הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת ב"ל 56527-09-17

לפני:

כב' השופטת הבכירה אורית יעקבס
נציג ציבור (עובדים): מר מחמוד ג'בארין
נציג ציבור (מעסיקים): מר יוסף אלול

התובע
נוי עמי חי
ע"י ב"כ עו"ד אלי מלול
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אברהים מסארווה

פסק דין

1. תביעתו של התובע להכרה במחלת הפרקינסון ממנה הוא סובל, כפגיעה בעבודה, נדחתה, על ידי הנתבע, במסגרת מכתב דחיה מיוםֹֹֹ 4/4/17.
כנגד דחיה זו הוגשה התביעה שלפנינו.

2. בתאריך 13/11/18, בתחילת ישיבת הוכחות ובטרם נחקר התובע, גיבשו הצדדים רשימת עובדות מוסכמות במטרה להגיע להסכמה בדבר מומחה מטעם ביה"ד, על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין מחלת הפרקינסון, ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודתו.

3. בסופו של דבר, ולאחר ארכות שהתבקשו וניתנו, הודיע הנתבע, ביום 10/1/19, על בקשתו לשינוי אחת העובדות שנוסחו במהלך ישיבת ההוכחות, הודיע על הסכמתו של ב"כ התובע לשינוי זה וכן הודיע כי הוא מסכים למינוי מומחה מטעם ביה"ד, כאמור בסעיף 2 דלעיל.

4. לפיכך והואיל וביום 13/1/19, הודיעה מזכירות ביה"ד כי החומר הרפואי של התובע, שהוזמן, התקבל (וזאת לאחר שבדקה גם עם מכון מור ששם הודיעו לה שאין להם חומר נוסף), מינינו, ביום 14/1/19, את ד"ר ייבגני לייקין - מומחה ברפואה תעסוקתית, כמומחה רפואי מטעם ביה"ד (להלן:"המומחה") על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין מחלת הפרקינסון ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודתו כפיש יפורטו בסעיף 5 להחלטה זו.

5. להלן העובדות המוסכמות, כפי שהועברו למומחה:
א. התובע יליד 1952.
ב. התובע החל לעבוד כנוקד - מגדל צאן סביב שנת 1974.
ג. התובע עבד במשך כ- 45 שנים, במהלכן טיפל בעדרי כבשים שמנו בין 200 ל - 500 כבשים.
ד. במסגרת העבודה של התובע, הוא ריסס את עדרי הכבשים שבהם הוא טיפל, תחילה ועד אמצע שנות השמונים בחומר שנקרא "הכסלון" ולאחר מכן בחומר בשם "סופר טקטיק", השימוש בחומרים האלה נעשה בהתאם לצורך.
ה. אופן השימוש היה כזה: התובע השתמש במרססת וזאת כשהוא בלי כפפות ובלי מסיכה וריסס את הכבשים ואת הדיר ואת הסככות, הריסוס נעשה כ- 24 פעמים בשנה, באופן הבא: התובע מבצע ריסוס במשך כשעה, לאחר הפוגה של 10 ימים מבצע ריסוס נוסף של כשעה, כך במחזוריות של 12 פעמים בשנה, כאשר במהלך הריסוס החומר השפריץ על התובע וכאשר בזמן הריסוס נוצרת מהומה בתוך הדיר והכבשים מתחככות בתובע.
ו. בנוסף, השתמש התובע בתרכובת של שמן שרוף של מכונות מעורבב עם הכסלון או מעורבב עם סופר טקטיק (שזה קרה מאמצע שנות ה - 80 כשהפסיקו להשתמש בהכסלון) לצורך מריחתו על נגעים שהיו בכבשים (הנגעים היו על פי רוב באוזני הכבשים ובאפן ולעתים גם ברגליהן).
ז. בנוסף התובע ריסס עשביה מסביב לדיר ולמשק, בתדירות של פעמיים-שלוש בשנה, בתקופת החורף, כאשר כל ריסוס נמשך שלוש-ארבע שעות, כאשר במהלך ריסוסים אללו הוא השתמש בחומר שנקרא "ראונד אפ" ו"סימזול".
ח. את כל עבודתו ביצע התובע בידיים חשופות וללא מסיכה.

6. בתאריך 14/2/19 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה והיא הועברה לצדדים תוך שהוקצב להם מועד להגיש בקשות להפניית שאלות הבהרה למומחה ו/או סיכומים.

7. בתאריך 28/4/19 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה נוסף ובתאריך 15/5/19 פעל בהתאם להחלטת ביה"ד מיום 28/4/19, עת הגיש בקשה מעודכנת במסגרתה כלל גם סעד חלופי של הפניית שאלות הבהרה למומחה.

8. במסגרת החלטתנו המפורטת, מיום 10/6/19, דחינו את בקשת התובע למינוי מומחה נוסף אך נעתרנו, לחלק הבקשה שעניינו העברת שאלות ההבהרה למומחה וזאת גם נוכח הודעת הנתבע כי אינו מתנגד לחלק זה של הבקשה.

9. במסגרת החלטה נפרדת שנתנו, ביום 10/6/19, הפננו אל כבוד המומחה את שאלות ההבהרה הבאות:
א. האם יש מבין חומרי ההדברה/ הריסוס שבהם עשה התובע שימוש, מכילים מנגן או פחמן דו גפריתי?
ב. נא הבהרתך מהם ההבדלים בין מחלת פרקינסון אדיופטית לבין מחלת פרקינסון שמתפתחת בעקבות חשיפה תעסקותית. האם ניתן לאתר אצל התובע מאפיינים למחלת פרקינסון שמתפתחת בעקבות חשיפה תעסוקתית כמפורט במדריך לאבחנת מחלות מקצוע?
ג. מהם לדעתך גורמי הסיכון אצל התובע לחלות במחלת הפרקינסון? ומהי מידת השפעתם היחסית של גורמים אלה אל מול עבודתו רבת השנים על הופעת מחלת פרקינסון אצלו?
ד. האם תסכים כי קוטלי עשבים בהם השתמש התובע מכילים פראקואט ודיקואט, הראונד-אפ מכיל גלייפוסט, קוטלי חרקים מכילים זרחן אורגני? אם כן, מדוע לדעתך אין בתרכובות חומרים אלו כדי להשפיע על הופעת והתפתחות מחלת הפרקינסון אצל התובע?
ה. האם בחוות דעתך התייחסת לעובדה כי התובע עבד ללא אמצעי הגנה עם ידיים חשופות וללא מסכה?
ו. האם נכון לומר כי חשיפה ממושכת למספר חומרים כימיים בתרחישים אחרים כגון במקרה שלפנינו, כאשר התובע היה חשוף למספר רב של חומרים, לתקופת חשיפה ארכה מאוד כ-40 שנה (מאז שנת 1974 עד שנת 2014 עת אובחן כחולה במחלת פרקינסון), יש בה כדי להוות כגרם לסיכון יתר למחלת פרקינסון?

10. בתאריך 23/6/19, התקבלו בבית הדין תשובות המומחה לשאלות ההבהרה והן הועברו לצדדים.

11. בתאריך 8/7/19 הגיש ה תובע את סיכומיו במסגרתם ציין כי המומחה דוגל באסכולה מחמירה, כפי שניתן לראות עת משווים את עניינו של התובע לשני מקרים אחרים (בל 2286-08-13 ובל. 12823-06-13) , אשר גם בהם דובר על חקלאיים אשר עסקו בריסוס, תוך שימוש גם באחד החומרים בהם השתמש התובע -הוא הראונד-אפ ואשר בהם מונו מומחים אחרים אשר כן קבעו קיומו של קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין מחלת הפרקינסון לבין חשיפה לחומר הדברה, קוטלי חרקים או קוטלי עשבים.
לפיכך ביקש התובע כי ביה"ד יקבל את תביעתו חרף עמדתו המחמירה של המומחה ו/או שיורה על מינוי מומחה רפואי אחר/נוסף

12. בתאריך 8/7/19 ניתנה לנתבע שהות בת 14 יום לפעול בהתאם להודעת המזכירות אשר הפנתה את הצדדים לתשובות המומחה לשאלות הבהרה וכן להתייחס לסיכומי התובע.

13. בתאריך 24/7/19 הגיש הנתבע את סיכומיו וכך טען:
א. בהתאם לחוות דעתו של המומחה ולתשובותיו לשאלות הבהרה הרי שהתובע לא הצליח להרים את הנטל ולהוכיח קיומו של קשר סיבתי בין מחלת הפרקינסון ממנה הוא סובל לבין תנאי עבודתו.
ב. טענת התובע כי המומחה דוגל באסכולה מחמירה, הועלתה עוד בטרם הועברו אל המומחה שאלות ההבהרה, כאשר טענה זו נדחתה היות והיא כלל אינה נכונה.
ג. בעניינו של התובע, בניגוד לאמור בתשתית העובדתית באחד מהתיקים אותם איזכר התובע בסיכומיו (בל. 2286-08-13), הוא לא נחשף לחומר הדברה מסוג זרחניים אורגניים וגם אם נחשף הרי שלפי ראיות ממדעיות לא מדובר בגורם סיכון ודאי למחלת הפרקינסון - כפי שציין המומחה בתשובה לשאלת הבהרה ד. כאשר ביחס לחומר הקרוי מנגן - גם השיב המומחה בצורה ברורה כי מדובר בחומר " שאינו מהווה מרכיב של אף אחד מחומר ההדברה שמוזכרים בתשתית העובדתית" (תשובה לשאלת הבהרה א).
ד. העובדה ששני התיקים שאיזכר התובע בסיכומיו, התקבלו התביעות אינה מצביעה על כך שהמומחה כאן דוגל באסכולה מחמירה.
ה. המומחה הרפואי לא חרג מהעובדות המוסכמות כאשר בחן את עניינו של התובע והוא התייחס, בחוות דעתו המנומקת, לכל חומר אליו נחשף התובע במהלך עבודתו וביחס לכל חומר הכריע כי אין לגביו הוכחה מדעית ו/או עובדתית המצביעה על גרימה למחלת הפרקינסון.
ו. תשובת המומחה ביחס לשאלה :"האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל", היתה שלילית.
ז. לפיכך והואיל ובהתאם להלכה הפסוקה נותן בית הדין משקל מיוחד למומחה שמונה על ידו ואינו סוטה מקביעותיו אלא מטעמים מיוחדים, יש לאמץ את חוות הדעת ובהתאם לה להורות על דחיית התביעה.

14. בכל הקשור למינוי מומחה נוסף או אחר, רלוונטיים הדברים שכתבתנו בהחלטתנו הקודמת ולכן נביא את חלקם שוב -

וכך כתב המומחה, בפרק ה"דיון", שבחוות דעתו המפורטת והמקיפה:
"מחלת פרקינסון (רטטת) על שמו של הרופא האנגלי ד"ר ג'ימס פרקינסון היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים,המתקדמת באיטיות ומאופיינת בהפרעות מוטוריות טיפוסיות שמתרחשת עקב חוסר במוליך העצבי דופמין על רקע התנוונות קבוצת תאי החומר השחור ..במוח.
בין ההפרעות ניתן למנות: האטה וירידה בתנועה, נוקשות שרירים, רעד בלתי רצוני במנוחה ובשעת לחץ, הפרעות בשיווי המשקל וחוסר יציבות בהליכה. המחלה נובעת מתפקוד לקוי בגרעיני הבסיס במוח, שממוקמים בעומק המוח הגדול ובמוח האמצעי ותפקידם לנהל את ההיבטים האוטומטים של תנועותינו, באופן מדויק ללא התערבות הכרתית. באופן נורמלי, תאי העצב שבגרעיני הבסיס של המוח משחררים את המוליך העצבי דופמין, שחיוני לבקרה על התכווצות השריר וביצוע התנועה. במחלה זו שחרורו של הדופמין חסר, או שהקולטנים שלו נפגמו.
מכאן הפגיעה בתנועתיות.
בהסתמך על מטא - אנליזה של 47 מחקרים מכל רחבי העולם משנת 2014 שכיחות המחלה הינה 0.3% באוכלוסייה כללית בגילאים מעל 40 שנה, כלומר כ - 7.5מיליון חולים בכל העולם. נתון זה גבוה ב - 20% מהערכות הקודמות במחקר אפידמיולוגי רחב היקף משנת 2004. השכיחות של המחלה עולה עם הגיל מ -41 ל - 100,000 בגילאים 40-49 ל - 1,900 בגילאים 80 ויותר.
היארעות של המחלה (מספר מקרים חדשים בשנה) מוערך בכ 8-18.6- ל -100,000. המחלה נפוצה יותר בקרב גברים ובקבוצת גיל מעל 50 , אם כי מאובחנת לעתים גם בגיל צעיר יותר במקרים לא נדירים. סטטיסטית גיל ממוצע של הופעת המחלה הוא 55-60.
אולם מדובר במחלה מוכרת היטב ונפוצה יחסית, ועל אף מאמצים מדעיים כבירים, עד כה לא נתגלו בוודאות הגורמים למחלת הפרקינסון. לנוכח נטייה לתחלואה משפחתית ועפ"י מחקרים אפידמיולוגיים ידוע שישנם גורמים גנטיים שמשפיעים על התפתחות המחלה בקרב כ 15% מהחולים. שאר המקרים מקובל לייחס להשפעה סביבתית, אד נכון להיום ללא הוכחות מדעיות של ממש.
נושא האטיולוגיה (סיבתיות) של מחלת פרקינסון נחקר בצורה אינטנסיבית ומקיפה. בתסקיר הוכחות...נרחב ועדכני ממאי 2011 מציג ובוחן כתב העת ..
שורה ארוכה של מחקרים שנערכו בעולם במהלך 45 שנים בכל היבט אפשרי של אטיולוגיה של מחלת פרקינסון כולל הבטים גנטיים, אקולוגיים, תעסוקתיים, תזונתיים, גורמים הקשורים לאורח חיים ולמחלות אחרות.
בפרק התעסוקתי של התסקיר נבחן קשר אפשרי בין מחלת הפרקינסון לבין גורמי סיכון תעסוקתיים הבאים: חומרי הדברה, מתכות, ממיסים אורגניים, שדות מגנטיים, כימיקליים אחרים (תעשיית גומי, תעשיית כימיה, בתי דפוס, אסבסט, פחם, אספלט, צבעים, חומרי ניקוי, דבקים, תזקיקי נפט, פליטות מנועי דיזל ובנזין) והיסטוריה תעסוקתית - עיסוקים שונים. בהתייחס לגורמים הרלוונטיים למקרה דנן ובכפוף לרשימת עובדות מוסכמות.
ממצאי התסקיר מעידים כי:
א) במחקרים שבחנו השפעה אפשרית של חשיפה למתכות על תחלואה ותמותה ממחלת פרקינסון כולל ברזל, נחושת, אבץ, מנגן, מתכות כבדות (עופרת, כספית), לא נמצאה הוכחה אפידמיולוגיה לכך
שחשיפה למתכות מסוימות או עיסוקים שכרוכים בכך (רתכים) גורמת למחלת פרקינסון. הקונסנסוס המדעי כעת שהסבירות לקשר אפשרי מוגדרת כעת כבלתי מספיקה.
ב) חשיפה לממיסים אורגניים נבחנה במסגרת הנחה כללית שמחלת פרקינסון נגרמת מטוקסינים סביבתיים. שני מחקרים מסוג מקרה-בקרה הצביעו על קשר אפשרי, אך שישה מחקרים אחרים, כולל
מחקר אירופאי גדול ( 767 מקרים), ומחקר פרוספקטיבי אחד לא מצאו קשר כזה. הסבירות לקשר אפשרי מוגדרת כעת כבלתי מספיקה.
ג) מחקר פרוספקטיבי בארה"ב יחד עם מספר מחקרים נוספים מסוג מקרה-בקרה שללו קשר בין מחלת פרקינסון לבין חשיפה לגורמים תעסוקתיים וסביבתיים רבים כולל פליטות מנועי דיזל ובנזין, תזקיקי נפט וחומרי ניקוי.
ד) חלק מהמחקרים האפידמיולוגיים על בסיס עיסוק מסוים אומנם גילו תחלואה עודפת במחלת פרקינסון בקרב אנשי מקצועות ועיסוקים כגון מורים, עובדי מערכת הבריאות, צבעים ובגרים, אך לא בתחום עיסוקו של המערער.
הפרק המוקדש לגורמי סיכון והמכיל בין היתר גם מידע מחקרי הודות גורמי הסיכון התעסוקתיים במאמר מסכם עדכני בנושא אטיולוגיה של מחלת פרקינסון בפורטל מידע רפואי מקוון הנחשב....(מצ"ב) מתבסס על סקירת ספרות מקיפה ( 33 מאמרים בנושא ספציפי זה שפורסמו בין השנים 2001-2017). עפ"י המאמר לא נתגלה עד כה קשר סיבתי מובהק לאף אחד מגורמי הסיכון התעסוקתיים. קיימות ראיות לא חד משמעיות.... רק לגבי חשיפה לממיסים פחמימניים (לרבות טריכלורואתילן) ולגבי עבודה בחקלאות לרבות חשיפה לחומרי הדברה מקבוצת זרחנים אורגניים. יתרה מזאת, באופן פרדוקסלי התמותה ממחלת פרקינסון גבוהה יותר בקרב אוכלוסיות בעלות סטטוס סוציואקונומי גבוה (במקצועות חינוך, מחשבים, מתמטיקאים, משפט וכו') עם סבירות נמוכה לחשיפות תעסוקתיות טוקסיות. זאת
לעומת תמותה נמוכה יותר מהמחלה בקרב עובדי "צווארון כחול" עם סבירות לחשיפות טוקסיות גבוהה יותר כגון כורים, עובדי תעבורה ובניה.
כעת בנושא החשיפות של התובע בעבודתו כפי שמדווחות לפי התשתית העובדתית. נטען כי התובע נחשף לחומרי הדברה בעת ריסוס הכבשים, הדיר והסככות, ונתנו שמות של החומרים בעברית. לצערי הרב ניסיונותיי לאתר מידע כלשהו לגבי החומר "הכסלון" נכשלו. לכן אינני יודע להעריך את מסוכנותו או השפעותיו הבריאותיות.
החומר "סופר טקטיק" הינו תכשיור בשם Amitraz בריכוז 12.7%. החומר משמש כקוטל חרקים, אך אינו שייך לקבוצה של זרחנים אורגניים. בספרות המקצועית יש דיווחים על השפעות טוקסיות קצרות טווח לכבד ולמערכת עצבים המרכזית (דיכוי קל), אך אין אף דיווח שמקשר בין החשיפה לחומר לבין מחלת הפרקינסון.
החומר "ראונד אפ" הינו תכשיר בשם Glyphosate -אינו שייך לקבוצת זרחנים אורגניים, משמש כקוטל עשבים עם השפעה בריאותית מעוטה בצורת גירוי אפשרי בעור ובעיניים. מבחינת השפעה ארוכת טווח דווח על מקרים בודדים של השפעה על תפקודי כבד. אין אף דיווח שמקשר בין החשיפה לחומר לבין מחלת הפרקינסון.
החומר "סימזול" (סימוזין) הינו קוטל עשבים בשם Oxyfluorofen החומר אינו שייך לקבוצת זרחניים אורגניים, אינו טוקסי לבני אדם מעבר לגירוי אפשרי בעור ובעיניים. אין אף דיווח שמקשר בין החשיפה לחומר לבין מחלת הפרקינסון.

וכך השיב המומחה על השאלות שהופנו אליו:
"שאלה א. מהי המחלה ממנה סובל התובע?
לתובע מספר מחלות כרוניות כולל סוכרת מסוג 2, ערמונית מוגדלת, פרפור פרוזדורים ומחלת פרקינסון.
שאלה ב. האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל?
התשובה שלילית. לא ניתן לקבוע בסבירות מספקת כי תנאי העבודה של התובע השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות או החמרתה של מחלת הפרקינסון או שאר מחלותיו.
הנימוקים:
א) הוכחת קשר סיבתי מבוססת על עקרונות מדעיות שנוסחו ע"י אפידמיולוג בשם אוסטין ברדפורד היל וכוללים מדדים הבאים: עוצמת הקשר בין גורם לתוצאה, מובהקות סטטיסטית, קשר זמנים, עקביות בהשוואה עם מקרים אחרים, סגוליות, מדרג (קשר מנה-תגובה) והיתכנות ביולוגית. למרות מאמץ מדעי אינטנסיבי שנמשך שנים רבות, כפי שהראיתי בפרק הדיון, לא הוכח עד כה קשר סיבתי עפ"י הקריטריונים הנ"ל בין מחלת הפרקינסון לבין אף אחד מהחומרים הכימיים מתוך הרשימה המצורפת של העובדות המוסכמות.
ב) אין במחלתו של התובע אפיונים חריגים. מחלת הפרקינסון התפתחה בגיל ממוצע אופייני לכלל החולים במחלה, מהלך הקליני של המחלה גם הוא אינו חריג.
מאחר והתשובה לשאלה קודמת הייתה שלילית, שאלות ג ו – ד' מתייתרות"

וכך השיב המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו:

15. המסגרת הנורמטיבית לעניין מינוי מומחה רפואי אחר או נוסף
בהנחיות הנשיא (כתוארו אז) יגאל פליטמן, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מתאריך 14/7/17 נקבעו הקריטריונים למינוי מומחה נוסף:
"16.    ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.
מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.
17.  בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף אם מצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.
18.      מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. על כן, לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים שבגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: נמצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; המומחה מתנגד לאסכולה הרפואית שעליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; נפל פגם אישי במומחה; או טעם אחר שיירשם. מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון. באותם מקרים שבהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה."

            גם במאמרו של כב' הנשיא אדלר, נאמר כי פסילת מומחה הינה צעד חריג, שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום" (סטיב אדלר "מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה" המשפט ב 199). סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת הינן כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין; כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע; כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה; או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן, כמו במקרה בו עזב את הארץ. באשר למצב בו בית הדין מחליט להיוועץ במומחה רפואי נוסף, למרות שלא מצא טעם לפסול את המומחה הרפואי שמונה, נמנו במאמר האמור מספר סיבות, וביניהן כאשר " בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה".

           בדב"ע (ארצי) נ/0-282 המוסד לביטוח לאומי -לרוס, ניתן ביום 20.5.1997, נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית, והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת, אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנדון בבית הדין. באותו פסק דין צוין גם, כי כאשר ענין מסוים לא הובהר די צורכו, עומדת בפני הצדדים ובפני בית הדין האפשרות, להציג לאותו מומחה רפואי שאלות הבהרה. במקרים אחרים צוין , כי מינוי מומחה נוסף מביא בהכרח להתארכות ההליך ואף להוצאות נוספות, ולפיכך יש לנקוט במשורה במינויים מסוג זה, וקיימת גם חובת הנמקה מדוע מונה מומחה נוסף (עב"ל 421/09 (ארצי) המוסד לביטוח לאומי - בן סימון, ניתן ביום 8.3.2010; עב"ל (ארצי) 11988-08-11 המוסד לביטוח לאומי - מוניס, ניתן ביום 22.11.2012).
ראוי לציין כי ערים אנו לעובדה שכיום מגלים בתי הדין האיזוריים לעבודה וכן בית הדין הארצי, גמישות רבה יותר משגילו בעבר בכל הנוגע למינוי מומחה נוסף או אחר, אך אין הכוונה שדבר שכזה הפך לענין שבש גרה ו/או כי מדובר בכלי שנועד לאפשר לצד שאינו מרוצה מחוות דעת של המומחה הראשון שמונה, לתור אחר מומחה שחוות דעתו כן תתאים לרצונו .

16. מן הכלל אל הפרט
מסיכומי התובע עולה כי תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה לא הניחו את דעתו וכי הוא עומד על כך שמדובר במומחה האוחז באסכולה מחמירה אלא שבניגוד לדעתו זו, מצאנו כי המומחה בחוות דעתו המקיפה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה (כפי שהובאו גם בגוף פסק הדין) ביסס את קביעתו על ספרות מקצועית עדכנית, על מחקרים שנערכו ועל נסיבותיו הספציפיות של התובע כפי שאלו מצאו ביטוי במסמכיו הרפואיים ובעובדות המסוכמות וזאת תוך שהוא התייחס לחומרים אליהם נחשף ולכן, גם העובדה שהתובע מצא שני מקרים אחרים שבהם התקבלו תביעותיהם של שני חקלאיים לקביעת קיומו של קשר סיבתי בין מחלת הפרקינסון שהתגלתה אצלם לבין תנאי עבודתם, אינה מוכיחה שהמומחה כאן אוחז באסכולה מחמירה .
כפי ששנינו וציינו גם בהחלטה הקודמת שניתנה על ידינו, בקשר לבקשתו הראשונה של התובע למינוי מומחה נוסף/אחר, הרי שהמומחה התייחס פרטנית וספציפית לחומרים אליהם נחשף התובע, בהתאם לתשתית העובדתית שהועברה אליו ואשר היתה רלוונטית לתובע כאן ולא לחקלאיים בתביעות אחרות ומכאן שבוודאי שלא סטה מהעובדות הרלוונטיות ובחוות דעתו הבאמת מאוד מקיפה וכן בתשובותיו המעמיקות שלאלות ההבהרה שהופנו אליו הוא מבהיר בצורה בהירה את היחס הראוי בין מחלת הפרקינסון לבין חשיפה לחומרי הדברה וכן התייחס פרטנית לכל אחד מהחומרים אליהם נחשף התובע בעבודתו רבת השנים כחקלאי .
המומחה גם לא הסתפק במתן תשובה שלילית לשאלה:"האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל?" והוא טרח ופירט את הנימוקים לקביעתו כי "לא ניתן לקבוע בסבירות מספקת כי תנאי העבודה של התובע השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות או החמרתה של מחלת הפרקינסון או שאר מחלותיו", עת כתב מהם:"הנימוקים:א) הוכחת קשר סיבתי מבוססת על עקרונות מדעיות שנוסחו ע"י אפידמיולוג בשם אוסטין ברדפורד היל וכוללים מדדים הבאים: עוצמת הקשר בין גורם לתוצאה, מובהקות סטטיסטית, קשר זמנים, עקביות בהשוואה עם מקרים אחרים, סגוליות, מדרג (קשר מנה-תגובה) והיתכנות ביולוגית. למרות מאמץ מדעי אינטנסיבי שנמשך שנים רבות, כפי שהראיתי בפרק הדיון, לא הוכח עד כה קשר סיבתי עפ"י הקריטריונים הנ"ל בין מחלת הפרקינסון לבין אף אחד מהחומרים הכימיים מתוך הרשימה המצורפת של העובדות המוסכמות; ב)אין במחלתו של התובע אפיונים חריגים. מחלת הפרקינסון התפתחה בגיל ממוצע אופייני לכלל החולים במחלה, מהלך הקליני של המחלה גם הוא אינו חריג".

הנה כי כן ולנוכח האמור לעיל וכן בשים לב לטענות ב"כ הנתבע, אין הצדקה למינוי מומחה רפואי נוסף או אחר, בתיק זה.

17. גורל התביעה

בכל הקשור להלכה הנהוגה באשר לאימוץ חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין, ידוע כי:
"....חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראה לעניין זה דב"ע נו/0-244 המל"ל - יצחק פרבר, לא פורסם, עב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).
וכי:
"בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין" (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המל"ל, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי - המל"ל, פד"ע לד 377).

בשים לב לכך וכן בהינתן חוות דעתו המפורטת והמקיפה של המומחה ותשובותיו המעמיקות לשאלות ההבהרה וכן לאמור בסעיפים הקודמים של פסק דין זה, לא מצאנו שיש סיבה לסטות מחוות דעתו של המומחה ולכן הרינו מאמצים אותה.

18. סוף דבר
משאימצנו את חוות דעתו של המומחה, לא נותר לנו אלא להורות על דחיית התביעה.

19. אין צו להוצאות.

20. ניתן לערער על פסק דין זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ב ב תמוז תשע"ט, (25 ביולי 2019), בהעדר הצדדים.

נציג ציבור (עובדים)

יעקבס אורית,
שופטת בכירה

נציג ציבור (מעסיקים)