הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת ב"ל 34134-07-18

לפני:
כב' השופטת הבכירה אורית יעקבס
נציגת ציבור (עובדים): גב' ויולט ח'ורי
נציג ציבור (מעסיקים):מר אריה להב

התובעת
דפנה ליהוד
ע"י ב"כ עו"ד אלי מלול

נגד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אבראהים מסארווה

החלטה

1. בתאריך 28/8/19 הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף, (להלן:"הבקשה") תחת המומחה אשר מונה על ידי ביה"ד -ד"ר דוד אנג'ל (להלן:" המומחה").

2. בתאריך 2/9/19 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן:" התגובה"), במסגרתה הסביר מדוע אין להעתר לבקשה.

3. בתאריך 16/9/19, התייחסה התובעת לתגובת הנתבע (להלן:"ההתייחסות").

4. רקע
א.       בבסיס הבקשה עומדות שלוש תביעתה של התובעת, כנגד שלוש החלטות הנתבע, מיום 7/5/18 , לדחות את תביעותיה בגין עמ"ש מותני, CTS דו צדדי ועמ"ש צווארי.
ב. בתאריך 19/3/19 התקיימה ישיבת הוכחות, בסיומה הגיעו הצדדים להסכמות מסויימות ובהמשך, הודיע הנתבע, ביום 14/5/19, על הסכמתו למינוי מומחה מטעם ביה"ד, כאשר ביום 27/5/19, הגישו הצדדים את העובדות המוסכמות שתעמודנה בבסיס ההחלטה על מינוי המומחה הנ"ל ומיד לאחר מכן, הודיעה מזכירות בית הדין כי מלוא החומר הרפואי של התובעת, שהוזמן על ידי הנתבע, התקבל ולכן מונה, ביום 30/5/19 המומחה, על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודתה של התובעת, כתופרת/מעצבת שמלות כלה ושמלות ערב, בהתאם לעובדות המוסכמות שגיבשו הצדדים לבין הליקויים מהם היא סובלת, לטענתה:עמוד שדרה מותני; CTS דו צדדי; עמוד שדרה צווארי. וזאת על סמך החומר הרפואי שצורף להחלטת המינוי וכן דיסק ובו סרטון שמדגים את פעולות ושלבי עבודתה של התובעת ביום עבודה רגיל.
ד.        בתאריך 19/6/19 התקבלה חוות דעתו של המומחה והיא הועברה לצדדים.
ה.       בתאריך  4/7/19 הגישה התובעת את בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה.
ו. בתאריך 11/8/19 הועברו אל המומחה חלק משאלות ההבהרה שהתבקשו.
ז. בתאריך 21/8/19 השיב המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו.
ח. בתאריך 26/8/19 הגיש הנתבע את סיכומיו במסגרתם ביקש כי התביעות של התובעת תימחקנה.
ט. בתאריך 28/8/19 הוגשה הבקשה, כאמור ברישא של החלטה זו.

5. להלן העובדות המוסכמות, שהועברו למומחה:
א. התובעת ילידת 8/8/72.
ב. התובעת עצמאית בעלת סלון כלות משנת 2002.
ג. התובעת, תופרת במקצועה, במהלך עבודתה נדרשת לבצע פעולות של גזירה, חריזה, שיבוץ יהלומים ותפירה (על מכונת תפירה).

6. השאלות עליהן התבקש המומחה להשיב, במסגרת ההחלטה על מינויו:
א. מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת בידיה, בעמ"ש צווארי ובעמ"ש מותני?
ב. האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוים מהם היא סובלת או לחלק מהליקויים הנ"ל?
גם החמרת מצב הליקוי/יים עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לבין הליקוי/יים, האם בעיקרו של דבר ניתן לומר כי הליקוי/ים של התובעת עקב עבודתה נגרם/מו על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי/ים (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית, המומחה מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי/ים ביחס לגורמים האחרים, דהיינו-האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על הליקוי/ים שלה (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
ה. בהתייחס לCTS - האם המדובר במקרה שלפנינו במחלת מקצוע לפי פריט 26 לחלק א' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד - 1954 שזו לשונה:
"דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במפרק".
כאשר מחלה זו מהווה מחלת מקצוע לגבי עבודות המחייבות תנועות חד גוניות של האצבעות, כף יד או מפרק, לפי הענין, החוזרות ונשנות ברציפות.
כמו כן ישיב המומחה האם מדובר בפריט 13 לחלק ב' לרשימת מחלות המקצוע שענינו שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך.

7. וכך השיב המומחה:

8. ואלו שאלות ההבהרה שהועברו למומחה:
א. הואיל ומחוות דעתך לא ברור האם צפית בדיסק שהועבר אליך ואשר בו סרטון המדגים את פעולות ואת שלבי עבודתה של התובעת ביום עבודה רגיל, אתה מתבקש לצפות בו ולאחר מכן להשיב על השאלות הבאות:
א.1. האם בשים לב לעובדות המוסכמות ולמה שראית בסרטון – תסכים כי עבודתה של התובעת כללה פעולה מאומצת של שורש כף היד והאצבעות?
א.2 האם בשים לב לעובדות המוסכמות ולמה שראית בסרטון -תסכים כי יש בעבודתה של התובעת תנועות חוזרות ונשנות, רבות, של אצבעות שתי הידיים שלה?
א.3 האם בשים לב לעובדות המוסכמות ולמה שראית בסרטון -תסכים כי יש בעבודתה של התובעת תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור שורשי שתי כפות הידיים?
א.4 האם בשים לב לעובדות המוסכמות ולמה שראית בסרטון - תסכים כי יש בעבודתה של התובעת תנוחות גוף לא רגילות, כגון התכופפות?
ב. האם תסכים, לנוכח העובדות המוסכמות ולאחר שצפית בסרטון כי ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי קיים קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לבין הליקויים שמצאת בצווארה, בכף ידה הימנית ובגבה התחתון?
ג. האם תסכים כי אלמלא עבודתה של התובעת כפי שזו פורטה בהחלטת המינוי שהועברה לעיונך, כמו כן עפ"י הסרטון, היו הליקויים שמצאת בצווארה, בכף ידה הימנית ובגבה התחתון מופיעים במועד מאוחר יותר? או לא היו מופיעים כלל?
ד. אם התשובה לשאלה ג שלילית - האם קיימים בתובעת גורמי סיכון לליקויים מהם סובלת התובעת בצווארה, בגבה התחתון ובכף ידה הימנית ? אם כן - אנא פרט אותם ואת השפעתם על הופעת כל אחד מהלקויים לעומת השפעת תנאי העבודה.

9. וכך השיב המומחה לשאלות ההבהרה:

וביחס לשאלות ג', ד:

10. הבקשה
להלן טענות ב"כ התובעת, כפי שפורטו בבקשה:
א. המומחה קבע כי הליקויים מהם סובלת התובעת הן בכפות ידיה, הן בגבה והן בצווארה, אינם קשורים לתנאי עבודתה.
ב. המומחה דחה את הקשר הסיבתי בין הליקויים מהם סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה מהסיבה שבין היתר כי אין בעבודה גרימת נזקים בלתי הפיכים בצוואר, בגב התחתון וגם לא בתעלה הקרפאלית, כן במסגרת, תשובותיו לשאלות ההבהרה ציין המומחה כי עבודתה של התובעת הינה עבודה מנואלית שכוללת תנועות בידיים או באצבעות כמו כל עובד אחר בעבודה מנואלית.
ג. מחוות דעתו של המומחה ומתשובותיו לשאלות ההבהרה עולה כי הוא דוגל באסכולה מחמירה כך למשל במסגרת ב"ל (ב"ש) 57638-06-13 ברוריה יפרח נ' המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 23.8.16; פורסם בנבו) נדון מקרה של סייעת בגן ילדים אשר עסקה בעבודה מגוונת אשר כללה גם עבודות של גזירה כשעתיים ביום, עת מונה ד"ר יובל קריגר כמומחה מטעם בית הדין, הוא קבע בתמצית תוך שהוא מפרט ביחס למנגנון פעולות הגזירה כי תנאי עבודתה של התובעת גרמו לליקויים (לרבות זה CTS בשתי ידיים) לפי תורת המיקרוטראומה, המומחה שם נימק קביעתו ביחס למנגנון פעולות הגזירה והנזק שנגרם בכפות ידיה של התובעת לפי תורת המיקרוטראומה, כאשר לדידו של המומחה, מדובר ב"פעולה מאומצת" בשורש כף היד ובאצבעות, ובתנועות חוזרות ונשנות של אצבעות שתי הידיים פעמים רבות ביום ובתנועות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור שורשי שתי כפות הידיים. המומחה אף הפנה ל"חוזר נפגעי עבודה 1412" של הנתבע שם צויינו הנחיות מקצועיות רפואיות; לפיהן תסמונת התעלה הקארפלית אופיינית אצל העוסקים בעבודות בהן קיימות תנועות חוזרות ונשנות של האצבעות, ואלה תואמות את תנאי עבודתה של התובעת החל משנת 1993 ועד היום כמתואר בתשתית העובדתית.
ד. המומחה במקרה שלפנינו ציין כי "אין כל החזקה ממושכת של שורשי כפות הידיים בכיפוף או ישור מכסימלי ואין הפעלת לחץ ישיר ניכר על התעלה הקרפאלית..." בניגוד לאסכולה הרפואית בה דוגל ד"ר קריגר לעיל.
ה. בנוסף, ציין המומחה באשר לעבודתה של התובעת במקרה שלפנינו כי "עבודתה של הגב' ליהוד היא עובדה מנואלית שכוללת פעולות כמו גזירת בדים, הפעלת מכונת תפירה והדבקת קישוטים. תנועות בידיים או באצבעות יהיו כמעט אצל כל עובד בעבודה מנואלית. על הספקטורם הרציף של מאמצים לידיים בעבודה פיזית, נמצאת עבודתה בצד של המאמצים הקלים".
עמדתו זו של המומחה מנוגדת לאמור ע"י ד"ר יפה דיויד במסגרת תיק ב.ל (ב"ש) 18936-01-11 סודוקוב נ' המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 21.10. 13; פורסם בנבו) עת השיב במסגרת שאלות ההבהרה שהופנו אליו (סעף 6 לפסק הדין): כך: "בספר מקיף מאוד על DISORBER & BONE של המחבר REZNIK מצויה טבלה המפרטת את הסיבות להופעת המחלה (הכוונה ל- CTS). מעיון מדוקדק בטבלה זו לא מוזכרת אף סיבה מתאימה לעבודתה. גם המונח PROLONGED & REPETITIVE מתייחס כפי שהסברתי לעבודה מנואלית עם מכשירים רטט והדגש הוא בעיקר על PROLONGED".
במילים אחרות ועפ"י הספר אליו הפנתה ד"ר יפה ניתן להסיק כי יש להכיר במחלת CTS בעבודת מנואלית , בניגוד לאסכולה בה דוגל ד"ר אנג'ל במקרה שלפנינו אשר לשיטתו כל עבודה מנואלית שהיא אינה יכולה לגרום לתסמונת התעלה הקרפאלית בהתקיים שני תנאים הראשון עבודה מנואלית עם מכשירי רטט וכן עבודה ממושכת לאורך זמן, כאשר שני תנאים אלה מתקיימים במקרה שלפנינו, שכן, התובעת עוסקת בין היתר במסגרת עבודתה עם מכונת תפירה אשר הוגדרה על ידי המומחה במסגרת ב.ל (חי') 50532-11-13 מלגרם נ' המוסד לביטוח לאומי [לא פורסם] כמכשיר היוצר רטט על הגפיים העליונות, לצד תקפות עבודתה במשך כ- 16 שנים בתור תופרת. יצויין כי בענין מלגרם ועל אף שפסק הדין לא פורסם, אלא ומההחלטות אשר פורסמו ניתן ללמוד כי התופרת שם הוכרה כמי שסובלת מתסמונת התעלה הקרפאלית בעקבות תנאי עבודתה.
ו. לא זאת אף זאת, המומחה לא הפנה ולא ציין ולו גורם סיכון אחד אצל התובעת שיש בו כדי להצדיק את קביעתו כי תרומת עבודתה היתה פחותה מ- 20% או שיש בו כדי לנתק קשר סיבתי בין תנאי עבדותה לבין התפתחות הליקויים מהם היא סובלת הן בצווארה, הן בגבה תחתון או בכפות ידיה.
ז. בהנחיות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים של כב' נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מיום 26.6.17 (להלן: "ההנחיות") נקבעו הקריטריונים והכללים אשר בהתקיימותם יש הצדקה למינוי מומחה נוסף או לפסילתו של מומחה שמונה מטעם בית הדין ומינוי מומחה אחר במקומו ובמקרה שלפנינו, מתקיים אחד הקריטריונים שכן המומחה דוגל באסכולה רפואית מחמירה יותר, ויהיה זה צודק ונכון במקרה דנא למנות מומחה רפואי נוסף ולקבל השקפה רפואית נוספת.

11. התגובה
במסגרת תגובתו, פירט, ב"כ הנתבע, את הטעמים להתנגדותו לבקשה:
א. אמנם ב"כ התובעת ביצע "מחקר" אודות קביעות קודמות של ד"ר אנג'ל - להלן:" המומחה", בתיקים אחרים, אך בוודאי שאין בכך כדי להוות טעם למינוי מומחה נוסף, ובפרט שב"כ התובעת לא טען כל טענה בעת המינוי וטרם ניתנה חוות הדעת אלא רק כעת.
ב. הכללים בדבר מינוי מומחה אחר נקבעו על ידי נשיא בית הדין הארצי לעבודה, כתוארו אז במסגרת ההנחיות ובהתאם להן, לצורך מינוי מומחה אחר נדרש טעם ממשי לפסילה כמו חריגת המומחה מהעובדות שנקבעו, התנגדות המומחה לאסכולה רפואית שעליה מבוססת פסיקת בית הדין לגבי הפגימה הרל וונטית או פגם אישי שנפל במומחה, אלא שבמקרה שלנו, לא מתקיים אף לא אחד מהטעמים הנ"ל ולכן אין הצדקה למינוי מומחה אחר או נוסף.
ג. בהתאם להלכה הפסוקה, משקל מיוחד יינתן לחוות הדעת שניתנה על ידי מומחה אשר נתמנה על ידי בית הדין, אשר הוא בבחינת ה"אורים ותומים" עבורו בעניינים שברפואה ולכן לא יסטה ממסקנות המומחה אלא מטעמים מיוחדים.
ד. כידוע מינוי מומחה נוסף או אחר הוא חריג שבחריגים, ולא יעלה על הדעת כי בכל מקרה שחוות הדעת אינה נוחה לתובע, ייעתר בית הדין לבקשה למינוי מומחה אחר על מנת שתינתן אפשרות ל"מקצה שיפורים".
ה. המקרה של התובעת הוא מקרה פשוט בו חוות הדעת היא בהירה וחד משמעית ועל פניה אינה מושתתת על הנחה משפטית או עובדתית מוטעית ומכאן שאין כל סיבה כי ביה"ד הנכבד לא יאמצה (ראה דב"ע ל"ז 71-0 אברהם ברג נ' המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, עוקדן הביטחון הסוציאלי, מנחם גולדברג עמ' 134 א').
ו. יש לזכור כי בהתאם לפסיקה: "המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ומופתים מה הם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו ועל העדרו קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאי העבודה" (עב"ל 215/05 מוריס מגירה נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 5.11.06).
ז. לתובעת ניתן יומה בביה"ד ולכן ועל סמך המפורט גם בסיכומי הנתבע, יש לאמץ את חוות דעתו של המומחה ואת תשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו ובהתאם לכך לדחות את התביעה.

12. ההתייחסות
במסגרת התייחסותה הודיעה התובעת כי היא עומדת על בקשתה וזאת מהטעמים שפורטו בה וכן בהינתן כי מעיון בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו עולה כי הוא מבוצר בעמדתו.

13.      המסגרת הנורמטיבית לעניין מינוי מומחה רפואי אחר או נוסף
בהנחיות הנשיא (כתוארו אז) יגאל פליטמן, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מתאריך 14/7/17 נקבעו הקריטריונים למינוי מומחה נוסף:
"16.     ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.
מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.
17.       בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף אם מצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.
18.       מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. על כן, לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים שבגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: נמצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; המומחה מתנגד לאסכולה הרפואית שעליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; נפל פגם אישי במומחה; או טעם אחר שיירשם. מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון. באותם מקרים שבהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה."

            גם במאמרו של כב' הנשיא אדלר, נאמר כי פסילת מומחה הינה צעד חריג, שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום" (סטיב אדלר "מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה" המשפט ב 199). סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת הינן כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין; כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע; כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה; או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן, כמו במקרה בו עזב את הארץ. באשר למצב בו בית הדין מחליט להיוועץ במומחה רפואי נוסף, למרות שלא מצא טעם לפסול את המומחה הרפואי שמונה, נמנו במאמר האמור מספר סיבות, וביניהן כאשר " בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה".

           בדב"ע (ארצי) נ/0-282 המוסד לביטוח לאומי -לרוס, ניתן ביום 20.5.1997, נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית, והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת, אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנדון בבית הדין. באותו פסק דין צוין גם, כי כאשר ענין מסוים לא הובהר די צורכו, עומדת בפני הצדדים ובפני בית הדין האפשרות, להציג לאותו מומחה רפואי שאלות הבהרה. במקרים אחרים צוין, כי מינוי מומחה נוסף מביא בהכרח להתארכות ההליך ואף להוצאות נוספות, ולפיכך יש לנקוט במשורה במינויים מסוג זה, וקיימת גם חובת הנמקה מדוע מונה מומחה נוסף ( עב"ל 421/09 (ארצי) המוסד לביטוח לאומי - בן סימון, ניתן ביום 8.3.2010; עב"ל (ארצי) 11988-08-11 המוסד לביטוח לאומי - מוניס, ניתן ביום 22.11.2012).

14. דיון והכרעה
ראשית יצויין, כי בניגוד לטענת הנתבע בתגובתו, לא עולה מהבקשה כי התובעת "ערכה מחקר" בנוגע לקביעות קודמות של המומחה אלא בדקה קביעות של מומחים אחרים (ד"ר יובל קריגר וד"ר דיויד יפה), במקרים שהיא סברה שהם דומים למקרה שלה.
מעבר לכך ולאחר עיון בחוות דעתו של המומחה, בתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, בבקשה, בתגובה ובהתייחסות וכן בשים בל להנחיות ולפסיקה הרלוונטית, הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום להעתר לבקשה.
חוות דעתו של המומחה ברורה ותשובותיו לשאלות ההבהרה משלימות את מה שהיה חסר בחוות דעתו.
המומחה התייחס לעובדה ש"כאבים ניכרים בגב התחתון רשומים כבר בשנת 1997 (5 שנים לפני עבודתה המתוארת) וכן ציין כי בגילה של התובעת שכיח למצוא ליקויים בצוואר ובגב כפי שנמצאו אצלה וכן ציים כי עישון יכול להשפיע, במידה קלה, על הופעת הליקויים וכי גם תסמונת תעלה קרפאלית מתרחשת בעיקר אצל נשים בגילה של התובעת.
המומחה גם ציין כי צפה בסרטון שהמדגים את עבודתה של התובעת כתופרת שמלות כלה וכי לא מצא שיש שם עדות לפעולות מאמצות שייגרמו נזקים בלתי הפיכים בתעלה הקרפאלית וכי בהתייחס לפעולות שראה אותה עושה, נמצאת עבודתה "בצד של המאמצים הקלים", המומחה גם ציין כי " תנועות שורש כפות הידיים אינו ניכר ודומה לכל עבודה מנואלית קלה" וכי :"אין כאן החזקה ממושכת של שורשי כפות הידיים..ואין הפעלת לחץ ישיר ניכר על התעלה..(פעולות שיכולות לתרום לתסמונת התעלה הקרפאלית).
כן ציין המומחה מה ראה בסרטון בנוגע לפעולות שמבצעת התובעת בגבה ובצווארה ובסופו של דבר מצא :"גם מתאור העבודה וגם מצפייה בסרטון דעתי כי לא ניתן לקבוע בסבירות של 50% קשר סיבתי בין עבודתה למחלות הגב התחתון, מחלת הצוואר ותסמונת התעלה הקרפאלית. מדובר בעבודה מנואלית, אולם בלי לזלזל באף עבודה, לא מדובר בעבודה שגורמת נזקים בלתי הפיכים באזורים הנדונים ".
גם בדיקת פסקי הדין שאיזכרה התובעת בבקשתה העלתה כי אין בהם כדי לבסס את טענתה לפיה אוחז המומחה שאסכולה מחמירה שכן בתיק בל. 18936-01-11 דובר על תופרת בגוטקס, שבעניינה מונו שני מומחים - ד"ר יפה וד"ר שרצר ושניהם לא מצאו קשר סיבתי בין הליקוי בידיה של התובעת לבין עבודתה.
בתיק בל 57638-06-13, דובר על גננת, כאשר אלמנט הגיל אצלה והעובדה שהתסמונת אובחנה בה בגיל צעיר מהגיל שמקובל למצוא אותה אצל נשים אותה, היתה אחד מהשיקולים, בשלהם נראה כי המומחה החליט כי קיים קש"ס בין הליקוי לבין עבודת הגזירה שביצעה, בצורה מרוכזת, כשעה וחצי-שעתיים ביום ומידי יום.
בתיק בל. 50532-11-13, מצא המומחה שמונה שם – ד"ר ברסקין, בין עבודתה של התובעת כתופרת במתפרה, אשר כל שעות עבודתה עבדה על מכונת תפירה רגילה או תעשייתית, לבין הליקוי בכתפה, ומכאן שבוודאי שקביעה זו לא יכולה להועיל לתובעת, גם בשל ההבדל בעבודה שהיא ביצעה לעומת העבודה שביצעה התובעת בתיק הנ"ל וגם בגין מקום הליקוי (שורשי כפות הידיים, גב, צוואר, אל מול כתף - בתובעת שבתיק הנ"ל).

לנוכח האמור לעיל הרינו קובעים כי התובעת לא ביססה את טענתה כאילו המומחה אוחז באסכולה מחמירה מה גם שלא יהיה זה נכון לקבוע כי מומחה מסויים אוחז באסכולה רפואית מחמירה רק בגלל שמומחה אחר, בנסיבות מסויימות, מוצא כי קיים קשר סיבתי בין ליקוי שקיים במבוטחת אחרת, על בסיס מסכת עובדת מסויימות שהונחה לפניו ועל יסוד חומר רפואי שקשור לאותה מבוטחת.

לפיכך והואיל ולא מצאנו, כי התקיימה במקרה שלפנינו אחת הנסיבות המצדיקות מינוי מומחה אחר או נוסף ובשים לב לטעם שמצאנו בטענות ב"כ הנתבע, הרינו מורים על דחיית הבקשה.

15. לכאורה ניתן היה להורות על דחיית תביעתה של התובעת כבר כעת, כפי שביקש הנתבע בסיפא של תגובתו ובסיכומיו, אותם הגיש עוד בטרם הוגשה הבקשה אלא שמטעמי זהירות ניתנת לתובעת שהות עד ליום 6/10/19, להגיש סיכומים שאם לא תעשה כן יורה ביה"ד על דחיית תביעתה ללא צו להוצאות.

16. למעקב ביום 7/10/19.

ניתנה היום, כ"ג באלול תשע"ט,23 בספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.

גב' ויולט חורי
נציגת ציבור (עובדים)

יעקבס אורית,
שופטת בכירה

מר אריה להב
נציג ציבור (מעסיקים)