הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת ב"ל 26328-03-13

לפני כב' השופטת הבכירה אורית יעקבס
נציג ציבור (עובדים): מר עזמי תחאוח'ו

התובע:
עירן צלר
ע"י ב"כ עו"ד דן גנון
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אברהים מסארווה

החלטה

1. בתאריך 20/3/19 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף, (להלן:"הבקשה") תחת המומחה (השני) אשר מונה על ידי ביה"ד -פרופ' ולטר מרקביץ (להלן:"המומחה").

2. בתאריך 14/4/19 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן:"התגובה"), במסגרתה הסביר מדוע אין להעתר לבקשה.

3. בתאריך 12/5/19 התייחס התובע לתגובת הנתבע (להלן:"ההתייחסות") ולכן הגיעה העת להכריע בבקשה .

4. רקע
א. בבסיס הבקשה עומדת תביעתו של התובע לקבלת דמי פגיעה בגין אירוע שארע לו, לטענתו, ביום 7/5/12.
ב. בתאריך 16/9/14 היתה אמורה להתקיים ישיבת הוכחות בתיק ובמהלכה הגיעו הצדדים להסכמות בדבר מינוי מומחה רפואי.
ג. בהמשך ובהתאם להחלטה זו מונה, על ידי ביה"ד, פרופ' אנדרי קרן, על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה שארע לתובע בעבודתו, ביום 7/5/12 לבין הליקוי שנמצא בליבו וזאת על בסיס המסכת העובדתית כפי שהיא באה לידי ביטוי בתצהירו של התובע (ממנו נמחק סעיף 23) וכן בהינתן כי התובע התגייס לשייטת בשנת 1999 ושירת בה.
ד. בהמשך אף הופנו אל פרופ' קרן שאלות הבהרה ואשר על בסיסן, כמו על בסיס חוות דעתו ולאחר שהצדדים הגישו סיכומים, דחה ביה"ד את התביעה.
ה. התובע ערער על פסק דין זה, לבית הדין הארצי לעבודה(תיק עב"ל 49527-12-15) וביום 27/8/18, נתן ביה"ד הארצי את פסק דינו בערעור זה, פסק דין, מכוחו הוחזר עניינו של התובע לביה"ד כאן.
ו. בתאריך 25/10/18 הגישו הצדדים רשימת עובדות מוסכמות וכן הודיעו (התובע ביום 28/10/18 והנתבע ביום 1/11/18) על רצונם/הסכמתם להרכב חסר (וזאת לאחר שכהונתו של נציג ציבור המעסיקים שהיה חלק מההרכב, ב"גלגול" הראשון של תיק זה, הסתיימה).
ז. בהתאם להסכמות הנ"ל מינה ביה"ד את המומחה.
ח. בתאריך 4/12/18 הוגשה חוות דעתו של המומחה והיא הועברה לצדדים.
ט. בתאריך 9/1/19, לאחר ארכה שהתבקשה וניתנה, הוגשה בקשת התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה.
י. בתאריך 6/2/19, נעתר ביה"ד לבקשה הנ"ל והפנה אל המומחה את שאלות ההבהרה שביקש התובע.
יא. בתאריך 20/2/19, התקבלו בביה"ד, תשובות המומחה לשאלות ההבהרה.
יב. בתאריך 20/3/19, הוגשה הבקשה, כאמור ברישא של החלטה זו.

5. להלן העובדות המוסכמות, אשר הועברו למומחה:
א. התובע נולד ביולי 1977.
ב. התובע הינו מכונאי ציוד מכני הנדסי, עובד במוסך צלר בע"מ, מוסך המתמחה בתיקון ציוד כבד בעיקר - תוצרת וולוו.
ג. כאשר מדובר בתיקונים של ציוד כבד לעבודות עפר, חלק גדול מהתיקונים מבוצעים בשטח, שכן הובלת הציוד הכבד למוסך יקרה ובעלי הציוד הכבד מעדיפים שהתיקון ייעשה בשטח, עד כמה שאפשרי.
ד. ביום 7/5/12 בבוקר נסע התובע למג'דל שמס לתקן מפלסת (מוטור גריידר) תוצרת וולוו.
מדובר היה במפלסת חדשה, שנרכשה כחצי שנה קודם לכן ואשר היו לה תקלות.
בנוסף, היה צורך לטפל טפול שוטף כי היא עבדה כבר 500 שעות (כל 500 שעות יש צורך בטפול שוטף).
התקלה היתה - נזילה של שמן בחלק הקדמי.
ה. בבוקר, כשיצא התובע מהבית הוא הרגיש טוב, רגיל.
ו. התובע הגיע למג'דל שמס, למקום בו היה הכלי - המפלסת, בסביבות השעה 10:00.
ז. תחילה ביצע התובע את הטפול השוטף בכלי ולאחד מכן התחיל לטפל בתקלה.
היה צורך להחליף מפצל שמן - סלקטור, כי היתה נזילה של שמן.
מדובר בתקון ראשון שביצע, כי המפלסת הזו היא המפלסת הראשונה מהסוג שלה בארץ ולא היה לו כל ניסיון בהחלפת הסלקטור.
הסלקטור הזה הוא ייחודי למפלסת וולוו וזאת הפעם הראשונה שהתובע נאלץ לעבוד עליה.
ח. על מנת לפרק את הסלקטור - נכנס התובע מתחת לחלק הקדמי של המפלסת כשהוא שכוב על מיטת מכונאים.
ט. התובע פירק את הסלקטור ולאחר מכן יצא מתחת למפלסת לרכב השירות ושם את הסלקטור ברכב השירות איתו הגיע למקום.
אח"כ לקח את הסלקטור החדש, נשכב על מיטת המכונאים ונכנס מתחת לחלק הקדמי של המפלסת.
התובע הרים את הסלקטור כדי להכניס אותו למקום; כאשר העובד של המפלסת, ג'ולאן סבאג, (שמכונה "גולן") עוזר לתובע במסירת ברגים.
התנאים לחיבור הסלקטור החדש כשהתובע שכוב על מיטת המכונאים לא היו נוחים וצריך היה לבצע מאמץ כדי להחזיק את החלק בגובה ולחברו.
הסלקטור שוקל כ- 20 ק"ג.
י. התובע לא הצליח לחבר את הסלקטור בתנוחה בה שכב, כי החלק לא נכנס למקומו.
יא. התובע החזיק את הסלקטור ביד אחת כשהיא מורמת וביד השנייה קיבל ברגים וניסה לחבר אותו למקומו.
יב. לאחר כ- 10 דקות, כשהוא שכוב על מיטת המכונאים ומחזיק את הסלקטור ביד אחת מורמת, הרגיש התובע שנגמר לו הכוח ביד, הרגיש חולשה ושהחלק נופל לו מהיד ואז הרגיש גם דקירה בגב.
יג. התובע הוריד את הסלקטור לכוון הבטן ושם אותו בצד, יצא מתחת למפלסת, התיישב וגולן הביא לו מים.
יד. בעבודה בניסיונותיו להרכיב את הסלקטור היוותה מאמץ חריג ולא רגיל והתובע התחיל להרגיש רע וכאב בעת ביצוע המאמץ חריג.
טו. לאחר שנח חזר התובע לעבוד, דהיינו, נשכב על מיטת המכונאים ונכנס מתחת למפלסת אבל לא הצליח להרכיב את הסלקטור, כי לא היה לו כח להחזיק את הסלקטור בגובה.
התובע הרים וניסה אבל לא הצליח ולכן החליט לנסות לחבר את הסלקטור מלמעלה, למרות שחש רע מאוד.
היה לו חשוב לבצע את התיקון, כי כלי כבד שאיננו עובד - גורם להפסדים כספיים והמטרה שלו היתה להחזיר את הכלי לעבודה ושלא יהיו הפסדים.
טז. בעזרתו של גולן הרים התובע את הסלקטור וביחד הם השחילו אותו על מוט מרכזי כאשר התובע תומך בו וגולן חיבר את הברגים מלמעלה.
יז. היו גם תקלות נוספות במפלסת ואולם התובע היה תשוש וכאוב ולא יכול היה לתקן אותן בשל מצבו. מדובר בתקלות שלא גרמו להשבתת המפלסת.
יח. התובע חזר לראש פינה למוסך, הרגיש רע חולשה חזקה וכאב בגב. התובע הגיע למוסך בסביבות השעה 15:30- 16:00 ומשם נסע הביתה לנוח.
יט. בערב הרגיש רע מאוד ונסע למרפאת מומחים בצפת. נסע לבדו.
כשהגיע נאמר לו שהרופא לא נמצא ויש מחליף. מאחר והיה תור גדול החליט התובע לא להמתין לבדיקה אצל הרופא המחליף וחזר הביתה לראש פינה.
התובע נח כשעה ואולם הרגשתו הרעה החמירה ולכן נסע לביה"ח בצפת, למיון. שם עשו לו בדיקות, בדיקות דם וא.ק.ג.
ה-א.ק.ג יצא תקין, למיטב זכרונו של התובע.
כ. בינתיים הגיעו הוריו של התובע לביה"ח.
כא. נאמר לתובע שהכל תקין ושהוא הולך הביתה, ואולם כשקם מהמיטה והתחיל להתלבש תקפה אותו חולשה וסחרחורת פעם נוספת. הוא נבדק ע"י רופא ואז החליטו לאשפז אותו בטפול נמרץ.
כב. יצוין כי בשבוע שקדם ל - 7/5/12 היה התובע חולה 4 ימים, היה לו חום גבוה ונזלת. הוא לא פנה לטפול רפואי כאשר היה לו חום ונזלת, אלא נשאר בבית וב- 6/5/12 חזר לעבודה לאחר שהרגיש טוב והחלים.
כג. התובע היה אדם בריא, שירת בשייטת 13, היה שחיין ועד גיל 18 היה בנבחרת ישראל בשחיה.
התובע התגייס לשייטת בשנת 1999 ושירת בה עד סוף שירותו הצבאי ובהמשך, בהיותו במילואים.
כד. יש לציין כי ב 26/7/11 - היה התובע במיון בגלל כאבים בחזה. נעשו לו בדיקות ונמצא שהוא בריא.

6. הבקשה
להלן טענות ב"כ התובע, כפי שפורטו בבקשה:
א. כפי שעולה מחוות הדעת ומתשובותיו לשאלות ההברה, המומחה מניח כי התובע סבל מ-ACS ועל בסיס אותה הנחה הוא קובע כי ל- ACS הייתה השפעה מכרעת בגרימת האוטם אצל התובע.
ב. המומחה מבסס את ההנחה הזו על שני רישומים רפואיים בדבר כאבים יומיים לפני האוטם.
ג. המומחה עצמו מודה בתשובותיו לשאלות ההבהרה כי "במקרה שלפנינו קיים פער בין גרסאות שונות, שנכתבו ע"י אנשי צוות רפואי שונים, בנוגע לקיום או אי קיום של כאבים בחזה בימים שקדמו לביצוע העבודה בחריגה ב-7.5.12".(סעיף .6.1. בעמ' 2 לתשובותיו מיום 13.2.19 ).
ד. בנסיבות בהן קיימת לכאורה סתירה ברישומים הרפואיים עצמם, באופן שבו צוין במקומות אחרים כי הכאבים החלו "שעה לפני פנייתו למיון" (ראה מכתב שחרור מהמלר"ד- צוטט על ידי המומחה בס' 5.2 לחוות דעתו), "היום בערב" (קבלה סיעודית לטיפול נמרץ- צוטט בסע' 10 לחוות דעתו של המומחה; גליון רישום סוציאלי- סע' 11 לחוות הדעת); ובמקום אחר- כאבים שהופיעו "6 שעות לפני פנייתו למיון בזמן שעות עבודה- היה עובד במוסך, הכאבים לוו בחולשה כללית ובחילה". (מכתב שחרור מהמחלקה הקרדיולוגית מיום 13.05.12)- והמומחה "מתעקש" להעדיף גרסה אחת על פני השנייה- יש למנות מומחה נוסף בתיק.
ה. ודוק. לא זו בלבד שהמומחה מעדיף משום מה גרסה אחת על פני השנייה- אלא שהדבר אף עומד בסתירה לתשתית העובדתית המוסכמת שהונחה בפניו, במסגרתה צוין עובדתית כי בשבוע שקדם לאירוע היה התובע חולה 4 ימים, אולם ב-6.5.12 (יום לפני האירוע) הוא חזר לעבודה לאחר שהרגיש טוב והחלים (ראה סעיף 22 לעובדות המוסכמות) וכי בבוקר האירוע, כשיצא התובע מהבית- הוא הרגיש טוב, רגיל (ראה סעיף 5 לעובדות המוסכמות).
ו. לא יתכן שהמומחה יבחר אנמנזה אחת על פני השנייה (ודווקא זו שלכאורה "פחות נוחה" לתובע), קל וחומר- משזו גם אינה מתיישבת עם התשתית העובדתית.
ז. בנסיבות אלו, בשים לב לכך שמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, ולאור הסתירה שבין הגרסה שעליה שם המומחה את כל יהבו לבין גרסאות אחרות רבות- שמצוינות הן בחומר הרפואי והן בעובדות המוסכמות-מתבקש ביה"ד לקבל את הבקשה ולמנות בתיק מומחה רפואי נוסף/ אחר.

7. התגובה
במסגרת תגובתו, פירט, ב"כ הנתבע, את הטעמים להתנגדותו לבקשה ואלו הם :
א. חוות הדעת ברורה, מנומקת, מקיפה, עניינית, ובוודאי שלא לאקונית, כאשר המומחה בוודאי אינו מעדיף גרסה אחת על פני השנייה, וכל שכן לא בוחר אנמנזה אחת על פני השנייה כטענת התובע.
ב. אין פסול בכך שהמומחה ינתח את האנמנזה הרפואית שעומדת בפניו,שהרי זה תפקידו כאשר לעניין המשמעות של אותו ניתוח שהובא, בהרחבה , בחוות הדעת, אין בו כל פסול.
ג. יש לזכור כי מדובר במומחה שני שמונה בתיק, לאחר מספר רב של שאלות הבהרה אשר הופנו על ידי התובע לשני המומחים מטעם בית הדין, כאשר עוד יש לשים לב כי מדובר בשני מומחים ניטרליים שאין להם שום אינטרס בתוצאות התביעה.
ד. המומחה לא סטה מהעובדות כטענת התובע, שהרי ניתוח האנמנזה הרפואית על ידי המומחה אינו סטייה מהעובדות.

8. ההתייחסות
במסגרת התייחסות ב"כ התובע לתגובת הנתבע הוא טען כך:
א. בנוסף למה שנטען בבקשה הרי שבנסיבות המיוחדות של המקרה דנן קיימת סתירה ברישומים הרפואיים עצמם, כאשר בניגוד לטענת הנתבע
המומחה כן מעדיף גרסה אחת על פניה השנייה ולמעשה הוא מתעקש להעדיף גרסה אחת על פני האחרת, כאשר על גרסה זו הוא מבסס את כל חוות דעת, שכן על בסיס אותה גרסה הוא מניח שהתובע סבל לפני האוטם מ- ACS וכי ל- ACS הייתה השפעה מכרעת בגרימת האוטם אצל ו.
לא זו בלבד - "התעקשותו" זו עומדת בסתירה לעובדות המוסכמות שהונחו בפניו.
ב. אם קיימות מספר גרסאות ברישומים הרפואיים- יש להעדיף את זו שלטובת התובע, דהיינו- תומכת בתביעתו, מה גם שהגרסה הזו היא הגרסה שמתיישבת עם העובדות המוסכמות.
ג. לא יתכן שהמומחה יבחר אנמנזה אחת על פני השנייה (ודווקא זו שלכאורה "פחות נוחה" לתובע), קל וחומר- משזו גם אינה מתיישבת עם התשתית העובדתית.
ד. העובדה שמדובר במומחה שני שממונה בתיק זה, לכשעצמה, אין בה כדי לחסום דרכו של התובע בבקשה למינוי מומחה נוסף/ אחר, בנסיבות אלו.
ה. בנסיבות אלו, בשים לב לכך שמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי ולאור הסתירה שבין הגרסה שעליה שם המומחה את כל יהבו לבין גרסאות אחרות רבות- שמצוינות הן בחומר הרפואי והן בעובדות המוסכמות- יש לטענתנו מקום למנות בתיק מומחה רפואי נוסף/אחר.

9. המסגרת הנורמטיבית לעניין מינוי מומחה רפואי אחר או נוסף
בהנחיות הנשיא (כתוארו אז) יגאל פליטמן, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מתאריך 14/7/17 נקבעו הקריטריונים למינוי מומחה נוסף:
"16.     ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.
מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.
17.       בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף אם מצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.
18.       מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. על כן, לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים שבגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: נמצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; המומחה מתנגד לאסכולה הרפואית שעליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; נפל פגם אישי במומחה; או טעם אחר שיירשם. מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון. באותם מקרים שבהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה."
גם במאמרו של כב' הנשיא אדלר, נאמר כי פסילת מומחה הינה צעד חריג, שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום" (סטיב אדלר "מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה" המשפט ב 199). סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת הינן כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין; כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע; כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה; או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן, כמו במקרה בו עזב את הארץ. באשר למצב בו בית הדין מחליט להיוועץ במומחה רפואי נוסף, למרות שלא מצא טעם לפסול את המומחה הרפואי שמונה, נמנו במאמר האמור מספר סיבות, וביניהן כאשר " בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה".

           בדב"ע (ארצי) נ/0-282 המוסד לביטוח לאומי -לרוס, ניתן ביום 20.5.1997, נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית, והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת, אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנדון בבית הדין. באותו פסק דין צוין גם, כי כאשר ענין מסוים לא הובהר די צורכו, עומדת בפני הצדדים ובפני בית הדין האפשרות, להציג לאותו מומחה רפואי שאלות הבהרה. במקרים אחרים צוין, כי מינוי מומחה נוסף מביא בהכרח להתארכות ההליך ואף להוצאות נוספות, ולפיכך יש לנקוט במשורה במינויים מסוג זה, וקיימת גם חובת הנמקה מדוע מונה מומחה נוסף (עב"ל 421/09 (ארצי) המוסד לביטוח לאומי - בן סימון, ניתן ביום 8.3.2010; עב"ל (ארצי) 11988-08-11 המוסד לביטוח לאומי - מוניס, ניתן ביום 22.11.2012).
בפסק הדין שנתן ביה"ד הארצי בקשר לערעור שהגיש התובע כאן (עב"ל 4927-12-15, ניתן ביום 27/8/18), הוא קבע, בין היתר כך:
"קריאת חוות דעתו של המומחה בשלמותה מעלה, כאמור, שאלה בדבר השלכת המאמץ החריג בעבודת המערער על עיתוי הופעת האוטם. כפי שפורט לעיל, במסגרת קדם הערעור הועברו למומחה שאלות הבהרה במסגרתן נשאל בין היתר האם "סביר יותר להניח שהאוטם היה מתרחש במועד בו אירע גם אלמלא האירוע החריג או שאלמלא האירוע החריג מועד התרחשותו היה נדחה למועד מאוחר יותר? האם סביר יותר שמועד התרחשותו היה נדחה בשבועות, או שסביר יותר שמועד התרחשותו היה נדחה בשעות?". ואולם תשובת המומחה, שהובאה לעיל (ראו שאלה ג' לשאלות ההבהרה במסגרת הערעור) לא סיפקה מענה לכך, ולמעשה היא מתעלמת מהשאלה, כך שבית הדין נותר ללא מענה מספק בכל הקשור להשפעת האירוע החריג על עיתוי האוטם - קרי, האם האוטם הוחש בפרק זמן משמעותי (למשל שבועות) בגלל האירוע החריג אם לאו.
קושי נוסף שהועלה על ידי המערער מתייחס לעצם הענקת מלוא כובד המשקל לחלק מהאנמנזה מיום האשפוז, לפיו המערער הרגיש כאבים לוחצים בבית החזה ביומיים שקדמו לאשפוז, הגם שקיימות סתירות באנמנזות השונות לגבי מועד תחילת הכאבים והגם שבאותה אנמנזה ממש נכתב שהכאבים החלו כשש שעות לפני פניית המערער למיון, במהלך עבודתו - תיעוד המתיישב עם גרסתו ועם העובדות המוסכמות על הצדדים כפי שנמסרו למומחה. עוד נטען כי המומחה ייחס משקל רב גם לאנמנזה שלפיה המערער התלונן על תחושת שריפה בגרון בעת מאמץ גופני בימים שקדמו לאשפוזו, כאשר אין מחלוקת שהמערער סבל בימים אלה מחום גבוה, נזלת ושיעול. המומחה התבקש להתייחס לקשיים אלו במסגרת שאלת ההבהרה ב' שהועברה אליו בבית דין זה, אך לפי הנטען לא השיב עליהם במידה מספקת. בהקשר זה יש ממש בטענת המערער כי תשובתו של פרופ' קרן לשאלת ההבהרה ב' אינה נותנת מענה מלא ומפורט לנושאים אליהם התבקש להתייחס, אך קיים גם קושי בהתנערותו של המערער מהרישום הרפואי בדבר כאבים בחזה ביומיים שקדמו לאשפוז כאשר הסכים במפורש שהתשתית העובדתית המוסכמת לא תכלול את סעיף 23 לתצהירו (במסגרתו התייחס לרישום רפואי זה וכפר בו).
אשר לחומר הרפואי הנוסף שהועבר לפרופ' קרן במסגרת בית דין זה - גם אם יש בו כדי לשנות את קביעתו המקורית של המומחה לפיה המערער "סבל ממחלה קשה ומשמעותית בשניים משלושת העורקים העיקריים של הלב" - פרופ' קרן הסביר באופן ממצה וברור מדוע אין בעובדה זו כדי לשנות ממסקנתו, שכן השוני בפענוח הצנתור אינו מתייחס לעורק בו אירע האוטם. הנושאים המפורטים בסעיף זה אינם מצדיקים לפיכך, לטעמנו, מינויו של מומחה נוסף, אך די באמור בסעיף 21 לעיל כדי להצדיק את מינויו.
הכלל ביחס למינוי מומחים רפואיים הוא כי על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. עם זאת, בהתאם להנחיות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מיום 26.6.17, בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף אם "מצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".
גם הפסיקה הכירה בצורך למנות מומחה נוסף בנסיבות שבהן מצא בית הדין כי לאחר עיון בחוות הדעת ושאלות ההבהרה נותרו ספקות, וכי הדבר דרוש לצורך בירורה הממצה של הסוגיה הרפואית. לדעתנו נופל ענייננו לגדר המקרים שבהם חוות הדעת של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה אינן נותנות מענה מספק לשאלות החיוניות להכרעה, שכן נותרו כאמור ספקות בנקודה משמעותית ובירורם לא בא לכדי מיצוי...".

10. דיון והכרעה
במסגרת חוות דעתו של המומחה הוא השיב, כך, במענה לשאלה הראשונה שהפנה אליו בית הדין:"מה הליקוי או המחלה שאובחנו בתובע לאחר האירוע מיום 7/5/12 (להלן:"האירוע")?

וכך הוא השיב, בהתייחס לשאלה השניה והשלישית שהופנו אליו:
ב. האם לדעת המומחה, קיים קשר סיבתי בין האירוע כפי שתואר בתצהירו של התובע, לבין הליקוי שאובחן בליבו?
ג. תשומת לב המומחה, מופנית לכך, כי סמיכות הזמנים בין האירוע בעבודה, לבין הופעת האוטם, היא מן הסממנים מהם ניתן להסיק על קיומו של קשר סיבתי, בין אירועי העבודה לבין האוטם –

כאשר לסיכום תשובות אלו, כתב המומחה:

במענה לשאלה החמישית שהפנה ביה"ד אל המומחה - אם התשובה לשאלה 4(ב) חיובית - האם השפעת האירוע על הופעת הליקוי, במועד בו הופיע, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים האחרים? , השיב המומחה:

ואלו שאלות ההבהרה עליהן התבקש להשיב המומחה:
1.       בסעיף 15.4.4 לחוות דעתך אתה מציין, בכל הנוגע למועד הופעת האוטם, כדלקמן:"התלונות, בזמן העבודה, כפי שהן מפורטות בהחלטת בית הדין אינן ספציפיות להופעת אוטם בשריר הלב. התובע ביצע עבודה קשה וחריגה, בתנוחה לא נוחה.
עבודה מסוג זה יכולה לגרום לחולשה, להרגשה רעה וכאב ללא קשר להתפתחות של אוטם בשריר הלב.
מנגד, אוטם בשריר הלב יכול להתחיל עם תלונות דומות"
ולאחר מכן בסעיף 15.4.6 לחוות הדעת אתה קובע כי " נראה שהזמן הסביר ביותר להופעת האוטם הינו... בין 17:00-20:00, כלומר מספר שעות לאחר ביצוע העבודה ברמת הגולן."
א. תשומת לבך לכך שהעבודה שביצע התובע הייתה מאמץ חריג ולא רגיל (ראה סעיף יד לעובדות המוסכמות שהונחו בפניך).
ב. בסעיף 3 לחוות דעתך, ציינת בהקשר זה רק כי "התובע התחיל להרגיש רע וכאב בעת ביצוע המאמץ החריג".
אנא תשומת לבך כי עובדה מוסכמת בתיק זה היא, כי תוך כדי העבודה המאומצת "הרגיש התובע שנגמר לו הכוח ביד, הרגיש חולשה ושהחלק נופל לו מהיד ואז הרגיש גם דקירה בגב." ראה סעיף יב לעובדות המוסכמות שהונחו בפניך.
ג. בנוסף, כפי שגם אתה מציין בסע' 15.4.4, "התובע הרגיש מספיק רע לאחר העבודה כדי לפנות בשעה 15:30-16:00 למרפאת מומחים בצפת, שם לא התקבל."
ד. כמו כן עובדה נוספת שאינה במחלוקת היא, כי התובע היה "אדם בריא, שירת בשייטת 13, היה שחיין ועד גיל 18 היה בנבחרת ישראל בשחייה."
השאלות בעניין זה:
1.1 האם נכון שהדקירה בגב בזמן ביצוע המאמץ החריג מעידה על תחילת האוטם בשריר הלב?
1.2 האם נכון שכאב גב יכול להצביע על תחילת אוטם בשריר הלב?
1.3 האם בהינתן כל הנתונים שצוינו לעיל, נכון יהא לומר כי קביעה/הנחה, לפיה מועד הופעת האוטם היה ממש תוך כדי האירוע החריג או לכל הפחות ממש בסמוך לו- הינה סבירה יותר מקביעה/הנחה לפיה מועד הופעת האוטם היה בין השעות 17:00-20:00?
2. בסעיף 16.5.4 לחוות דעתך אתה מציין כי "התלונות המפורטות בסע' 6.3+6.6 ע"י שני רופאים שונים, בזמן אמת, מחשידות מאוד שהחולה סבל מאירוע כלילי חריף בימים שקדמו לאירוע בעבודה."
אנא תשומת לבך לכך שבאותה אנמנזה בדיוק נרשם כי הכאבים החלו כשש שעות לפני פניית התובע לבית החולים "בזמן שעות עבודה" ובמקום אחר נרשם כי הכאבים החלו 3-4 שעות לפני פנייתו למיון, "בזמן שעות העבודה."
כמו כן תשומת לבך לכך שנתון עובדתי בתיק הוא, כי כשהתובע יצא מביתו בבוקר האירוע- הוא הרגיש טוב, כרגיל.
השאלות בעניין זה:
2.1. האם נכון כי הקביעה שלך כי התובע סבל מ- ACS ( acute coronary syndrome) מבוססת אך ורק על הרישום הנ"ל בדבר כאבים יומיים לפני האירוע?
2.2. בנסיבות בהן הרישום הנ"ל בדבר כאבים יומיים לפני האירוע החריג עומד בסתירה הן לרישום בדבר הופעת הכאבים בזמן עבודה והן לעובדות המוסכמות בתיק- האם נכון יהא לומר שבהחלט יתכן כי הרישום בדבר הכאבים יומיים לפני האירוע הינו טעות? או לכל הפחות- יש לתת לו משקל נמוך ביחס לשאר הרישומים והעובדות שהוכחו בתיק, מהן עולה תמונה אחרת לחלוטין?
3. בסעיף 17.5 אתה קובע כי "לא מן הנמנע שהעבודה החריגה זירזה את הופעת האוטם. ללא העבודה החריגה, יתכן והאוטם היה מתפתח מאוחר יותר..."
בהנחה שאכן התובע סבל מ-ACS לפני האירוע החריג:
3.1. האם נכון שאפשר לומר כי אלמלא האירוע החריג, בהחלט סביר שהאוטם היה נדחה גם בשבועות (ולא רק בשעות או בימים כקביעתך)?
3.2. האם נכון שלא כל אדם שסובל מ- ACS ילקה באוטם בשריר הלב?
4. האם נכון שקיימת סמיכות זמנים בין מועד הופעם האוטם בשריר הלב לבין המאמץ החריג בעבודתו של התובע?
5. האם נכון שהאירוע החריג בעבודתו של התובע היווה את "הקש ששבר את גב הנמל" וגרם לאוטם בשריר הלב?

וכך השיב, כבוד המומחה, על שאלות אלו:
לענין שאלה 1.1 : "האם נכון שהדקירה בגב בזמן ביצוע המאמץ החריג מעידה על תחילת האוטם בשריר הלב "
התשובה:"לא ניתן לקבוע זאת. האפשרות קיימת. כמו כן קיימת האפשרות שכאבי הגב נבעו אך ורק מהעבודה הקשה שבוצעה בתנוחה לא נכונה".
לענין שאלה 1.2: "האם נכון שכאב גב יכול להצביע על תהילת אוטם בש ריר הלב?"
התשובה:"כן".
לענין שאלה 1.3:" "האם בהינתן כל הנתונים שצוינו לעיל, נכון יהא לומר כי קביעה/הנ חה, לפיה מועד הופעת האוטם היה ממש תוך כדי האירוע החריג או לפחות ממש בסמוך לו - הינה סבירה יותר מקביעה/הנחה לפי מועד הופעת האוטם היה בין השעות 17:00-20:00?"
התשובה:"לא. ראו סעיף 15.4 של חוות דעתי המקורית, ובמיוחד סעיף 15.4.6.
לענין שאלה 2.1 ; "האם נכון כי הקביעה שלך כי התובע סבל מ - ACS .. מבוססת אך ו רק על הרישום הנ"ל בדבר כאבים יומיים לפני האירוע"
התשובה:"כן".
לענין שאלה 2.2 : "בנסיבות בהן הרישום הנ"ל בדבר כאבים יומיים לפני האירוע החריג עומד בסתירה הן לרישום בדבר הופעת הכאבים בזמן עבודה והן לעובדות המוסכמות בתיק - האם נכון יהא לומר שבהחלט יתכן כי הרישום בדבר הכאבים יומיים לפני האירוע הינו טעות או לכל הפחות - יש לתת לו משקל נמוך ביחס לשאר הרישומים והעובדות שהוכחו בתיק, מהן עולה תמונה אחרת לחלוטין?"
והתשובה:"6.1 במקרה שלפנינו קיים פער בין גירסאות שונות, שנכתבו ע"י אנשי צוות רפואי שונים, בנוגע לקיום או אי-קיום של כאבים בחזה בימים שקדמו לביצוע העבודה החריגה ב 07.05.12-
6.2 . טיפלתי בחולים הסובלים מאוטם בשריר הלב במשך 42 שנה, בתפקידים שונים. למדתי להכיר מה עובר בראש (וביד הכותבת) של הרופא המקבל חולה בחדר המיון למדתי איזה משקל לתת לכתוב ע"י רופאים שתים.
6.3 . הכתוב בשחרור המלר"ד
הרופא הראשון שבדק את התובע במלר"ד בית החולים בצפת ב 07.05.12- כתב שהכאבים בקדמת החזה התחילו "כשעה לפני פנייתו למיון". רופא זה אינו מזכיר קיום של כאבים בימים שקדמו לאשפוז (סעיף 5.1 של חוות הדעת המקורית).
6.4 . הכתוב בקבלה במחלקה הקרדיולוגית
6.4.1 . הרופא התורן במחלקה הקרדיולוגית שקיבל את החולה בסביבות חצות כתב שני פרקים שונים (סעיף 6 של חוות הדעת המקורית).
6.4.2 . תחת "תלונה עיקרית" העתיק את הכתוב בשחרור מהמלר"ד.
6.4.3 . תחת "מחלה נוכחית" כתב מהלך שונה, מפורט יותר, אמין בעיניי. הרופא כותב שהכאבים בחזה שסימנו תחילת האוטם התחילו "בשעות הערב". הרופא מציין
בבירור נוכחות של כאבים לוחצים בחזה שבאים והולכים לסירוגין ביומיים שקדמו
לאשפוז (סעיף 6.3 של חוות הדעת המקורית - הדגש הוא שלי). ודאי ששמע פרטים
אלה מפיו של החולה ובזמן אמת.(ההדגשות אינן במקור. א"י)
6.5. הביקור של מנהל המחלקה ב 08.05.12-
פרופ' מרמור כנראה רק התעניין בצורך בצנתור ולא בזמן הופעת הכאבים (סעיף 6.5 של חוות הדעת המקורית).
הרופא שבדק את החולה בשעה 09:00 (ב - 08.05.12 ) לקח אנמנזה מעמיקה יותר. הוא שם לב לנ וכחות של מחלה בקרום הלב באשפוז מלפני 16 שנה. כנראה תהה האם יכול להיות קשר בין המחלה בקרום הלב מלפני 16 שנה והאשפוז הנוכחי (קשר שלא היה),- סימן בעיניי שמדובר ברופא אמין. גם רופא זה מציין תלונות המתאימות ל-ACS שקדמו לאשפוז (סעיף 6.6 של חוות דעתי המקורית) (ההדגשה אינה במקור. א"י).
סיכום: הכתוב בסעיפים 6.3 ו- 6.6 של חוות הדעת המקורית בנוגע לקיום של תלונות ממקור לבבי בימים שקדמו לאשפוז אמין עלי. (ההדגשה אינה במקור. א"י) .
לענין שאלה 3.1: "בהנחה שאכן התובע סבל מ- ACS לפני האירוע החריג האם נכון שאפשר לומר כי אלמלא האירוע החריג, בהחלט סביר שהאוטם היה נדחה גם בשעות (ולא רק בשעות או בימים כ קביעתך)?".
והתשובה:"כפי שציינתי בסעיף 17.5 של חוות הדעת המקורית "ללא העבודה החריגה, יתכן והאוטם היה מתפתח מאוחר יותר (מספר שעות או ימים)".
לענין שאלה 3.2: "בהנחה שאכן התובע סבל מ- ACS לפני האירוע החריג הא ם נכון שלא כל אדם שסובל מ- ACS ילקה באוטם ש ריר הלב?"
התשובה:"כן".
לענין שאלה 4 :"האם נכון שקיימת סמיכות זמנים בין מועד הופעת האוטם בשריר הלב לבין המאמץ החריג בעבודתו של התובע?"
והתשובה:"9.1 . המושג "סמיכות זמנים" פתוח לפרשנות.
9.2 . במסגרת קיום קשר סיבתי אפשרי בין דחק גופני חריג ובין הופעת אוטם בשריר הלב, פירוש של "סמיכות זמנים" הינו הופעת האוטם בזמן, או עד שעה-שעתיים מסיום העבודה החריגה.
במקרה שלפנינו, נראה שהאוטם הופיע מספר שעות לאחר ביצוע של העבודה החריגה (ראו סעיף 15.4.6 של חוות הדעת המקורית). אציין שהופעת אוטם מספר שעות לאחר עבודה חריגה אינה שוללת בהכרח קשר סיבתי; יש להתחשב בכל היבטי המקרה".
לענין שאלה 5:"האם נכון שהאירוע החריג בעבודתו של התובע היווה את "הקש ששבר את גב הגמל" וגרם לאוטם בשריר הלב?"
התשובה:"לא. כפי שציינתי בסעיף 17.4 , "להערכתי, ל- ACS השפעה מכרעת בגרימת האוטם. ללא התפתחות ה-ACS . ביומיים שקדמו לאירוע בעבודה, העבודה החריגה שביצע הנ"ל ב - 07.05.12 לא הייתה גורמת לאוטם".

הנה כי כן, בחינה של מקיפה של האמור בחוות דעתו של המומחה ושל תשובותיו המפורטות לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, מצביעה על כך שהמומחה התמודד בצורה עניינית ומקיפה עם כל שנדרש, לא התחמק מלהשיב על אף שאלה, הבהיר היטב מדוע, על אף מוסכמה ה' ("בבוקר כשיצא התובע מהבית הוא הרגיש טוב, כרגיל") הוא מעדיף את הרישום בדבר כאבים יומיים לפני האירוע החריג על פני הרישום בדבר הופעת הכאבים בזמן העבודה (כאשר גם אל כאבים אלו התייחס בצורה עניינית ומקיפה) , הוא אף הסביר במפורט ובמנומק מדוע רישום זה (של הופעת הכאבים יומיים לפני האירוע) איננו "טעות" וכן הסביר מדוע דוקא לרישום זה מצא שיש ליתן את המשקל הגבוה יותר ולא לרישומים האחרים המתיישבים לכאורה עם העובדה/ות שנקבעו בתיק.
משעשה כן, לא ניתן לטעון כנגדו את אשר קבע כבוד ביה"ד הארצי ביחס למומחה הראשון שמונה בתיק (פרופ' אנדריי קרן) , אשר בהקשר זה קבע:" קושי נוסף שהועלה על ידי המערער מתייחס לעצם הענקת מלוא כובד המשקל לחלק מהאנמנזה מיום האשפוז, לפיו המערער הרגיש כאבים לוחצים בבית החזה ביומיים שקדמו לאשפוז, הגם שקיימות סתירות באנמנזות השונות לגבי מועד תחילת הכאבים והגם שבאותה אנמנזה ממש נכתב שהכאבים החלו כשש שעות לפני פניית המערער למיון, במהלך עבודתו - תיעוד המתיישב עם גרסתו ועם העובדות המוסכמות על הצדדים כפי שנמסרו למומחה. עוד נטען כי המומחה ייחס משקל רב גם לאנמנזה שלפיה המערער התלונן על תחושת שריפה בגרון בעת מאמץ גופני בימים שקדמו לאשפוזו, כאשר אין מחלוקת שהמערער סבל בימים אלה מחום גבוה, נזלת ושיעול. המומחה התבקש להתייחס לקשיים אלו במסגרת שאלת ההבהרה ב' שהועברה אליו בבית דין זה, אך לפי הנטען לא השיב עליהם במידה מספקת. בהקשר זה יש ממש בטענת המערער כי תשובתו של פרופ' קרן לשאלת ההבהרה ב' אינה נותנת מענה מלא ומפורט לנושאים אליהם התבקש להתייחס, אך קיים גם קושי בהתנערותו של המערער מהרישום הרפואי בדבר כאבים בחזה ביומיים שקדמו לאשפוז כאשר הסכים במפורש שהתשתית העובדתית המוסכמת לא תכלול את סעיף 23 לתצהירו (במסגרתו התייחס לרישום רפואי זה וכפר בו).
בנקודה זו ולמניעת אי בהירות נציין כי גם מה שכתב כבוד המומחה ביחס ל"סמיכות הזמנים", אינה יכולה להוות סיבה למינוי מומחה אחר ו/או נוסף ואף לא לפסילת חוות דעתו, שכן גם אם תעלה טענה כאילו גישתו של המומחה, בענין זה, עת כתב: " במסגרת קיום קשר סיבתי אפשרי בין דחק גופני חריג ובין הופעת אוטם בשריר הלב, פירוש של "סמיכות זמנים" הינו הופעת האוטם בזמן, או עד שעה-שעתיים מסיום העבודה החריגה", הינה גישה מחמירה יותר מאשר נקבע בעב" 1198/01 יעל רזיאל- המוסד לביטוח לאומי, הרי שהמומחה לא הסתפק באמירתו הנ"ל שכן הוא הוסיף וציין כי : "במקרה שלפנינו, נראה שהאוטם הופיע מספר שעות לאחר ביצוע של העבודה החריגה (ראו סעיף 15.4.6 של חוות הדעת המקורית). אציין שהופעת אוטם מספר שעות לאחר עבודה חריגה אינה שוללת בהכרח קשר סיבתי; יש להתחשב בכל היבטי המקרה" - כלומר לא בגלל שהאוטם הופיע אצל התובע "מספר שעות לאחר ביצוע העבודה החריגה",קבע המומחה את שקבע ולכן גם לא מתקיים החריג של אסכולה מחמירה המצדיק, מינוי מומחה נוסף.
כפי שעולה מתשובות המומחה, הוא לא התעלם מאף שאלה אלא התמודד עם כל אחת ואחת מהן, כאשר בסופו של דבר, ציין באופן חד משמעי, במענה לשאלה "האם נכון שהאירוע החריג בעבודתו של התובע היווה את "הקש ששבר את גב הגמל" וגרם לאוטם בשריר הלב?" - "לא. כפי שציינתי בסעיף 17.4 , "להערכתי, ל- ACS השפעה מכרעת בגרימת האוטם. ללא התפתחות ה-ACS . ביומיים שקדמו לאירוע בעבודה, העבודה החריגה שביצע הנ"ל ב - 07.05.12 לא הייתה גורמת לאוטם".

11. לסיכום
לנוכח האמור מלעיל והואיל ומצאנו בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, התמודדות מקיפה ומלאה עם כל שנדרש לו וכן הואיל ולא מצאנו כי התקיימו נסיבות המצדיקות מינוי מומחה רפואי נוסף או אחר על פרופ' ולטר (כשהכוונה למינוי מומחה שלישי בתיק), הרינו מורים על דחיית הבקשה.

12. הצדדים יוכלו להגיש סיכומים בתוך 14 יום מהיום שאם לא יעשו כן, יורה ביה"ד על דחיית התביעה וזאת על בסיס חוות דעתו המפורטת של המומחה וכן על בסיס תשובותיו המלאות לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, כפי שהדבר מצא ביטוי בהחלטתנו זו.

13. למעקב ביום 4/6/19.

ניתנה היום,י"ד באייר תשע"ט,19 במאי 2019, בהעדר הצדדים.

יעקבס אורית,
שופטת בכירה

מר עזמי תחאוח'ו
נציג ציבור(עובדים)