הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים ת"צ 26331-04-11

07 ינואר 2018

לפני:
כב' השופט אייל אברהמי, נשיא

התובעים

  1. אלירן מתתיהו ת.ז. XXXXX063
  2. יעקב אביחי שגב ת.ז. XXXXXX636

ע"י ב"כ: עו"ד מנחם שחק, עו"ד עוז אלדד

-
הנתבעת
מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט
ע"י ב"כ: עו"ד מגי קריטנשטיין

פסק דין משלים

בהליך זה הגיעו הצדדים להסכמה לפיה אושרה התביעה כייצוגית. הצדדים נותרו חלוקים לגבי שאלות עובדתיות ולפיכך התנהל הליך הוכחות. בתובענה הייצוגית ניתן פסק דין חלקי ביום 9.3.16 (להלן: "פסק הדין החלקי") בו נקבע כי מאבטחי משמר בתי המשפט בכל הארץ נדרשו להתייצב רבע שעה לפני תחילת המשמרת מ-4/2004 ועד 6/2009, במשמרת בוקר ובמשמרת צהריים, וכי התייצבו במשמרות אלה רבע שעה לפני תחילת המשמרת כנדרש. בשל כך, נקבע שם, הם זכאים לתשלום הפרשי שכר בגין עבודה נוספת מסוג של "שעות נוספות".
ביום 28.3.17 ניתן תוקף של פסק דין להסדר אליו הגיעו הצדדים ליישום פסק הדין החלקי מיום 9.3.16, זאת בשל קשיים באיסוף הנתונים שנדרשו לשם עריכת תחשיבים מדויקים. בפסק הדין מיום 28.3.17 נקבע כי הצדדים יטענו בכתב לעניין גובה הגמול, הוצאות ושכ"ט ב"כ התובעים המייצגים (להלן: "ב"כ מייצג") ותינתן החלטה נפרדת לענין זה. הצדדים הגישו טענותיהם בכתב לענין זה, העומד כעת להכרעתנו בפסק דין זה, שהינו פסק הדין המשלים .

טענות התובעים
מדובר בהליכים שמתנהלים כשש שנים, תוך השקעה מרובה ובבחינת "עבודת נמלים". בתיק התקיימו מספר דיונים לרבות שלושה דיוני הוכחות, הוגשו כתבי טענות, תצהירים, בקשות וסיכומים. המו"מ מול המשיבה היה ארוך, מייגע, מתיש ומורכב, והתנהל גם בשלב שלפני אישור התובענה הייצוגית וגם לאחר שאושרה. הקושי בגיבוש נוסחה מוסכמת נבע בין היתר מאובדן הנתונים אצל המשיבה ומהחשש שחברי הקבוצה ייפגעו בשל כך. היה קושי גדול במציאת מצהירים מתאימים שיסכימו לבוא להעיד, בנוסף לתובעים המייצגים – חלקם עדיין עובדים במערכת בתי המשפט וחלקם לא רצו לטרוח ולהגיע. ניהול התיק התבצע באמצעות שני משרדי עורכי דין שהשקיעו אלפי שעות עבודה במסירות וביעילות במטרה להביא לתוצאה מיטבית לחברי הקבוצה.
טיפולם של ב"כ התובעים לא מסתיים עם מתן פסק הדין אלא ימשיך ביישום פסק הדין ובהחלתו על חברי הקבוצה. מאז מתן פסק הדין הוצפו ב"כ התובעים בפניות רבות של מאבטחים שתובעים עדכונים והסברים.
החשיבות והתרומה הציבורית היא רבה. מדובר בקבוצה סוציאלית חלשה של עובדים צעירים בתחילת דרכם שהועסקו בתנאי שכר נמוכים וסביר להניח שלולא התביעה הייצוגית לא היו הולכים ותובעים בעצמם בין אם מחוסר ידע או מחוסר אמצעים. כך בין היתר הוארכה תקופת ההתיישנות לחברי הקבוצה. במשך שנים פנו מאבטחים לנתבעת בבקשה לתשלום השכר עבור רבע השעה שלפני כל משמרת אולם פניהם הושבו ריקם. נעשה תיקון עוול ועמדתם העובדתית של התובעים התקבלה על פני זו שהציגה המדינה.
עד לסוף חודש אוקטובר 2017 שולמו ל-1,267 מעובדי הנתבעת בתקופה הרלוונטית (6/2009 – 4/2004), בהתאם לפסק הדין החלקי, סכומים המגיעים לסך של 3,044,886 ₪ ברוטו. ההערכה המקורית היתה של לפחות 2,432 חברי קבוצה ידועים, ועוד כמות לא ידועה שצריך בירור למציאתה.
לפיכך נכון שבית הדין יפסוק שכר טרחה וגמול תובעים בסכום משמעותי העומד על הקצה העליון של הסקאלה כפי שנקבעה בבתי הדין לעבודה ובבתי המשפט בתובענות ייצוגיות.
ראוי ששכר הטרחה יהיה בשיעור 25% מהסכום הכולל שישולם לקבוצה. גמול התובעים המייצגים יעמוד על 15% מסכום שכר הטרחה שייפסק לב"כ המייצג והוצאות משפט בסך 150,000 ₪.
טענות המדינה
לא הייתה שאלה משפטית מיוחדת בתיק זה אלא שאלה עובדתית גרידא – האם נדרשו התובעים להתייצב רבע שעה לפני המשמרת. אופן החישוב נקבע כגמול בעד עבודה נוספת, והוגדר כ"שעות נוספות". לא הייתה שאלה לגבי אופן החישוב ומכל מקום אף זה אינו עניין עקרוני.
באשר לטרחה בניהול ההליך – המדינה סברה שלא היתה טרחה רבה. מכל מקום, יש לקחת בחשבון את העובדה שהמדינה הגיעה להסכמות הן לגבי אישור התובענה כייצוגית והן בהסדר הפשרה המוסכם ליישום פסק הדין ובכך חסכה רבות בניהול ההליכים וייתרה את הצורך בניהול הליכים ממושכים. יש לתת משקל בפסיקת שכר הטרחה לכל פשרה שהיה בה כדי לייעל את ההליך. המדינה ציינה כי המסמכים העיקריים שהגישו התובעים המייצגים היו הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, הבקשה המתוקנת (בה נוספו רכיבים נלווים לרכיב רבע השעה, שירדו אחר כך בהסכמת הצדדים), חמישה תצהירי תובעים, סיכומים לעניין אישור התביעה כייצוגית, סיכומים לעניין שכר הטרחה, וכן כשלוש ישיבות הידברות – מו"מ בפרקליטות. יש ליתן משקל רב לכך שהתנהלות הנתבעת והסכמותיה לפשרה צמצמו את יריעת המחלוקת ולהנמיך בהתאם את שכר הטרחה והגמול.
באשר לתועלת לקבוצה – לפי עמדת המדינה התועלת לקבוצה היא רק רטרואקטיבית צופה פני עבר ביחס לתשלום שנקבע כי הם זכאים לו, שכן תוכנת הדיווח הוחלפה ועל כן אין תועלת עתידית.
ישנו פער גדול בין הסכום שנתבקש לבין הסכום שנפסק ואף ענין זה צריך שיובא בחשבון כשיקול להפחתת שיעור שכר הטרחה.
עוד טענה המדינה כי שכר טרחת עורך הדין צריך להיקבע באופן מדורג - ככל שהסכום שמשולם לחברי הקבוצה גבוה יותר, כך צריך להיות שיעור שכר הטרחה באחוזים נמוך יותר. הואיל וכאן מדובר בסכומים גבוהים מאוד שמשולמים לחברי הקבוצה, יש להפחית בהתאם את אחוזי שכר הטרחה.
אין ייחודיות לכל תובע ואין הצדקה אפוא לפסוק סכום גבוה לתובעים רק משום שלא הסתפקו בתובע מייצג אחד. אין מקום ליתן גמול למי שלא היה תובע מייצג אלא רק הגיש תצהיר במסגרת התביעה.
לפי חישובי המדינה בסיכומיה, לפי סכומים משוערים של גביה שהם גבוהים בהרבה מזו שבוצעה בפועל, הסכומים שתבעו התובעים המייצגים ובאי כוחם הם: שכ"ט ב"כ מייצג בסך 1,250,000 ₪ בצירוף מע"מ והוצאות משפט בסך 150,000 ₪. בנוסף גמול תובע מייצג בסכום של 187,000 ₪ לכל תובע (לשני תובעים מייצגים ולא לשלושה). סכומים אלו גבוהים מאוד ואין להיעתר להם. יש להביא בחשבון את האינטרס הציבורי הכללי של שמירה על הקופה הציבורית ולאזן בינו לבין האינטרס הלגיטימי של התובעים המייצגים. הסכומים שנתבעו הם מופרזים ביותר וגבוהים ביחס למקובל בתובענות ייצוגיות.

המסגרת הנורמטיבית
סעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "החוק") מסדירים את השיקולים שעל בית הדין לשקול בבואו לפסוק גמול לתובע המייצג וכן שכר טרחת ב"כ התובע המייצג, בהתאמה :
"22. (א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן ( ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.
(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.
...
23. (א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.
(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן ( א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;
(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;
(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית.
(ג) בית המשפט רשאי לקבוע לבא כוח מייצג שכר טרחה חלקי על חשבון שכר הטרחה הכולל, אף בטרם הסתיים הליך הבירור של התובענה הייצוגית, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, וככל הניתן, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן ( ב).
(ד) בית המשפט רשאי לקבוע כי תשלום שכר הטרחה לבא כוח המייצג יהיה מותנה, כולו או חלקו, במימוש פסק הדין ובהשלמת ביצועו".

נסכם בקצרה כי השיקולים הרלוונטיים בנוגע לגמול תובע מייצג הם טרחה וסיכון, תועלת לחברי הקבוצה ומידת החשיבות הציבורית.
השיקולים הרלוונטיים לעניין שכ"ט ב"כ מייצג הם תועלת לחברי הקבוצה, מורכבות ההליך, טרחה וסיכון וכן הוצאות, החשיבות הציבורית, אופן ניהול ההליך, הפער בין הסעד המבוקש לזה שנתקבל. נסקור אפוא להלן את השיקולים הרלוונטיים והחלתם בענייננו. שיקולים שרלוונטיים הן לקביעת שכר הטרחה לב"כ התובע הייצוגי והן לגמול לתובעים המייצגים יוזכרו באחד ההקשרים ולא נחזור עליהם. המדינה התייחסה בעיקר לשכר הטרחה שנפסק בתובענות ייצוגיות שלא בדיני עבודה, שלא בהכרח ניתן להסיק מהן על ענייננו.

על מקומן של התביעות הייצוגיות בדיני עבודה כבר נפסק בפרשת וירון (ע"ע (ארצי) 629/07 יגאל וירון נגד תבל אבטחה ניקיון ושירותים בע"מ (ניתן ביום 3.1.11)) ואף בספרות קיים דיון בסוגיה (ראו למשל שרון רבין-מרגליות ואלון קלמנט "תובענות ייצוגיות בדיני עבודה – האם השתנו כללי המשחק?" עיוני משפט לא 369 (2009); אסף פינק "תובענות ייצוגיות ככלי לשינוי חברתי" מעשי משפט (1) 157 (2014)).
בפסיקה נדונו יתרונותיה של השיטה האחוזית בקביעת שכר הטרחה ונקבע כי היא עדיפה על שיטות אחרות, שכן יש בה כדי לעודד את ב"כ התובע המייצג למקסם את שיעורי הגבייה (רע"א (עליון) 8268/96 דן רייכרט נ' משה שמש נה (5) 276 (2001), רע"א (עליון) 2652/13 אפריקה ישראל השקעות בע"מ נגד בנימין אסולין (ניתן ביום 13.1.15)).

להלן נסקור באופן חלקי ולא ממצה מספר פסקי דין שנתנו תוקף של פסק דין להסכמי פשרה בהליכי תובענות ייצוגיות ומה נפסק בהם:
בעניין ע"ב ( ת"א) 6476/06 יגאל וירון – תבל אבטחה ניקיון ושירותים בע"מ ( ניתן ביום 5.2.2015) – שהיה אחד מהתיקים התקדימיים בסוגית התובענות הייצוגיות בבתי הדין לעבודה, אימץ כב' השופט טננבוים ( כתוארו אז) את המלצת הצדדים ופסק לתובע המייצג גמול בסך 60,000 ש"ח ולב"כ התובע המייצג שכר טרחה בסך 300,000 ש"ח בתוספת מע"מ. הוצאות נוספות נפסקו בבג"ץ בעתירה שהוגשה בהקשר להליך זה.
בת"צ ( ת"א) 9404/08 יבגני – אלטרנטיבה בע"מ ( ניתן ביום 23.1.13) אושר הסכם פשרה בעילת אי ביצוע הפרשות לפנסיה לחברי הקבוצה. באותו עניין פסק כב' השופט ספיבק גמול לתובע המייצג בסך 25,000 ש"ח. לב"כ המייצג נפסק שכר טרחה של 20,000 ש"ח ללא תלות בחלוקת הכספים לעובדים חברי הקבוצה, וכן שכר טרחה אחוזי כנגזרת של הכספים שישולמו בשיעור 20% לגבי 188 חברי קבוצה, ושכר טרחה בשיעור 25% וכן הוצאות בשיעור 10% מתוך סכום של 324,288 ש"ח שנפסק לטובת יתר חברי הקבוצה. בפסק דין מתוקן מיום 2.12.14 אימץ כב' השופט ספיבק את הסכם הפשרה ובו שינויים ותיקונים שערכו הצדדים, חלקם בהמלצת בית הדין, ובעיקר ( לענייננו) מנגנון של תשלומים חודשיים חלף ביצוע תשלום חד פעמי.
בת"צ ( י-ם) 1265/09 רונן תורג'מן – שחק אבטחה שמירה ושירותי משרד בע"מ ( ניתן ביום 30.4.14) אושרה הבקשה להגשת התביעה הייצוגית בעילות של ניכויים מהשכר שלא כדין. הבקשה נדחתה בקשר לרכיבים נוספים משלא הוכחה חבות לגביהם. באותו עניין נקבע שכר הטרחה וההוצאות לב"כ המייצג בשיעור 15% מהסכום שישולם בפועל לחברי הקבוצה. בנוסף נפסק לב"כ המייצג בהחלטה על אישור התובענה הייצוגית שכר טרחה בסך 15,000 ₪ גמול התובע המייצג נפסק בסך 20,000 ₪.
בת"צ ( ת"א) 1519/09 מגיאר לאון – בן בטחון (1989) בע"מ ( ניתן ביום 23.3.17) התנהל הליך בן כשמונה שנים בשתי ערכאות. באותו עניין נפסק סכום פיצוי כולל לחברי הקבוצה של מעל מיליון ש"ח, בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה לחברי הקבוצה. גמול התובע המייצג הועמד על סך של 50,000 ש"ח, ונפסק שכר טרחה לב"כ המייצג בשיעור 20% וכן 125,000 ש"ח הוצאות משפט.
בת"צ ( י-ם) 36126-02-11 פאטמה שיתווי נ' א. דינמיקה אחזקות 2002 בע"מ ( ניתן ביום 5.11.13) נדון הסכם פשרה לגבי העילות פיצוי בגין ניכוי שכר לדמי ועד, פיצוי בגין אי הפרשה לגמל, ודמי חג. באותו עניין אישרה כב' הנשיאה ( דאז) פרוז'ינין את ההסכמה בהסכם הפשרה לגבי תשלום גמול תובע מייצג בסך 20,000 ₪ ושכר טרחת ב"כ מייצג בסך 76,000 ₪.
בת"צ ( י-ם) 48575-11-11 סנאא אבו עסב נ' איי אס אס - אשמורת בע"מ ( ניתן ביום 4.2.15) נדון הסכם פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעילתה אי הפרשה לקרן פנסיה בהתאם לצו ההרחבה בענף הניקיון. באותו עניין קבעה כב' הנשיאה ( דאז) פרוז'ינין כי ישולם לב"כ התובעת הייצוגית שכר טרחה בגובה 25,000 ₪ וכן 15% מהסכומים שייגבו.
בת"צ ( ת"א) 5901-05-11 סימיון מטשניק – טן חברה לדלק ( ניתן ביום 6.4.15) הגיעו הצדדים להסכם פשרה למעט בעניין שכר הטרחה. באותו עניין פסקה כב' השופטת אריאלה גילצר כץ שכר טרחת ב"כ מייצג בסך 20% מסכומי הגביה בפועל, שהם 126,684 ₪ ו-8,000 ₪ גמול תובע מייצג.
בת"צ ( ת"א) 1519/09 מגיאר לאון – בן בטחון ( ניתן ביום 23.3.17) – עילת התביעה הייצוגית היתה אי ביצוע הפרשות לפנסיה לעובדי שמירה ואבטחה במשיבה. ההליך התקיים במשך כשמונה שנים והעניין נדון בשתי ערכאות. כב' השופטת רוית צדיק פסקה תגמול לתובע המייצג בסך 50,000 ₪, הוצאות משפט בסך 125,000 ₪ לב"כ המייצג וכן שכר טרחה בשיעור 20%.
ממקרים אלו ועוד ניתן ללמוד על המנעד המקובל – טווח הסקאלה - בתיקים מסוג זה. יחד עם זאת יש לזכור כי בענייננו אין הסכמה על גובה שכר הטרחה כחלק מהסכם הפשרה, ועל כן כמובן לא ניתן בהכרח להקיש ממקרים בהם היתה הסכמה כזו.

מן הכלל אל הפרט
מהודעות הצדדים ביום 27.11.17 וביום 5.12.17 עולה כי הסכום ששולם עד כה לחברי הקבוצה, 1267 עובדי הנתבעת בחודשים 4/2004 - 6/2009, הינו 3,044,886 ₪ (סכום ברוטו לפני ניכויי חובה). לדברי הנתבעת מדובר בסכום הסופי ולא צפויים עוד תשלומים.
אופן ניהול ההליך והפער בין הסעד שנתבקש לזה שנתקבל: הסעד העיקרי – הכרה ברבע שעה לפני משמרת כשעות עבודה שנדרשו המאבטחים לעבוד ואף עשו כן בפועל – התקבל ברובו, לגבי שתי משמרות. לגבי משמרת ערב חזרו בהם התובעים מטענותיהם, כך שהקביעה היא רק לגבי משמרות בוקר וצהרים. כמו כן אמנם ישנו פער בין מה שנרשם בבקשה המתוקנת – שכלל מספר סעדים נלווים לסעד העיקרי – לבין ההסכמה עליה הגיעו הצדדים באישור התובענה כייצוגית, שהתמקדה בסעד העיקרי האמור, ולא ב"ספיחים" לו. הסעדים הנלווים הם סעדים קטנים יחסית שמקורם בסעד העיקרי והוא מקור חיותם. העובדה שהתובעים התפשרו והגיעו להסכמה בענין אישור התביעה כייצוגית בהורדת סעדים אלו, אין בה כדי לשקף פער ממשי וגדול בין המבוקש למה שנתקבל. יחד עם זאת אכן מדובר בסעדים נוספים שהיה בהם כדי לסרבל את ההליך באופן שאינו מתחייב בהכרח, והצדדים עברו תהליך של מיקוד וחידוד במהלך ההליך, שהתבטא בין היתר בהורדת הסעדים הנלווים. יש בכך אפוא הצדקה להפחתה מועטה של התגמול ושכר הטרחה. הטענה העובדתית לגבי רבע השעה שקדמה למשמרת התקבלה לגבי חלק מהתקופה ולא כולה וכך גם לגבי שתיים מתוך שלוש המשמרות. מבחינה עובדתית
טרחה בניהול ההליך: אמנם בתיק זה הושגו פשרות והסדרים אשר צמצמו את המחלוקות בין הצדדים וייעלו אותו, אולם גם המו"מ בין הצדדים ארך פרק זמן לא מבוטל ונתקל בקשיים טכניים (כמו אובדן נתונים) עליהם התגברו הצדדים בדרכים שדרשו חשיבה יצירתית. כמו כן, לא ניתן להתעלם מכך שנוהל הליך משמעותי בבית הדין, לרבות שלב הוכחות לא מבוטל. כך, בתיק קוימו שישה דיונים – מתוכם שלושה דיוני הוכחות בהם נחקרו עשרה עדים – חמישה של התובעים וחמישה של הנתבעת. מדובר אם כן בהליך הוכחות משמעותי שאינו אופייני להליכים בהם מושגים הסדרי פשרה המצמצמים את הצורך בקיום הליכים ארוכים. צודקת הנתבעת כי יש להביא בחשבון כל פשרה שיש בה כדי לקדם את התיק באופן שיתמרץ צדדים להגיע לפשרות. אולם, אין משמעות הדבר כי כל פשרה תישקל ותחשב באותו אופן. כאשר מדובר בפשרה חלקית ערכה יהיה מעט נמוך יותר, וכך כנראה הדבר בענייננו. באשר לטרחה ביישום הסכם הפשרה, את עיקר הליכי הגביה ערכה הנתבעת בעצמה. יחד עם זאת ב"כ התובע המייצג מסר כי נטל חלק בהסברה ובמתן מענה לחברי הקבוצה והדבר הצריך ממנו בכל זאת משאבים והתייחסות משמעותית.
התועלת לקבוצה – לא ניתן לחלוק על התועלת הממשית שצמחה לחברי הקבוצה, שרבים ממנה ודאי לא היו תובעים את מקום עבודתם – בתי המשפט – על רבעי השעה שקדמו למשמרות הבוקר והצהרים.
כאמור לעיל, לטענת המדינה התועלת לקבוצה היא רק רטרואקטיבית צופה פני עבר ביחס לתשלום שנקבע כי הם זכאים לו, שכן תוכנת הדיווח הוחלפה. לטעמנו לא ניתן לשלול את ההנחה שהגשת התביעה הייצוגית זירזה את הבדיקה שערכה המדינה בשל טענות חברי הקבוצה על תקלות בדיווח שעוני הנוכחות, שלא אפשרו דיווח אמת מדויק אלא "עיגלו" את השעות. ומכאן שאף לעתיד צמחה תועלת לחברי הקבוצה.
מידת החשיבות הציבורית - מדובר בשכר עבודה שהוא בוודאי מזכויות הליבה בדיני העבודה. גם זהות המעסיק – הנהלת בתי המשפט – יש בה כדי ללמד על החשיבות הציבורית בעניין זה, שכן חשוב שהציבור יידע כי גם מי שאמון על יישום ומימוש זכויות המדיינים הבאים בשעריו מתקן את השגגות שנפלו בתשלום שכר העובדים בו ולמענו. יחד עם זאת אין מדובר בסוגיה תקדימית במיוחד או בעניין משפטי מורכב אלא בסוגיה עובדתית. לפיכך משקלו של השיקול בעניין זה הינו בהתאם, במידה בינונית.
גמול התובע הייצוגי - ראשית נתייחס לסוגית מספר התובעים. באופן תמוה מספר התובעים הייצוגיים שנוי במחלוקת בסיכומי הצדדים. ב"כ התובעים התייחס לשלושה, אולם הנתבעת הדגישה בסיכומיה שהיו רק שני תובעים ייצוגיים ולא שלושה ואין הצדקה לפסוק גמול למי שרק העיד. אכן, בצדק עם הנתבעת שעדים אינם זכאים לגמול תובע ייצוגי. מעיון בתיק בית הדין עולה כי רשומים בו רק שני התובעים הייצוגיים –אלירן מתתיהו ויעקב אביחי שגב, ובשמם הוגשה הבקשה לאישור התביעה כייצוגית. גם פסק הדין החלקי מיום 9.3.16 התייחס רק לשני אלה. ברישומי ב"כ המייצג מופיע גם גדעון בן משה שנרשם אפוא בטעות בפסק הדין הנוסף מיום 28.3.17. עניין זה מתוקן בזאת ומר גדעון בן משה נמחק מפסק הדין משאינו תובע ייצוגי בתיק. התובעים הייצוגיים בתיק זה הם אפוא שניים. לא הוברר לנו מדוע היה צורך בשני התובעים הייצוגיים, אשר עבדו במספר ערכאות שונות, כולם באזור ירושלים. בפסק הדין החלקי שב בית הדין ומדגיש כי הן התובעים והן עדיהם (חמישה סך הכל) עבדו באזור ירושלים, כאשר המחלוקת היתה לגבי כל הארץ. מידת התועלת לקבוצה מכך שהיו שני תובעים ייצוגיים שעבדו במקום גיאוגרפי אחד, אינה גבוהה אפוא לטעמנו, וגם מידת הסיכון שנטל כל אחד מהתובעים בפני עצמו – בעיקר בשל החשש מחיוב בהוצאות – היא נמוכה יחסית כש"נטל" החשש מתחלק בין כמה תובעים. נסיבות אלו מצדיקות אפוא קביעת הגמול לתובעים ברף נמוך יותר מזה שתבעו (שהינו בשיעור 15% משכר טרחת באי כוחם) ובאופן שישקף זאת.

סוף דבר
לאחר ששקלנו את השיקולים השונים בסוגיה כפי שהם באים לידי ביטוי בענייננו, ובשים לב לטענות הצדדים, אנו סבורים כי האיזון הנכון ייערך באופן הבא.
הגמול ושכר הטרחה ישולמו תוך 30 יום כדלקמן:
א. גמול תובעים מייצגים: 10,000 ₪ לכל מבקש מייצג, דהיינו 20,000 ₪ סך הכול גמול המבקשים המייצגים).
ב. שכר טרחה ב"כ מייצג: לנוכח גובה הסכום שהינו הצדקה לקביעת אחוזים מופחתים, שכר הטרחה לב"כ המבקשים המייצגים יעמוד על כ-10% מהסכומים ששולמו לחברי הקבוצה, בסך 305,000 ש"ח. הוצאות המשפט יעמדו על סכום של 20,000 ₪.
למען הסר ספק, סכום שכר הטרחה כולל מע"מ לנוכח הוראת תקנה 512(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 החלה בבתי הדין לעבודה מכוח תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.
הצדדים יפעלו לסיום יישום הסכם הפשרה בהתאם לרשום בו ככל שנותרו עוד עניינים לענות בהם.

ניתן היום, כ' טבת תשע"ח, (07 ינואר 2018), בהעדר הצדדים וישלח אליהם .