הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים ת"ב 80683-01-19

18 יולי 2019

לפני:

כב' השופט דניאל גולדברג
נציג ציבור (עובדים) מר יוסף קשי
נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף בנבנישתי
המבקשת
ציפורה דוד

ע"י ב"כ: עו"ד אריה אביטן
-
המשיבה
מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל

ע"י ב"כ: עו"ד עדיאל גלס

פסק דין

בדיון שהתקיים לפני בית הדין ביום 14.7.19 ביקשה המבקשת למחוק את בקשתה להבהרת פסק בוררות של "בית הדין לממונות הליכות עולם", שהוגשה על ידה בהליך זה (להלן: "הבקשה").
בית הדין הארצי לעבודה אימץ לעניין בקשת תובע למחיקת ההליך , את הוראות תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על פיה מוסמך בית הדין להרשות לתובע (לרבות תובע שכנגד) להפסיק תובענה בתנאים שייראו לו "ואם הרשה, יפסוק גם בהוצאות המשפט".
המשיבה מסכימה לבקשת התובעת למחוק את הבקשה. בהתאם לכך בית הדין מורה על מחיקת הבקשה.
המבקשת ביקשה שלא לחייבה בהוצאות בשים לב להחלטת בית הדין לממונות שהתירה לתובעת להגיש את הבקשה לבית דין זה , ולטענתה כי המשיבה התעלמה מפניותיה בעניין ההפרשים המגיעים לה בעקבות פסק הבוררות.
המשיבה טוענת כי אין מקום לפטור את המבקשת מחיוב בהוצאות בשים לב לכך שהיא הגישה תגובה מפורטת והתייצבה לדיון .
במחלוקת בין הצדדים לעניין ההוצאות בית הדין תמים דעים עם המשיבה כי אין מקום להימנע מחיוב המבקשת בהוצאות מטעמים אלה:
במסמך שפתח את הליך הבוררות הלינה המבקשת על מספר שעות העבודה השבועיות שהמשיבה שילמה לה, ולא העמידה להכרעה מחלוקת בעניין כימות שכרה . לעניין זה בית הדין סבור שנכונים דברי ב"כ המשיבה בהודעתו לבית הדין לממונות הליכות עולם (נספח י"ג לבקשה), לפיהם "לתובעת לא היו כל טענות לגבי היקף השכר ששולם לה בגין 12 שעות".
בהתאם לכך, לא היה בסיס לבקשה "להשלמת" פסק הבורר וצודקת המשיבה כי הסעדים המבוקשים בבקשה אינם באים בגדר איזה מסעיפי המשנה של סעיף 22(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.
הבקשה לא העמידה עילה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות, כפי שנתבקש על ידי המבקשת בתגובתה לתגובת המשיבה.
מבירור עם הצדדים בדיון שהתקיים ביום 12.7.19 עלה כי המחלוקת העיקרית נסובה על טענת המבקשת לגבי פרשנות החיוב בפסק הבורר, לפיו הוטל על המשיבה לשלם בגין עבודת המבקשת בשנת תשע"ז, לפי 12 ש"ש עד ללידה: המבקשת טענה כי מדובר בחיוב קטיגורי שאינו כפוף לכך שהמבקשת עבדה בפועל, באופן שהיא זכאית לשכר מהמשיבה גם, למשל, בגין תקופה בה נעדרה מעבודתה בשל שמירת היריון וקיבלה גמלה מחליפת שכר מהמוסד לביטוח לאומי, ואילו המשיבה טענה שיש לפרש את הפסק באופן שיישומו כפוף לעבודת המבקשת בפועל. במהלך הדיון המבקשת קיבלה את המלצת בית הדין כי אין בסיס משפטי לכך שבית הדין ייזקק למחלוקת זו. בית הדין אף הביע עמדתו כי לגופה של מחלוקת, עמדת המבקשת היא בעייתית.
בית הדין אינו מקבל את טענות המבקשת לפיה המשיבה "התעלמה במופגן" מפניותיה להבהרת החשבון לאחר שהמשיבה העבירה לה כספים בעקבות פסק הבוררות. עמדת המשיבה בשאלת ההתחשבנות פורטה כדבעי על ידי בא כוח המשיבה בהודעות שהגיש לבית דין לממונות (נספחים י"ג ו-ט"ז לבקשה).
אשר על כן בית הדין מחייב את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות ההליך בסך 1,500 ₪.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 ימים.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ט, (18 יולי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

נציג ציבור

נציג ציבור

דניאל גולדברג, שופט