הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת ב"ל 35284-08-17

לפני:

כב' השופט מוסטפא קאסם
נציג ציבור ( עובדים) מר ג'וזי נתב
נציג ציבור ( מעסיקים) גב' איריס קליין

התובע
מאהר אבו סחאק
ע"י ב"כ עו"ד ג'יריס רואשדה

-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד סירין זועבי בסול

החלטה

1. התובע, יליד שנת 1951, עובד כנהג אוטובוס מזה שנים רבות, הגיש לנתבע תביעה להכיר בליקוי בגבו, כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), וזאת על דרך המיקרוטראומה.

במכתבו מיום 12.7.17, דחה הנתבע את התביעה, בנימוק כי מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי עבודתו של התובע, וכן כי מחלת התובע התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.
כנגד החלטה זו הוגשה התביעה שלפנינו.

2. ביום 30.5.18 ניתנה החלטה על הגשת תצהירים והתיק נקבע לשמיעת ראיות.
התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. הנתבע הגיש את הודעתו של התובע לחוקר הנתבע מיום 9.5.17, את הודעותיו של מר חרירי ואיל מיום 19.2.18 ומיום 21.2.18, אשר משמש כמנהל הטכני של חברת האוטובוסים "נסיעות ותיירות נצרת" בה עובד התובע כיום (להלן: "מר חרירי"), את הודעתו של מר שחאדה אמיר מיום 19.2.18, קצין הבטיחות של חברת האוטובוסים (להלן: "מר שחאדה"), ואת הודעתו של מר סולימאן חאלד מיום 19.2.18, מנהל התפעול של חברת האוטובוסים (להלן: "מר סולימאן").

3. ביום 7.11.18 התקיימה ישיבת הוכחות בה העידו בפנינו התובע, ואילו מטעם הנתבע – העיד מר חרירי.

תמצית טענות הצדדים (בכתבי הטענות)

4. לטענת התובע, שגה הנתבע עת קבע כי לא הוכחה תשתית עובדתית מתאימה המצדיקה מינוי מומחה. שכן, התובע עובד כנהג אוטובוס החל משנת 1975, כאשר עבודתו הייתה כרוכה בנסיעות ארוכות ובדרכים משובשות.
התובע הוסיף, כי במסגרת עבודתו הוא ישב במשך שעות ארוכות על כיסא הנהג כשידיו היו מורמות לכיוון ההגה – דבר אשר יצר תנוחה מעוותת לגב. כך גם, התובע היה חשוף לאורך כל שעות עבודתו לרעד קשה, בשל היעדר בולמי זעזועים מספיקים באוטובוסים הישנים, אשר הוביל לפגיעה בעמוד השדרה. זאת ועוד, התובע הטעים כי גם העלייה והירידה מהאוטובוס תרמו למחלת הגב ממנה הוא סובל.

5. לטענת הנתבע, לתובע לא אירעו אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי העבודה, היכולים להוות תשתית עובדתית למיקרוטראומה; התובע לא הניח תשתית עובדתית ו/או רפואית לקיומה של מחלת מקצוע; אין קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לתנאי העבודה; השפעת תנאי העבודה של התובע על הפגיעה הנטענת והמוכחשת, הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
לפיכך, הנתבע ביקש לדחות את התביעה.

המסגרת הנורמטיבית

6. בפסק הדין בעניין חדד זכריה (עב"ל 66671-10-13 נתן חדד זכריה – המוסד לביטוח לאומי, מיום 14.5.15) מנה בית הדין הארצי לעבודה את התנאים העיקריים הנדרשים לבחינת מיקרוטראומה בעת פגיעה גבית אצל נהגים, שם נקבע:

"..... אין לשלול את אפשרות הקמת תשתית מיקרו-טראומתית שתצדיק מינוי מומחה רפואי.
לשם כך יש לבחון ראשית לכל את תקופת עבודת המבוטח כנהג, שלענייננו אינה ארוכה, ובנוסף לכך את שעות עבודתו בנהיגה.
....
מעבר לזאת, יש לבחון גם את טיב הדרכים בהם נהג המבוטח, דרכי עפר, כבישים משובשים מעבר לרגיל או כבישי ארצנו הרגילים. כמו כן, יש לבחון את פסי ההאטה או ההרעדה בכביש.
נוסף על כך, יש לבחון את טיב הרכב בו נהג המבוטח, האם זה פרייבט או אוטובוס או משאית והימצאות בולמי זעזועים ברכב. במקרה שלפנינו מדובר בנהג אוטובוס כך שמתעוררת השאלה לגבי בולמי הזעזועים באוטובוסים הישנים שלטענתו נהג בהם.
גורם נוסף שראוי להתחשב בו הוא עניין כיסא הנהג, מיקומו ברכב והאם גם בו יש בולמי זעזועים אם לאו.
על פני הדברים אלה בעיקרו של דבר הגורמים הרלוונטיים לבחינת הנחת תשתית מיקרו-טראומתית לגבי נהג."

נדגיש כי בית הדין הארצי הכיר לא פעם, בפגיעה גבית של נהגים על דרך המיקרוטראומה. כך למשל בפסק הדין בעניין יניב (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי – אשר יניב, פד"ע לה 529) דובר על מי שהוא נהג במקצועו והוא נוהג במשך שנים רבות בכבישים משובשים "שעות מספר מידי יום", וכך גם בפסק הדין בעניין שחף (עב"ל 451/08 אליהו שחף - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 31/05/2009) שם נקבע כי "בעבודת נהג הכוללת זעזועי נסיעה על פני כבישים משובשים, לאורך שנים, במשך מספר רב של שעות בכל יום, יש לכאורה משום תשתית עובדתית מספקת לבחינת הפגיעה ממנה הוא סובל בגבו במסגרת תורת המיקרוטראומה".
לעומת זאת, בעב"ל 38717-12-12 אברהם נחמני - המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.04.2014, נדחתה תביעה של נהג שחלק זניח משעות הנהיגה שלו היו בדרכים משובשות, דרכי עפר וכדו').

דיון והכרעה

7. נקדים אחרית לראשית ונציין, כי לאחר שבחנו את מכלול הראיות וטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית מתאימה לפגיעה לפי תורת המיקרוטראומה, המצדיקה מינוי מומחה רפואי.
למסקנה זו הגענו לאחר שבחנו את תקופות העבודה השונות של התובע במשך לא מעט שנים כפי שנפרט בהמשך.

האם התובע נסע בדרכים משובשות?

8. העבודה בחברת "אגד" - מעדותו של התובע עולה כי עבד בחברת אגד בשנים 1973-1975. התובע התייחס לקו העיקרי בו עבד באגד, קו 343 (קו נצרת-עכו), שהוא קו "שנכנס לכמה כפרים עם כבישים צרים ומשובשים" (ראו ע' 4 ש' 18 לפרוטוקול).

התובע תיאר בעדותו את הכניסה לכפר תמרה, כך: "הקו של תמרה במיוחד אני נכנס בין הבתים. עולה לעיר בפנים ויורד מצד שני. מדובר בכביש צר עם הרבה קפיצות. הכביש משובש. לא מדובר בעפר, אלא על אספלט אבל צר". כשנשאל אם יש בכביש פסי האטה השיב כי "יש בורות" (ראו ע' 5 ש' 1-5 לפרוטוקול).

התובע תיאר בעדותו את מצב הכבישים בשנים 1973-4, כך: "אז בשנת 74-73, לא כבישים של היום. הכבישים אז היו צרים, אספלט כמעט ואין. בכבישים הבין עירוניים היה אספלט אבל לא של היום, לא היו כבישים רחבים כמו היום. למשל בין אל מכסור לצומת המוביל וקצת יותר, הכביש צר וכולו בורות" (ראו ע' 5 ש' 12-15 לפרוטוקול).

9. העבודה בחברת האוטובוסים "נסיעות ותיירות נצרת" – התובע העיד כי הוא עובד בחברה זו משנת 1977 ועד היום, כאשר העבודה התחלקה לשתי תקופות. בתקופה הראשונה התובע עבד בתיירות חוץ, ובתקופה השנייה כנהג קו 342.

התקופה הראשונה - התובע העיד כי משנת 1977 ועד לשנים 2000-2005 (התובע לא ידע להצביע בדיוק על השנה המדויקת) עבד בתיירות חוץ. התובע ציין, כי לכל קבוצת תיירות יש תוכנית טיול אחרת וכי הוא היה מלווה את הקבוצות לאורך כל השבוע – מהיום הראשון ועד ליום האחרון של הטיול. מעדותו של התובע עולה כי נסע בתקופה זו הן בדרכים בינעירוניות שאינן משובשות (ראו ע' 6 ש' 14-15 לפרוטוקול) והן בדרכים משובשות. כך למשל, התובע העיד כי נסיעה למנזר סנטה קטרינה הייתה בכבישי עפר משובשים: "לקטרינה יש 6 שעות נסיעה עם כבישים משובשים, כבישי עפר ומכוניות ישנות אז בזמנים האלו שלי" (ראו ע' 7 ש' 5-7 לפרוטוקול), ובהמשך הוסיף: "יש מנזר בקטרינה שהמרחק שלו מאילת הוא 260 קילומטר. כמעט 160 קילומטר זה כביש עפר. מדובר במנזר שבאים מבקרים לשם. היינו מחליפים אוטובוסים מיוחדים כדי להיכנס לאזור הזה. מדובר בנסיעה של 4-5 שעות בכביש משובש ועפר" (ראו ע' 8 ש' 8-11 לפרוטוקול). כך גם, התובע תיאר את הנסיעות לגדה, לשכם, לסבסטיאה – שם הכבישים היו צרים, כבישי עפר שאינם נוחים לנסיעה (ראו ע' 7 ש' 11-12 לפרוטוקול).

התקופה השנייה – התובע עבד בקו 342 – קו נצרת עילית-חיפה (דרך הקריות), בין השנים 2000-2005 (התובע, כאמור, לא ידע להצביע בדיוק על השנה המדויקת) ועד היום.
התובע ציין בהודעתו כי הוא עובד 6 ימים בשבוע, בימים א'-ה' בשעות 4:30-14:00 וביום ו' בשעות 4:30-11:00. התובע הוסיף כי בין נסיעה לנסיעה יש לו הפסקה שבין 0-10 דקות, וכי הוא נוסע בכבישי אספלט בלבד.
לאור האמור, התובע לא הוכיח שנסע בדרכים משובשות בתקופה השנייה.

10. מהאמור עד כה עולה כי התובע, נהג אוטובוס החל משנת 1973 (למעלה מ- 40 שנים), נהג בדרכים משובשות החל משנת 1973 ועד לשנת 2000-2005. מטבע הדברים ונוכח חלוף הזמן והשינוי המתמיד בנוף הכבישים, אין בידי התובע ראיות אובייקטיביות, כמו תצלומי כבישים, להוכחת עצם היות הדרכים בהן נסע משובשות. יחד עם זאת, עדותו בעניין זה הייתה אמינה עלינו וניכרו בה אותות האמת. שוכנענו שהתובע נהג בדרכים משובשות שנים רבות ובממוצע שעות מספר מידי יום. כפי שעולה מהודעתו של התובע, הוא עבד בתקופה הראשונה (נהג תיירות) 7 ימים בשבוע, בשעות משתנות ובהתאם ללוח הזמנים של קבוצת התיירים (ראו ע' 1 ש' 14-15 להודעת התובע). עוד עולה מתצהירו ומהודעתו של התובע, כי עבד בתקופה השנייה (קו 342 – נצרת עילית-חיפה) 6 ימים בשבוע, בימים א'-ה' בשעות 4:30-14:00 וביום ו' בשעות 4:30-11:00.

טיב כיסא הנהג ומרכב האוטובוס עליו נהג התובע

11. הנתבע הגיש לבית הדין את הודעתו של מר חרירי מיום 21.2.18 בצירוף אסופת מסמכים ובה הסבר על כיסאות הנהג בחברת האוטובוסים לאורך השנים וכן על מרכב האוטובוסים.
מהמסמכים שהוגשו עולה כי בין השנים 1965-1980 הותקנו באוטובוסים החדשים כסאות נהג מתוצרת הארץ דגם "אלכס" עם מנגנוני שיכוך. מר חרירי ציין בעדותו לגבי כיסאות אלו כי המדובר בכיסאות מכניים ולא הידראוליים (ראו ע' 9 ש' 3-5 לפרוטוקול).
זאת ועוד, בין השנים 1980-1995 , הותקנו באוטובוסים כסאות נהג מתוצרת גרמניה דגם "ברמזי 416 FA". מר חרירי נשאל גם על כסאות אלו בעדותו והשיב כי מדובר בכיסא הידראולי, המתכוונן גם לפי משקל הנהג (ראו ע' 9 ש' 6-7 לפרוטוקול).
עוד עולה מהמסמכים כי בין השנים 1995-2009 , הותקנו באוטובוסים החדשים כסאות נהג פנאומטיים מקצועיים, שהינם משובחים מהכיסאות ההידראוליים שהיו קודם.
בשנים 2009 ואילך, הותקנו באוטובוסים כסאות נהג פנאומטיים מתוחכמים מקצועיים, שאף הם היו משוכללים מהכיסאות הקודמים.

זאת ועוד, במסמכים האמורים צוין כי החברה מתקינה כיסא נהג משוכלל רלוונטי לתקופת רכישתו, בעל מהלך עבודה המוסיף אף הוא לבלימה ושיכוך הזעזועים – הכיסא המודרני ביותר הקיים בתקופת הרכש – דבר שהוא מעבר לדרישות משרד התחבורה בנושא זה.
כפי שעולה מהודעתו של התובע, הוא נהג באוטובוסים חדישים (ראו ע' 3 ש' 60-61 להודעת התובע). מכל מקום, התובע לא הוכיח כי נהג באוטובוסים ישנים בזמן אמת.

עוד עולה מהמסמכים שהגיש מר חרירי כי באוטובוסים של החברה קיימים מתלים ובולמי זעזועים מתוחכמים אשר בולמים זעזועים וקפיצות הרכב. כל האוטובוסים שנרכשו על ידי החברה מתחילת שנות השמונים ועד היום, מצוידים במתלי כריות אוויר, בולמי זעזועים, מוטות רדיוס ומייצבי פיתול.

כל האמור במסמכים שהגיש מר חרירי לא נסתר. מר חרירי העיד בעניין זה, עדותו הייתה אמינה ותמכה במסמכים שהגיש. לפיכך, אנו קובעים כי התובע נהג על הכיסא החדיש ביותר לאותה תקופה ובאוטובוס החדיש ביותר, בהתאם לתקופות אותן ציין מר חריר בעדותו ובמסמכים שהגיש.

12. בטרם נעילה - התובע טען טענת חילופית למחלת מקצוע. מחלת גב אינה נמנית על "מחלות המקצוע" כמשמעותן בחוק. "מחלת מקצוע" מוגדרת בסעיף 79 לחוק כ"מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו...". בחלק ב' לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד–1954 (להלן: רשימת מחלות המקצוע), פירט מחוקק המשנה את רשימת מחלות המקצוע כאשר מחלת גב אינה ביניהן. לפיכך, טענת התובע בעניין זה – נדחית.

13. על כן, כאמור, אנו סבורים שיש מקום, בשים לב למכלול הנסיבות, למנות מומחה רפואי.

14. להלן העובדות שיועברו למומחה:
התובע יליד שנת 1951.
התובע עובד כנהג אוטובוס החל משנת 1973.
בשנים 1973-1975 התובע עבד כנהג אוטובוס בחברת אגד, בקו 343 (קו נצרת-עכו). חלק מהנסיעה הייתה בדרכים משובשות.
בשנים 1977 ועד 2000-2005 התובע עבד כנהג אוטובוס המלווה קבוצות תיירים. בתקופה זו, התובע נסע הן בדרכים בינעירוניות שאינן משובשות והן בדרכים משובשות – בממוצע מספר שעות ביום.
בתקופה זו התובע עבד 7 ימים בשבוע, בשעות משתנות ובהתאם ללוח הזמנים של קבוצת התיירים.
בשנים 2000-2005 ועד היום, התובע עובד בקו 342 (נצרת עילית-חיפה, דרך הקריות), ונוסע בדרכים בינעירוניות "רגילות", בכבישי אספלט.
בתקופה זו התובע עובד 6 ימים בשבוע, בימים א'-ה' בשעות 4:30-14:00 וביום ו' בשעות 4:30-11:00. בין נסיעה לנסיעה התובע יוצא להפסקה שבין 0-10 דקות.
כיסאות הנהג עליהם ישב התובע לאורך השנים:
בשנים 1977-1980 התובע ישב על כיסא נהג מתוצרת הארץ דגם "אלכס" עם מנגנוני שיכוך. המדובר בכיסא מכני ולא הידראולי.
בשנים 1980-1995 התובע ישב על כיסא נהג מתוצרת גרמניה דגם "ברמזי 416FA". המדובר בכיסא הידראולי, המתכוונן גם לפי משקל הנהג.
בשנים 1995-2009 התובע ישב על כיסא נהג פנאומטי מקצועי, שהינו משובח מהכיסאות ההידראוליים שהיו קודם.
בשנים 2009 ואילך, התובע ישב על כיסא נהג פנאומטי מתוחכם מקצועי, שאף הוא היה משוכלל מהכיסאות הקודמים.

כל האוטובוסים עליהם נהג התובע מתחילת שנות השמונים ועד היום מצוידים במתלי כריות אוויר, בולמי זעזועים, מוטות רדיוס ומייצבי פיתול.

15. מאחר שטרם הוזמן חומר רפואי בתיק זה, הנתבע יגיש בקשה מתאימה תוך 3 ימים מיום קבלת החלטה זו. לאחר קבלת החומר הרפואי תינתן החלטה בדבר מינוי מומחה.

התיק נקבע לתזכורת נתבע ליום 23.1.19 לצורך מעקב אחר חומר רפואי.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשע"ט, (02 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר ג'וזי נתב
נציג ציבור עובדים

מוסטפא קאסם שופט

גב' איריס קליין
נציג ציבור מעסיקים