הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בנצרת ב"ל 10974-01-18

לפני:
כב' השופטת רויטל טרנר

התובעת:
מור שלמה
ע"י ב"כ: עו"ד אלי מלול

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד עדי עינב גולן

החלטה

1. מונחת בפני בקשה מטעם התובעת למינוי מומחה רפואי נוסף בתיק.

השתלשלות העניינים

2. התביעה שלפני עניינה החלטת הנתבע לדחות את תביעתה של התובעת לגמלת שמירת הריון.

3. תחילה מונה בתיק פרופ' ישראל גולדשטיין כמומחה רפואי ליתן חוות דעת ביחס לזכאותה של התובעת לשמירת היריון. הואיל ופרופ' גולדשטיין התייחס בחוות הדעת ובתשובותיו לשאלות ההבהרה למסמך שלא היה אמור לעמוד בפניו, ניתנה ב יום 13.2.2019 החלטה על מינוי מומחה נוסף, פרופ' יוסף שנקר, ליתן חוות דעת האם בתקופה שבין 8.12.2016 ועד 4.2.2017 היתה התובעת במצב רפואי הנובע מההריון אשר סיכן אותה או את עוברה, או שסוג עבודתה סיכן אותה או את עוברה בשל היותה בהריון.

4. ביום 27.2.2019 נתקבלה חוות דעתו של פרופ' שנקר, בה סקר את תלונותיה של התובעת וקבע כי לא קיים מצב רפואי אשר סיכן את התובעת או עובריה ומשכך התובעת אינה זכאית לגמלת שמירת הריון בתקופה האמורה. עוד קבע המומחה בחוות דעתו כי " למיטב ידיעתי נשים בהריון של תאומים, ללא מצבי תחלואה וללא גורמי סיכון להפלה, ממשיכות לעבוד כמטפלות במעון".

5. ביום 18.3.2019 ביקשה התובעת להפנות שאלות הבהרה למומחה, בין היתר בנוגע לתנאי עבודתה הכוללים הרמת משקלים ועבודות ניקיון, וכן בנוגע לתיעוד רפואי. בהתאם לכך, הופנו למומחה ביום 1.4.2019 מספר שאלות הבהרה לרבות השאלות הבאות:
"האם פעילות פיזית כגון עבודתה של התובעת קרי הרמת פעוטות וכן עבודות ניקיון יש בהם בכדי לגרום להחמרה בכאבי בטן וכן להוות סיכון לקיצור משך ההיריון/הפלה וזאת לאור העובדה שמדובר בהריון תאומים לאחר IVF עם שחלות מוגדלות?
...בטופס התביעה לשמירת הריון "אישור רפואי לעניין גמלת שמירת הריון", החתום על ידי פרופ' זוהר מיום 13/12/16 בו צוינה הסיבה לשמירת הריון "כאבי בטן תחתונה חזקים שמתגברים בכל פעילות פיזית שעושה בעבודה - בסיכון מוגבר להפלה", האם יש בקביעה זו בכדי לשנות את עמדתך בנוגע לשמירת ההיריון מיום 8/12/16 ועד ליום 4/2/17?".

6. ביום 21.5.2019 התקבלו תשובותיו של המומחה, אשר ענה בין היתר כדלקמן:
"עבודה כמטפלת בפעוטונים מקובל בעת הריון, לא מקובל לראות בעיסוק זה כעבודה פיזית.... עבודה אינה מוזכרת כסיכון להפלה מאוחרת או ללידה מוקדמת (עבודה בתחום המקובל)..."

7. ביום 2.6.2019 הוגשה בקשה מטעם התובעת למינוי מומחה רפואי נוסף, מושא ההחלטה שלפנינו.

תמצית טענות הצדדים

8. לטענת התובעת המומחה בחוות דעתו היה "נעול על עמדתו", לפיה אין לאשר לתובעת גמלה לשמירת הריון, כאשר הוא קובע קביעות עובדתיות אשר אינן מבוססות על התשתית העובדתית שהוצגה בפניו אלא מבוססות על ידיעה אישית לכאורה, או השקפת עולם, בדבר תנאי עבודתן של מטפלות בפעוטונים. בנוסף טוענת התובעת כי המומחה מבטל בדיקות קליניות שנערכו לתובעת כדוגמת בדיקת SLR שהינה בדיקה נוירולוגית, וכן בדיקה קלינית שערכה ד"ר ליאנה פצ'נקין לתובעת ביום 17.11.2016, וכן מתעלם מקביעתו של פרופ' זוהר אשר הונחה לפניו.

9. מנגד, מתנגד הנתבע לפסילת המומחה הרפואי, כאשר לטענתו המומחה חיווה דעתו בצורה מקצועית ועניינית, השיב על שאלות ההבהרה לגופו של עניין, ונתן חוות דעת מבוססת ומנומקת בהתבסס על לשון החוק והעובדות שהונחו בפניו. עוד טוען הנתבע כי למומחה, מתוקף מומחיותו, סמכות לקבוע כי אופייה של עבודתה של התובעת אינה מתאימה להגדרת עבודה " פיזית" כמשמעה בעולם הרפואה.

מסגרת נורמטיבית

10. החלטה על מינוי מומחה רפואי נוסף או אחר, תיעשה בהתאם להנחיות נשיא (בדימוס) בית הדין הארצי לעבודה, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואים, מיום 26.6.2017. בהתאם להנחיות אלו:
"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת, בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון, אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.
17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף אם מצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.
18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. על כן, לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים שבגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: נמצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; המומחה מתנגד לאסכולה הרפואית שעליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי: נפל פגם אישי במומחה; או טעם אחר שיירשם .מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון .באותם מקרים שבהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה.
19. אין למנות מומחה שלישי, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן."

11. בנוסף, בפס"ד רע"א 337/02 מזרחי – כלל חברה לביטוח בע"מ , מיום 13.3.2002 נקבע לעניין מינוי מומחה רפואי נוסף כי:
"המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית-המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נדרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות-דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על-כן בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות-הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות-דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו".
עוד נקבע בפסק הדין כי: "פסילתו של מומחה רפואי שמונה על-ידי בית-המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום-לב (ראו גם א' ריבלין תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים [3], בעמ' 583-577). לעומת זאת מינוי מומחה נוסף יכול שייעשה, כאמור, גם בכל אותם מקרים שבהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו. כשתתקבל חוות-דעתו של המומחה הנוסף, תעמודנה שתי חוות-הדעת – הישנה והחדשה – זו בצד זו, ועל השופט יהא להכריע בעת כתיבת פסק-הדין בדבר המשקל שהוא נותן לכל אחת מהן ".

הכרעה

12. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, אני סבורה כי אין מנוס בנסיבות המיוחדות של העניין למנות מומחה שלישי בתיק , שיחווה דעתו בשאלת זכאותה של התובעת לגמלת שמירת הריון, וזאת לאור קביעותיו של המומחה בניגוד לתשתית העובדתית שהונחה על ידי בית הדין, ו אבאר:

13. ראשית, בחוות דעתו מיום 27.2.2019 קובע המומחה כי " למיטב ידיעתי נשים בהריון של תאומים, ללא מצבי תחלואה וללא גורמי סיכון להפלה, ממשיכות לעבוד כמטפלות במעון". קביעה ז ו מתבססת על ידיעתו האישית של המומחה ולא על מידע רפואי מבוסס או על העובדות שנקבעו על ידי בית הדין . אין לקבל את עמדת הנתבע כי מדובר בהסקת מסקנות על בסיס ידע רפואי, שכן קביעה זו נשענת לדברי המומחה על ידיעה כללית בנוגע לנהוג בקרב מטפלות.

14. שנית, במענה לשאלה ב' לשאלות ההבהרה, קבע המומחה כי: "עבודה כמטפלת בפעוטים מקובל בעת הריון, לא מקובל לראות בעיסוק זה כעבודה פיזית". קביעתו זו נוגדת את קביעתו של בית הדין בדבר היותה של עבודתה של התובעת כמטפלת במעון עבודה הכוללת הרמת ילדים ועבודות ניקיון, כאשר עובדות אלו צוינו מפורשות בשאלת ההבהרה שהופנתה למומחה וכן בתשתית העובדתית שהונחה בפניו . גם בקביעה זו מבטא המומחה השקפה כללית לפיה נשים בהיריון ממשיכות לעבוד כמטפלות או כי טיפול בילדים בפעוטון אינו נחשב עבודה פיזית . לא מדובר בקביעה רפואית, אלא בקביעה עובדתית שאינה מבוססת על נתונים כלשהם. המומחה אינו מסביר מדוע העבודה כמטפלת בפעוטון אינה נחשבת עבודה פיזית במובן הרפואי , כגון שאינה מצריכה הרמת משקלים חריגים או שאינה מצריכה תנועות מסוימות המכבידות על הגוף. לכן, יש לקבל את טענתה של התובעת כי קיים חשש כי המומחה נעול בעמדתו ביחס לתוצאת חוות הדעת. זאת ועוד, על אף שאלת ההבהרה שהופנתה אליו, נראה כי המומחה מתייחס לעבודה כמטפלת במעון באופן כללי מבלי להתייחס לעבודה הספציפית של התובעת בהתאם לפעולות אותן היא נדרשת לבצע כפי שפורטו על ידי בית הדין.

15. אכן, אין למנות מומחה שלישי אלא במקרים חריגים ויוצאים דופן. עם זאת, אני סבורה כי נוכח קביעותיו הנחרצות של המומחה, תוך ה תבססות על ידיעתו האישית תוך חריגה מהעובדות שהונח ו לפניו, אין מנוס מלמנות מומחה רפואי נוסף. יוער כי הבקשה הראשונה למינוי מומחה הוגשה על ידי הנתבע, וכעת הבקשה שמונחת לפנינו מוגשת על ידי התובעת.

סוף דבר

16. הבקשה מתקבלת, החלטה על מינוי מומחה רפואי נוסף תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ט, (24 יולי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.