הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת ב"ל 23261-02-16

לפני:
כב' הנשיא מירון שוורץ

התובעת:
חגית דניאל ת.ז XXXXX220
ע"י ב"כ: עו"ד זיו און

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אורנית פיכמן

החלטה

1. לפניי בקשה מטעם התובעת, להפניית שאלות הבהרה לד"ר ציון עידו, אשר מונה כמומחה מטעם בית הדין.

2. העובדות שהונחו בפני המומחה הינן כדלקמן:

בדיון מיום 3.1.2017, הסכימו הצדדים לכך כי ימונה מומחה רפואי מטעם בית
הדין בתחום האורתופדיה, אשר יחווה דעתו בשאלת קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת כפי שיפורטו להלן לבין הפגיעה ממנה סובלת בכתף ימין:

א. התובעת הינה ילידת שנת 1968.
ב. התובעת עובדת בתפקיד טכנאית EEG בבית חולים "העמק" החל מחודש נובמבר 2008 .
ג. התובעת עובדת 5 ימים בשבוע במשך כ- 8 שעות ביום.
ד. במסגרת עבודתה, מבצעת התובעת בדיקות בין 8 ל- 10 בדיקות בכל יום, כאשר בכל אחת מהן נדרשת לחבר ולנתק בין 20 ל- 22 אלקטרודות , כך שבסך הכל במצטבר, מבצעת התובעת פעולה חוזרת ונישנת של מאות פעמים בהן היא מרימה את ידה הימנית אל גובה הכתף לצורך לקיחת אלקטרודה אחת בכל פעם ומעבירה אותה לכיוון המטופל אשר ראשו נמצא בגובה המותניים לאחר שהיא טובלת את האלקטרודה בג'ל מתאים.
המשיכה היא אלכסונית, כאמור מגובה הכתף מימן לה ולכיוון מרכז הגוף לגובה מותניים ולאחר הטבילה, הנחת האלקטרודה על ראש המטופל.
המגבר הינו בגובה של כמטר עשרים, שלושים ועליו מונחות האלקטרודות.
ה. התובעת החלה עבודתה המתוארת לעיל ב- 11/08, הפסיקה את עבודתה באופן זמני לתקופה של 10 חודשים החל ב- 06/13 ועד לחזרתה ב- 04/14 והיא עובדת שם עד היום.
ו. ידה הדומיננטית של התובעת היא יד ימין.

3. השאלות אשר הופנו למומחה הרפואי, היו כדלקמן:

א.     מהו ליקויה של התובעת בכתף ימין?

ב.     האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי כלשהו בין עבודת התובעת כמתואר בסעיף 3 לעיל, לליקוי ממנו היא סובלת?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויה של התובעת עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויה.

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקויה של התובעת?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

4. המומחה השיב, בחוות דעתו מיום 12.4.2017, כדלקמן :

לשאלה א', מהו ליקויה של התובעת בכתף ימין, השיב המומחה:
" "כתף קפואה" מימין. מתועד החל 6.2012.
בדימות צילום ועל קול US כתף ימין תקינים.
10.9.13 תהודה מגנטית כתף ימין, מכון מא"ר - שינויים טנדינוטיים גיד סופראספינטוס ללא קרע בשרוול מסובב. תפליט מתון חלל מפרק ובורסות. גיד ביצפס ארוך במקומו עם תפליט קל בינוני בשרוול. ללא אות חריג בלברום. מפרק ACJ שינויים ארטריטיים מתונים ".

לשאלה ב', האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי כלשהו בין עבודת התובעת, לליקוי ממנו היא סובלת, השיב המומחה:
"על פי העובדות המוסכמות, התובעת בת 44 בעת הופעת התלונות בכתף ימין ואבחנת "כתף קפואה" החל ב 6.2012, קרי כ- 3.5 שנים לאחר תחילת עבודתה כטכנאית EEG. במהלך יום עבודה, ביצעה חיבור וניתוק של 20-22 אלקטרודות מכ- 10 נבדקים לאורך 8 שעות עבודה, קרי מדובר בכ- 400 פעולות חיבור או ניתוק מעל נבדק ; ניתן לקבוע כי מדובר בכ- 20 פעולות ברצף לחיבור, ביצוע הבדיקה 20 פעולות ניתוק, החלפת נבדק וחוזר חלילה. מדובר על נ בדק לכל היותר אחת לחצי שעה בהתחשב בהיקף העבודה. תנועת היד כמתואר בעובדות המוסכמות אינה עוברת מעל גובה הכתף אלא נעשית כאשר החיבור נעשה בתנועה אלכסונית ממגבר הנמצא בגובה 1.2-1.3 מטר (ועליו האלקטרודות), מגובה כתף ימין ואל מול מרכז הגוף בגובה המותניים וחיבור אל ראש הנבדק, זאת לאחר טבילת האלקטרודה בג'ל. לציין כי על פי התיעוד הרפואי גובה התובעת 163 ס"מ ולפיכך גובה המגבר נמוך מגובה השכמה.
לפיכך מניתוח עבודת התובעת כמתואר, ניתן לקבוע כי אין קשר סיבתי בין עבודתה כמתואר לבין ליקוי כלשהו בכתף,בדגש על העובדה כי :
טווח התנועה הינו מתחת השכמה (גובה מגבר עד גובה מותניים)
אין מדובר בהרמת משקל חריג ( אלקטרודה בודדה).
תדירות הפעולות הינה נמוכה (כ – 20 פעולות ברצף ואז כחצי שעה הפסקה).
לאורך 3.5 שנים בלבד מתחילת עבודה.

הח"מ אינו דן כלל בסוגייה האם תסמונת "כתף קפואה" קשורה בכלל לעומס עבודה, כיוון שמתיאור העבודה לא מוצג כלל עומס / בטווח/ תדירות/ עוצמה העלולים לגרום לליקוי כלשהו בכתף. כל זאת מעבר לעובדה כי בבירור הרפואי הנרחב שעברה (אורתופד, נוירולוג, כלי דם, ראומטולוג) הועלתה גם אבחנת פיברומיאלגיה כחלק מתסמונת כאב שממנה היא סובלת (כאשר תסמונת צווארית עם הקרנה ליד שמאל הנגדית נשללה עם בדיקות דימות והולכה עצבית).".

המומחה לא השיב על שאלה ב' ו- ג' כיוון ששלל את הקשר הסיבתי בין עבודת התובעת לליקוי.

5. חוות הדעת הועברה לצדדים. הנתבע ביקש להורות על דחית התביעה. מטעם התובעת הוגשה בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, כדלקמן:

"א. בהנחה ומדובר בתנועה מגובה הכתף, לכל הפחות, כלפי המותניים, האם תשובתך הייתה שונה?

ב. על פי התיעוד הרפואי אשר צוטט בחוות הדעת, הועלתה האפשרות שהתובעת סובלת מכתף קפואה רק בתאריך 28.5.2013, קרי 4.5 שנים מיום תחילתה בעבודתה כטכנאית EEG. האם יש בכך להשפיע על הממצאים והמסקנות?

ג. התובעת עבדה כטכנאית מכשור רפואי בבדיקות אקו לב החל משנת 1990. האם יש בכך כדי להשפיע על הממצאים והמסקנות?

ד. האם ניתן לשלול ב100% כי בעקבות עבודתה של התובעת כטכנאית EEG הוחמ ר מצבה?

ה. האם יש במסמכי רפואה תעסוקתית, האורתופדיה, האיסור לא להרים יד בגובה הכתף, התלונות בדבר כאבים שמתגברים לאחר העבודה ואי התאמת סביבת העבודה בכדי להצביע על קשר סיבתי בין הפגיעה לעבודתה ולחילופין להצביע על החמרה בעקבות עבודתה? נא להתייחס הן לאפשרות הקשר הסיבתי והן להחמרה.

למשל:

בתאריך 20.6.2013 ד"ר חביבאללה גאזי, מומחה בכירורגיה אורתופדית, ציין ש"אין ספק שהנ"ל נתונה לעומס משמעותי על עמוד השדרה הצווארי וכתף ימין איני סבור שלאור עיסוקה, יכולה להמשיך במתקונת הנוכחית של העבודה..."
בתאריך 20.6.2013 ד"ר שזר אברהם, אורתופד, המליץ לא לעבוד בעבודה הדורשת פעילות עם היד בגובה או מעל לגובה הכתף.
בתאריך 24.6.2014 בסיכום ביקור מרפאה אורתופדית במרכז הרפואי העמק צויין כי התובעת עדיין סובלת מכאבים, בעיקר לאחר העבודה.
בתאריך 1.1.2015 בסיכום ביקור מרפאה אורתופדית במרכז הרפואי העמק נרש ם כי מקור הכאב הוא בשכמה וכתף על רקע אי התאמת סביבת העבודה.

ו. לאור התיעוד הרפואי שמדגים פגיעה בכתף ימין (בידה הדומיננטית אשר באמצעותה מושכת את האלקטרודות) ובהעדר פגיעה דומה בכתף שמאל, האם אין בכך כדי להשליך על הקשר הסיבתי בין הפגיעה לעבודתה, ולחילופין להצביע על החמרה כתוצאה מעבודתה?

ז. האם אין בביצוע פעולה חוזרת, במשך 400 פעם ביום, כדי להצביע על פגיעה?

ח. מהו הקשר בין תסמונת הכתף הקפואה לבין פיברומיאלגיה? האם ניתן לקבוע בשיעור של 100% שתסמונת הכתף הקפואה נגרמה מפיברומיאלגיה?

6. הנתבע הגיש תגובתו לבקשת התובעת להפניית שאלות ה הבהרה למומחה, כדלקמן:

הנתבע התנגד להפניית שאלה א'. נטען כי מדובר בשאלה תיאוטית וכי היא מנוגדת לעובדות המוסכמות שנקבעו.

הנתבע התנגד להפניית שאלה ב' בטענה גם כן כי מדובר בשאלה תיאורטית וכן כי היא מנוגדת לפירוט הרב בחוות הדעת בדבר תיעוד רפואי.

הנתבע התנגד להפניית שאלה ג' מהסיבה כי היא מנוגדת לתשתית העובדתית שנקבעה בתיק בהתאם להסכמת הצדדים. נטען כי המומחה נדרש לחוות דעתו באשר לעבודתה של התובעת בתפקיד טכנאית EEG החל מחודש 11.08 ולכן אין כל מקום להעברת שאלה באשר לעבודתה כטכנאית מכשור רפואי בבדיקות אקו לב החל משנת 1990.

הנתבע התנגד גם להפניית שאלה ד'. הנתבע טען כי המומחה נדרש לחוות דעתו האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי כלשהו בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי ממנו היא סובלת ולכן אין כל מקום להפניית שאלה זו לגביה כלל לא נדרש המומחה לחוות דעתו.

הנתבע התנגד להפניית שאלה ה'. נטען כי המומחה נדרש לחוות דעתו האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי ממנו היא סובלת ואין כל רלוונטיות למועד התלונות או להגבלות כלשהן על העבודה לצורך קביעה זו.

הנתבע לא התנגד להפניית שאלה ו'.
הנתבע התנגד להפניית שאלה ז'. נטען כי המומחה נדרש בחוות דעתו בפירוט לתשתית העובדתית שנקבעה וקבע כי לא קיים קשר סיבתי וכי אין בשאלה זו כדי להבהיר את חוות הדעת אשר במסגרתה ניתנה לה תשובה ברורה.

הנתבע התנגד גם להפניית שאלה ח' מהסיבה כי אין בהפנייתה כדי להבהיר את שאלת הקשר הסיבתי שבמחלוקת.

דיון והכרעה:

7. לעניין השיקולים המנחים את בית הדין בבואו לשקול האם להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה, אם לאו, כבר נקבע בפסיקה כי:

"הצגת שאלה צריכה היתר של בית הדין, והיתר כזה יינתן כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו". (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז/368).

כן נפסק כי:

"שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה רפואי, הרי שיש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון".(דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

8. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, אני קובע כדלקמן:

אין מקום להפניית שאלה א', אשר מניחה עובדה אשר אינה בין העובדות המוסכמות. תשובת המומחה לשאלה זו ממילא לא תקדם את הדיון בשאלה אשר במחלוקת.

שאלה ב' תועבר אל המומחה. בתיעוד רפואי מיום 28.5.2013 אכן מצוין כי מדובר בתחילת שלב הכתף הקפואה. המומחה אמנם מתייחס גם להופעת תלונות החל מ- 6/2012 ונתון זה מתיישב בין השאר עם התיעוד מיום 15.8.2013 במיון בי"ח העמק, המפורט בחוות הדעת, לפיו התובעת סובלת כ- 3 חודשים מכתף קפואה לאחר תלונות מזה כשנה וחצי. עם זאת, יש מקום לבקש מהמומחה להבהיר את הנושא.

אין מקום להעברת שאלה ג' אל המומחה. עבודת התובעת כטכנאית מכשור רפואי החל משנת 1990 צוינה בתצהיר התובעת אולם היא לא הובאה במסגרת התשתית העובדתית עליה הסכימו הצדדים. בנוסף, איני רואה כיצד עצם ציון עבודת התובעת כטכנאית כאמור , ללא פירוט אופן העבודה, יכול לתרום לבירור השאלה שבמחלוקת.

אין מקום להפנות אל המומחה שאלה בנוסח שאלה ד',שכן אין בה כדי לתרום לדיון. המומחה נדרש להשיב האם קיים קשר סיבתי כלשהו, בסבירות של מעל 50%, בין הליקוי ובין עבודתה כמתואר בעובדות המוסכמות ועל כך השיב. לרבות על דרך החמרה. על כל פנים, המומחה ידרש לנושא הקשר הסיבתי על דרך ההחמרה במסגרת שאלה אחרת (ראו דיון בשאלה הבאה).

אשר לשאלה ה', הרישומים הרפואיים מהן מצטטת התובעת בבקשתה, מפורטים כולם בחוות הדעת. כלומר, המומחה נתן את דעתו אל האמור בהם. ואף על פי כן, סבר המומחה, לאחר ניתוח עבודת התובעת, כי אין קשר סיבתי בין עבודתה ובין ליקוי כלשהו בכתף, תוך פירוט הסיבות לכך. עם זאת, ניתן להפנות אל המומחה שאלה אשר לאפשרות של החמרת הליקוי, לנוכח האמור ברישומים אלו.

לנוכח הסכמת הנתבע, שאלה ו' תועבר אל המומחה .

הנתון שבשאלה ז' עמד לפני המומחה והוא נתן אליו את דעתו. מחוות הדעת עול ה כי המומחה סבור כי אין בכך, ביחד עם שאר נתונים אשר הובאו לפניו לגבי עבודת התובעת, כדי לגרום לליקוי כלשהו בכתף. על כן אין מקום לבקש מהמומחה לשוב ולהידרש לנושא זה.

שאלה ח' אף היא אינה רלוונטית למחלוקת, מה גם ש ספק אם המומחה כלל מכוון בחוות דעתו לקשר בין כתף קפואה לפיברומיאלגיה.

9. לסיכום, המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:

א. על פי התיעוד הרפואי אשר צוטט בחוות הדעת, הועלתה האפשרות שהתובעת החלה לסבול מכתף קפואה רק בתאריך 28.5.2013, קרי 4.5 שנים מיום תחילתה בעבודתה כטכנאית EEG. האם יש בכך להשפיע על הממצאים והמסקנות?

ב. הנך מתבקש לעיין שוב ברישומים הרפואיים: מיום 20.6.2013 של ד"ר חביבאללה גאזי, מיום 206.2013 של ד"ר שזר אברהם, מיום 24.6.2014 של ד"ר שזר ומיום 1.1.2015 של ד"ר שזר, ולהשיב, האם יש בהם כדי ללמד על קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובעת כפי שהובאו לפניך, לליקוי בכתף, על דרך של החמרה, זאת בסבירות של מעל 50%.

ג. לאור התיעוד הרפואי שמדגים פגיעה בכתף ימין (בידה הדומיננטית של התובעת אשר באמצעותה מושכת את האלקטרודות) ובהעדר פגיעה דומה בכתף שמאל, האם אין בכך כדי להשליך על הקשר הסיבתי בין הפגיעה לעבודתה, ולחילופין להצביע על החמרה כתוצאה מעבודתה?

10. המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 21 יום מקבלת החלטה זאת.

11. יש להעביר למומחה החלטה זאת, וכן להעביר אליו את כל החומר ששימש בסיס לחוות הדעת.

12. לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, הן תועברנה לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום להשלים סיכומיהם, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

13. להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, כ' אלול תשע"ז (11 ספטמבר 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מירון שוורץ, נשיא