הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת ב"ל 25364-06-18

לפני:

כב' השופטת הבכירה אורית יעקבס

המערערת:
ויויאן אסולין
ע"י ב"כ: עו"ד אריאל גולן
-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מחמד גאנם

פסק דין

1.        לפניי ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 אשר חל בענייננו מכח הוראות סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, תשס"ז-2007. הערעור הינו כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 23.4.2018 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה כי המערערת אינה חולה במחלת הפוליו.

2. רקע והשתלשלות העניינים
         ביום 9.10.2013 קבעה ועדה רפואית לעררים כי המערערת אינה חולה במחלת הפוליו. המערערת הגישה ערעור על החלטה זו במסגרת תיק ב"ל 40151-12-13 ו ביום 19.2.2015 ניתן פסק דין בערעור על ידי כב' השופט (בתוארו אז) מירון שוורץ אשר קבע כי עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית באותו הרכב, על מנת שתפעל בהתאם להוראות אשר פורטו בפסק הדין.
בעקבות פסק הדין התכנסה ועדה רפואית לעררים ביום 2.9.2015, כאשר על קביעתה כי המערערת אינה חולה במחלת הפוליו, ה יא הגישה ערעור, אשר נדון במסגרת תיק ב"ל 55194-11-15, בו ניתן, ביום 2.5.2016, ניתן פסק דין בערעור על ידי כב' השופט טל גולן ואשר בו נקבע כי עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, אשר תתכנס בהרכב חדש, זאת מאחר והוועדה מיום 2.5.2016 לא מילאה אחר הנחיות פסק הדין מיום 19.2.2015.
הוועדה, בהרכב חדש, התכנסה לראשונה ביום 31.8.2016. המערערת ובא כוחה פירטו בפני הוועדה את פרטי הליקויים כמפורט בסעיף 3 לפרוטוקול. הוועדה פירטה, במסגרת סעיף 5מ לפרוטוקול, את המסמכים ואת חוות הדעת הרפואיות אשר עמדו לפניה וכן פירטה, בסעיף 6 לפרוטוקול את ממצאי בדיקתה , כאשר במסגרת סעי ף הדיון בממצאים , קבעה כך:
"דיון: "1) אין סימנים פרמודלים 2) אין סימנים של פגיעה שורשית פעילה כעת 3) יש הפרעה תחושתית לאורך רגל שמאל בצורה לא אנטומית אך הפרעת תחושתית לא מתאימה למחלת הפוליו
4) אין לזהות דלדול שרירי שוקיים וירכיים 5) אין צלקות ניתוחיות משמאל והצלקת מימין אינה תואמת לניתוח בגיד אכילס או ניתוח בקרסול לקיבוע
6) אין היפוטוניה ממצא רגיל אצל חולי פוליו מחלה כרונית עם דנרבציה.
7) הועדה מתקשה לראות קשר סיבתי בין הממצאים ע"ש מותני לבעיה הנוירולוגית הנטענת 8) החולשה בכיפוף גבי של כף רגל שמאל יכולה להיות משנית לפגיעה בשורש L 4 5 או לפגיעה ב ... הקדמי או לפגיעה בעצב הפרוניאלי
ב EMG מ 8/1/12 רדיוקולופתיה S1 L5 9) חולשת החזרי עקב כמעט 0 דו"צ יכול להיות משני לפגיעה שורשית בעיקר S1 או פוינורופתיה או סכרתית או הידסופתיה
לשם סיכום הדיון הוועדה מבקשת לבצע EMG גפיים תחתונות כולל הולכות עצביות תחושתיות ומוטוריות ובעיקר מכוון לשורשים L4 L5 S1 וגם לעצבים הפרומיאלים המשותפים...דו"צ. וגם EMG... כולל הולכות עצביות עמ' לשלול פולינורופתיה. בדיקה זו תבוצע במוסד אקדמי כדוגמאת ביח' מרכזי.
הועדה תציין בהמשך המסמכים הרפואיים שהומצאו על ידי בכ של התובעת ואלו שנמצאים בתיק".
(יש לציין כי הציטוטים דלעיל, שהובאו מפרוטוקול הוועדה וכן אלו אשר יובאו בהמשך, הובאו כפי שהם, על טעויות הכתיב ו/או ההדפסה אשר נפלו בהם, ככל ונפלו וככל שלא הובן כתב היד, סומן -"..." א"י ).
ביום 18.1.2017 התכנסה הוועדה שנית, ובפרוטוקול הוועדה צוין כך:
"הוועדה מתאריך 31.8.16 עצרה דיון וביקשה שיבוצעו בדיקות EMG במוסד אקדמי מרכזי כגון: איכילוב, וולפסון, תל השומר.
הבדיקה שהומצאה בוצעה בבית החולים הלל שאינו עונה לבקשת הוועדה הספציפית ולפיכך הוועדה עוצרת בשנית הדיון ומבקשת לשלוח את התובעת לבדיקת EMG אשר תהיה חתומה (פענוח ע"י דר דבי רון בבית חולים וולפסון/ פרופ' דרורי באיכילוב/ דר אמיר דורי בבית חולים תל השומר).
בבדיקה יש להתייחס לממצאים האם מתאימים לפגיעה ספציפית בנוירון המוטורי התחתון בצורה כרונית".
ביום 17.4.2018 התכנסה הוועדה בשלישית. בפרוטוקול צוין כי עמדה לפני הוועדה בדיקת EMG מיום 7.11.2017 . וכך נרשם ע"י הוועדה:
"בהמשך לדיונים קודמים מ - 31.8.16 ו- 18.1.17 ולפסק דין מיום 2.5.16, הוועדה עיינה בבדיקת EMG מ 7.11.17 שבוצעה אכן במוסד אקדמי בבי"ח איכילוב ע"י פרופ' דרורי, סוכם כפגיעה שורשית דו"צ כרונית L4-5 מימים L5 משמאל.
הוועדה מפנה למסקנות הוועדה בישיבות הקודמות שם קיימים מספר רב של פרמטרים שם מונה הוועדה לפי התרשמותה הקלינית מדוע הממצאים אינם מתאימים לפוליו. הוועדה סברה שמדובר כנראה בגירוי שורשי ממקור ע"ש מותני. בבדיקת ה – EMG שבוצעה לבקשת הוועדה במכון האקדמי ידוע אכן אישרה האבחנה שאין מדובר במחלת פוליו אלא גירוי שורשי ממקור ע"ש מותני ללא קשר לפוליו.
הוועדה דוחה את הערר".

3. מהלך הדיון
ביום 18.11.2018 התקיים דיון לפני כב' הרשמת מירב ניר שלו אך מאחר והצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות, במהלך דין זה, ניתנה להם אפשרות להגיש סיכומים וכן נקבע כי לאחר שאלו יוגשו, יועבר התיק לשופט לשם מתן פסק דין ואכן, לאחר הגשת הסיכומים הגיע העת להכריע בערעור.

4. להלן עיקר טענות ב"כ המערער:
א. הוועדה לא התייחסה לתוצאות בדיקת EMG אותה ביצעה המערערת , לבקשת הוועדה , בבית החולים הלל יפה בחדרה, אשר בה אובחן כי נכותה יכולה להתאים למחלת פוליו (הבדיקה צורפה גם לסיכומים, כנספח ה') ואף לא נימקה מדוע אינה מקבלת אבחנה זו, עובדה המותירה "טעם רע" ומערער את האמון בוועדה. בפרוטוקול מיום 31.8.16 ביקשה הוועדה במקור לבחון האם תוצאות בדיקת ה - EMG תואמות למחלת הפוליו. לא ברור אם כך מדוע לא הוזכרה בהפניה לבי"ח איכילוב הטענה כי המערערת סובלת מפוליו כאשר מעיון במסמך הרפואי מבית החולים איכילוב לא הוזכרה תלונת המערערת על כך שהיא סובלת ממחלה זו.
ב. לוועדה אין סמכות לקבוע כי רק רופאים ספציפיים מבתי חולים מסוימים יתמנו וישמשו כיועציה מבלי שקיבלו מינוי לתפקיד כדין, כאשר הוועדה אף לא הסבירה מדוע היא זקוקה דווקא לאותם רופאים לצורך פיענוח הבדיקה מבלי שהם קיבלו מינוי כדין כיועצים חיצוניים של הוועדה אשר מסיר מהם את החשש לניגוד עניינים. חוסר נימוק זה פוגע בניקיון כפיה של הוועדה.
ג. הוועדה לא מילאה, בפעם השלישית , אחר הנחיות פסק הדין של כב' השופט שוורץ, משלא התייחסה למסמכים הרפואיים, על אף האמור בפרוטוקול הוועדה מיום 31.8.2016. כמו כן הוועדה נמנעה מלהתייחס לקיצור הרגל ממנו סובלת המערערת והיא לא הסבירה כיצד ממצא זה תואם את האבחנה כי היא סובלת מגירוי שורשי ממקור ע"ש מותני.
ד. על בית הדין להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה בהרכב שונה על מנת שתדון בעניינה ותקבע האם המערערת חולה במחלת פוליו מבלי שיונחו לפניה פרוטוקולים קודמים.

5.        להלן עיקר טענות ב"כ המשיב:
א. הוועדה לא ביקשה כי בדיקת ה - EMG תבוצע בבית החולים הלל יפה אלא ביקשה מפורשות כי הבדיקה תבוצע בבית חולים מרכזי ללא ציון איזה בית חולים. כמו כן, הבדיקה אשר בוצעה בבית החולים הלל יפה אינה מציינת כי מדובר במחלת פוליו אלא כי קיימת אפשרות כזו, אותה דחתה הוועדה לאחר בדיקה קלינית ובהסתמך על בדיקות העזר.
עם זאת, ניתנה הסכמה חלקית של המשיב לערעור ולפיה:
"עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב בכדי שתפעל כדלקמן:
א. הוועדה תעיין ותתייחס כמקובל ובמנומק לחוות דעתו של ד"ר סרחיו מיום 03/04/14.
ב. למרות שהמשיב סבור כי הוועדה לא הייתה צריכה להידרש לבדיקת ה- EMG מיום 25/10/2016 כי זאת לא הייתה הבדיקה שהוועדה ביקשה לבצע ואולם, ומכיוון שהבדיקה כבר בוצעה, הוועדה נדרשת לעיין בבדיקת ה- EMG מיום 25/10/2016 שנערכה בבית החולים הלל יפה, להתייחס אליה ולשקול במנומק אם יש בה כדי לשנות את דעתה.
ג. החלטת הוועדה תהיה ברורה ומנומקת.
ד. הוועדה תזמן את המערערת באמצעות בא כוחה ותאפשר להם לטעון בעניין".
ב. אין מקום לדרוש מהוועדה לבצע פסקי דין אשר ניתנו לפני ההחלטה לכנסה בהרכב חדש.
ג. הוועדה בדקה את המערערת וציינה ממצאים קליניים ברורים וכן נ יתחה את אותם מבחינה רפואית וציינה כי היא נדרשת לצורך תמיכה והחלטה סופית, בדיקת EMG נוספת , אותה בישקה לבצע במוסד אקדמי כדוגמת בי"ח מרכזי. קרי - הבקשה היתה כללית עם סטנדרטים מסוימים והוועדה לא ביקשה לקבל פענוח ספציפי של בודק ספציפי ומכאן ש מדובר בדרישה של הוועדה הנמצאת בתחום מומחיותה ובהתאם לשיקול דעתה.
ד. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי היא שקדה וביקשה מסמכים וכן עיינה
בהם וגם האלו שהיו בתיק שלפניה, כאשר היא לא היתה חייבת להתייחס
למסמכים ספציפיים שעה שלא מדובר בחוות דעת, אך מכל מקום, במסגרת הסכמת המשיב, נדרשה הוועדה להתייחס לחוות דעת ד"ר סרחיו.
ה. גם אם נפל פגם בשיקול דעת הוועדה משלא התייחסה לממצאי בדיקת בית החולים הלל יפה, אשר ממילא אין בה ממצא פוזיטיבי, אין בכך כדי להביא לפסילתה או למסקנה כי היא נעולה בדעתה ודרך המלך היא החזרת עניינה של המערערת לדיון בוועדה באותו הרכב.

6.        דיון והכרעה
החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, זאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995.

בית הדין לעבודה, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. לפיכך, אין בית הדין מתערב בממצאים רפואיים ובהחלטות רפואיות של הוועדה, שהן בתחום מומחיותה וסמכותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי , פד"ע לד',213).

עוד נפסק בהקשר זה, כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הינן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכויות הבלעדי של הוועדה, וכי בית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי - המוסד לביטוח לאומי , ניתן ביום 22.6.2006).

עיון בפרוטוקול הוועדה מיום 31.8.2016 מעלה כי הוועדה דרשה כי בדיקת ה - EMG תבוצע במוסד אקדמי כדוגמת בית חולים מרכזי. דרישה זו הועלתה מלכתחילה ולא לאחר שהתקבלו תוצאות בדיקת ה - EMG מבית החולים הלל יפה, כך שלא ניתן לחשוד בוועדה כי היא הפנתה את המערערת לבדיקה נוספת כיוון שלא היתה שבעת רצון מתוצאות הבדיקה. כמו כן, נראה כי אין מחלוקת כי בית החולים הלל יפה אינו עונה על דרישות הוועדה כי הבדיקה תבוצע במוסד אקדמי או בית חולים מרכזי ועל כן גם מסיבה זו אין מקום לחשוד בוועדה , על כך שהיא, למעשה, עמדה על דרישתה הראשונה.
בכל הנוגע לעצם ה דרישה כי בדיקה מסוימת תבוצע במוסד אקדמי אובית חולים מרכזי, הרי שמדובר בדרישה שמצויה במסגרת שיקול דעתה של הוועדה כאשר יש להניח כי יש לכך בסיס מקצועי ולכן לא נפל בכך כל פגם וכן לא נפל כל פגם בכך שהוועדה ציינה כדוגמה שלושה בתי חולים מרכזיים בפרוטוקול מיום 18.1.2017. הוועדה עשתה כן לאחר שדרישתה לא יושמה והוצאה הפניה למערערת לבית החולים הלל יפה. יש לשער כי ההנחיה נועדה למנוע טעות נוספת על הכרוך בכך בעיקר עבור המערערת. עם זאת, ולאחר שהתקבלה בדיקת ה - EMG מבית החולים הלל יפה אשר מעלה אפשרות לאבחנה של מחלת פוליו אצל המערערת, יש מקום לבקש מהוועדה, מעבר למפורט בהסכמת המשיב, להסביר את דרישתה לביצוע הבדיקה בבית חולים מרכזי ובעיקר לפיענוח הבדיקות על ידי מומחים רפואיים ספציפיים בתוך בית החולים. כמו כן, יש מקום להורות לוועדה לנמק מדוע אין מקום להבהיר לרופא המפענח כי הבדיקה מבוצעת במסגרת אבחון מחלת פוליו.

כמו כן מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הועדה בכך שהיא לא התייחסה למסמכים הרפואיים שצויינו על ידה בפרוטוקול מיום 31.8.2016 ואשר מהם עולה כי המערערת מטופלת במרפאת פוסט פוליו בתל השומר וכן נפל פגם משפטי בכך שהוועדה לא התייחסה ל" קיצור של גפה הימנית תחתונה כדי 1.5 ס"מ", ממצא אשר צוין, בפרוטוקול מיום 31.8.2016 ולכן גם לעניינים אלו תידרש הוועדה להתייחס.

       אשר לטענת ב"כ המערערת בדבר החלפת הרכב הוועדה - אין מקום לקבל טענה זו שהרי דרך המלך הינה השבת עניינו של המבוטח לוועד ה, בהרכבה הקודם , למעט במקרים בהם קיים חשש כי הוועדה התבצרה בעמדתה, או במקרים בהם קיים חשש ממשי לכך שחברי הוועדה "נעולים" בדעתם (עב"ל (ארצי) 231/09 ד"ר אריה קופפרברג - המוסד לביטוח לאומי , (ניתן ביום 21.10.2009); עב"ל (ארצי) 493/08 המוסד לביטוח לאומי - יונה הררי , (ניתן ביום 28.4.2009); עב"ל (ארצי) 282/99 יהודית אבן חן - המוסד לביטוח לאומי, (ניתן ביום3.9.2001).

אשר לטענת המערערת כי היה על הוועדה לקיים את הוראות פסק הדין אשר ניתן ביום 19.2.2015 - אין מקום לקבל גם טענה זו שהרי מדובר בהרכב חדש של חברי ועדה, אשר כלל לא הופנו לפסק הדין הנ"ל וממילא לא נדרשו לפעול מכוחו.

7. לסיכום

לנוכח כל האמור לעיל הריני מורה על החזרת עניינה של המערערת לוועדה, באותו הרכב, על מנת שתפעל כדלקמן:
א. תעיין ותתייחס כמקובל ובמנומק לחוות דעתו של ד"ר סרחיו מיום 03/04/14.
ב. תעיין בבדיקת ה- EMG מיום 25/10/2016 שנערכה בבית החולים הלל יפה, תתייחס אליה ותשקול במנומק האם יש בה כדי לשנות את דעתה. במסגרת נימוקיה,תסביר גם את הפניית המערערת לבתי חולים מרכזיים ואת דרישתה כי הפיענוח יבוצע על ידי רופאים ספציפיים אשר צוינו על ידה בפרוטוקול מיום 18.1.2017. כמו כן תסביר מדוע אין מקום לציין בפני הרופא המפענח כי הבדיקה מבוצעת במסגרת אבחון פוליו.
ג. תיתן את דעתה לממצא "קיצור של גפה הימנית תחתונה כדי 1.5 ס"מ" אשר צוין על ידה במסגרת הבדיקה הקלינית ותסביר כיצד הוא מתיישב עם מסקנתה.
ד. תזמן את המערערת באמצעות בא כוחה ותאפשר להם לטעון בעניין.
ה. תנמק את החלטתה כדבעי .

8. הוצאות משפט
בשים לב לתוצאת הערעור ולהסכמות החלקיות של המשיב, החלטתי לחייבו לשלם למערערת שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪, בלבד, שאם לא ישולם תוך 30 ימים מהיום, יישא הפרשי נצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

9. בקשת רשות ערעור על פסק דין זה, ניתן להגיש, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ט באדר ב' תשע"ט, (05 אפריל 2019 ), בהעדר הצדדים

יעקבס אורית,
שופטת בכירה