הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת ב"ל 30928-04-18

לפני:
כב' השופטת הבכירה אורית יעקבס
נציג ציבור(עובדים): מר יונס ג'בארין
נציג ציבור(מעסיקים): מר אריה להב

התובעת:
דורה מלמוד
ע"י ב"כ עו"ד אלי מלול

נגד

הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אבראהים מסארווה

פסק דין

1. תביעתה של התובעת, להכרה בכאבי הגב מהם היא סובלת, לטענתה, כפגיעה בעבודה, בדרך של מיקרוטראומה, נדחתה על ידי הנתבע במסגרת מכתב דחיה מיום 22/10/17.
כנגד תביעה זו הוגשה התביעה שלפנינו.

2. מהלך הדיון -
א. בתאריך 12/2/19, בסיום ישיבת הוכחות ולאחר שהתובעת נחקרה על תצהיר עדותה הראשית, ניסחו הצדדים עובדות מוסכמות ולאחר שעשו כן הודיע הנתבע כי הוא מסכים למינוי מומחה מרפואי מטעם בית הדין וכן ביקש להזמין את תיקה הרפואי של התובעת. התובעת הצטרפה להסכמת הנתבע וביה"ד נתן תוקף של החלטה להסכמותיהם ובהתאם לכך ולאחר שמלוא החומר הרפואי של התובעת, שהזמין הנתבע, התקבל, מינינו, ביום 30/4/19 את ד"ר יפה דיויד (להלן:" המומחה") כמומחה מטעם בית הדין.
ב.        בתאריך 3/6/19, התקבלה חוות דעתו של המומחה והיא הועברה לצדדים.
ג.   בתאריך 2/7/19, הגישה התובעת בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה.
ד. בתאריך 25/7/19 הועברו אל המומחה שאלות הבהרה ובתאריך 18/9/19 התקבלו תשובותיו והן הועברו לצדדים.
ה. ביום 29/9/19 הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף, (להלן:"הבקשה") תחת המומחה.
ו. בתאריך 27/10/19 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה, במסגרתה הסביר מדוע אין להעתר לה.
ז. בתאריך 3/11/19, התייחסה התובעת לתגובת הנתבע.
ח. בתאריך 5/11/19 דחינו את בקשת התובעת למינוי מומחה אחר או נוסף, תוך שקבענו, בסעיף 15 להחלטה זו כך:"לכאורה ניתן היה להורות על דחיית תביעתה של התובעת כבר כעת, כפי שביקש הנתבע בסיפא של תגובתו, אלא שמטעמי זהירות ניתנת לתובעת שהות עד ליום 20/11/19 להגיש סיכומים שאם לא תעשה כן יורה ביה"ד על דחיית תביעתה ללא צו להוצאות".
ט. בתאריך, 1/12/19, לאחר בקשת ארכה שהגישה התובעת ושביה"ד נענה לה, היא הגישה את סיכומיה.
י. בתאריך 5/12/19 הגיש הנתבע את סיכומיו ולכן הגיעה העת להכריע בתביעה.

3.  להלן העובדות המוסכמות, אשר הועברו למומחה:
א. התובעת ילידת 1963.
ב. התובעת עבדה ועדיין עובדת בבית חולים העמק, כאחות חדר ניתוח וזאת משנת 1990.
ג. במסגרת עבודתה משתתפת התובעת בממוצע של 3-4 ניתוחים במהלך יום עבודה רגיל שהינו בן 8 שעות.
ד. התובעת, אשר עיקר עבודתה בחדר הניתוח, עומדת במהלך הניתוחים, לצד רגלי המנותח, ובצידו של המנתח והיא מגישה לו כלי עזר לביצוע הניתוח, כאשר העגלה עם הכלים צמודה אליה מצידה השמאלי בעוד המנתח עומד בצידה הימני, כפי שניתן לראות בתמונות.
ה. בעת הגשת הכלים למנתח, מבצעת התובעת, על פי רוב, תנועה קלה עם פלג גופה העליון, של הטייתו, ימינה ושמאלה, כאשר רגליה נשארות במקום, אך לעיתים, כשהיא נדרשת להגיש למנתח כלים שאינם נמצאים בעגלה הצמודה אליה, היא לוקחת אותם משולחן העזר (המכונה "אילמת") אשר לא נמצא צמוד אליה, אלא במרחק קטן, כפי שרואים בתמונות ואז היא נדרשת להטייה יותר משמעותית של פלג הגוף העליון.

4. להלן השאלות עליהן התבקש המומחה להשיב, במסגרת ההחלטה על מינויו:
א. מהו הליקוי ממנה סובלת התובעת בגבה?
ב. האם ניתן לקשור בין תנאי עבודתה של התובעת, כפי שהם מתוארים בסעיף 5 דלעיל, לבין הליקויים, בדרך של מיקרוטראומה, דהיינו - כל תנועה שביצעה התובעת, לצורך עבודתה, גרמה לנזק זעיר בגבה? נזק אשר לפחות בחלקו היה בלתי הפיך והצטברותם של הנזקים הזעירים האמורים היא שהביאה לליקויים?
ג. אם התשובה לשאלה ב' לעיל שלילית - מהו הגורם לליקויים, ככל שהמומחה יכול לברר?
ד. אם התשובה לשאלה ב' לעיל חיובית - האם ניתן לומר שהשפעת העבודה על הליקויים היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?
ה. אם התשובה לשאלה ד' לעיל חיובית - מהם אותם גורמים אחרים?

5. וכך השיב המומחה:
בהתייחס לשאלה ראשונה:
בהתייחס לשאלה שניה:

ובהתייחס לשאלה השלישית:

6. ואלו שאלות ההבהרה שהועברו למומחה:
א. ציינת בחוות דעתך בתשובה לשאלה א' כי "גב' מלמוד דורה אובחנה כסובלת מכאבי גב תחתון... בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) אשר הדגימה ספונדילוליסטיזיס L4-5, בלט דיסק L3-4 עם בלט דיסק שמאלי, ובדיקת תהודה מגנטית ( MRI) אשר הדגימה דיסק ניווני L2-3 עם בלט דיסק שמאלי, בלט דיסק פוראמינאלי L2-3 עם לחץ על שורש L2 ובלטי דיסק במרווחים L5-4, L3-4 ללא לחץ על אלמנטים אחוריים".
א.1 האם לאור תוצאות בדיקת MRI לעיל נכון הוא לומר במילים אחרות כי התובעת סובלת ממחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות?
א.2 האם לאור הממצאים שנמצאו בבדיקות ה- CT וה- MRI ניתן לומר כי ההגבלה ממנה סובלת התובעת, נגרמו עקב עבודתה ולא מתהליך תחלואתי רגיל?
ב. ציינת בחוות דעתך כך:"עבודה תוך המצאות בתנוחות גוף לא רגילה, כגון התכופפות... הסתובבות בברכיים ישרות... עלולה לגרום לכאבי גב".
ב.1 נא לפרט מדוע לדעתך תנאי עבודתה של התובעת אשר תוארו בהחלטת המינוי כך:"בעת הגשת הכלים למנתח, מבצעת התובעת, עפ"י רוב, תנועה קלה עם פלג גוף גופה העליון, של הטייתו, ימינה ושמאלה, כאשר רגליה נשארות במקום , אך לעיתים, כשהיא נדרשת להגיש למנתח כלים שאינם נמצאים בעגלה הצמודה אליה, היא לוקחת אותם משולחן העזר (המכונה "אילמת" אשר לא נמצא צמוד אליה, אלא המרחק קטן, כפי שרואים בתמונות ואז היא נדרשת להטיה יותר משמעותית של פלג הגוף העליון". (ההדגשות אינן במקור) אינם נופלים בגדר ההיבטים התעסוקתיים לעיל של כאבי גב תחתון? או שאינה עונה על הגדרה של עבודה בעלת אופי נשנה כפיפה וסיבוב? כפי שקבע זאת ד"ר פינקלשטיין במסמך רפואי מיום 25.8.16? נא לפרט.
ב.2 נא לפרט מדוע לא ניתן לקבוע כי תנאי עבודתה של התובעת תרמו למצבה הנוכחי או תרמו להחמרתו, במיוחד והתובעת לא התלוננה על כאבי גב תחתון טרם תחילת העבודה?
ג. ציינת בחוות דעתך בתשובה לשאלה ב' כי "לתובעת גורמי סיכון אישים כולל השמנת יתר", בהמשך בתשובתך לשאלה ג' חזרת וציינת כי "הנני משייך כאבי הגב מהם סובלת התובעת בחלקה להשמנת היתר ממנה סובלת ובחלקה לגורמים קונסטיטוציונים.
ג.1 ממתי אובחנה התובעת כסובלת מהשמנת יתר?
ג.2 מה הכוונה "גורמים קונסטיטוציונים"? נא לפרט על איזה גורמים מדובר.
ג.3 האם קיימים בתובעת גורמי סיכון נוספים מלבד השמנת היתר? נא לפרט ולפרט השפעתם על הופעת הליקוי בגבה לעומת השפעת תנאי העבודה.
ג.4 נא להתייחס לגורמים אחרים הנמצאים בתובעת אשר יש בהם כדי לתרום "תרומה ממשית" יותר מזו של תנאי עבודתה להופעת הליקוי.
ג.5 האם נכון לומר כי כל הליקויים מהם סובלת התובעת בגבה כיום לא היו מתפתחים אלמלא קיימים בתובעת גורמי סיכון להתפתחותם? נא לפרט.
ג.6 אם התשובה לשאלה ג.5 חיובית, נא להתייחס להשפעת העבודה על הופעת הליקוי ביחס לגורמים אחרים?
ד. האם תסכים כי בהעדר עדות לאירוע חבלתי כלשהו, סביר יותר להניח כי אופי עבודתה של התובעת הינו הגורם למחלה הניוונית בגבה של התובעת? אם לא, מדוע לא? נא לפרט.

7. וכך השיב המומחה לשאלות ההבהרה:

8. להלן טענות ב"כ התובעת כפי שמצאו ביטוי בסיכומיו:
א. המומחה שמונה על ידי בית הדין לאחר ישיבת הוכחות ובהתאם להסכמת הצדדים, קבע במסגרת חוות דעתו ובמסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו כי הליקוי ממנו סובלת התובעת אינו קשור לתנאי עבודתה.
ב. המומחה דחה את הקשר הסיבתי בין הליקויים מהם סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה, בין היתר, מהסיבה שאין בעבודה גרימת נזקים בלתי הפיכים בגב התחתון, כמו כן ציין המומחה כי גם לאור היכרותו את אופי עבודת האחות בחדר ניתוח לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובעת ובין כאבי הגב מהם היא סובלת, גם לא בדרך של החמרה.
ג. המומחה ציין, במענה לשאלות ההבהרה, כי "הנני מכיר היטב עבודת האחות בחדר הניתוח וכן על פי כתב המינוי על פי רוב גב' מלמוד מבצעת תנועה קלה של פלג הגוף העליון ורק לעתים נדרשת להטיה יותר משמעותית של פלג הגוף העליון ופעילות זו אינה מהווה להבנתי גורם סיכון לכאבי גב ולשינויים ניווניים בעמוד השדרה...".
ד. ביה"ד בהחלטתו מיום 5/11/19 דחה את בקשת התובעת למינוי מומחה נוסף, וקבע כי לא התקיימה אף לא אחת מן הסיבות המצדיקות פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה אחר, ואף לא מינוי מומחה נוסף.
ה. אלא שאין מקום לקבל את גישתו של המומחה לפיה עבודתה של התובעת מבוצעת על ידי תנועה קלה על פלג גוף העליון ורק לעיתים נדרשת להטיה יותר משמעותית של פלג גופה העליון היות ובעובדות המוסכמות אין כל אזכור כי התנועות ימינה ושמאלה מבוצעות "לעיתים" אלא המילה "לעיתים" מוזכרת בהקשר של חלק מעבודתה בו היא נדרשת להגיש למנתח, כלים, שאינם נמצאים בעגלה הצמודה אליה, לכן ניכר כי המומחה מטעם בית הדין הוסיף נתונים שאינם מוצגים בעובדות המוסכמות.
ו. המומחה ה קבע בחוות דעתו ובשאלות ההבהרה כי "בהתבסס על הכרתי את עבודת האחות בחדר הניתוח וכן בהתבסס על התיאור העובדתי..." וכאן נשאלת השאלה האם המומחה נדרש לתת קביעתו בהתבסס על היכרותו את העבודה בחדר הניתוח? התובעת תטען כי המומחה נדרש לתת חוות דעתו בהתבסס על העובדות המוסכמות בלבד וזאת ללא כל דעה אישית.
ז. בסיס החלטתו של המומחה לא מתוך העובדות המוסכמות אלא מתוך התבססות על הכרה אישית של עבודת האחות בחדר הניתוח שאינה עומדת בקנה אחד עם העובדות המוסכמות מעידה כי לא ניתן להתבסס על חוות דעתו בבואו של בית הדין ליתן החלטה בעניינה של התובעת.
ח. על פי ההלכה הפסוקה, מטרת מינויו של המומחה יועץ הרפואי הינה לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. עוד נקבע בהלכה הפסוקה כי קביעת קיומו או אי קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין.
ט. מסקירת הפסיקה, עולה לעיתים המסקנה המשפטית בדבר קיומו של קשר סיבתי, שונה מזו הרפואית, שכן בית הדין, אשר לו ניתנה סמכות ההכרעה, הוא הרואה את התמונה הכוללת ועשויים לבוא לפניו מקרים, בהם הוא מגיע למסקנה שאינה עולה בקנה אחד עם חוות הדעת של המומחה. המדובר במקרים בהם בית הדין סבור כי בנסיבות הענין מן הבחינה המשפטית המסקנה הינה כי קיים קשר סיבתי, על אף הקביעה הרפואית של המומחה, כי קשר כזה אינו מתקיים, שהרי "יש להיות מודעים לכך שעל אף השימוש במילים זהות, מדברים לעיתים המשפטן והרופא בשפות שונות ובעיקר לענין "הקשר הסיבתי" שבין מצב תחלואתי מסוים לבין אירוע שקדם לו".
י. מכל הסיבות שפורטו לעיל מתבקש בית הדין לדחות את האמור בחוות דעתו של המומחה או למנות מומחה אחר/נוסף או לקבל את התביעה ולקבוע כי שלושת הליקויים מהם סובלת התובעת בגבה התחתון מהווים פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, על כל המשתמע מכך.

9. להלן טענות ב"כ הנתבע כפי שמצאו ביטוי בסיכומיו:
א. הנתבע כבר הגיש את סיכומיו בתיק עוד ביום 2/7/19.
ב. לאחר הגשת הסיכומים הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה רפואי אחר שנדונה ונדחתה ביום 5/11/19.
ג. אין בסיכומי התובעת שהוגשו כעת, אלא חזרה על בקשתה למינוי מומחה אחר/נוסף אשר כאמור, נדחתה.
ד. הנתבע חוזר על האמור בסיכומיו מיום 2/7/19, במסגרתם ציין כי חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, שהם בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, היו ברורים, חד משמעיים ועל פניו אין הצדקה לסטות מהם.
ה. הנתבע גם חוזר על האמור בתגובתו מיום 27/10/19, וכן מפנה להחלטת בית הדין מיום 5/11/19.
ו. כבוד בית הדין מתבקש לקבוע כי ניתן לתובעת יומה, ולהורות על דחיית התביעה.

10. דיון והכרעה
בכל הקשור לבקשתה החוזרת של התובעת למינוי מומחה אחר או נוסף, רלוונטיים הדברים שקבענו בהחלטתנו מיום 5/11/19, אשר למען נוחות הקוראים, נחזור ונציינם גם כעת, אך בשינויים קלים לעיתים ו/או בהוספות מסויימות, וזאת תוך הפניה להנחיות המעודכנות, הן הנחיות כבוד הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מתאריך 10/9/19:
"16.    ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.
17. בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך.
18. בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון.
..."
גם במאמרו של כב' הנשיא אדלר, נאמר כי פסילת מומחה הינה צעד חריג, שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום" (סטיב אדלר "מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה" המשפט ב 199). סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת הינן כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין; כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע; כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה; או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן, כמו במקרה בו עזב את הארץ. באשר למצב בו בית הדין מחליט להיוועץ במומחה רפואי נוסף, למרות שלא מצא טעם לפסול את המומחה הרפואי שמונה, נמנו במאמר האמור מספר סיבות, וביניהן כאשר "בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה".

בדב"ע (ארצי) נ/0-282 המוסד לביטוח לאומי -לרוס, ניתן ביום 20.5.1997, נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית, והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת, אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנדון בבית הדין. באותו פסק דין צוין גם, כי כאשר ענין מסוים לא הובהר די צורכו, עומדת בפני הצדדים ובפני בית הדין האפשרות, להציג לאותו מומחה רפואי שאלות הבהרה. במקרים אחרים צוין, כי מינוי מומחה נוסף מביא בהכרח להתארכות ההליך ואף להוצאות נוספות, ולפיכך יש לנקוט במשורה במינויים מסוג זה, וקיימת גם חובת הנמקה מדוע מונה מומחה נוסף (עב"ל 421/09 (ארצי) המוסד לביטוח לאומי - בן סימון, ניתן ביום 8.3.2010; עב"ל (ארצי) 11988-08-11 המוסד לביטוח לאומי - מוניס, ניתן ביום 22.11.2012).

לאחר עיון בחוות דעתו של המומחה, בתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, בבקשה, בתגובה ובהתייחסות וכן בשים לב להנחיות ולפסיקה הרלוונטית וכן לאחר שעיינו גם בסיכומי הצדדים, לא השתנתה דעתנו כפי שזו מצאה ביטוי בהחלטתנו מיום 5/11/19 - חוות דעתו של המומחה ברורה ותשובותיו לשאלות ההבהרה משלימות את מה שהיה חסר בחוות דעתו.
טענת התובעת כאילו המומחה, התעלם מחלק מהעובדות המוסכמות ותחת זאת הסתמך על הכרתו את עבודת אחות חדר הניתוח על סמך העובדה שהוא משמש כרופא בחדר ניתוח שכזה, אינה נכונה, שהרי בעובדה שהוגדרה כעובדה ה. נקבע כי:"בעת הגשת הכלים למנתח, מבצעת התובעת, על פי רוב, תנועה קלה עם פלג גופה העליון, של הטייתו, ימינה ושמאלה, כאשר רגליה נשארות במקום, אך לעיתים, כשהיא נדרשת להגיש למנתח כלים שאינם נמצאים בעגלה הצמודה אליה, היא לוקחת אותם משולחן העזר (המכונה "אילמת") אשר לא נמצא צמוד אליה, אלא במרחק קטן, כפי שרואים בתמונות ואז היא נדרשת להטייה יותר משמעותית של פלג הגוף העליון" (ההדגשה אינה במקור - א"י) והרי, לעובדה זו, התייחס כבוד המומחה בצורה מפורשת במסגרת 2א ו - 3ב לתשובותיו המפורטות לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, כאשר שי לשים לב כי הפרשנות שניסתה התובעת לתת לעובדה זו במסגרת סיכומיה לא משנה את מה שנרשם בעובדה עצמה.
במסגרת העובדות צויין כי רק לעיתים נדרשת התובעת להטייה יותר משמעותית של פלג גוף עליון, והמומחה, בתשובתו לא סטה מעובדה זו אלא התכתב, איתה נקודתית וחזיתית עת ציין:"אילו היתה נדרשת על בסיס תמידי לביצוע הטיה משמעותית של פלג גוף העליון אז ניתן היה לקבוע כי לעבודת התובעת תרומה לכאבי הגב אך אין אלה פני הדברים" - מדובר כאמור לעיל, במסקנה המתכתבת היטב והמתיישבת עם העובדות המסוכמות אשר ציינו כי רק לעיתים מבצעת התובעת הטיה יותר משמעותית.
במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה, התמודד המומחה גם עם סוגיית ה"גורמים הקונסטיטציונים" עת ציין כי :"כאבי גב תחתון שכיח מאוד באוכלוסיה, לרוב לא ניתן לאתר הגורם ואז משוייכים התלונות לגורמים קונסטיטציונים, גורמים אישיים ואורך החיים שאנחנו מנהלים".
כן ציין המומחה כי "השמנת היתר מהווה גורם סיכון משמעותי לכאבי גב תחתון" - קביעה אשר ביחס אליה לא הראתה התובעת כי קיימת רפואית הסותרת אותה.
העובדה שגם במסגרת חוות דעתו של המומחה וגם במסגרת תשובותיו המפורטות לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, לרבות תשובתו לשאלה האחרונה, במסגרתה ציין גם "בהתבסס על הכרתי את עבודת אחות חדר הניתוח", אינה סותרת את העובדה כי הוא התבסס, כפי שציין בעצמו וכפי שהדבר עלה גם מתשובותיו "על התיאור העובדתי המציין מפורשות כי על פי רוב גב' מלמוד מבצעת תנועה קלה על פלג הגוף העליון ורק לעיתים נדרשת להטיה יותר משמעותית של פלג הגוף העליון" - מדובר כפי שהראנו קודם, בקביעה המבוססת היטב על העובדות הרלוונטיות ולכן אין מקום לקבוע כי המומחה, בחוות דעתו ו/או בתשובותיו לשאלות ההבהרה סטה מהעובדות הנ"ל.
אשר על כן ובשים לב לכך שהיכרותו של המומחה את עבודת אחות חדר הניתוח לא גרמה לו לקבוע ממצאים המתעלמים מהעובדות המוסכמות ו/או להגיע למסקנות בהתבסס על עובדות שחורגות מאותן עובדות מוסכמות, וכן הואיל ולא מצאנו, כי התקיימה, במקרה שלפנינו, אחת הנסיבות המצדיקות מינוי מומחה אחר או נוסף, הרינו קובעים, שוב, שאין מקום למנות מומחה אחר או נוסף בתיק זה וכן הרינו קובעים כי אין סיבה שלא לאמץ את חוות דעתו, הברורה של המומחה וגם אין סיבה לסטות ממנה ו/או לקבוע, בנגוד אליה דעתו כי קיים קשר סיבתי בין הליקויים בגבה התחתון של התובעת לבין עבודתה כאחות חדר ניתוח.

11. סוף דבר - בהתאם לחוות דעתו של המומחה ובהתאם לתשובותיו המפורטות והברורות לשאלות ההבהרה שהפננו אליו וכן בשים לב להלכה הפסוקה בנוגע לאימוץ חוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית הדין , הרינו מורים על דחיית תביעתה של התובעת.

12. אין צו ולהוצאות.

13. ניתן להגיש, לבית הדין הארצי לעבודה, ערעור על פסק דין זה וזאת בתוך 30 יום מיום קבלתו.

ניתן הי ום, י' בכסלו תש"פ, 8 בדצמבר 2019, בהעדר הצדדים.

מר יונס ג'בארין
נציג ציבור (עובדים)

יעקבס אורית,
שופטת בכירה

מר אריה להב
נציג ציבור
(מעסיקים)