בית דין אזורי לעבודה בנצרת ד"מ 25914-06-17

לפני כב' השופטת לובנא תלחמי סוידאן

התובעת:
ספאא נאסר

-

הנתבעת:
קרן מחקרים רפואיים פיתוח תשתיות ושירותי בריאות, ע"ר 580307130
ע"י ב"כ: עו"ד מיכאל פרידמן

החלטה

1. לפניי בקשת התובעת מיום 8/8/19 לתיקון כתב התביעה (להלן: "הבקשה" ).

2. בבקשה טוענת התובעת, בין היתר, כי יש להיעתר לבקשה "מכיוון שמדובר בסעיפים שנמחקו מכתב התביעה וסכומי כתב התביעה לאחר ששולמו באיחור ותוך הלנת שכרה", עוד מבקשת התובעת בבקשה "לצרף הנזק הלא ממוני והממוני שנגרם לה בעקבות פיטוריה בין היתר הנזק הנפשי והתעסוקתי ועוד", וכן כי "מדובר בנזק אשר התגבש לאחר פרק זמן מאז התביעה". עוד נטען כי התובעת לא קיבלה ייעוץ בעניין נזקים אלו, ולכן מן הראוי שכתב התביעה המתוקן יכלול את הנזק שנגרם לה ועוגמת הנפש.

3. הנתבעת מתנגדת לבקשה, כאמור בתגובתה מיום 15/8/19 , וטוענת, בין היתר, כי התובעת הגישה במסגרת הליך זה כ- 15 בקשות שונות ומשונות ונזכרה להגיש את הבקשה זמן קצר לפני ישיבת ההוכחות הקבועה בתיק, ולהטריח את הנתבעת שוב ושוב. עוד נטען כי אין להמשיך ולסרבל את ההליכים בתיק, התובעת עבדה בפועל כ- 5 ימים והטענה כי נגרם לה נזק נפשי הינה מופרכת בלשון המעטה, בתיק כבר התקיים דיון וניתן בו פסק דין כאשר לפי פסק דינו של בית הדין הארצי בערעור אותו הגישה התובעת, הערעור נתקבל ועניינה הוחזר לבית הדין האזורי לצורך שמיעת עדויות וסיכום טענות. בנוסף, הנתבעת טענה כי ככל ובית הדין ייעתר לבקשה, יש לחייב את התובעת, כמקובל, בהוצאות משמעותיות נוכח עיתוי הגשת הבקשה והצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן.

4. בכל הנוגע לרקע של ההליך דנן, בית הדין מפנה להחלטתו מיום 7/8/19 – סעיפים 2 עד 7 .

5. המסגרת הנורמטיבית – תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כי בידי בית הדין שיקול דעת רחב לעניין תיקון כתבי טענות כך שבית הדין רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו. בהתאם להלכה הפסוקה, בית הדין אימץ לעצמו את הגישה הליברלית בכל הקשור לתיקון כתבי טענות והוא יאפשר זאת, ואף יורה על כך מיוזמתו, כל אימת שנראה כי התיקון יתרום להעמדת מכלול הפלוגתאות הרלבנטיות בפני ו, ובכך יתרום לבירור האמת באופן ממצה ויעיל. עוד נקבע, כי בית הדין יאפשר תיקון תביעה מקום בו התיקון לא יגרום לצד השני נזקים שאינם ניתנים לתיקון על דרך פסיקת פיצוי כספי.

6. דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להידחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

7. תחילה יש לציין כי התרשמות בית הדין מהתנהלות התובעת מעידה על כך שהיא עושה לכאורה את כל אשר עולה בידה על מנת להאריך את ההליכים בו, וזאת על אף שערעורה על פסק דינו של בית דין זה מיום 27/5/18 נתקבל, ובית הדין הארצי הורה בפסק דינו מיום 30/4/19 , באופן ברור וחד משמעי, כי עניינה מוחזר לבית הדין האזורי "לצורך שמיעת עדויות וסיכום טענות טרם מתן פסק דין חדש" , וכך פעל בית דין זה עת קבע ישיבת הוכחות כאמור. נראה כי כל פעם בית הדין נתן החלטה בבקשה אותה הגישה התובעת, הדבר הוליד את הבקשה שבאה אחריה. כך שעם מתן ההחלטה מיום 7/8/19 (אשר במסגרתה הוכרעו שלוש בקשות אותם הגישה התובעת , לרבות בקשה לשינוי סיווג התיק), למחרת היום, ביום 8/8/19, התובעת הגישה לא פחות מ- 4 בקשות נוספות, ביניהם הבקשה נשוא החלטה זו.

8. אין בבקשה נימוקים המצדיקים את קבלתה. כתב התביעה הוגש על ידי התובעת באמצעות מועצת פועלי צפת, והיא יוצגה על ידי עו"ד מטעם המועצה, כשאין חולק כי מרבית רכיבי התביעה שולמו על ידי הנתבעת בטרם התקיימה הישיבה מיום 27/5/18, ואף על פניו לפני הגשת כתב התביעה, כשרק כעת התובעת מעלה טענה כללית של הלנת שכר . עוד עולה כי הרכיב היחיד אשר נותר במחלוקת הינו הרכיב בגין פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בסך של 14,112 ₪, וזאת ביחס לתקופת העסקה בפועל בת מספר ימים בלבד.

9. בשלב זה ובנסיבות העניין, אין מקום להתיר לתובעת להרחיב את יריעת המחלוקת בין הצדדים בתיק , במיוחד לאור השתלשלות העניינים בתיק וקיומו של פסק דין מטעם בית הדין הארצי אשר יש לקיימו כלשונו.

10. באשר לטענת התובעת לנזקים אשר נגרמו לה לטענתה לאחר הגשת כתב התביעה ולעוגמת נפש, מעיון בפרוטוקול הישיבה מיום 27/5/18 עולה כי ב"כ התובעת טענה כבר אז לעוגמת נפש ונזק נפשי, ויחד עם זאת לא נמצא מקום בזמנו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה במועד כלשהו. אף בערעורה לבית הדין הארצי התובעת לא טענה בעניין זה כלל. בנוסף, בכל בקשותיה הלא מעטות של התובעת, אשר הוגשו לאחר שעניינה הוחזר לבית דין זה, לרבות בקשתה לשינוי סיווג התיק, היא לא העלתה כל טענה לעניין תיקון כתב התביעה .

11. טענות התובעת בבקשה הן טענות כלליות ביותר, וכנראה הבקשה הוגשה מתוך הנחה, שלא ברור מהו יסודה, כי היא לא תחויב בהוצאות בגינה.

12. ועוד, מהבקשה עולה כי לתובעת טענות נזיקיות, כאשר מובהר כי אין לבית הדין סמכות לדון בטענות אלו, וזאת לאור הוראות סעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 .

13. הגשת הבקשה בעיתוי זה הינה בעייתית, וזאת לאחר כשנתיים ושלושה חודשים מיום שהוגש כתב התביעה, ולאחר שבית הדין הארצי נתן את פסק דינו לפני למעלה מ- 4 חודשים ולפיו יש לקבוע בתיק ישיבת הוכחות לשמיעת עדויות, ומשישיבה זו נקבעה מזה מספר חודשים. יש בקבלת הבקשה משום סרבול כבד והארכה לא מוצדקת בהליכים, כשמדובר בהליך מסוג דיון מהיר אשר מן הראוי שההליכים בו יסתיימו, במיוחד בנסיבות תיק זה, בזמן סביר.

14. בנוסף, ישיבת ההוכחות קבועה בתיק בעוד כ- 20 ימים ואף התובעת כבר ביקשה להזמין אליה עדה מטעמה, ובית הדין נעתר לבקשתה. בית הדין גם נעתר לבקשת הנתבעת לזימון עדה מטעמה. קבלת הבקשה משמעה ביטול הישיבה וזימון העדות, והתחלת ההליך "מחדש" – דבר אשר אין לו הצדקה בנסיבות העניין.

15. לאור כל המפורט לעיל, הבקשה נדחית.
בנסיבות העניין, מתייתר הצורך במתן החלטה בבקשת התובעת מיום 8/8/19, לחסיון ההליך.

16. לא בלי התלבטות, החלטתי שגם הוצאות בקשה זו, בדומה לבקשות התובעת מושא ההחלטה מיום 7/8/19, יילקחו בחשבון עם ההכרעה בתיק .

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ט, (05 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

לובנא תלחמי סוידאן , שופטת