הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת ב"ל 68274-02-19

לפני:

כב' השופטת הבכירה אורית יעקבס

המערער
מאיר אליהו
ע"י ב"כ עו"ד יואב בלומוביץ
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ארז בן דוד

פסק דין

1. המערער עובד בחברת החשמל משנת 1982 בתחזוקת רשת, ביצוע קווים חדשים ובתיקוני קווים קיימים, כאשר במסגרת תפקידו, הוא עושה שימוש בכלי עבודה מסוגים שונים, ובכללם: קונגו, פטישון, מסורי שרשרת, מקדחות ומקוש.

2. ביום 2.5.2016 הוכר המערער כמי שנפגע בעבודתו, וסובל מ-CTS דו-צדדי ותסמונת תעלה קובטלית דו-צדדית.

3. ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה ביום 12.9.2018, קבעה כי למערער נכות צמיתה של 0% מיום 2.5.2016 ואילך.
על החלטה זו הגיש המערער ערר לוועדה הרפואית לעררים.

4. ועדה רפואית לעררים, אשר התכנסה ביום 19.12.2018 (להלן: " הוועדה"), החליטה כי למערער נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין תסמונת תעלה קרפלית ועבור לחץ על עצב המדיאנוס הן ביד ימין והן ביד שמאל, לפי פריט ליקוי 31(4)(א), דהיינו - נכות בשיעור כולל של 10%. כמו כן, קבעה הוועדה כי למערער נכות צמיתה בשיעור של 2.5% בעקבות לחץ על עצב האולנרי הן ביד ימין והן ביד שמאל, לפי פריט ליקוי 31(5)(א-ב), דהיינו - נכות בשיעור כולל של 5% . במקביל, החליטה הוועדה כי מחצית מן הנכות שנקבעה היא כתוצאה של פולינ וירופטיה סוכרתית
כנגד החלטת הוועדה הנ"ל הוגש הערעור אשר לפניי.
5. ביום 8.7.2019 התקיים דיון בפני כבוד הרשם אביעד אברגיל, במסגרתו השלימו הצדדים את טיעוניהם בעל-פה. בהתאם לדברים שעלו בדיון ניתנה החלטה, עוד באותו היום, לפיה על המערער להגיש לתיק בית הדין את כתב הערר, את החלטת ד"ר בלוך מחודש פברואר 2018 ואת מכתבו של פרופ' שטהל מחודש אפריל 2018 , וזאת עד ליום 11.7.2019. משלא הגיש המערער את המסמכים במועד כאמור, אפשר בית הדין להגיש את המסמכים עד ליום 28.7.2019; ולאחר מכן נעתר בית הדין לבקשת התובע להארכת מועד, והמסמכים הוגשו על ידו, בסופו של דבר , ביום 7.8.2019 ולכן ניתן פסק דין זה כעת .

6. להלן טענות ב"כ המערער הרלוונטיות להכרעה:
א. הוועדה קבעה כי יש להפחית מחצית מנכות המערער בגין פולינו ירופטיה סוכרתית מבלי שנימקה מדוע יש להפחית ובאיזה שיעור ההפחתה, וזאת שעה שלא היה מקום לבצע הפחתה כלל.
ב. ההחלטה להפחית את הנכות אינה מנומקת, לא לגבי סיבת ההפחתה ולא לגבי שיעורה במחצית. תחלואי המערער הקשורים למחלת הסכרת חדשים, מטופלים ומאוזנים, ואין בכך כדי להשפיע על נכותו בגין התסמונות שעליהן הוענקו לו נכויות.
ג. הבדיקה שנערכה למערער בוועדה היא בדיקה ספציפית לפגימותיו, אשר הוכרו על ידי המשיב, ואין כל אינדיקציה לכך שהבדיקה עסקה גם בנושא הסימנים הקליניים הנוגעים לפולינוירופטיה סוכרתית.
ד. לו הייתה הוועדה מתייחסת כראוי למכתבו של פרופ' שטהל, היה עליה להתייחס לכך שאין ממצאים קליניים בגפיים התחתונות המעידים על פולינוירופתיה.
ה. על הוועדה היה לבצע בדיקה באמצעות מומחה לסכרת, שלא ישב בוועדה, אשר יעיד על מצבו הקליני של המערער בעקבות פולינוירופתיה סכרתית.
ו. בחוות דעת שניתנה על ידי המשיב בחודש פברואר 2018 על ידי ד"ר בלוך, נקבע כי אף שלמערער פולינוירופתיה סוכרתית, הרי שמבחינה קלינית אין נזק מוטורי קליני - מדובר בקביעה ממנה יש להסיק, כי גם אם קיימת פולינוירופתיה סוכרתית, אין בה כדי להשפיע כלל על מצבו הקליני של המערער.
7. להלן טענות המשיב בתשובתו לערעור, הרלוונטיות להכרעה:
א. הוועדה קבעה כי בנוסף לתסמונת לכידה אולנרית מצאה גם פולינוירופתיה מוטורית וסנסורית אקסיונלית, בגינה חילקה את השפעת כל אחד מן הגורמים ל-50%.
ב. המדובר בהנמקה מספקת וראויה בהתאם להלכות שנקבעו בפסיקה.
ג. טענת המערער לפיה תחלואי הסכרת "חדשים" נטענה בעלמא. גם פרופ' שטהל, מטעם המערער, הכיר כי הוא סובל מסכרת, אך מאחר שלא מצא פולינוירופתיה היקפית, לא מצא לנכון לנכות מנכותו. אולם, הוועדה מצאה פולינוירופתיה היקפית, ועל כן מצאה לנכון להפריד את השפעת כל גורם וגורם ובאופן מנומק.
ד. דווקא קביעת ד"ר בלוך, אליה הפנה המערער, מחזקת את מסקנת הוועדה, שכן כבר אז, בחודש פברואר 2018, כ-10 חודשים עובר לוועדה, נקבע כי הוא סובל מפולינוירופתיה סכרתית (קלה).
ה. בדיון עלה, כי המערער סובל מסכרת מזה כ-5 שנים (ולא רק לאחרונה) , כך שאם רצה להוכיח כי אין לו כל נזק כתוצאה ממחלה זו, בפרט לאחר קביעת ד"ר בלוך בפברואר 2018, שומה היה עליו להגיש חוות דעת רפואית מתאימה מטעמו.
ו. הוועדה לא בחנה את שיעור הנכות ממחלת הסכרת, אלא את הסימנים הנוירולוגיים הנובעים ממנה, ולכן די בכך שישב בוועדה נוירולוג. לפי ההלכה הפסוקה, רק כאשר מוגשת חוות דעת של מומחה בתחום צר, יש לכלול בוועדה מומחה בתחום כאמור. פרופ' שטהל הוא מומחה בכירורגיית כף יד ואינו מומחה למחלת הסכרת או לנוירולוגיה.
ז. לעניין שיעור הניכוי של ממצאי הוועדה לפיהם סובל המערער מפולינוירופתיה סכרתית, הרי שמסקנת הוועדה היא בגדר הנמקתה במסגרת החלטה רפואית.

8. המסגרת הנורמטיבית
בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: " חוק הביטוח הלאומי"), במסגרת ערעור על החלטות וועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו בין היתר עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213, 1999).
עוד נפסק כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הינן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכויות הבלעדי של הוועדה, וכי בית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 22.6.2006).
בנוסף, אחת החובות המוטלות על הוועדה לעררים, שהינה גוף מעין-שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע שם/01-X318 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו(1) 60).

9. דיון והכרעה
המערער הופיע לפני הוועדה ביום 19.12.2018.
המסמכים שעמדו לפני הוועדה, היו: בדיקת EMG מיום 1.5.2018; פרוטוקול הוועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 12.9.2018 ; כתב הערר; ואישור רפואי מאת פרופ' שטהל מיום 13.4.2018.
תלונות המערער בפני הוועדה, היו כדלקמן: "חולשה בכפות הידיים, הרדמויות בידיים, בעיקר בלילה. בלילה מתעורר בגלל זה."
ב"כ המערער הוסיף: "מגיש 2 מכתבים, אישור רפואי של פרופ' שטהל עם המלצות לנכות בנוגע ל2 תסמונות."
המערער נבדק במעמד הוועדה בדיקה קלינית, אשר ממצאיה סוכמו כך: "בבדיקתו ההחזרים וההיקפים לא הופקו. קיימת הגבלה בתנועות הצוואר לכל הכיוונים, הרמת הידיים מעל הכתפיים שלילי. כיפוף המפרקים גורם לרדימות באזור עיצבוב אולנרי. לא נמצא כל דלדול בטנטלארי או היפוטנארי. מבחני פלו חיוביים לעצב המדיאנוס דו"צ. מבחני PEALEY וטינר שליליים. אין חולשה של APB ואינטרוסי ותרשים EMG מיום 1.5.16 נמצאו סימנים של תסמונות תעלה קרפלית דו"צ בצורה בינונית. תסמונת לכידה אולנרית במרפקים ימין בינוני ושמאל קלה ובנוסף סימני פולינוירופתיה מוטורית וסנסורית אקסיונלית."
הוועדה קבעה את אבחנת המערער: "תעלה קרפלית דו"צ וקוביטאלית דו"צ ופולינוירופתיה (ידוע על סוכרת)."
ולבסוף, סיכמה הוועדה את מסקנותיה וקבעה כדלקמן:
"הוועדה עיינה במכתבים הרפואיים של פרופ' שטהל מתאריך 13.4.18 ומסכימה עם מסקנותיו, בתיקון שעקב פולינוירופתיה היקפית הוועדה קובעת שיש להוריד מחצית מהנכות שנקבעה עקב פולינוירופתיה סוכרתית. בגין תעלה קרפלית הוועדה קובעת 5% עבור לחץ על עצב המדיאנוס ביד ימין לפי 31(4)(א) ובנוסף 5% עבור העצב המדיאנוס ביד שמאל. 2.5% עקב לחץ על עצב האולנרי דו"צ לפי סעיף 31(5)(א-ב)."
הועדה קבעה למערער נכות יציבה, כאמור בסעיף 3 לעיל.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ואת כלל החומר שבתיק, הגעתי למסקנה כי לא נפל פגם בעבודת הוועדה וכי דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.

אין לקבל את טענת ב"כ המערער לפיה הוועדה הפחיתה מנכותו של המערער בגין פולינויורפתיה סוכרתית ללא כל נימוק שכן הוועדה ערכה בדיקה קלינית, ומצאה בבדיקתה סימני פולינוירופתיה מוטורית וסנסורית אקסיונלית. על סמך ממצאי הבדיקה כאמור החליטה הוועדה , כי יש לייחס מחצית מנכותו של המערער לפולינוירופתיה סוכרתית.

הוועדה אף התייחסה בהקשר זה למכתבו של פרופ' שטהל מחודש אפריל 2018 (כ-8 חודשים עובר למועד בדיקת הוועדה), והסבירה כי היא מקבלת את מסקנותיו, למעט בעניין הפולינוירופתיה כאמור - וזאת לאור ממצאי הבדיקה הקלינית שערכה בעצמה.

הלכה פסוקה היא, כי שעה שהממצאים הרפואיים שמצאה הוועדה שונים מאלה ששימשו כתשתית למומחה קודם או למומחה מטעם המבוטח , מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים יהיו שונות. מכאן כי קביעה בדבר שוני בממצאים דיה כדי לצאת בידי חובת הנמקה עניינית ומנומקת [ראו למשל: ברע 43909-03-11 חיים אסולין - המל"ל (06.11.11) ; דב"ע (ארצי) נא/99-122 חיים קלייר - המוסד לביטוח לאומי , פד"ע כג 169].

אין לקבל, גם, את טענת ב"כ המערער כי תחלואי מרשו הקשורים למחלת הסכרת הם "חדשים" - שכן, כפי שעלה אף בדיון עצמו ביום 8.7.2019 , כבר בחודש פברואר 2018 (כ-10 חודשים עובר למועד בדיקת הוועדה, וכחודשיים עובר למכתבו של פרופ' שטהל) הוא אובחן על ידי ד"ר בלוך כמי שסובל מפולינוירופתיה סוכרתית [כך לדברי ב"כ המערער -עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 8.7.2019, שורות 20-22; וכך כפי שעולה מחוות הדעת של ד"ר בלוך אשר הוגשה לתיק בית הדין ביום 7.8.2019].
ראוי לציין כי אף אם ד"ר בלוך לא מצאה, באותו הזמן , נזק מוטורי קליני כתוצאה מהפולינוירופתיה (כטענת ב"כ המערער), הרי משכעשרה חודשים לאחר מכן , הוועדה מצאה נזק כאמור במסגרת בדיקתה הקלינית, ולכן כמובן שיכולה הייתה להסתמך על ממצאים אלה .
בכך, פעלה הוועדה בהתאם לסמכותה לפי סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי, לפיו עליה לקבוע אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה. זאת, היא עשתה בהתאם לשיקול דעתה המקצועי , בהתבסס על הידע הרפואי של חבריה ובהתאם לממצאי הבדיקה הקלינית שערכה.

באשר לטענת ב"כ המערער לפיה אין אינדיקציה לכך שהבדיקה הקלינית שנערכה למרשו על ידי הוועדה עסקה גם בנושא הסימנים הקליניים הנוגעים לפולינויורופתיה סוכרתית - הרי שצוין בפרוטוקול הוועדה, כי הבדיקה הקלינית שנערכה על ידה העלתה ממצאים של פולינוירופתיה, וממצאים אלה פורטו בפרוטוקול. לפיכך, טענת ב"כ המערער בהקשר זה אינה ברורה ודינה להידחות.

גם טענתו של ב"כ המערער לפיה היה על הוועדה להתייחס לכך שבהתאם למכתבו של פרופ' שטהל אין ממצאים קליניים בגפיים התחתונות המעידים על פולינוירופתיה סוכרתית - דינה להידחות. ויוזכר כי מכתבו של פרופ' שטהל הוא מחודש אפריל 2018, כ-8 חודשים עובר לוועדה, ובבדיקה הקלינית שנערכה על ידי הוועדה היא מצאה ממצאים המעידים על פולינוירופתיה סוכרתית, ולכן רשאית הייתה להגיע למסקנות בהתאם לממצאים כאמור ובהתאם לשיקול דעתה הרפואי-מקצועי, שבו אין בית הדין מתערב.

אף טענת ב"כ המערער לפיה היה על הוועדה לבצע בדיקה באמצעות מומחה לסכרת - דינה להידחות. בהקשר זה טען ב"כ המשיב, כי לא עמדה בפני הוועדה חוות דעת של מומחה לסכרת מטעם המערער, וכי פרופ' שטהל הוא מומחה לכירורגיית כף יד (כפי שגם עולה ממכתבו של פרופ' שטהל מיום 13.4.2018) . טענה זו של המשיב אף לא נסתרה על ידי המערער. לפיכך, הריני קובעת כי לא הייתה כל חובה על הוועדה להתייעץ עם מומחה בתחום הסוכרת או כי מומחה כאמור ייכלל בהרכב הוועדה. בהרכב הוועדה ישבו מומחה בנוירולוגיה ומומחה באורטופדיה (בנוסף למומחה בפסיכיאטריה) - ובכך אין כל פגם.

10. לסיכום
לנוכח כל האמור לעיל והואיל ולא מצאתי כל טעות משפטית בפעולות הוועדה, הריני מורה על דחיית הערעור.

11. אין צו להוצאות.

12. בקשת רשות ערעור על פסק דין זה, ניתן להגיש, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"א באב תשע"ט, (12 באוגוסט 2019), בהעדר הצדדים.

יעקבס אורית,
שופטת בכירה