאומית "קרוב ל- 4 שנים, 3.5 שנים" (עמ' 26 שורה 5 לפרוטוקול) ומשמש כמזכיר איגוד מקצועי המלווה את עובדי נביעות.
מטעם נביעות: גב' רינה חכמון, מנהלת משאבי אנוש בחברה ועובדת בה כ - 8 שנים.
גם במהלך ישיבת ההוכחות חידדה באת כח הלאומית את הסוגיה בה נדרשה הכרעתינו, עת ציינה:"ביה"ד הארצי שלח אותנו לבדוק את יחידת המיקוח" (עמ' 37 שורה 22 לפרוטוקול).
בסיום ישיבת ההוכחות, נעתר ביה"ד לבקשות הצדדים וקצב להם מועדים להגשת סיכומיהם ולאחר שאלו הוגשו (סיכומי הכללית ביום 6/6/19, סיכומי הלאומית ביום 11/7/19, סיכומי נביעות ביום 10/9/19 וסיכומי התשובה של הכללית ביום 22/9/19) הגיעה העת להכריע בתיק.

4. להלן העובדות הרלוונטיות:
א. נביעות, הינה חברה פרטית העוסקת בייצור, בשיווק ובהפצה של מים מינרליים.
ב. עובדי המפעל מאורגנים מזה עשרות שנים ותנאי עבודתם מוסדרים בהסכמים קיבוציים מיוחדים.
ג. עד שנת 2008 היתה הכללית הארגון היציג של עובדי המפעל (והיא שחתמה על ההסכמים המיוחדים שנחתמו בשנת 1993, בשנת 2003 ובשנת 2005) ומשנת 2008 הלאומית (והיא שחתמה על ההסכמים הקיבוציים מאז - 2009, 2013 ו - 2015).
ד. תוקפו של ההסכם הקיבוצי האחרון הינו עד ליום 31/12/19.
ה. בחודש 2/19 הגישה הכללית בקשת צד בסכסוך בינארגוני, במסגרתה ביקשה כי בית הדין הארצי ייתן צו הצהרתי לפיו היא הארגון היציג של עובדי נביעות במפעלה בקרית שמונה, הכל כמפורט בסעיף "מהלך הדיון".
ו. בתחילת שנת 2018 פעלה הכללית לאיגוד עובדי נביעות שאינם עובדי המפעל, כיחידת מיקוח נפרדת לעובדי המפעל המאוגדים כבר שנים רבות והנהנים מהסכמים קיבוציים המתחדשים אחת לכמה שנים, כמפורט לעיל.
ז. בתאריך 18/3/18 הודיעה הכללית על יציגות בקרב עובדי ההפצה.
ח. בתאריך 16/6/18 פנתה נביעות לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בבקשת צד בסכסוך קיבוצי (ס"ק 40914-06-18) - להלן:" ההליך הראשון" ועתרה לקבלת פסק דין הצהרתי בעניין זהות הארגון היציג עימו עליה לנהל מו"מ ולקביעה בעניין יחידת המיקוח.
ט. במהלך הזמן הנ"ל פעלה הכללית לאיגוד עובדי ההפצה אצלה.
י. בתאריך 5/7/18 הודיעה הלאומית לחברה, לכללית ולביה"ד האזורי לעבודה בתל-אביב, כי היא מהווה הארגון היציג בחברה, הן בספירה של כל יחידת מיקוח בנפרד (המפעל וההפצה) והן בספירה של כלל עובדי נביעות.
יא. הכללית לא נקטה עמדה כלשהי ביחס להתארגנות הלאומית בקרב עובדי ההפצה ולטענתה,אף משכה ידה מפעולות ההתארגנות בקרב עובדים אלו.
יב. בנסיבות הנ"ל נמחק ההליך בביה"ד האזורי לעבודה בתל-אביב מבלי שהיתה הכרעה כלשהיא לרבות בעניין שינוי ו/או הרחבת יחידת המיקוח הקיימת מזה שנים והמתייחסת לעובדי המפעל.
יג. בתאריך 27/1/19, לאחר תקופה של כחמישה חודשים בהם קיימו לאומית ונביעות מו"מ, הן חתמו על הסכם קיבוצי המתייחס לעובדי הסניפים והמחיל עליהם הסכמות קיימות בין עובדי המפעל לבין נביעות.

5. להלן, בתמצית, טענות באות כח הכללית:
א. מאז ההסכם הקיבוצי הראשון, שנחתם בשנת 1993, ומשך עשרות שנים מהווים עובדי המפעל, יחידת מיקוח נפרדת משאר עובדי נביעות, כאשר כל ההסכמים הקיבוציים המיוחדים שנחתמו בין נביעות לבין הארגונים היציגים (בהתחלה הכללית ובהמשך הלאומית) הוחלו רק על עובדי המפעל והסדירו רק את הזכויות הנוגעות לעובדים אלו וזאת למרות שהיו בחברה עובדים נוספים.
ב. העובדה שמשך עשרות שנים המשיכו הצדדים וכרתו הסכמים שחלו רק על עובדי המפעל וזאת גם לאחר שחלו שינויים בחברה והיא גדלה מחוץ למפעל, מלמדת על קיומו של אינטרס מיוחד מובהק שמייחד את עובדי המפעל ואת היותם יחידת מיקוח הסטורית נפרדת, כאשר הניסיון של הלאומית ושל נביעות להתכחש כיום ובדיעבד לקיומה של יחידת מיקוח הסטורית זאת, היא מלאכותית ואינה מתיישבת עם התנהגותם במשך עשרות שנים ואף אינה מבוססת על העובדות בזמן אמת.
ג. רק לאחר שהכללית הודיעה (ביום 18/3/18) על יציגותה בקרב עובדי הסניפים, עת הצטרפו אל שורותיה 147 חברים (כאשר בזמן זה היו חברים בלאומית כ-120 מעובדי המפעל), הודיעה נביעות כי היא אינה מוצאת לנכון לחלק את עובדיה לקבוצות מיקוח הנפרדות ודחתה את הודעת היציגות של הכללית ובכך הראתה כי היא מגדירה את יחידת המיקוח באופן סלקטיבי ומשתנה ומטעמים שאינם לטובת העובדים.
ד. באותו זמן לא מצאה לנכון הלאומית (כפי שהדבר עולה ממכתבה מיום 17/4/18) להתערב ולהביע עמדה ביחס להתארגנות עובדי הסניפים, כאשר היא מציינת כי כל עוד אין טענה להרחבה או לשינוי של יחידת המיקוח הקיימת היא אינה נוקטת עמדה.
ה. בתאריך 5/7/18, הודיעה הלאומית, הן לחברה והן לנביעות על הצטרפותם של 131 מעובדי הסניפים לבין שורותיה תוך ביטול הודעת חברותם בכללית.
ו. בתאריך 9/7/18 הודיעה לאומית לביה"ד האזורי לעבודה תל-אביב כי בעקבות הצטרפות אותם עובדים לשורותיה היא הארגון היציג בקרב עובדי נביעות ולכן מתייתר הצורך בדיון בבקשת נביעות, כאשר היא גם ציינה כי בינה לבין נביעות יתקיים משא ומתן בנוגע להרחבת יחידת המיקוח.
ז. טענת הלאומית ונביעות כי ההסכם הקיבוצי שנחתם ביום 27/1/19 הגדיר את יחידת המיקוח של הצדדים וכי לא ניתן במהלך חד צדדי של הכללית, בתקופת תוקפו של ההסכם, שהגדיר את יחידת המיקוח בחברה, לשנות ללא הסכמה את הגדרת היקפה של יחידת המיקוח, הסכמה שהחלה עובר לחתימת ההסכם הקיבוצי ואף בהתנהגות הצדדים ובהתנהלות אחידה מול כלל עובדי נביעות אלא שלא הוכח כי אכן התגבשה הסכמה שכזו עובד לחתימה על ההסכם ולמעשה אין זה נכון שההסכמה התגבשה ב"התנהלות הצדדים", שהרי לאחר שלכאורה הגיעה הלאומית עם נביעות להסכמה על יחידת מיקוח אחת לא נעשו פעולות לאחד את ועדי העובדים של הסניפים המפעל, מה גם שאופן ניהול המו"מ מלמד על מלאכותיות ניסיונן של הלאומית ו של נביעות לקשור בדיעבד בינו בין עובדי המפעל, שהרי לאומית לא עידכנה את עובדי המפעל על כך שהצדדים הגיעו, כביכול, להסכמה בדבר שינוי יחידת המיקוח, כאשר מהראיות עלה כי ועד המפעל ואף לא נציג אחר מהמפעל, לא היו מעורבים במו"מ בענין ההסכם הקיבוצי שנחתם בינואר 2019.או נציג מהמפעל. בנוסף, הפעולות להחלת חלק מתנאי העבודה של עובדי המפעל על עובדי הסניפים נעשו רק במסגרת ההסכם הקיבוצי כאשר לא היה כל שינוי ביחסם של הצדדים לעובדים טרם החתימה על ההסכם, אשר עיון בו מלמד כי המו"מ נגע אך ורק לתנאי העסקתם של עובדי הסניפים ולא התייחס כלל לתנאי שכרם של עובדי המפעל.
ח. במועד החתימה על ההסכם של 1/19 לא היתה הלאומית הארגון היציג של עובדי נביעות כאשר מטרת החתימה על ההסכם הנ"ל היתה לדחוק את הכללית החוצה, מה גם שלא ניתן להתעלם מהעובדה שחברי ועד המפעל הודרו עת התקיים המו"מ בין נביעות לבין עובדי הסניפים.
ט. אין לקבל את טענות הלאומית ונביעות כאילו לא קיבלו את הודעתה יציגות של הכללית, אך גם בלי קשר לזה אין להעלות על הדעת כי הן לא ידעו מה מתרחש בחצרי המפעל - כאשר מהראיות עלה בבירור כי הן ידעו היטב על המעבר הדרמטי של רבים מעובדי המפעל לשורות הכללית.
י. מהראיות עולה כי כאשר מצב הדברים ביחס ליציגותה של הלאומית בקרב עובדי המפעל לא היה בסכנה, היא העדיפה לא לקבוע מסמרות בנוגע להגדרת יחידת המיקוח ורק כאשר החל להתערער בטחונה והיא הבינה כי היא מאבדת את יציגותה במפעל היא החליטה לאחד, מלאכותית ובצורה חסרת תום לב , את יחידת המיקוח הנפ רדת של עובדי המפעל עם יתר עובדי נביעות (הם עובדי הסניפים).
יא. כלל ההסכמה, בו עושות נביעות והלאומית שימוש ציני, פסול ושגוי, אינו חסם טכני אלא עקרון מהותי שנקבע בפסיקה כדי להגן על זכות ההתארגנות ועל מנת להעניק לעובדים את הזכות להיות שותפים לקביעת מסגרת התארגנותם ומכאן שזכות המעסיק להיות מעורב בשינוי יחידת המיקוח הינה יחסית וכפופה לכך שאין היא מיועדת לפגוע בזכויות המאורגנות של עובדיו.
יב. גם לגופו של ענין ובהינתן הסממנים שהותוו בפסיקה, אין הצדקה לשנות את יחידת המיקוח הקיימת וזאת כמפורט להלן:

  • הוכח כי המפעל הינה יחידת יצור עצמאית נפרדת ובלתי תלויה בסניפי ההפצה אשר אחראית באופן בלעדי על ייצור בקבוקי המים, כאשר העניינים המקצועיים של המפעל, בדגש על כל פעולות הייצור, מתנהלים על ידי המפעל באופן עצמאי ונפרד ובלא תלות בעובדי ההפצה.
  • המיקום הגיאוגרפי המרוחק של המפעל מסניפי ההפצה (מרחק של מאות קילומטרים) יש בו כדי להעמיד אינטרס מיוחד המבדיל את עובדי המפעל, אשר מכירים זה את זה, עובדים זה לצד זה, לרוב, שנים רבות ואשר רובם אף מתגוררים באותו אזור - קרית שמונה והסביבה, מיתר עובדי נביעות, כאשר בין הקבוצות השונות אין שום זיקה ולרוב גם אין שום היכרות.
  • לעובדי המפעל אשר אמונים על תהליך הייצור, באופן בלעדי, יש אינטרס שונה וייחודי מיתר עובדי נביעות, המפוזרים במפעל סניפים בארץ ואשר עוסקים בתחומים נפרדים, ביניהם הפצה, שירות לקוחות ומכירות, הכל ללא כל נגיעה למפעל.
  • גם במקרה זה, כפי שנקבע בפסיקה, יש לבחון את סוגיית יחידת המיקוח הנפרדת בהתאם לנסיבות ולא בחלל ריק, כאשר בחינה שכזו מצביעה על כך שיש להותיר את המצב ההסטורי, ולפיו עובדי המפעל, הם בבחינת יחידת מיקוח נפרדת, על כנו.

יג. יש להקיש מקביעת ביה"ד בס"ק 46510-12-18 הסתדרות העובדים הכללית החדשה-אמברוזיה סופרהב בע"מ (פסק דין מיום 2/6/19), שכן רבים מהסממנים ששם מתאימים למקרה שלפנינו.
יד. בפרקטיקה, כפי שעלה מעדותו של מר יונה פרטוק, נהוג לקבוע כי עובדי מפעל הינם יחידת מיקוח נפרדת מעובדי ההפצה, וזאת מתוך השוני הגדול שקיים בין עבודתם של עובדים אלו לעומת עובדים אלו ומתוך הצורך לייחד, למשל, פרמיה של עובד ייצור לעומת תוספת לעבוד הפצה, משמרות של עובד ייצור,לעומת משמרות של עובדי הפצה.
טו. אם אכן היה ממש בגרסתם, הכוזבת והלא מוכחת, של נביעות ושל הלאומית, לפיה יש אחידות ודמיון בין תנאי העסקתם של עובדי המפעל לבין תנאי העסקתם של עובדי הסניפים, הרי שלא היה כל מניעה להחיל את ההסכמים הקיבוציים שהוחלו, כל השנים, רק על עובדי המפעל, גם על עובדי הסניפים והעובדה שהלכה למעשה דבר זה לא נעשה, מאיינת את טענת הדמיון.
טז. העובדה שלעובדי המפעל הכשרות מקצועיות יחודיות וכן העובדה שתהליך קבלתם לעבודה שונה מתהליך קבלת עובדי ההפצה, מחזקת את עובדת היות עובדי המפעל יחידת מיקוח נפרדת.
יז. העובדה שמבחינת עובדי המפעל, הרצון, היכולת והסיכוי לשיתוף פעולה עם עובדי הסניפים המרוחקים מהם, עימם אין להם כל קשר, הם נמוכים עד אפסיים, שכן מבחינת עובדי המפעל מדובר בהרעה מוחשית של כוחם הארגוני, וזאת בנוסף לעובדה שהם מתנגדים להיות מיוצגים על ידי הלאומית, מלמדת על כך שלו תשתנה יחידת המיקוח הנפרדת ההיסטורית, ינחית הדבר מכת מות על התארגנות עובדי המפעל.
יח. למרות שעל פי רוב ההגמשה בכללים שנקבעו לקביעת גבולות יחידת המיקוח שמורה למקרים של התארגנות ראשונית הרי שבמקרה שלפנינו ובשל המשמעויות וההשלכות של מתן גושפנקא והכשר משפטי להסכמה חסרת תום הלב בין נביעות ללאומית, בדבר איחוד יחידת מיקוח מפעלית הסטורית עם עובדי הסניפים, דומות במהותן למקרה של התארגנות ראשונית, כאשר יש לזכור כי גם כח עבודה מאורגן מזה שנים עלול להקלע לסיטואציה שתפגע בכוחו, כאשר יש לזכור כי במקרה שלנו יש שתי יחידות מיקוח - זו שבמפעל וזו שבסניפים שהרי האחרונים התארגנו לאחרונה ואף חתמו על הסכם קיבוצי, המסדיר, לראשונה את זכויותיהם ומכאן שהם לא יפגעו אם עובדי המפעל ימשיכו להחשב כיחידת מיקוח נפרדת, כאשר אם ייקבע כי אין להמשיך ולהכיר בעובדי המפעל כיחידת מיקוח נפרדת כלל לא בטוח שיהיה ארגון אחד שיעמוד בדרישות החוק ויהווה ארגון יציג, שהרי במועד בו חתמה לאומית עם נביעות על הסכם ינואר 2019 היא כבר לא היתה יציגה במפעל ולכן אין תוקף לאותה הסכמה בדבר קיומה של יחידת מיקוח אחת בחברה.
יט. חשוב לזכור ולהביא בחשבון את התנגדותם העזה של עובדי המפעל להיות מיוצגים על ידי הלאומית, כפי שהדבר מצא ביטוי גם בצעקות שהם הקימו במועד הדיון הראשון בבקשה.
כ. אין לקבל את טענת לאומית ונביעות כי הכרה בכלל עובדי החברה כיחידת מיקוח אחת תחזק את כושר המיקוח של העובדים וכי הכללית היא שפוגעת ביחסים הקיבוציים שכן ראשית - מהלכיהן חסרי תום הלב של לאומית ושל נביעות לשינוי יחידת המיקוח הקיימת בחברה מזה עשרות שנים, הן שפגעו ביחסים הקיבוציים ויצרו תהפוכות במקום עבודה מאורגן. שנית - במקרה שלפנינו בו רוב מוחץ של עובדי המפעל גילו את רצונם לעזוב את הלאומית, תוך סירוב ל"איחוד" המלאכותי שזו "סידרה" להם מאחורי גבם, אין לאחרונה מסה קריטית של עובדי המפעל שתהווה כח במו"מ קיבוצי, דבר שיוביל לכך שעובדי המפעל יוותרו חסרי ייצוג תוף פגיעה אנושה בזכות ההתארגנות שלהם. ושלישית - הכרה בכלל עובדי נביעות כיחידת מיקוח אחת יש בה כדי לסכן משמעותית את העובדה המאורגנת בנביעות משכיום נוצר מצב בו אין וודאות שארגון אחד יוכל לעמוד בדרישות החוק ולשמש ארגון יציג של כלל עובדי החברה.
כא. אין לטעות ולחשוב כי נביעות הינה משיבה פורמלאית בלבד שכן היא צד לכל דבר וענין התומך בטענות לאומית, כאשר שתיהן מנסות להפוך את השאלה בענייננו לשאלה של פיצול יחידת מיקוח (כאילו מדובר במקרה דומה לנסיבות שבענין אחדות) למרות שלא זה הענין אלא באיחוד כפוי ומלאכותי.
כב. לנוכח כל האמור לעיל ומתוך שיקולי מדיניות והעדפת יחסי העבודה המאורגנים בחברה צריכים להוביל למסקנה כי אין ליתן הכשר משפטי להסכמה חסרת תום הלב בין נביעות לבין לאומית בדבר איחודו יחידת המיקוח המפעלית עם עובדי הסניפים כאשר התוצאה של הכרזה מעין זו, היא פגיעה בהתארגנות וזאת תוך שיש לזכור כי קביעת ביה"ד בנוגע ליחידת המיקוח אין בה כדי לקבוע מסמרות לעתיד.

6. להלן, בתמצית, טענות באות כח הלאומית:
א. נביעות הינה יחידת מיקוח אחת ומכאן שניתוק חוליה אחת ממנה נעדרת כל הצדקה ותוביל לפגיעה בעובדים, שהרי כפי שהודה עד הכללית - מר ראובני, עת השיב:"כן זה ברור, כולם ילכו הביתה", כשנשאל - אם המפעל יהיה סגור ולא ייצרו בקבוקים, לעובדי ההפצה לא תהיה עבודה? (עמ' 3 שורות 3-5 לפרוטוקול) ומכאן שאין לעובדי הסניפים זכות קיום ללא המפעל ומכאן שמדובר בשתי חוליות בשרשרת אחת, היא נביעות, אשר פועלה הוא בהפקה ובשיווק של מים מינרליים טבעיים בבקבוקים ובכדים ומשקאות על בסיס מים מינרליים בבקבוקים.
ב. כידוע, וכפי שנקבע, למשל בעניין טייסי אל-על (ס"ק(ארצי) 10/21 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל-הסתדרות העובדים הכללית בחדשה) לא בנקל יורה בית הדין על ניתוקה של אחת מחוליות השרשרת ועל הכרה ביחידת מיקוח מפרדת בתוך ארגון אחד, כאשר הדברים נכונים ביתר שאת במקרה שלפנינו ובשים לב לתשובתו הנחרצת של מר ראובני, לפיה חוליה אחת לא תוכל להתקיים ללא החוליה השניה.
ג. בנוסף יש ליתן דגש מיוחד לשאלה כיצד ישפיע ניתוק של חוליה אחת מהשרשרת המלאה, על היציבות בארגון כולו וכן על לקוחות נביעות, למשל לו ייקבע כי עובדי המפעל הינם יחידת מיקוח נפרדת והארגון היציג שלהם יכריז על שביתה במפעל, מה יעשו עובדי הסניפים אשר ייוותרו, בעל כורחם, ללא עבודה, בהעדר כדים ובקבוקים להפיץ?
ד. אין מקום להחיל בעניינינו את הפסיקה המתייחסת ליחידות המיקוח של התארגנות ראשונית, מבלי לבחון, תחילה, האם פסיקה זו מתאימה להקשר התעשייתי העולה מהתיק שלפנינו.
ה. בעוד שהלאומית מבקשת למצות את זכותם הארגונית-קיבוצית של כלל העובדים, מבקשת הכללית כי בית הדין יורה על פיצול מלאכותי של יחידת המיקוח וכפועל יוצא מכך גם על פיצול מלאכותי של המשא ומתן הקיבוצי העתיד להתקיים בסוף שנת 2019, באופן שיעקר מאליו את תכליתו ובעיקר - ישלול את הרציונל העומד ביסודו, הוא כוחם הקיבוצי של העובדים, שהרי ברור וכפי שעלה גם מעדותו של מר גל, כי ככל שיחידת המיקוח יותר גדולה, חזקה ומשמעותית, כוח המיקוח של העובדים גדל ועימו ההישגים שהם יכולים להגיע אליהם, במיוחד ביחס לעובדי הסניפים שזו להם התארגנות ראשונית (עמ' 40 שורות 19-22 לפרוטוקול).
ו. יחידת המיקוח בחברה היא יחידת מיקוח מפעלית תעשייתית אחת הכוללת את כלל העובדים, כאשר לעובדי המפעל אין אינטרס מיוחד ומכאן שכל אותן הלכות שדנות בהגדרת יחידת מיקוח בזמן של התארגנות ראשונית ואשר אותן איזכרה הכללית, אינן רלוונטיות למשרה שלפנינו, כאשר יש לשים לב שלפחות באחד מפסקי הדין שאיזכרה הכללית (עס"ק 8676-02-17 ועס"ק 67803-01-17 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל - מכבי שירותי בריאות (פורסם בנבו ב - 28/12/17), הבהיר בית הדין הארצי שאילו היתה מכירה מכבי ביציגות לאומית בקרב כלל עובדי מכבי לא היה מקום להכרה במכבי פארם ובמגה לאב כיחידות מיקוח נפרדות, נוכל הכלל של העדפה מפעלית.
ז. אין להתייחס לעדותו של מר יונה פרטוק בנוגע ל"פרקטיקה הנוהגת" שהרי חרף הדוגמא שהביא, עת ציין את מפעל ויטה גליל, הרי ידוע שפסה"ד בענין מפעל זה עסק אף הוא בהתארגנות ראשונית
ח. ככלל, בית הדין הארצי עקבי בעמדתו ולפיה נקודת המוצא היא כי מפעל אחד או מעסיק אחד הם יחידת מיקוח אחת, כלומר ארגון העובדים היציג במפעל מייצג את כלל העובדים ביחידת המיקוח, כאשר ככלל נקבע כי קיימת העדפה, של מדיניות ייצוג "ריכוזית" על פני מדיניות ייצוג "מבוזרת".
ט. במהלך השנים העדיפה הפסיקה את יחידת המיקוח התעשייתית-מפעלית על פני פיצול יחידת המיקוח וזאת כדי להגביל או למנוע מצב שבו קיימים הסכמים קיבוציים רבים באותו מקום עבודה, כאשר אף נקבע כי לא די בכך שהמבקש הכרה ביחידות מיקוח מקצועיות או עצמאיות יצביע על שונות מסויימת בין קבוצת עובדים אחת לאחרת (כמו שוני בשכר או בתנאי העסקה) אלא עליו להצביע על קיומו של אינטרס מיוחד המבדיל את עובדי יחידת המיקוח המתבקש מיתר העובדים בארגון, כאשר במקרה שלפנינו הוכח ולא נסתר כי לעובדי המפל אין כל אינטרס מיוחד המצדיק את פיצולם מיחידת המיקוח המפעלית, כאשר במענה לשאלה שנשאל מר פרטוק בענין זה הוא לא השיב תשובה המתייחסת לעובדי נביעות אלא נתן דוגמאות לא רלוונטיות ממפעלים אחרים.
י. אין מחלוקת כי עובדי הסניפים של נביעות, אינם ישות נפרדת אלא חלק אינטגרלי ממנה וזאת בין היתר משום שכל החלטה הנוגעת לפעילותם מתקבלת על ידי הנהלת נביעות שהינה הנהלה אחת על כל גורמיה, לרבות: משאבי אנוש, כספים, מערך משפטי, רכש, נדל"ן.
יא. אין גם מחלוקת שעובדי הסניפים מועסקים כולם על ידי נביעות שגם משלמת את שכרם, כאשר נתוניהם כמו נתוני עובדי המפעל, מנוהלים במערכת אחת כלל ארגונית וכאשר כלל עובדי נביעות משתתפים באותם אירועים חברתיים יחדיו, כאשר לכך יש להוסיף כי הליכי השימוע מתבצעים, לכלל העובדים, על ידי משאבי אנוש של נביעות וכן יש להוסיף כי הביגוד של כלל העובדים זהה, לוגו נביעות הוא אחד, הן לעובדי הסניפים והן לעובדי המפעל וכן התקציב הכלכלי של כלל העובדים הוא אחד.
יב. יש לשים לב וליתן משקל ראייתי גבוה ועדיף לעדותה הסדורה של גב' חכמון (אשר התייחסה, בין היתר, לעובדה כי קיים סעיף תקציבי אחד לכלל עובדי נביעות) ולעדותו המהימנה של מר גל, על פני גירסתם העלומה של עדי הכללית שהיו עדי שמיעה, שהרי מר פרטוק כלל אינו עובד נביעות וככזה אינו שותף לתהליכי הניהול והעבודה בה, מה גם שהוא העיד כי הדברים מוכרים לו "באופן כללי" וכי הוא מכיר רק את המפעל בקרית שמונה ומכאן שלא היה בעדותו כדי לסתור את עדויותיהם של מר גל ושל גב' חכמון. בכל הקשור למר ראובני - העובד בחברה ולמרות שניכר כי דיקלם את התשובות שלמד בעל פה, הרי שגם הוא הודה כי גב' בת-אל, המשמשת כנציגת משאבי אנוש במפעל, היא שהמשמשת באותו לתפקיד גם ביחד לעובדים בסניף בחיפה וכן הודה, וזאת בניגוד לטענתו כי אין קשר בינו לבין העובדים בסניפים, כי הוא טס יחד עם עובד הפצה למונדיאל וכן הודה כי אירוע נביעות מתקיים לכלל עובדי העובדים.
יג. הכללית לא הביאה ראיות שיכלו לחזק את גירסתה מאחר ולו היתה מציגה תלושי שכר ו/או הסכמים ו/או כל ראיה אחרת, היה הדבר מוכיח כי נביעות הינה יחידת מיקוח אחת.
יד. הכללית אף לא טענה לשוני בתלושי השכר ואף לא הצביעה על שוני מהותי בין עובדי הסניפים לבין עובדי הפעל וזאת למרות שנטל ההוכחה על קיומן של יחידות מיקוח נפרדות חל, במקרה שלנו, עליה.
טו. הסממנים הנ"ל ואשר הוצגו ללאומית על ידי נביעות, בחודש יוני 2018 ואשר לא נסתרו על ידי הכללית, מעידים על כך כי פיצולה של נביעות ליחידות מיקוח נפרדות הינו פיצול מלאכותי. ואלו הסממנים:

  • עובדי נביעות מבצעים את עבודתם בכל אתרי נביעות או בחלקם.
  • במפעל מועסקים עובדים בתפקידים נוספים (ולא רק עובדי ייצור) אשר קיימים גם בסניפים האחרים של נביעות.
  • לחברה מטה ניהולי ארגוני אחד אשר פועל בקריית שדה התעופה ואשר מעניק לכלל סניפי נביעות ועובדיה שירותים משותפים - עובדה שידועה ללאומית גם מהשנים בהן היתה הארגון היציג בחברה.
  • מטות נביעות מתנהלות על ידי אותן מטות בתחום הכספים, משאבי אנוש, תפעול, מכירות, שיווק, פיתוח עסקי, מערכות מידע ורכש.
  • המו"מ האחרון שקיימה בלאומית בנוגע לעובדי הסניפים לימד כי רבים מתנאי השכר של כלל עובדי נביעות הכילו רכיבים משותפים ענים אשר חודד והותאם בצורה יותר קונקרטית בהסכם הקיבוצי שנחתם ביום 27/1/19.
  • עוד בטרם התאגדו עובדי הסניפים בשורותיה של הלאומית, החילה נביעות את ההסכם הקיבוצי במפעל כמעט באופן שווה על כלל עובדי נביעות, למשל: קרן השתלמות, נופש אחד לכלל עובדי נביעות, בונוס מנכ"ל.
  • עובדי נביעות משתתפים בהדרכות ובקורסים משותפים וקיימת תקשורת ארגונית זהה בין גורמיה השונים של נביעות.

טז. בשנת 2018 ולאחר התארגנות עובדי הסניפים, תחילה אצל הכללית, הגישה נביעות בקשה בהליך הראשון, כפי שצויין קודם לכן, בכדי שהוא יקבע מי ארגון העובדים אשר עימו היא צריכה לקיים מו"מ שכן לשיטתה כלל העובדים הם יחידת מיקוח אחת.
יז. משהצטרפו עובדי הסניפים לשירותיה של לאומית ומשלמדה את מאפייני העסקתם, היא הגיעה למסקנה שלא יכולה להיות מחלוקת על כך שעובדי המפעל ועובדי הסניפים מהווים יחידת מיקוח אחת. יחידת מיקוח, אשר הוכרה, הלכה למעשה, על ידי הכללית, אשר הבינה כי הפיצול בין עובדי המפעל לבין עובדי הסניפים הינו מלאכותי וכזה עשוי לפגוע בעובדי נביעות ולכן לא עמדה על יציגותה בשנת 2018.
יח. לאחר שעובדי הסניפים הצליחו להתאגד והוכיחו את יציגותה של הלאומית, הסכימו הצדדים, תוך הסתמכות על כלל ההסכמה שהינו עקרון משפטי שלו הבכורה בקביעת יחידת המיקוח, כי כלל עובדי נביעות יהוו יחידת מיקוח אחת.
יט. יש לשים לב כי הסכמת הצדדים על יחידת מיקוח אחת לא היתה שרירותית אלא עניינית ומתוך הבנה כי משהתארגנו עובדי הסניפים, קיומה של יחידת מיקוח אחת תהווה חיזוק משמעותי לכושר המיקוח של כלל עובדי נביעות ותוכל לתרום להישגים משמעותיים, תקטין את אוכלוסיית המוחרגים של ההסכם הקיבוצי המיוחד ותוכל להחיל את ההישגים המשמעותיים שהושגו לאורך השנים לעובדי המפעל גם על עובדי הסניפים.
כ. במהלך השנים שב בית הדין על ההלכה לפיה הכלל הראשון והמרכזי בכל הנוגע לקביעת יחידת המיקוח או שינויה הוא שזו תיעשה בהסכמת הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים וכי בית הדין לא ימהר להתערב בהסכמה זו.
כא. יש לשים לב שבמקרה שלפנינו לא מדובר במצב בו ישנה פגיעה בזכויות העובדים המאורגנים, אלא ההיפך - שהרי יחידת מיקוח אחת וגדולה תאפשר לכלל העובדים להנות מיכולת עמידה טובה וחזקה יותר מול המעסיק.
כב. אם תתקבל עמדת הכללית, יווצר מצב שיחידת המיקוח הנפרדת תיצור יחידה קטנטנה שהרי בחברה מועסקים, למיטב ידיעת לאומית, כ - 400 עובדים לרבות הנהלת נביעות כאשר עובדי המפעל הינם כ - 147 ומתוכם חל ההסכם הקיבוצי רק על 120 עובדים והרי די בכך שמדובר ביחידת מיקוח המונה כ - 120 עובדים בלבד כדי להוכיח שאין ממש בטענה זו.
כג. בכל הקשור לטענת הכללית בנוגע למכתבה של הלאומית מיום 16/4/18 - מדובר בטענה המעוותת את המציאות כך שתתאים לטענותיה המופרכות של הכללית, שהרי מר גל העיד, באופן עקבי, כי הלאומית הכירה בהתארגנות העובדים אך לא מצאה לנכון להביע עמדתה באותו מועד וזאת מתוך גישתה הידועה לכבד את רצון העובדים להתארגן בארגון עובדים בו הם חפצים, ככל שרצון זה הינו וולנטרי ונטול כל השפעה פסולה של ארגון העובדים ו/או של המעסיק. בהקשר זה ראוי לציין כי לו נביעות היתה מכירה בהתארגנות עובדי הסניפים, תחת הכללית, לא מן הנמנע כי הלאומית היתה מתנגדת לכך נחרצות במסגרת ההליך המשפטי שפתחה נביעות אולם מאחר והליך ההתארגנות כשל ומאחר והלאומית למדה, בזמן אמת, כי העובדים חלוקים בדעתם באשר להצטרפות לכללית, היא סברה כי אין צורך שתביע עמדה בנושא - כאשר דבר זה עולה בקנה אחד גם עם תשובתה כי ככל שמי מהצדדים יטען לשינוי ביחידת המיקוח, היא תביע את עמדתה במסגרתה המתאימה לכך.
כד. לענין טענת הכללית לצירוף טפסים בהליך כאן, הרי שהטפסים הרלוונטים להכרזת יציגותה בקרב עובדי הסניפים, בחודש יולי 2018, אינם רלוונטי ים להליך שכן היציגות הוכרה, זה מכבר על ידי המעסיק, מה גם שהכללית עצמה, אשר טענה לכתר היציגות במועד בנו נטען כי זו הודיעה על יציגותה (16/1/19) נמנעה מלהעביר ללאומית את מכתב ההכרזה על היציגות ואת הטפסים, כאשר הלאומית למדה, לראשונה, על "יציגותה" הלכאורית, במפעל, רק מההליך שהוגש לבית הדין הארצי. כאשר בענין זה יש לשים לב שבמסגרת חקירתו של מר פרטוק, הוא לא ידע להשיב על השאלה הפשוטה שנשאל, שהיתה - כיצד הועברה הכרזת היציגות של הכללית ללאומית, כאשר תשובתו כאילו ההודעה עם הטפסים הועברו באמצע7ת מייל על ידי מר אביב עזוז, נסתרה לחלוטין, בהתבסס על נספח 14א' לבקשת הכללית ממנו עלה כי הכרזת היציגות שלה, נשלחה לכאורה בפקס ולא במייל, מה גם שבסופו של דבר החליטה הכללית של להעיד את מר עזוז - עובדה המדברת בעד עצמה. בנוסף ובניגוד לטענתה של הכללית, הנכון הוא שהלאומית הצהירה בצורה מפורשת, במסגרת תצהירו של מר גל, כי הודעת היציגות של הכללית וטפסי ההצטרפות לא הגיעו לידיה וכי היא נחשפה לדברים רק בעת הגשת ההליך המשפטי של הכללית לביה"ד הארצי. מכל מקום יש לזכור כי קיים מרחק גדול בין העובדה שהלאומית ידעה על ניסיונה של הכללית להחתים עובדים במפעל ובין העובדה כי היא הכריזה על יציגות.
כה. בכל הקשור לבקשת צד שהגישה נביעות בהליך הראשון ולטענות כללית בקשר להליך זה, הרי שהן אינן יכולות לעמוד לה מקום שהיא בחרה להתעלם מהבקשה שהוגשה שם ומזכות התגובה שניתנה לה, התעלמות שמצביעה על כך שלאחר שבחנה את הבקשה הבינה שאין כל בסיס להכרזת יציגותה בחלק מהסניפים, דאז.
כו. יש לדחות גם את טענתה של הכללית בנוגע להשתכללות כלל ההסכמה רק ביום 27/1/19 שכן טענה זו לא הוכחה ואף עומדת בסתירה לעדותו, המהימנה , של מר גל שהטיוטה הסופית היתה מוכנה לחתימה ושעד לרגע החתימה בפועל, חלפו כחודשיים ימים לפחות וזאת בשל העובדה כי תיאום הלו"ז של מנכ"ל נביעות אל מול תיאום הלו"ז של יו"ר הלאומית, ארך כחודש ימים לפחות וכן העובדה כי שלושה שבועות טרם המועד שנקבע לחתימה, הודלפה הטיוטה לציבור העובדים ולאור כעסה של נביעות על כך נדחה מועד החתימה בעוד כשלושה שבועות.
כז. יש לדחות את טענת הכללית לענין הדרתם של חברי הועד מהמו"מ שהתנהל ביחס לעובדי הסניפים שכן הוכח ולא נסתר שחברי הועד - משה דהאן, איציק דבור וחן שפיגלר, ידעו על המו"מ הקיבוצי שמתקיים, ידעו על ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים וידעו כי הלאומית יושבת על הנהלת נביעות ועם ועד הסניפים , כאשר הוכח ולא נסתר כי גם חברי הועד הקודמים - יוסי אוחנה, ייבגני רוזמרין ואנטון שישקין עודכנו בתוכנו של ההסכם, בהתקדמותו ובהסכמות שהושגו במסגרת, כאשר העובדה שהכללית בחרה שלא להזמין אף אחד מחברי הועד שלטענתה הודרו, צריכה לפעול לחובתה ולקבל משקל מכריע.
כח. מקום בו פעלה הכללית בצורה פסולה לשם העברת עובדים, אין מקום לטענתה באשר ל"רצונם" ורק לנוכח העובדה כי עניינו של ההליך כאן הוא רק יחידת המיקוח, לא תטען הלאומית בסיכומיה לענין זה.
כט. פסק הדין שניתן בביה"ד, כאן, בחודש יוני השנה, בענין אמברוזיה ואשר ממנו ביקשה הכללית להקיש, אינו יכול להועיל לה שהרי בפסה"ד הנ"ל דובר בהתארגנות ראשונית, שלא כמו במקרה שלפנינו. שם גם קבע ביה"ד כי קיים שוני ארגוני וניהולי בין שתי קבוצות וכי קיימים אינטרסים משותפים לעובדי המפעל וזאת להבדיל מענייננו, בו הוכח מעל לכל ספק כי לא קיים שוני ארגוני ניהולי וכי לא קיים כל אינטרס מיוחד לעובדי המפעל.
ל. לנוכח כל האמור לעיל ועל סמך העדויות יש לדחות את בקשת הכללית להכרה ביחידות מיקוח נפרדות.

7. להלן, בתמצית, טענות באי כח נביעות, אשר הקדימו וציינ ו כי אין ל נביעות כל עמדה בסוגיית זהותו של הארגון היציג של עובדי החברה אלא רק בשאלת יחידת המיקוח, בה יש לקבוע כי יש לראות בכלל עובדיה כיחידת מיקוח אחת ולא לפצלה לשתי יחידות מלאכותיות כפי שמנסה הכללית לעשות.
ואלו טעמיה:
א. מהשתלשלות העניינים שארעה מאז חודש 2/18 שאז התקבל אצלה מכתב של הכללית ולפיו שליש מעובדי נביעות "בסניף חיפה" בחרו להתאגד בשורותיה ולהקים וועד עובדים, נראה היה כי החברה ועובדיה היו מושא לניסיון של הכללית ושל הלאומית ליצור יחידת מיקוח "יש מאין" הכל כדי להכשיר את ייציגותן בחברה, זו לצד זו - ניסיון שנגוע בחוסר תום לב.
ב. בשל התנהלות הכללית והלאומית, פנתה, ביום 18/6/18, נביעות, לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, בהליך הראשון, על מנת שזה יבהיר מיהו הארגון היציג של עובדי החברה לצורך ניהול מו"מ קיבוצי וכן על מנת שיקבע שיש לראות בעובדי החברה, בכלל אתריה, כיחידת מיקוח אחת.
ג. לאחר שביום 9/7/18 הגישה לאומית את תגובתה לפיה ההליך מתייתר הואיל ובין מועד הגשת הבקשה על ידי נביעות לבין מועד הגשת התגובה, הצטרפו לשורותיה עובדים רבים של נביעות ולכן היא הארגון היציג שם, תוך שהיא טוענת גם כי במסגרת מו"מ קיבוצי שיתקיים ראוי להגיע להסכמות באשר להגדרת יחידת המיקוח והואיל והכללית, והואיל וחרף החלטת ביה"ד האזורי בתל-אביב, לא הגישה הכללית תגובתה לבקשת הצד, יש לראות בה כמי שקיבלה על עצמה את העובדה שהלאומית היא הארגון היציג בקרב כלל עובדי נביעות החל מיום 5/7/18 ובהתאם לכך - לא נותר אלא למחוק את הבקשה.
ד. בעקבות הודעת הלאומית בהליך הראשון ובשל העדר תגובה מהכללית, החלו נביעות ולאומית בניהול מו"מ קיבוצי - כך מחודש 8/18 ועד לתאריך 27/1/19, שאז חתמו על הסכם קיבוצי חדש, במסגרתו הוסכם כי חלק מהוראות ההסכמים הקיבוציים החלים על עובדי המפעל יחולו גם על עובדי התפעול, השירות והמכירה שהוגדרו בנספח להסכם וכן הסדיר ההסכם הטבות לעובדים והעלאות שכר.
ה. הודעת הכללית מיום 16/1/19 שלכאורה נשלחה לחברה, מעולם לא התקבלה אצלה, כפי שהעידה, במהימנות, גב' חכמון, מה גם שעיון בהודעה מלמד כי זו כלל לא חתומה על ידי מי שהתיימר לשלוח אותה וכי על המכתב לנביעות ועל המכתב ללאומית מכותבים בעלי תפקידים שונים ומכאן שטענת הכללית המייחסת לנביעות חוסר תום לב בניסיון, כביכול, לחסום התארגנות של הכללית ו"עשיית יד אחת" עם הלאומית אין בה ולו שמץ של אמת.
ו. יש לשים לב שבמהלך השנים התחלף ארגון היציג (בהתחלה היתה זו כללית ולאחר מכן לאומית) מה שמחזק את טענת נביעות לפיה היא אינה תומכת בארגון עובדים מסויים ולמעשה היא שוות נפש להכרעת היציגות בין שני ארגוני העובדים.
ז. הטעם העיקרי עליו מבססת הכללית את בקשתה להפריד בין יחידת המיקוח המכילה את "עובדי המפעל בקרית שמונה" לבין יחידת המיקוח המכילה את "עובדי הסניפים", הוא טעם היסטורי, שכן מאז שנות ה - 90 ועד לאחרונה, עובדי המפעל היו מאורגנים ורק עליהם חל הסכם קיבוצי מיוחד וזאת בניגוד לשאר עובדי נביעות, אלא שיש לקבוע כי טעם זה דינו להידחות וכי אין בו כדי לשמש עילה להיותו של המפעל יחידת מיקוח נפרדת, שכן העובדה שרק עובדי המפעל היו מאוגדים הינה פועל יוצא מההיסטוריה של נביעות ומהתפתחותה האורגנית, שכן בשנים הראשונות היה מדובר בחברה קטנה שעיקר פעילותה התרכזה במפעל בקרית שמונה ולכן ועל רקע זה, חל ההסכם הקיבוצי הראשון על עובדי המפעל, שהיוו את רוב עובדי החברה. במהלך השנים החברה גדלה בהדרגה והקימה סניפים - מערך הפצה ו מערך שירות, באופן שכיום עובדי המפעל אינם מהווים את רוב עובדי החברה (כ - 140 מתוך כ - 400) . בכל אותה תקופה לא ביקשו עובדי החברה שאינם מועסקים במפעל ו/או הארגון הציג שלהם להצטרף להסכם הקיבוצי לצד עובדי המפעל וזאת למרות שנביעות החילה עליהם, באופן חד צדדי, חלק מהוראותיו הכלליות.
ח. לא ניתן לטעון כלפי נביעות כי היא הביעה הסכמה לכך שעובדי המפעל הינם בבחינת יחידת מיקוח נפרדת והראיה שכבר עם ההודעה של כללית בחודש פברואר 2017, בדבר התארגנותם של עובדים נוספים בחברה (עובדי "סניף חיפה"), היא הביעה עמדה חד משמעית לפיה אין לראות בעובדי החברה באתר בחיפה כיחידת מיקוח נפרדת מיתר עובדיה והיא אף פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בהליך הראשון וזאת לנוכח עמדתה שיש לראות בכלל עובדיה כיחידת מיקוח אחת.
ט. הנכון הוא שהכללית מנסה לכבוש יציגות כלשהי בנביעות, על חשבון החברה ועובדיה ובהתאם לנוחיותה הארגונית - שהרי בחודש פברואר 2018 היא ניסתה לאגד את קבוצת "עובדי סניף חיפה", בטענה שהם מהווים יחידת מיקוח נפרדת, כאשר אחרי חודשיים, קרי - בחודש אפריל 2018 היא טענה כי יחידה המיקוח בה היא מהווה ארגון יציג הם "עובדי ההפצה" וזאת בניגוד לקבוצה אחרת של "עובדי הייצור", כיום טוענת הכללית ליחידות מיקוח אחרות - "עובדי המפעל בקרית שמונה" אל מול "עובדי הסניפים " או "יתר עובדי החברה", כאשר גם במהלך עדותו של מר פרטוק לגבי אותן יחידות מיקוח שונות, הוא נאלץ להודות שגם הוא מבולבל (עמ' 16 שורות 10-16 לפרוטוקול).
י. בסיכומיה טוענת כללית כי נביעות היא זו ש" משנה את יחידות המיקוח באופן סלקטיבי ומשתנה" ומייחסת לחברה התייחסות שונה לעובדי המפעל שעה שאינה מחילה על יתר עובדיה את הוראות ההסכמים הקיבוציים המיוחדים אלא שכאמור לעיל, העובדה שעד לאחרונה לא הלאומית ולא הכללית פעלו על מנת לאגד את יתר העובדים, אלא רק את עובדי המפעל, אינה משנה את העובדה שכלל עובדי המפעל מהווים יחידת מיקוח מפעלית אחת.
יא. ראוי לשים לב שהכללית אינה טורחת לבאר, בסיכומיה, את מי כוללת יחידת הפיקוח של "עובדי הסניפים", מדובר במספר סניפים המרוחקים זה מזה ואשר בהם מועסקים עובדים שונים לרבות עובדי ייצור, עובדי חלוקה,עובדי מוקד שירות ועוד, כך לדוגמא במפעל בקרית שמונה, מעבר לעובדי בייצור, מועסקים גם עובדי מחסן ועובדי אחזקה - תפקידים הקיימים גם בסניפים נוספים של נביעות. כן לא טורחת הכללית להסביר מה המכנה המשותף של "עובדי הסניפים", המצדיק את הפיכתם ליחידת מיקוח עצמאית.
יב. עצם בריאתה של יחידת מיקוח מסוג "עובדי הסניפים" או ליתר דיוק "מי שאינם עובדי המפעל" מעידה על מלאכותיות הניסון לפיצול עובדי החברה לשתי יחידות מיקוח נפרדות.
יג. נביעות מוחה על ניסיונם הן של הכללית והן של הלאומית לנהל קרבות יציגות בחצריה - מצב דברים זה חותר תחת עקרונות משפט העבודה הקיבוצי, תחת חובתם של ארגוני העובדים לנהוג בתום לב ותחת עקרונות התח רות החופשית.
יד. אין לקבל את ניסיונה של הכללית לראות בנביעות כמי שהסכימה, בזמנו, למהלך שביצעה לאומית בנוגע לכינונה של יחידת מיקוח נפרדת, שהרי נביעות מעולם לא נשאלה על הפיצול המלאכותי, היא התנגדה לו וכפי שפורט לעיל מיהרה לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, בענין זה.
טו. כללית, הביעה בהתנהגותה ובחוסר הגשת תגובתה לבקשה שהגישה נביעות לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, את הסכמתה לטענה בדבר אי פיצול יחידת המיקוח המפעלית ולמעשה גם לטענת לאומית בדבר היותה הארגון יציג בקרב כלל עובדי נביעות החל מיום 5/7/18 וכתוצאה מכך לעובדה שלאומית רשאית להסכים על יחידת מיקוח מפעלית אחת, בהתאם למצב הדברים הנכון בפועל.
טז. יש לשים לב שמר פרטוק, אשר הכללית בחרה שהוא יהיה המצהיר מטעמה, תחת מר עזוז שהיה המצהיר המקורי, כלל לא ידע להעיד אודות ההליך הראשון ולא ידע להשיב /להסביר מדוע נמנעה הכללית מלהגיב לבקשת הצד שהגישה שם נביעות ולכן משזה העד שבחרה הכללית להבי א, יש לקבל את כל טענות החברה בענין הנ"ל.
יז. קיימת הסכמה ברורה וחד משמעית על יחידת המיקוח עם הארגון היציג בנביעות, שבאה לעולם טרם הוכרזה לכאורה "יציגות המפעל" על ידי הכללית, שהרי בעקבות הודעת לאומית בהליך הראשון והחל מחודש 8/18 התנהל מו"מ קיבוצי בין נביעות ללאומית, לצורך הרחבת ההסכם הקיבוצי החל על עובדי המפעל והחלתו, בשינויים המחוייבים, גם על שאר עובדי החברה המאורגנים כאשר במסגרת המו"מ הנ"ל התקיימו חמש פגישות עם הלאומית וזאת בנוסף לשיחות טלפוניות שקיימו הצדדים וכן הוחלפו טיוטות הסכם קיבוצי.
יח. במסגרת ההסכם הקיבוצי שנחתם ביום 24/1/19, באה לידי ביטוי גם ההסכמה בדבר קיומה של יחידת מיקוח אחת לכל החברה, כאשר יש לזכור כי מדובר בהסכמה שגובשה כחודשיים טרם החתימה על ההסכם הנ"ל ובוודאי שהרבה לפני אותה "הכרזת יציגות" לה טוענת כללית, ואשר כלל לא התקבלה הנביעות. ובהקשר זה יצויין כי עדותה של גב' חכמון לפיה כבר ביום 26/12/18 ביקשה לתאם פגישה בין נביעות לבין לאומית לצורך החתימה על ההסכם וכי פגישה זו תואמה ליום 15/1/19 ונדחתה ליום 27/1/19, נתמכה בעדותו של מר גל ולא נסתרה על ידי איש.
יט. בהתאם להלכה הפסוקה, נקודת המוצא היא העדפת יחידת מיקוח תעשייתית-מפעלית על פני יחידת מיקוח מקצועית ורק במקרים חריגים ונדירים הכירה הפסיקה ביחידות מיקוח המבוססות על השיוך המקצועי וזאת כאשר קיים אינטרס מיוחד ו/או נסיבות מיוחדות, המצדיקות את ההפרדה - מה שלא הוכח בענייננו.
כ. ברור וידוע וכך גם נקבע בפסיקה כי קיימים יתרונות משמעותיים לקביעת יחידת מיקוח אחת, שהרי פיצול יחידת המיקוח עלול להחליש את כח העובדים לפעול לשיפור תנאי עבודתם, עלול לפגוע באפשרות לניהול יעיל של היחידה העסקית, עלול לפגוע באפשרות הארגון הציג לראות את התמונה בכללותה, ידרוש הקצאת משאבים רבים מצד המעסיקה, מה שיגרום לפגיעה עקיפה במפעל ובעובדיו, עלול לגרום לחוסר יציבות בשל סכסוכים שעלולים לפרוץ בין קבוצות העובדים הנפרדות ו/או בין ארגוניהם היציגים, יגרור יצירת יחידות מיקוח קטנות (שהרי מרבית המפעלים בישראל הינם בינוניים או קטנים) מה שיכביד על ניהול יחסי עבודה תקינים במפעל.
כא. בהתאם לכללים שהותוו בפסיקה ולאור הנתונים שיחודדו להלן, יש לקבוע כי הוכח באופן ברור וגלוי שיש לראות בכלל עובדי החברה, בכלל אתריה כיחידת מיקוח אחת:
בהיבט של "שיתוף אינטרסים" הוכח שרב הדומה על השונה, שהרי העובדה כי במפעל מועסקים עובדי ייצור אינה משנה את העובדה כי באתרי החברה מועסקים עובדים בתפקידים שונים, כגון מלגזנים, מחסנאים וכו', עם אינטרסים דומים ומשותפים וזאת בין היתר לנוכח זהות חלק מהתפקידים המבוצעים באתרים, תנאי שכר משותפים, העובדה שכולם נמצאים תחת ניהול ארגוני אחד ומקבלים שירותים משותפים רבים וזהים ממטה החברה.
בהיבט ה"ניהולי ארגוני" כל אתרי החברה הם חלק מחטיבה ארגונית אחת כאשר קיים ניהול משותף ומרוכז של מה החברה בקריית שדה התעופה.
העובדה שהמפעל נמצא בקרית שמונה אינה רלוונטית שהרי לא מדובר במצב שמעבר למפעל יש רק עוד "סניף" אחד של החברה הנמצא באתר גיאוגרפי אחר, אלא יש לה אתרים במספר מקומות שונים ברחבי הארץ, מה גם שלפי הפסיקה, המיקום הגיאוגרפי אינו יכול לשמש גורם מכריע כאשר כל יתר השיקולים מצביעים על שיתוף אינטרסים וניהול יחיד.
הוכח כי בחברה מועסקים ביחד כ - 400 עובדים, קרי - מדובר בכמות קטנה שאינה מצדיקה, בהתאם לפסיקה, חלוקה ליחידת מיקוח הנפרדת.
יש לזכור כי לא מדובר בהתארגנות ראשונית אשר לפי הפסיקה כללי יחידת המיקוח מתגמשים ביחס אליה ולכן הפסיקה שהביאה הכללית בסיכומיה, אינה רלוונטית ביחס לענייננו.
לא קיים ולכן גם לא הוכח קיומו של אינטרס מיוחד, הנעוץ בטובת העובדים, המצדיק את פיצול יחידת המיקוח המפעלי, כאשר גם מר פרטוק, בעדותו לא ידע לעמוד על אינטרס מיוחד, כלשהו, בעוד שנביעות הוכיחה כי היא מעסיקה כ - 400 עובדים בתפקידים מגוונים ובכלל זה, עובדי ייצור, מחסנאים, עובדי אחזקה, נהגים, עוזרי נהגים, טכנאי שירות, נציגי מכירה ושירות לקוחות, כאשר רוב התפקידים בנביעות מבוצעים, כפי שהדבר עלה גם מעדותה המהימנה של גב' חכמון, ע"י עובדים בכל או בחלק מאתריה, כך למשל: מחסנאים מועסקים באתרי החברה, בקרית שמונה, באשדוד, בחיפה ובקריית שדה התעופה; חשמלאים מועסקים בקרית שמונה ובקרית שדה התעופה; נציגי שירות ומכירה טלפוניים מועסקים הן בסניף בחיפה והן בסניף בקריית שדה התעופה;נהגי חלוקה ועוזרי נהיגה מועסקים בסניפים באשדוד, בחיפה ובאילת.
יש לזכור שלמרות שבקרית שמונה נמצא המפעל ולכן מטבע הדברים מועסקים בו עובדי ייצור הרי שבנוסף אליהם מועסקים עוד בעלי תפקידים כמו עובדי אחזקה ועובדי מחסן (תפקידים שקיימים גם בסניפים האחרים) שגם עליהם חלו במהלך השנים הוראות ההסכמים הקיבוציים המיוחדים.
לנביעות מטה ניהולי ארגוני אחד שפועל בקריית שדה התעופה ואשר מעניק לכלל סניפי החברה ועובדיהם שירותים משותפים. לנביעות מנכ"ל אחד ואין למפעל מנכ"ל נפרד וזאת בניגוד למה שניסתה לטעון הכללית.
לנביעות סמנכ"ל כספים אחד המנהל את מחלקת הנהלת החשבונות של החברה הפועלת מהמטה ומעניקה שירותים לכלל העובדים.
לנביעות תקציב אחד ודו"ח כספי אחד.
לנביעות סמנכ"לית משאבי אנוש, אחת, הפועלת במטה ואשר מתחתיה צוות של רכזות משאבי אנוש הנותן שירותים לכל הסניפים בתחום הגיוס, הרווחה, הטיפול בפרט, תהליכים ארגוניים, נהלי עבודה וכו'.
תחום התפעול בנביעות מרוכז תחת סמנכ"ל התפעול שלה, המנהל את צוות טכנאי השירות ואת צוותי החלוקה של החברה כאשר גם בתחומים נוספים, כמו: מכירה, שיווק ופיתוח עסקי - מנוהלים באופן מרוכז ממטה החברה, כך גם תחומי מערכות המידע,
כב. לא ניתן להתעלם מהעובדה שכלל עובדי נביעות, על כל סניפיה ולרבות עובדי המפעל, הם חלק משרשרת ייצור והאספקה של המים ללקוחות החברה, כאשר בניגוד לניסיונות הכללית לטעון כי לא כל מוצרי החברה מופצים על ידי נהגיה, העידה גב' חכמון כי כל המוצרים המיוצרים במפעל מופצים על ידי נהגי החברה בסניפים - עובדה עליה העיד גם מר ראובני.
כג. כן הוכח כי תנאי השכר של כלל עובדי נביעות מכילים רכיבים משותפים, כמו קרן השתלמות, מתן הלוואה בתנאים זהים לכלל העובדים, שי זהה לכל העובדים, פעילויות רווחה משותפות.
כד. הוכח כי חלק מההכשרות וההדרכות ניתנות לכלל עובדי נביעות (הדרכת רגולציה, מניעת הטרדה מינית, איכות הסביבה, אבטחת מידע וכו') וחלק מותאמות לעיסוק העובד.
כה. בנביעות תרבות ארגונית אחידה לרבות חזון אחיד, לוגו אחיד, ערכים זהים, נורמות התנהגויות מקובלות ממשותפות, נהלי עבודה אחידים, קוד לבוש זהה וכן המידע הפנימי המועבר בכלי התקשורת השונים לכלל עובדי אתרי החברה מופץ באופן משותף, אחיד וזהה.
כו. מעבר לכל האמור לעיל הוכיחה נביעות כי הכרה ביחידות מיקוח שונות תגרום לה לנזקים שהרי היא מונה בסה"כ כ - 400 עובדים ואין לה כל יכולת ממשית לנהל מו"מ קיבוציים ולהתנהל באופן שוטף מול שני ארגוני העובדים שונים ואולי אף יותר שהרי לשיטת הכללית אין מניעה לפלח עוד את עובדי החברה. הדבר יצריך משאבים מרובים ובלתי סבירים מצד נביעות, יגרום לסכסוכים בין קבוצות העובדים ובין ארגוניהן היציגים, יגרום להכבדה ניכרת על ניהול יחסי עבודה תקינים וכן יפגע בפעילות החברה וביכולתה להתנהל וכפועל יוצא מכך יפגע גם בעובדיה, כאשר די להיזכר באשר קרה בדיון שהתקיים בביה"ד ביום 26/3/19 (צעקות שכמעט הובילו לתגרת ידיים) כדי להבין מה צפוי לחברה ולעובדיה אם תתקבל עמדת הכללית.
כ"ז. לנוכח כל טענות נביעות יש לדחות את בקשת כללית ולחייבה בהוצאות.

8. המסגרת הנורמטיבית
תחילה, יובהר כי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז - 1957 (להלן:" החוק) אינו מגדיר את המושג "יחידת מיקוח", אלא קובע אך את הכללים אשר בהתקיימם יוכר ארגון עובדים כארגון יציג הרשאי לחתום על הסכם קיבוצי.
סעיף 2 לחוק מגדיר "הסכם קיבוצי מיוחד" כהסכם "בין מעביד או ארגון מעבידים המייצג את המעביד לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם". סעיף 3 לחוק מגדיר "ארגון עובדים" לעניין הסכם קיבוצי מיוחד כ- "ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם, או שהוא מייצגם לענין אותו הסכם, ובלבד שמספר זה אינו פחות משליש כלל העובדים שעליהם יחול ההסכם"."

בכל הקשור לפסיקה - במהלך השנים, קבע בית הדין הארצי לעבודה את הכללים סביב הגדרת יחידת מיקוח ושינויה, תוך שנקבע כי אלו ייעשו בין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, במפורש או בהתנהגות, כאשר בית הדין לא ימהר להתערב בהסכמה זו ורק במקרים בהם הצדדים אינם מסכימים על קביעת גבולותיה של יחידת המיקוח מובא העניין לפתחו של בית הדין על מנת שיכריע בענין.

כן קבע בית הדין הארצי כי ככלל יש להעדיף יחידת מיקוח אחת במפעל אחד, וכי יש להעדיף יחידת מיקוח מפעלית על פני יחידת מיקוח מקצועית, אלא במקרים בהם קיימת במפעל קבוצת עובדים אשר לה "אינטרס מיוחד" המצדיק קביעתה כיחידת מיקוח נפרדת (ראו דב"ע (ארצי) מב/5 - 2 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - אגודת העובדים הבכירים בפז, פד"ע י"ד 367 (1983); דב"ע (ארצי) נה/28 - 4 ארגון סגל המחקר במערכת הביטחון - ההסתדרות הכללית (5.11.1996); עס"ק (ארצי) 59352-10-13 ידיעות אחרונות בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה - ארגון העיתונאים בישראל (21.8.2014) -להלן:" עניין Ynet"; סק"כ (ארצי) 28269-04-16 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות - מדינת ישראל (29.9.2016)).

בעס"ק (ארצי) 23/10 אקרשטיין תעשיות בע"מ - כח לעובדים, ארגון עובדים דמוקרטי (24.3.2010), סיכם בית הדין הארצי, את הכללים המנחים בנוגע לאופן קביעת יחידת המיקוח.
וכך קבע:
"ככלל יקבעו גבולותיה של יחידת המיקוח על יסוד מכלול מאפייני העסקתה של קבוצת העובדים או 'היחידה' העותרת להכרה כיחידת מיקוח נפרדת.
מנקודת מבטם של העובדים ישקלו 'האינטרסים המשותפים' של העובדים המבקשים הכרה כיחידת מיקוח נפרדת – community of interests – אינטרס קהילתי משותף. דמיון האינטרסים או שיתוף האינטרסים ייבחן במגוון עניינים כמו: האם יש לעובדים הכלולים ביחידת המיקוח סביבת עבודה דומה ( work environment), תנאי עבודה דומים (מסלולי קידום, שעות עבודה, שיטת פנסיה וכד'), סוג עיסוק (כגון עובדי ייצור), רקע דומה של הכשרה מקצועית, קירבה גיאוגרפית, אתר עבודה, היותם חלק משרשרת ייצור או מערך עבודה, היסטוריה של משא ומתן וכד'.
במקרים רבים, יענה מבחן ה'אינטרסים המשותפים' גם על צרכיו של המעסיק, באופן שינהל משא ומתן עם קבוצת עובדים בעלי מאפיינים דומים.
מנקודת מבטו של המעסיק יינתן משקל מרכזי לפרמטר 'הארגוני-ניהולי'. במסגרת זו יש לשאוף, עד כמה שהדבר ניתן, להתאמה בין יחידת המיקוח לבין המבנה הניהולי והארגוני של המעסיק. זאת, מתוך מגמה שחטיבה ארגונית-ניהולית אחת לא תפוצל למספר יחידות מיקוח. ככל שיוכח, כי כלל סניפיו של המעסיק נמצאים תחת מטה ניהולי וארגוני משותף, יהווה הדבר שיקול להגדרת המעסיק - על כלל אתריו - כיחידת מיקוח אחת. ככלל יש, איפוא, לחתור ל'הסכם קיבוצי אחד לחטיבה ארגונית אחת'. ה'שיתוף' הניהולי בין היחידות או האתרים השונים של המעסיק, ייבחן בפרמטרים דוגמת ניהול תקציבי, ניהול משאבי אנוש, ניהול לוגיסטי, מערכות מידע, מחשוב, שיווק ומכירות, וכיוצא באלה.
מבחן זה, משרת אף הוא במקרים רבים גם את האינטרסים של כלל עובדי המפעל.
פרמטרים אלה לקביעת יחידת המיקוח ישקלו בכל עניין ועניין בפריזמה של ההקשר התעשייתי והמיוחד בכל ענף או עסק.
כללם של דברים: תיחום יחידת המיקוח יקבע על יסוד מכלול מאפייני העסקתה של קבוצת העובדים או ה'יחידה' העותרת להכרה כיחידת מיקוח נפרדת. במסגרת זו ישקלו 'האינטרסים המשותפים' של העובדים העותרים להכרה כיחידת מיקוח, וינתן משקל מרכזי לפרמטר 'הארגוני-ניהולי של המעסיק"

ראוי להדגיש, כפי שהדגישו גם הלאומית וגם נביעות, כי במקרים של התארגנות ראשונית נקבע כי יש לגלות גישה גמישה יותר ביישום הכללים המנחים בנוגע לאופן קביעת יחידת המיקוח.
וכך נקבע, לדוגמא, בעס"ק (ארצי) 41357-11-12 הסתדרות העובדים הכללית - אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ (15/1/2013) - להלן: " עניין מחסני חשמל"), בנוגע לכלל המשפטי הראוי כשמדובר בהתארגנות ראשונית:
"מחייב גישה שמביאה לידי ביטוי יתר גמישות והקלה בקביעת גבולות יחידת המיקוח במקרה של התארגנות ראשונית במקום העבודה, כך שתתאפשר במקרים המתאימים חריגה מהכלל של יחידת המיקוח התעשייתית - מפעלית ותיקבע יחידת מיקוח קטנה יותר, על מנת שיתאפשר לממש את זכות ההתארגנות.
במסגרת זו, כאשר מבקש ארגון עובדים להכיר ביחידת מיקוח מסוימת אשר נראית על פני הדברים כפיצול של יחידת המיקוח התעשייתית –מפעלית, ייבחן יישומם של הכללים 'הרגילים' שנקבעו לעניין זה (כפי שסוכמו בפסקה 16 לפסק דין אקרשטיין) באופן גמיש ומקל. גישה זו מבטאת את נקודת האיזון הרצויה במקרה של התארגנות ראשונית, אשר לפיה, בדרך כלל, תגבר זכות ההתארגנות של העובדים על פני זכות הקניין של המעסיק וזכותו לנהל את עסקו כראות עיניו, וכל זאת תוך בחינת כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו.
ויודגש, אין הכוונה ליצור יחידות מיקוח בלתי הולמות ומלאכותיות אשר משקפות הבדלים דקים עד בלתי נראים בין קבוצות עובדים שונות אצל אותו מעסיק. בבחינת נסיבות כל מקרה, תידרש מידה מסוימת של אינטרסים משותפים של קבוצת העובדים ושוני מסוים של אותה קבוצת עובדים גם בהיבט הארגוני - ניהולי, אך תוך קביעת אמת מידה מקלה יותר, ושימת דגש על כך שבנסיבות של התארגנות ראשונית, ההיבט של האינטרסים המשותפים יהיה חשוב ומכריע יותר מההיבט הארגוני – ניהולי.
עם זאת, כל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו, ההקשר המפעלי, מכלול מאפייני ההעסקה של קבוצת העובדים אשר מבקשת ליצור את יחידת המיקוח במפעל, וההשלכות הצפויות של קביעת יחידת המיקוח על העובדים והמעסיק".

הפסיקה התייחסה גם למקרה של פיצול יחידת מיקוח קיימת (מה שגם לא אירע במקרה שלפנינו) במקום עבודה מאורגן לבין הגדרת יחידת מיקוח חדשה במסגרת התארגנות עובדים ראשונית במקום העבודה, וכך נפסק בעס"ק (ארצי) 26445-09-13 ההסתדרות הכללית החדשה - אחדות ומדינת ישראל (26.3.2014):
"ככלל עדיפה יחידת מיקוח מפעלית על פני יחידת מיקוח מקצועית במפעל מסוים, שכן פיצול יחידת המיקוח באותו מפעל ליחידות מקצועיות יקטין את כוחם הארגוני של עובדיו. ככלל, עדיף שלא לפצל את יחידת המיקוח המפעלית ליחידות מיקוח משניות. הכלל המנחה הוא שהשלם - יחידת מיקוח אחת במקום עבודה אחד - עדיף על שבריו ...
כאלה הם הדברים במקום עבודה מאורגן אחד, שיש בו ארגון יציג אחד, ומבקשים לפצל בו את יחידת המיקוח.
שונים הם הדברים במקום עבודה לא מאורגן. כאן אין מדובר בפיצול יחידת מיקוח קיימת בקרב עובדים מאורגנים באותו מקום עבודה, אלא בעצם מימוש זכות התארגנות. במקרה שכזה, הכלל המנחה הוא שיחידת המיקוח היא היחידה הגדולה ביותר המאפשרת התארגנות עובדים בעלי אינטרס משותף מיוחד באותו מקום עבודה, במסגרת ארגון יציג. זאת, מתוך העדפת מימוש, ולו חלקי, של זכות ההתארגנות והקמת ארגון יציג, על פני אי מימוש זכות ההתארגנות כלל באותו מקום עבודה'.

בעס"ק (ארצי) 62436-03-14 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל - אלקטרה בע"מ (30.10.2014) - להלן: " עניין אלקטרה מעליות", נפסק בזיקה לאמור כי:
"במצב של התארגנות עובדים ראשונית במקום העבודה, יש לדבר על יחידת מיקוח משתנה, אשר עשויה לגדול ולצמוח בהתאם להצטרפות העובדים אליה, באופן שתיווצר יחידת מיקוח גדולה יותר, עד ליחידת מיקוח מפעלית"

בפסק הדין בעניין מכבי הבהיר בית הדין הארצי, נקודה, שנראית רלוונטית ומתאימה למקרה שלפנינו ולפיה:
"גם על פי הפסיקה המאוחרת יותר, הגדרת קבוצת עובדים כיחידת מיקוח דורשת כי העובדים ביחידת המיקוח הנטענת יהיו "בעלי אינטרס משותף מיוחד באותו מקום עבודה", ואין להגדיר את יחידת המיקוח על פי קבוצת העובדים שהצליחה ליצור התארגנות ראשונית באותו מקום עבודה" (ההדגשה אינה במקור - א"י).

כאשר גם מה שנקבע ותצוטט לעיל בענין אלקטרה מעליות - "יש לדבר על יחידת מיקוח משתנה, אשר עשויה לגדול ולצמוח בהתאם להצטרפות העובדים אליה, באופן שתיווצר יחידת מיקוח גדולה יותר, עד ליחידת מיקוח מפעלית" נראה מתאים גם לענייננו, שהרי העובדה שהיסטורית, התאגדו רק עובדי המפעל לא צריכה להוביל למסקנה שהם יחידת מיקוח נפרדת שכן וכאמור לעיל יחידה זו יכולה לגדול ולצמוח בהתאם להצטרפות העובדים אליה, באופן שתיווצר יחידת מיקוח גדולה יותר, עד ליחידת מיקוח מפעלית, כפי שמבקשות, למעשה, נביעות ולאומית לקבוע.

מכל האמור לעיל עולה כי יחידת מיקוח הינה נגזרת של מכלול מאפייני ההעסקה של הקבוצה הטוענת להיותה כזו, תוך בחינה של שני פרמטרים: האינטרסים המשותפים המיוחדים של אותה קבוצה והאינטרס הארגוני ניהולי.
כאשר בקשר לאותו אינטרס אירגוני ניהולי, נפסק בעניין מחסני חשמל כי בבחינת נסיבות המקרה תידרש "מידה מסויימת של אינטרסים משותפים" ו"שוני מסוים של אותה קבוצת עובדים גם בהיבט הארגוני ניהולי" - וזאת תוך מתן דגש לכך שבנסיבות של התארגנות ראשונית (שזה אינו המקרה שלפנינו) - ההיבט של האינטרסים המשותפים יהא חשוב ומכריע יותר מההיבט הארגוני ניהולי.

9. מן הכלל אל הפרט -דיון והכרעה
בטרם דיון ראוי להדגיש שני דברים:
א. במקרה שלפנינו לא מדובר בהתארגנות ראשונית ולכן אין מקום להחיל את הפס יקה שדנה במקרים של התארגנות שכזו ואין מקום אף לגלות גישה גמישה יותר ביישום הכללים המנחים בנוגע לאופן קביעת יחידת המיקוח ובהתאמה אין מקום להתייחס להיבט של האינטרסים המשותפים כחשוב או כמכריע יותר מההיבט הארגוני-ניהולי.
ב. במקרה שלפנינו עובדי המפעל, הכוללים גם עובדים מעבר לעובדי הייצור (כמו מחסנאים ועובדי אחזקה) היו מאורגנים, הלכה למעשה מאז שנת 1993, או בסמוך לכך ונהנו מהסכמים קיבוציים מיוחדים שנחתמו בין נביעות לבין הארגונים שייצגו אותם (בהתחלה ועד שנת 2008 - הכללית ומאז הלאומית).

כן נקדים אחרית לראשית, ונציין כי לאחר שבחנו את כלל הראיות, שמענו את העדים, קראנו את כתבי הטענות לרבות סיכומי הצדדים ובחנו את נסיבות המקרה שלפנינו בראי הפסיקה, הגענו לכלל מסקנה לפיה אין מקום להגדיר את "עובדי הסניפים" ו/או "את שאר עובדי נביעות שאינם עובדי המפעל" כיחידת מיקוח נפרדת והנכון הוא, שעה שהבשילו התנאים לכך, להתייחס אל כלל עובדי נביעות כיחידת מיקוח אחת.
להלן נפרט טעמינו להחלטה זו:
א. העובדה שלא מצאנו כי קיימת הפרדה במבנה הניהולי - ארגוני בין עובדי המפעל לבין עובדי הסניפים, כאשר יש מטה ניהול אחד אשר פועל בקרית שדה התעופה.
ב. העובדה שהמטה הניהולי הארגוני האחד שקיים בנביעות ואשר מצוי בקריית שדה התעופה, מעניק שירותים משותפים לכלל עובדי נביעות, כפי שהדבר מצא ביטוי גם בתרשים שצירפה נביעות לתגובתה לבקשה (נספח 4) והעובדה ש בתחום הכספים - יש לנביעות סמנכ"ל כספים אחד המנהל את מחלקת הנהלת החשבונות של החברה הפועלת ממטה החברה והמעניקה שירותים לכלל עובדי החברה (ולענין זה רלוונטית גם עדותה המהימנה של גב' חכמון כפי שמצאה ביטוי בעמ' 53 שורות 5-8 לפרוטוקול), כן העובדה שיש לחברה תקציב אחד ודו"ח כספי אחד (ולענין זה רלוונטית עדותה המהימנה של גב' חכמון כפי שמצאה ביטוי בעמ' 54 שורות 10-19 לפרוטוקול|); וכן העובדה שבתחום משאבי אנוש - יש לנביעות סמנכ"לית משאבי אנוש הפועלת במטה החברה ותחתיה צוות של רכזות משאבי אנוש הנותן שירותים לכלל סניפי החברה, בתחום הגיוס, הרווחה, הטיפול בפרט (למשל ממונה אחת על הטרדה מינית), תהליכים ארגוניים ונהלים, כאשר לענין זה רלוונטית, מעבר לנספח 4 לתגובת נביעות, גם עדותה המהימנה של גב' חכמון כפי שמצאה ביטוי בעמ' 54 שורות 1-6 לפרוטוקול וכן שורות 18-24 שם); בנוסף, תרמה לענין גם העובדה שתחומי מערכות המידע, השכר והרכש מנוהלים באופן משותף ומרכזי, כאשר לענין זה רלוונטית עדותה המהימנה של גב' חכמון כפי שמצאה ביטוי בעמ' 53 שורות 24-27 לפרוטוקול.
ג. העובדה שלנביעות מנכ"ל אחד, כאשר טענת הכללית(עמ' 52 שורה 27 לפרוטוקול, עד עמ' 53 שורה 1)כאילו למפעל מנכ"ל, לא הוכחה לפנינו.
ד. העובדה שלא נסתרה טענת נביעות לפיה תנאי השכר של כלל עובדיה מכילים רכיבים משותפים, כמו קרן השתלמות הנפתחת לכלל העובדים לאחר 6 חודשי עבודה, הלוואות בתנאים זהים, שי זהה לכלל העובדים בחגים/אירועים וימי הולדת ופעילויות רווחה משותפות - כלומר, בלי שתהיה אבחנה בין עובדי המפעל לעובדי הסניפים.
ה. העובדה שמעבר לעובדי הייצור המועסקים במפעל, קיימים במקום עובדים נוספים, כמו מלגזנים, מחסנאים, עובדי אחזקה (להלן:"עובדים נוספים"), עובדים אשר תפקידים כשלהם מבוצעים על ידי עובדים אחרים המצויים בשאר הסניפים - - מכאן שגם במפעל בקרית שמונה אין רק עובדי ייצור ו/או עובדים מסוג מסויים בלבד מה שמחליש מאוד את טענת הכללית להיותם עובדי המפעל בבחינת קבוצה בעלת אינטרס נפרד ומובהק המייחד אותם מכלל עובדי נביעות ולכן וגם הואיל והעובדים הנוספים, נכללו, לענין ההסכמים הקיבוציים שנחתמו במהלך השנים, כחלק מ"עובדי המפעל" (ולענין זה רלוונטית עדותה המהימנה של גב' חכמון - עמ' 40 שורות 6-8 לפרוטוקול)הרי שלא ברור כיצד ניתן לקבוע כי לעובדים אלו אין אינטרסים משותפים עם אותם עובדי סניפים המבצעים, בסניפים, תפקידים כמו שהם מבצעים במפעל.
כן העובדה שבין עובדי נביעות חשמלאים המועסקים הן המפעל בקרית שמונה והן במטה החברה שבקריית שדה התעופה. וכן טענת נביעות שלא כי היא מעסיקה נציגי שירות ומכירה טלפוניים הן בסניפה בחיפה והן במטה החברה שבקרית שדה התעופה וכן שהיא מעסיקה נהגי חלוקה בסניף בחיפה, בסניף באשדוד ובסניף באילת - מכאן שגם במפעל בקרית שמונה אין רק עובדי ייצור ו/או עובדים מסוג מסויים בלבד מה שמחליש מאוד את טענת הכללית להיותם עובדי המפעל בבחינת קבוצה בעלת אינטרס נפרד ומובהק המייחד אותם מכלל עובדי נביעות.
ו. העובדה שעובדי החברה, על כל סניפיה ובתוכם גם עובדי המפעל, הם חלק משרשרת הייצור והאספקה של המים המינרליים, ללקוחות החברה, כאשר בהקשר זה רלוונטית עדותה המהימנה של גב' חכמון אשר העידה כי "כל המוצרים שמיוצרים במפעל מופצים על ידי נהגים של חברת נסיעות בסניפים", עדות שקיבלה חיזוק מתשובה שנתן מר ראובני עת אישר כי אם המפעל יהיה סגור ולא ייצרו בקבוקים, לא תהיה, לעובדי ההפצה, עבודה, ובלשונו:"כן זה ברור, כולם ילכו הביתה" (עמ' 3 שורות 1-5 לפרוטוקול)
ז. טענת נביעות שלא נסתרה ולפיה אין לעובדי המפעל ביגוד שונה ו/או לוגו שונה מעובדי הסניפים.
ח. העובדה שעובדי המפעל מונים כ - 140 עובדים מתוך כ - 400 כלל עובדי נביעות, כלומר לא מדובר בכמות גדולה של עובדים בכלל וכל שכן שלא מדובר בכמות גדולה של עובדי המפעל. כאשר רק לשם הדוגמא נציין כי עובדי מכבי פארם בענין מכבי מנו 784 עובדים מתוך 7,926 עובדים שמנתה כלל החברה, כלומר כמות גדולה הרבה יותר של עובדים וזאת מעבר לעובדה שבענין מכבי דובר על התארגנות ראשונית. בכל מקרה - כשמדובר בחברה (נביעות) המונה כמות לא גדולה של עובדים, יש להימנע מחלוקתם ליחידות מיקוח נפרדות, במיוחד מקום שאין הצדקה אמיתית לכך ובמיוחד כשלא מדובר בהתארגנות ראשונית, כאשר במקרה זה ראוי להדגיש כי בענין אקרשטיין מנו עובדי החברה כ - 410 עובדים (בכלל הסניפים) קרי מספר דומה של עובדים לאלו של נביעות, כאשר בהתייחס למספר עובדים זה נקבע שם כי:"..שמדובר במפעל קטן יחסית, המעסיק 410 עובדים בלבד, בכל אתריו. במצב דברים זה, הכרה בכל אחד מאתריו של מפעל אקרשטיין ביחידת מיקוח נפרדת, תיצור יחידות מיקוח קטנות שיקשו על ניהול יחסי עבודה תקינים במפעל".
ט. העובדה שעובדי נביעות (להבדיל מענין אמברוזיה ממנו ביקשה הכללית להקיש), אינם מחולקים לשני סניפים אלא ליותר, כאשר מדובר בסניפים המצויים באזורים שונים של הארץ שהרי מעבר למפעל בקרית שמונה, יש לחברה סניף בחיפה, סניף באשדוד,סניף באילת וסניף בקרית שדה התעופה אשר בו מצוי גם המטה שלה והעובדה שלא יהיה זה סביר לקבוע שכל סניף הוא בבחינת יחידת מיקוח נפרדת - טענה שיכולה לעלות מקום שמי מהצדדים ירצה לבסס את טענותיו על ענין המיקום הגאוגרפי.
י. העובדה שלהבדיל ממקרים בהם מדובר בהתארגנות ראשונית (כמו שקרה, בין היתר, בענין אמברוזיה) שאז הנכון הוא שבית הדין יעשה כל מאמץ כדי לקבוע שקיימת יחידת מיקוח נפרדת שכן משמעותה של קביעה הפוכה הינה הערמת קושי רב על התארגנות עובדים וכפי שנקבע בסעיף 51 שם:"נזכיר כי בהתאם לפסיקה שהבאנו לעיל, הכלל המנחה הוא שיחידת המיקוח היא היחידה הגדולה ביותר המאפשרת התארגנות עובדים בעלי אינטרס משותף מיוחד באותו מקום עבודה, במסגרת ארגון יציג. זאת, מתוך העדפת מימוש, ולו חלקי, של זכות ההתארגנות והקמת ארגון יציג, על פני אי מימוש זכות ההתארגנות כלל באותו מקום עבודה" (ההדגשה אינה במקור - א"י), הרי שמקום שבו לא מדובר בהתארגנות ראשונית אלא בחברה אשר איפשרה, כבר בשנות ה - 90, את התארגנות אותו חלק של עובדיה שהתארגן ואשר בזמנו, כך לפי טענת נביעות שלא נסתרה, היה החלק הארי של החברה, אין מקום לקבוע, מקום שהדבר אינו מחוייב לנוכח המצב העובדתי והמפעלי, כי ענין לנו ביחידת מיקוח נפרדת.
יא. העובדה שמצאנו כי קבלת עמדת הכללית, תקשה מאוד ושלא לצורך ואף שלא בצדק על החברה, אשר תידרש לנהל מו"מ, אשר מעצם טיבו מחייב השקעה רבה של זמן ומשאבים, עם שני ארגונים יציגים, כאשר ענין זה הינו אבסורדי במקרה שלפנינו, במיוחד, לנוכח העובדה שבכל אחד מההסכמים תהיה התייחסות לאותם בעלי תפקידים (למשל מחסנאים, עובדי אחזקה וכו', אותם עובדים שהגדרנו קודם כ"עובדים נוספים", שכן הם עובדים גם במפעל וגם בסניפים אחרים של החברה).
יב. העובדה שלא הוכח כי קביעה שעובדי המפעל הם יחידת מיקוח נפרדת תועיל לעובדים אלו ו/או לעובדי הסניפים, כאשר ההיגיון אף נותן שההיפך הוא הנכון שהרי, ככל שיחידת המיקוח יותר גדולה יש לה כוח מיקוח רב יותר ובהתאם לכך אפשרות להשיג תנאים טובים יותר לכלל החברים בה.
יג. העובדה שקביעה שעובדי המפעל הם יחידת מיקוח נפרדת, מקום שבחודשים האחרונים החליטו גם שאר עובדי החברה כי הם רוצים להתאגד (התאגדות שלא הוכח וספק אם נטען כי החברה ניסתה ו/או פעלה כדי למנוע), עלולה להוביל למצב שבאם עובדי המפעל יחליטו לשבות, גם אם עובדי הסניפים לא ירצו לעשות כן, סביר להניח שלא תהיה להם עבודה לבצע שהרי, עובדי הסניפים כמו עובדי המפעל הם חלק בשרשרת "ייצור" ומכאן שבלא בקבוקים/כדים להפיץ, מה יפיצו/יעשו עובדי הסניפים? כאשר לכך יש להוסיף את הפסיקה שקבעה כי ככלל מעסיק אחד הוא יחידת מיקוח אחד וכי נקודת המוצא היא שעל ארגון העובדים היציג בחברה לייצג את כלל העובדים (ראו ענין YNET) וכן את העדפה הקיימת בפסיקה למדיניות ייצוג "ריכוזית" על פני מדיניות ייצוג מבוזרת (ענין אקרשטיין), מדיניות שהיא בוודאי לטובת העובדים אך גם נכונה יותר מבחינת המעסיקים.
יד. העובדה שהסכם קיבוצי, מעצם טיבו, יכול להתייחס לסוגים שונים של עובדים באותה חברה, עובדה שתאפשר, גם במקרה של נביעות, לדאוג לכך שבהסכם הקיבוצי, הקיים, שיש לחדשו בסוף שנת 2019, תהיה התייחסות לכלל עובדי החברה (למעט אלו שלהם הסכמים אישיים) - דבר שנראה שהצדדים כבר התחילו לעשות (ו/או ניסו לעשות) במסגרת ההסכם מיום 27/1/19.

בכל הקשור לסוגיית ההסכמה אשר נכללה בהסכם הקיבוצי המיוחד עליו חתמו נביעות והלאומית בתאריך 27/1/19 -
הכללית פירטה בהרחבה את אשר קרה, לטענתה, מתחילת שנת 2018 (ואף צירפה מסמכים) , שאז פעלה לאיגוד עובדי נביעות שאינם מועסקים במפעל וכן טענה כי בתאריך 18/3/18 הודיעה על יציגות בקרב עובדי ההפצה (עמ' 8 לבקשת צד שהגישה).
נביעות פירטה ואף הביאה ראיות וכן התבססה על ראיות שצירפה הכללית לבקשתה, לאשר עשתה מרגע שהכללית הודיעה לה, בחודש 2/18 כי מעל שליש מעובדיה בסניף חיפה בחרו להתאגד בשירותיה, ובהתאם לכך הרינו קובעים כי זו היתה השתלשלות העניינים, אשר חלקה הובאה כבר בסעיף "העובדות הרלוונטיות":
א. בתאריך 12/3/18 היא מסרה לכללית תגובתה לפיה אין לראות באתר בחיפה כיחידת מיקוח נפרדת.
ב. בתאריך 18/3/18 השיבה לה כללית כי עוד עובדים התאגדו בשירותיה, לרבות עובדים משאר סניפי החברה וכי היא הארגון היציג וכן ביקשה שעל רקע זה תבחן החברה את מעמדה של הכללית כארגון יציג בקרב עובדי החברה ואת היותה של "קבוצת העובדים שהתארגנה" יחידת מיקוח נפרדת.
ג. ביום 16/4/18 פנתה החברה ללאומית והביאה לידיעתה כי התקבלה בחברה הודעת יציגות מטעם הכללית וכי מבדיקה שערכה עומד מספר המצטרפים לכללית על 133 עובדים, כאשר במקביל הודיעה לכללית על כוונתה לבקש את התייחסות לאומית להודעת היציגות של הכללית וכן הבהירה כי הטענה לפיה קבוצת העובדים שהתארגנה מהווה יחידת מיקוח נפרדת אינה מקובלת עליה.
ובלשונה:
ד. ביום 17/4/18 התקבלו בחברה מכתב מהלאומית ומכתב מהכללית, כאשר הלאומית ציינה כי אינה רואה לנכון להביע עמדתה בנושא הכרזת היציגות של הכללית, בעוד שהכללית ציינה כי היא מייצגת רק את עובדי ההפצה להבדיל מעובדי בייצור.
ה. ביום 17/5/18 השיבה החברה לכללית שאין הצדקה לחלוקת עובדיה לשתי קבוצות מיקוח נפרדות וכי הדבר מנוגד אף לעקרונות שהותוו בפסיקה בנושא קבוצות מיקוח וזאת בשים לב לגודל החברה, למיהותה, להיקף פעילותה, להרכב עובדיה וכו' וכן ציינה כי היא אינה יודעת מי הארגון היציג עימו היא א מורה לנהל מו"מ קיבוצי וכי היא אינה רשאית ואף אינה מעוניינת להביע עמדתה בענין זה ולכן הודיעה כי היא מתכוונת לפנות לבית הדין האזורי לעבודה על מנת לברר מיהו הארגון היציג של כלל עובדיה, עימו היא אמורה לנהל מו"מ קיבוצי.
ו. ביום 18/6/18 הגישה החברה בקשת צד בסכסוך קיבוצי בהליך הראשון, כפי שפורט קודם לכן, על מנת שיבהיר מיהו הארגון היציג של עובדי החברה לצורך ניהול מו"מ קיבוצי וכן כי ייקבע שיש לראות בכלל אתריה ועובדיה של החברה כיחידת מיקוח מפעלית אחת וכי אין לפצלם למספר יחידות מיקוח נפרדות.
ז. ביום 9/7/18 הגישה הלאומית את תגובתה לבקשת הצד הנ"ל, לפיה ההליך מתייתר שכן בין מועד הגשת בקשת הצד לבין המועד להגשת התגובה הצטרפו לשורותיה עובדים רבים של החברה ועל כן לאומית היא הארגון היציג של עובדי החברה כולה. במסגרת תגובה זו טענה הלאומית כי במסגרת מו"מ קיבוצי שיתקיים ראוי להגיע להסכמות בנוגע להגדרת יחידת מיקוח אחת בחברה.
ח. הכללית, למרות החלטת בית הדין האזורי, לא הגישה תשובה לבקשת הצד ולכן יש לראותה כמי שקיבלה על עצמה את העובדה כי הלאומית היא הארגון היציג בקרב כלל עובדי החברה, החל מתאריך 5/7/18.
ט. מאחר ולא הוגשה כל הודעה או תגובה מהכללית לבקשת הצד הנ"ל לא נותר אלא למחוק אותה, כפי שקרה ביום 26/7/18.
י. החל מחודש אוגוסט 2018 ועד לחודש 1/19 התקיים מו"מ קיבוצי בין נביעות לבין לאומית, בסיומו ולאחר קשיים בקביעת מועד לחתימה (כפי שהדבר עלה מעדותו, המהימנה של מר גל, בענין זה, כפי שהיא מצאה ביטוי בעמ' 44 שורות 2-12 לפרוטוקול) חתמו הצדדים, ביום 27/1/19, על הסכם קיבוצי חדש, אשר במסגרתו סוכם כי הסכמים הקיבוציים החלים על עובדי המפעל יחולו גם על עובדי התפעול, השירות ומכירות שהוגדרו בנספח להסכם, כן הסדיר ההסכם הטבות לעובדים והעלאות שכר ואף נקבע במבוא לו כי כלל עובדי החברה הינם יחידת מיקוח אחת.

בנקודה זו נציין כי בכל הקשור למעורבותם של חברי הועד בניהול המו"מ הקיבוצי בנוגע להסכם שנחתם ביום 27/1/19 - למרות שהתקשינו לאמוד את מידת מעורבותם ו/או העדרה (וזאת בשים לב לכך שאיש מבין חברי הוועד הקודמים וכן הנוכחיים לא הובאו כעדים) השתכנענו כי הם כן ידעו כי מו"מ שכזה מתנהל.
בנוסף לכל המפורט לעיל, אשר הוכח לפנינו באמצעות מסמכים וכן בעדותם של מר גל ושל גב' חכמון, טענו הצדדים באשר להודעת הכללית, מיום 16/1/19, על יציגותה, אלא שחרף טענת האחרונה ובשים לב לעדותה של גב' חכמון וכן לעדותו של מר גל, אשר גם בעניין זה היו מהימנות אלינו, הרינו קובעים כי המצאת ההודעה ללאומית ולנביעות לא הוכחה וממילא השתכנענו כי המו"מ שבין השתיים התחיל להתנהל בחודש 8/18, קרי בסמוך למועד שבקשת נביעות בהליך הראשון, נמחקה, לנוכח תגובת לאומית שם ובהעדר תגובת הכללית.
מכל מקום והואיל ובהתאם לסעיף 6 להחלטת נשיאת בית הדין הארצי לעבודה - כבוד השופטת ורדה וירט לבנה, בתיק שלפנינו (החלטה מיום 5/3/19, כמפורט בסעיף "מהלך הדיון") ולפיו:" משאלה הם פני הדברים, מן הראוי שהליך זה יועבר לבית הדין האזורי לעבודה לשם הכרעה בשאלת יחידת המיקוח, ובנושאים הנלווים לכך בהתאם לגדרי סמכותו בנסיבות אלו כפי שנקבעו בהלכה הפסוקה" וכן בהתאם להסכמות הצדדים כפי שמצאו ביטוי בדיון שהתקיים ביום 26/3/19 בנוגע לסוגיה בה נכריע (יחידת המיקוח) לא נכריע, כעת בשאלה מיהו הארגון היציג בחברה לנוכח המהלכים (החתמת עובדים על טפסי הצטרפות ו/או על ביטול חברות) שנעשו על ידי הכללית והלאומית מאז תחילת שנת 2018 ועד היום, שכן מדובר בסוגיה אשר ביחס אליה הסכימו הצדדים כי היא תידון בנפרד.

10. לסיכום
לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לטעם שמצאנו בחלק ניכר מטענות נביעות ובחלק מטענות הלאומית וחרף טענות הכללית (גם אלו שפורטו בתשובה שהגישה לסיכומי נביעות ולאומית), שוכנענו, לאחר שיישמנו את הכללים שנקבעו בפסיקה, כי אין הצדקה לראות בעובדי המפעל כיחידת מיקוח נפרדת אלא שהנכון והצודק הוא לראות בכלל עובדי נביעות כיחידת מיקוח אחת.

11. מאחר ובהחלטת נשיאת בית הדין הארצי לעבודה - כבוד השופטת ורדה וירט ליבנה מיום 5/3/19, כמפורט בסעיף "מהלך הדיון", דובר על העברת התיק אלינו לצורך הכרעה בשאלת המיקוח ("ובנושאים הנלווים לכך..") ומאחר ומדברי הצדדים, כפי שנאמרו וסוכמו במהלך הדיון שהתקיים ביום 26/3/19, לא ברור לגמרי האם לאחר הכרעה בסוגיית יחידת המיקוח, עליהם לשוב לבית הדין הארצי או שיש לברר כאן גם את שאלת היציגות, הגדרנו את ההכרעה כאן כ"החלטה" ולא כ"פסק דין" ולכן נדרשים הצדדים להודיע, עדיף בהודעה משותפת, ובכל מקרה לא יאוחר מיום 3/11/19, מה מבוקשם, שאם לא יעשו כן, נורה על סגירת התיק כאן.

12. משמדובר בסכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות.

13. למעקב ביום 4/11/19.

ניתן היום, כ"ד בתשרי תש"פ , ( 23 באוקטובר 2019) , בהעדר הצדדים.

מר אדהם פלאח
נציג ציבור (עובדים)

יעקבס אורית,
שופטת בכירה

גב' רוית אורן
נציגת ציבור (מעסיקים)