הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים ק"ג 8743-11-15

19 אוגוסט 2019

לפני:

כב' השופט דניאל גולדברג
נציג ציבור (עובדים) מר משה אגלטל
נציג ציבור (מעסיקים) מר נמרוד משאלי
התובעת
מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ
ח.פ. 512237744
ע"י ב"כ: עו"ד איריס גולדשטיין
-
הנתבעת
מועצה מקומית קרית יערים 500211370

ע"י ב"כ: עו"ד יפה צור

פסק דין

התובעת היא חברה בע"מ המורשה לעסוק בעסקי ביטוח, ובזמנים הרלוונטיים לתביעה ביטחה עובדים של הנתבעת בקרן פנסיה ושימשה כ"קופת גמל" לפי הוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן- "חוק הגנת השכר").
הנתבעת, המועצה המקומית קריית יערים (להלן- "הנתבעת"), ביטחה בזמנים הרלוונטיים לתביעה עובדים בקרן פנסיה אצל התובעת.
התובעת הגישה תביעה בסך של 125,699 ₪ בגין חוב הנובע מאי תשלום פרמיות וריבית פיגורים. החוב הנטען מתייחס לרשימה של 40 פוליסות של עובדי הנתבעת המבוטחים אצל התובעת. בכתב התביעה צוין כי "הנתבעת העבירה לתובעת המחאות על חשבון החוב סכום של 44,843 ₪ בכפוף לפרעון המחאות ומשלוח הנחיות לפיזור הכספים יופחת סכום התביעה בהתאמה". כן עתרה התובעת לתשלום פיצויי הלנה בהתאם להוראות סעיף 19א' לחוק הגנת השכר, ולחילופין ריבית חשב בהתאם לתקנה 11 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופות גמל), תשע"ד-2014 (להלן- "תקנות קופות הגמל"). התובעת זנחה בסיכומיה את תביעתה לפיצויי הלנת שכר.
כן ביקשה התובעת צו הצהרתי שייקבע כי "התובעת משוחררת מכל חבות בגין החוב הנטען, מכוח סעיף 19א(ד) ו-19א (ח) ו-(ט) לחוק הגנת השכר, מאחר והפיגור בגביית החוב חל שלא בשל רשלנות התובעת ו/או בעטיה".
בכתב הגנתה, הכחישה הנתבעת כי נותרה חייבת לתובעת סכומי פרמיות עבור פוליסות הביטוח של עובדיה, או כי איחרה בתשלום הפרמיות. לטענת הנתבעת, התובעת שגתה בחיוביה ולא התחשבה בהודעות שקיבלה מהנתבעת על הפסקת עבודה של עובדים, יציאה לפנסיה, יציאה לחל"ת, הפסקת עבודה בשעות נוספות וכדומה. הנתבעת הוסיפה כי היא שלחה לתובעת עשרות דו"חות פיזור, מכתבים חוזרים ונשנים על מעמדם של העובדים וכי קיימה שיחות עם נציגי התובעת ובדיקות מעמיקות באמצעות גזבר הנתבעת במטרה "להכניס סדר בבלגן" שיצרה התובעת, ולנתב לכל פוליסה של כל עובד את הסכומים המגיעים לו, אך התובעת לא ביצעה את הניתובים ולא העבירה את הכספים לטובת העובדים כפי שנתבקשה.
בד בבד עם הגשת כתב ההגנה הגישה הנתבעת תביעה נגדית נגד התובעת (תוך ציון מספר הליך שגוי בכותרת) בסכום של 30,000 ₪ עבור תשלום הוצאות שנאלצה לטענתה להשקיע במהלך שלוש השנים האחרונות לתיקון ניתובי הכספים השגויים שבוצעו על ידי התובעת. כן עתרה הנתבעת לקבלת צווים שיורו לתובעת כמפורט להלן:
להעביר לקופת העמיתים בקרן עובדי התובעת את כל הריביות, ההצמדות, שכ"ט וכן כל תקבול נוסף לרבות תוספת אקטוארית על הסכומים האמורים, כפי שנצברו בפועל על ידי הקופה.
להגיש דוחות כספיים ביחס לכל הסכומים אשר הועברו לתובעת על ידי הנתבעת תוך פירוט נפרד ביחס לתשלומים ששולמו להם על חשבון התשלומים הנוספים קרי, הפרשי הלנה, ריבית, שכ"ט עמלות ניהול.
להמציא את תזכיר ותקנות ההתאגדות של התובעת, תקנון הקופה, הסכמי הניהול והסכמי שכ"ט לגביה.
בכתב ההגנה לתביעה שכנגד, טענה התובעת כי התביעה הנגדית שהוגשה על ידי הנתבעת היא סתמית ודינה להידחות. התובעת הוסיפה כי תביעתה מתייחסת לחוב בגין הפסקת תשלומי פרמיות מחודש 8/15 עד חודש 11/15, וכן חוב בגין ריבית פיגורים שנובע מאיחור תשלום הפרמיות של העובדים בשנת 2014. התובעת הוסיפה כי על הנתבעת מוטל הנטל להוכיח כי העבירה לתובעת כספים בצורה מסודרת עם הנחיות פיזור מתאימות לחוב הקיים.
על אף שבית הדין קיים שני דיונים מקדמיים (בתאריכים 25.5.16 ו-19.3.17) בניסיון להבין את מקור החוב הנטען בהתייחס לפוליסות של כל אחד מהעובדים, לצמצם את המחלוקות ולהגיע להסכמה בין הצדדים, לא ניתן היה להגיע להסכמה וב"כ הצדדים ביקשו לקבוע את התיק להוכחות. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, אליהם צירפו מסמכים רבים. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדותו של מר קובי זיידמן, שהנו מנהל גביה אצל התובעת. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדותו של מר שמואל רוטנברג, שהנו גזבר המועצה.
בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 19.6.18 הוסכם בין הצדדים כי ההליך יתנהל ללא חקירות עדים, כי יוגש תצהיר משלים של הנתבעת בהתייחס לעובדת בורשטיין ורדה בלבד וכי יוגשו סיכומים בכתב ויינתן פסק דין על יסוד החומר הקיים בתיק.
לאחר הגשת תצהירו המשלים של מר רוטנברג הוגשו סיכומי הצדדים ומכאן פסק דיננו.
דיון והכרעה
תקנה 10 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), התשע"ד-2014 קובעת את מועד התשלומים לקופת גמל, כדלהלן:
"10. תשלומים לקופת גמל יופקדו לא יאוחר מהמועד המוקדם מבין אלה:
(1) שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית לעובד;
(2) חמישה עשר ימים מתום החודש שבעדו על המעביד לשלם את המשכורת לעובד.
בהמשך קובעת תקנה 11 לתקנות קופות הגמל כי מעסיק שאיחר בתשלום ההפקדות לקופת הגמל של עובדו, ישלם לקופת הגמל ריבית בגין האיחור בתשלום:
"11. (א) לא הפקיד מעביד תשלומים בעד עובד לקופת גמל במועד הקבוע בתקנה 10, ישלם לקופת הגמל ריבית, לרבות ריבית שנצטברה בשל חוב ריבית, בעד התקופה שמתחילה ביום 16 בחודש העוקב לחודש העבודה שבעדו נדרשה הפקדת התשלומים, ומסתיימת במועד התשלום בפועל; ריבית כאמור תהיה בשיעור הריבית בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מזמן לזמן.
(ב) חברה מנהלת תפעל לגביית תשלומים לפי תקנת משנה (א).
תקנה 11 לתקנות קופות הגמל נכנסה לתוקף בחודש נובמבר 2014, אך קודם לכן חל הסדר דומה על פי תקנה 22 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (להלן- "תקנות מס הכנסה"), אשר קבע:
"לא שילם המעביד את תשלומיו הוא כאמור בתקנה 20 או לא העביר את תשלומי העמית- השכיר בזמנם כאמור בתקנה 21, תקבל הקופה על סכומים אלה מאת המעביד ריבית בשיעור שלא יפחת משיעור ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מעת לעת".
הנתבעת טענה כי תקנה 11 לתקנות קופות הגמל איננה מהווה מקור עצמאי לחיובו של המעסיק בתשלום ריבית חשב, ועל קופת הגמל להביא ליישום התקנה באמצעות כלים חוזיים. הנתבעת מוסיפה כי התובעת לא הציגה תקנון לשנים 2014-2015 המעגן את חיובו של המעסיק בתשלום ריבית בגין פיגור בתשלומים, ולפיכך יש לדחות את תביעתה לתשלום ריבית פיגורים.
אכן, בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, תקנות מס הכנסה מסדירות את היחסים בין רשויות המס לקופות הגמל ואין קופת הגמל יכולה לתבוע מהמעסיק ריבית פיגורים בגין איחור בהעברת התשלומים מכוח תקנה 22 לתקנות מס הכנסה, בהעדר חובה חוזית המעגנת חובה זו ( ע"ע (ארצי) 208/03 קרן השתלמות לאקדמים ומדעי החברה והרוח בע"מ נגד מועצה אזורית גליל תחתון, [פורסם בנבו], ע"ע 34755-11-10 קרן השתלמות למורים וגננות בע"מ ואח' נגד רשת גני ילדים [פורסם בנבו 16.10.12 ] וע"ע 112/08 ש.ח.נ. כרמלי עבודות קבלניות בע"מ נגד קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין והעבודה [פורסם בנבו]).
עם זאת, הפסיקה הנ"ל מתייחסת לתקנה 22 לתקנות מס הכנסה ולא לתקנה 11 לתקנות קופות הגמל (אשר נחקקה מאוחר יותר) , שהינה הוראה חוקית ספציפית בתוך מסגרת נורמטיבית שמטרתה להסדיר את מערכת היחסים בין קופות הגמל למעסיקים . בכל הנוגע לתקופה שקדמה לכניסתה לתוקף של תקנה 11 לתקנות קופות הגמל (לפני חודש 11/14( התובעת הציגה תקנון (גרסת יולי 2013) שלטענתה היה בתוקף גם בשנת 2014, ובו קיימת הוראה חוזית (סעיף 22 לתקנון) המחייבת את המעסיק בתשלום ריבית פיגורים בגין האיחור בתשלום, תוך אימוץ הוראת תקנה 22 לתקנות מס הכנסה.
התובעת טענה כי כל תקנוני הקרן מפורסמים באתר שלה. אכן, מעיון באתר התובעת עולה כי ברובריקה "ארכיון תקנונים" מפורסמים כל התקנונים של התובעת, כאשר הגרסה הבאה לאחר הגרסה מחודש יולי 2013, היא גרסה מחודש מרץ 2015 . למעלה מן הצריך, מעיון בגרסה ממרץ 2015 עולה כי קיימת הוראה זהה המחייבת את המעסיק בתשלום ריבית פיגורים, תוך אימוץ תקנה 22 לתקנות מס הכנסה (סעיף 22 לתקנון).
על כן, התובעת הוכיחה כי קיימת עילה חוזית וחוקית לקבלת תשלום ריבית פיגורים בגין איחור הנתבעת בתשלום דמי הגמולים עבור עובדיה המבוטחים אצל התובעת.
אם כן, לפנינו כתבי הטענות, התצהירים והמסמכים שצורפו אליהם, אשר מהווים בסיס להכרעתנו בהתאם להסכמת הצדדים.
הצדדים לא פרטו בכתבי טענותיהם מהו מועד תשלום המשכורת של הנתבעת לעובדיה. מעיון במסמכים הרבים שהוגשו לבית הדין עולה כי הנתבעת נהגה לשלם לעובדיה משכורת, או לכל הפחות להעביר פקודה לתשלום המשכורת, ביום האחרון של חודש העבודה בגינו שולם השכר. הדבר עולה מדו"ח "תנועות בכרטיס שנה 2016 14/1/14- 30/10/15" שניהלה הנתבעת ב כרטסת הנהלת חשבונות שלה (צורף לתצהיר גילוי מסמכים שהוגש על ידי הנתבעת ביום 9.9.16). במסמך זה פורטו כל סכומי המשכורות ששילמה הנתבעת לעובדיה בכל חודש נתון בתקופה שבין חודשים ינואר 2014 עד ספטמבר 2015, וכן סכומי הפרמיות שנגזרו מסכומים אלה אשר הועברו לתובעת, תוך פירוט מועדי התשלום לתובעת והסכום. כך למשל, בהתייחס למשכורת של חודש 1/14, צוין בעמודה של "ת. אירוע" וכן בעמודה של "ת. פירעון" 31.1.14 (כך גם בהתייחס ליתר החודשים, תאריך "פירעון" של המשכורת בגין חודש נתון הוא התאריך הלועזי האחרון של אותו חודש. לחודש משכורת 2/14, צוין תאריך פירעון 28.2.14 שהוא התאריך האחרון לחודש פברואר בלוח השנה).
אם כן, בהתאם להוראות תקנה 10 (1) לתקנות קופות הגמל, היה על הנתבעת להפקיד תשלומים לקופות הגמל של עובדיה המבוטחים אצל התובעת לא יאוחר מ"שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית לעובד".
הנתבעת הגישה מאות מסמכים לתיק בית הדין, אך לא השכילה לסתור את טענת התובעת כי איחרה במועד העברת דמי הגמל לפוליסות של עובדיה. רק במועד הגשת תצהיר העד מטעמה, אישרה הנתבעת לראשונה כי איחרה במועד העברת דמי הגמל וזאת בהתייחס לתקופה שקדמה לחודש מאי 2015.
ואכן, מעיון במסמכים הרבים שהוגשו לבית הדין עולה כי הנתבעת נהגה להעביר לתובעת באיחור רב את התשלומים לקופות הגמל של עובדיה (בפרט בשנת 2014 והמחצית הראשונה של שנת 2015), בעוד שהניכויים משכר העובדים נעשו במקביל לתשלום שכרם, כאשר הנתבעת נוטלת לעצמה אשראי על חשבון העובדים. כל טענות הנתבעת בדבר הליקויים בניתוב הכספים על ידי התובעת והתעלמותה מהודעות הנתבעת בדבר הפסקת עבודה של עובדים, יציאה לפנסיה, לחל"ת או הפסקת עבודה בשעות נוספות (הגם שמהראיות שהובאו לפנינו הטענות מתייחסות לתקופות העבר), אינן רלוונטיות כלל לשאלת מועד העברת התשלומים על ידי הנתבעת לקופות הגמל של העובדים המבוטחים אצל התובעת.
מעיון בדו"ח "תנועות בכרטיס שנה 2016 14/1/14- 30/10/15" של הנתבעת עולה כי תשלומי הפרמיות בסך 200,395 ₪ עבור חודשי משכורת 1/14 עד 10/14 הועברו לתובעת רק ביום 4.12.14. התובעת צרפה את הקבלה שהפיקה לנתבעת בגין התשלום מיום 4.12.14 בסך 200,395 ₪ (נספח ג' לתצהיר התובעת). הסכום בסך 200,395 ₪ ששולם לתובעת מבוסס על נתוני המשכורת ושיעורי ההפרשות של הנתבעת משכר העובדים בחודשים 1/14 עד 10/14 כמפורט בדו"חות מ.ל.מ לשנת 2014 (צורפו לתצהיר התובעת) ואינו כולל ריבית פיגורים המגיע לתובעת מכוח תקנה 22 לתקנות מס הכנסה ותקנה 11 לתקנות קופות הגמל.
כן עולה מדו"ח "תנועות בכרטיס שנה 2016 14/1/14- 30/10/15 כי:
תשלומי הפרמיות בסך 52,927.69 ₪ בגין חודש משכורת 11/14 שולמו לתובעת על ידי הנתבעת ביום 29.12.14;
תשלומי הפרמיות בסכומים של 8,520.36 ₪, 25,605.13 ₪ ו- 2,437.98 ₪ בגין משכורת חודש 12/14 שולמו לתובעת ביום 13.1.15.
תשלומי הפרמיות בסך של 146,208.90 ₪ בגין חודשי משכורת 1/15 עד 4/15 שולמו לתובעת על ידי הנתבעת ביום 8.6.15.
תשלומי הפרמיות בסך 48,255.16 ₪ בגין חודש משכורת 5/15 שולמו לתובעת ביום 18.6.15.
תשלומי הפרמיות בסך 52,121.90 ₪ בגין חודש משכורת 6/15 שולמו לתובעת עד ידי הנתבעת ביום 13.7.15.
תשלומי הפרמיות בסך 59,825.70 ₪ בגין חודש משכורת 7/15 שולמו לתובעת על ידי הנתבעת ביום 19.8.15.
תשלומי הפרמיות בסך 44,843.20 ₪ בגין חודש משכורת 8/15 שולמו לתובעת על ידי הנתבעת ביום 17.9.15.
תשלומי הפרמיות בסך 45,502.20 ₪ בגין חודש משכורת 9/15 שולמו לתובעת על ידי הנתבעת ביום 11.10.15.
בהתאם להוראות תקנה 11 לתקנות קופות הגמל, מעביד שאיחר בתשלום דמי גמל בעד עובדו, ישלם לקופת הגמל ריבית (לרבות ריבית בגין חוב ריבית) "בעד התקופה שמתחילה ביום 16 בחודש העוקב לחודש העבודה שבעדו נדרשה הפקדת התשלומים, ומסתיימת במועד התשלום בפועל".
יצוין כי בתצהירה צמצמה התובעת את תביעתה מסך של 125,699 ₪ לסך של 36,184 ₪. בסעיף 10 לתצהירו של מר זיידמן פורטה רשימה של 39 פוליסות הרשומות על שם עובדי הנתבעת, אשר לגבי רובן נטען כי הנתבעת חייבת לתובעת ריבית פיגורים בגין איחור בתשלומי הפרמיות ולגבי היתר (מספר קטן של עובדים) נטען כי קיים חוב בגין אי תשלום פרמיות.
לתצהיר התובעת צורפו דו"חות גביה פרוט חיובים לפוליסה מיום 14.5.17 של כל עובד ועובד, שם פורטו חודשי הפירעון (כאשר זמן הפירעון מתייחס לחודש שכר קודם) סכומי הפרמיות שהועברו על ידי הנתבעת וכן סכומי הריבית שנוספו בגין האיחור בתשלומים. כן צורפו לתצהיר התובעת דו"חות מ.ל.מ עבור חודשים 1/14 עד 10/14; קבלה בסך 200,395 ₪ שהפיקה התובעת לנתבעת ביום 4.12.14 ; דו"ח "פירוט תשלומים למפעל" שהתובעת הפיקה ובו פירוט הסכומים שהתקבלו מהנתבעת עבור הפוליסות של עובדי הנתבעת מחודש שזמן פירעונו 1/11 ועד חודש שזמן פירעונו הוא 5/17 (חלק עובד וחלק מעביד), עם פירוט תאריך התשלום בפועל (יצוין בהקשר זה כי לא ניתן לדעת מה תאריך התשלום בפועל על ידי הנתבעת שכן העמודה של נתון זה "חתוכה" באופן שלא ניתן לראות את שנת התשלום, אך כן ניתן לראות את התאריך והחודש). כן צורפו לתצהיר התובעת העתק הודעות שנשלחו לנתבעת בגין אי תשלום דמי גמל וריבית פיגורים וכן תקנון של התובעת גרסת יולי 2013, שלטענת התובעת היה בתוקף בשנת 2014.
מר רוטנברג מטעם הנתבעת התייחס בסעיף 12 לתצהירו לרשימה של פוליסות העובדים אשר לגביהם נטען כי הנתבעת פיגרה בתשלומים או לא העבירה פרמיות. לתצהירו של מר רוטנברג צורף העתק התכתבויות במייל של הנתבעת, באמצעותו או באמצעות באת כוחו, עם נציגי התובעת (חלק מההתכתבויות אינן רלוונטיות); העתק הודעות הנתבעת לתובעת בדבר הפסקות עבודה של עובדים, יציאה לחל"ת, וכן הודעות פרטניות שנשלחו ביחס לחלק מהעובדים על כך שקופת הגמל שלהם היא על רכיבים לא פנסיוניים בלבד, כגון שעות נוספות; כן צורפה הודעת הנתבעת (מיום 28.5.14) לתובעת בתגובה לדו"ח התובעת בדבר אי תשלום דמי גמל לחלק מהעובדים (תגובת הנתבעת מתייחסת לתשלום שהועבר בחודש 12/13 "לכיסוי כל החובות עד לחודש נובמבר 2013" ולתשלום מיום 14.1.14 עבור חודש 12/13). כן צורף לתצהיר דו"ח מ.ל.מ לשנת 2013.
יצוין כי מרבית המכתבים שצורפו לתצהיר הנתבעת אינם מקדמים את צמצום המחלוקות בין הצדדים כמפורט בתצהיר התובעת.
להלן נפרט את סכומי החוב הנטענים בהתאם לפירוט רשימת הפוליסות של עובדי הנתבעת בסעיף 10 לתצהירו של מר זיידמן וכן את תגובת הנתבעת לחוב זה כמפורט בתצהירי עדותו של מר רוטנברג, ולאחר מכן נפרט את הכרעתנו בהתייחס לחוב הנטען.
פוליסה 630027099 ע"ש מאלקס יוכבד:
טענות התובעת:
הנתבעת העבירה אישור לפיו העובדת סיימה לעבוד ביום 19.9.13, על כן קיים חוב בגין זמן פירעון חודשים 8/13 עד 10/13 (חודשי שכר 7/13 עד 9/13), לפי סכום חודשי של כ-400 ₪ לחודש, ובסה"כ 1,200 ₪.
טענות הנתבעת:
לא מצאנו בתצהירו של מר רוטנברג כל התייחסות לעובדת הנ"ל, אך צורף המכתב שנשלח לתובעת בדבר סיום עבודת העובדת ביום 19.9.13.
הכרעה:
אם כן, קיים אישור מעסיק על הפסקת עבודתה של העובדת ביום 19.9.13. בדיון מיום 19.6.18 טענה הנתבעת כי העובדת הנ"ל לא עבדה בשעות נוספות בחודשים יולי עד ספטמבר 2013, ולפיכך לא הייתה זכאית להפרשות לפוליסה שנפתחה עבורה. עוד נטען כי יש שורת מכתבים שנשלחו לתובעת שנוסחם חוזר (נפסחים א וב') לגבי עובדים ספציפיים ואף באופן כוללני לגבי יתר העובדים, מתאריך 12.5.14. במכתב מר רוטנברג מתאריך 12.5.14 נרשם בהתייחס לעובדת אחרת (וקטור לאה) כי:
"...נמצאת בתוכנית של קופ"ג לרכיבים לא פנסיוניים בלבד. ומופרשים משכרה לקופ"ג זו על שעות נוספות בלבד. בפועל קיימים חודשים רבים בהם אין היא זכאית לשעות נוספות, ועל כן לא הועברו הכספים בגין חודשים אלו.
כל הכספים המגיעים לה עבור השעות הנוספות בשנת 2013 הועברו ליעדם.
מסיבה זו לא הועברו כל העברות לחשבונה מאז יוני 2013.
במידה והנ"ל תעבוד שעות נוספות או רכיבים לא פנסיוניים נוספים יועברו הכספים של הרכיבים הלא פנסיוניים לחשבונה במקפת".
לשאלת בית הדין, האם טענת הנתבעת כי גב' מאלקס לא היתה זכאית בחודשים הנ"ל להפרשות לקופת גמל בגלל שהיא לא עבדה שעות נוספות, השיב מר רוטנברג:
"אני לא נכנס לטענה האם זה השעות הנוספות או הבסיס או מה הסיבה המדוייקת שבגינה היא לא זכאית, היא לא זכאית כפי שעולה מהדו"חות. שאני אסתכל על התלוש אוכל לדעת מה הסיבה שהיא לא זכאית. יש מקרים שזאת פוליסה מלאה, קרי שמפרישים על שכר ושעות נוספות למצטרפים חדשים, מרבית העובדים הם וותיקים שמפרישים רק לשעות נוספות ורכיבים לא פנסיוניים, כפי שעולה מהדו"חות, היא לא זכאית, הדו"חות הם פרטניים לכלל העובדים לחודש הספציפי, הדו"חות של מל"מ".
(קיימים מכתבים דומים המתייחסים לעובדים נוספים מכתב מיום 28.5.14 המתייחס לעובדת יוכבד מלאכי ומכתב מיום 29.10.13 המתייחס לעובדת מרים לביא).
מעיון ב"דוח ניכויים/ הפרשות לביטוחים וקופות שונות לחודש 12/2013" (להלן- "דוח מ.ל.ם 12/13") שצורף לתצהירו של מר רוטנברג, עולה כי העובדת מאלקס יוכבד איננה מופיעה בדו"ח, כמי שזכאית להפרשות בגין החודשים אשר התובעת מייחסת לנתבעת חוב לגביהם (באותו הדו"ח מופיעים שמותיהם של 21 עובדים וכן נתוני חלקיות משרתם, שכרם, סכומי הניכוי שנוכו משכרם בגין ההפרשות, תוך פירוט חודשי השכר השונים).
נוסיף כי ב"דוח גביה פרוט חיובים לפוליסה" מיום 21.10.15 שצורף לתביעה נרשם סכום חוב של 1,038.49 ₪ בגין הפוליסה של גב' מאלקס ואילו בדו"ח העדכני שהופק על ידי התובעת ביום 14.5.17 וצורף לתצהיר מר זיידמן, מופיע כי אין יתרה לתשלום.
לפיכך, ובהיעדר הוכחה לקיומו של החוב הנטען, התביעה בסך 1,200 ₪ בהתייחס לפוליסה של העובדת יוכבד מאלקס נדחית.

פוליסה 610117859 ע"ש מוקאזדה שלומי:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 253 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 9/15.
טענות הנתבעת:
תגובת מר רוטנברג בתצהירו (סעיף 12, "סעיף 2") לחוב המיוחס לפוליסה של העובד היא: "לא יכול להיות ריביות ב-2/2015 מאחר ושולמו מידי חודש את הסכום בגינו".
הכרעה:
העובדה ששולמה הפרמיה לעובד מידי חודש אינה סותרת את הטענה כי היה איחור במועד התשלום.
כמפורט לעיל, בהתאם לראיות שהובאו לפנינו הנתבעת איחרה במועד תשלום דמי הגמל לתובעת בתקופה הרלוונטית לתביעה. מעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובד מיום 14.5.17, עולה כי סכומי הריבית שנוספו הם אך בגין החודשים שבהם הנתבעת איחרה בתשלום.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 253 ₪ לפוליסה של העובד שלומי מוקאזדה מתקבלת.

פוליסה 610114416 ע"ש בורשטיין ורדה:
טענות התובעת:
קיים חוב בסך 25,049 ₪.
עבור התקופה שמחודש 7/10 עד 11/14 –החוב הנו 24,040 ₪.
עבור התקופה שמחודש 12/14 עד 11/15 – החוב הנו 1,009 ₪.
הנתבעת צרפה מכתב לפיו החל מחודש 2/11 העובדת עברה לשכר בכירים ועל כן בוטלה זכאותה לשעות נוספות. מנגד, בשנת 2015, כעולה מהתדפיסים, העבירה הנתבעת תשלומים לפוליסה. לפיכך, על הנתבעת להעביר לתובעת אישור רואה חשבון לפיו במועדי החוב הרלבנטיים לא היתה זכאית העובדת להפרשה לפוליסה.
טענות הנתבעת:
בדיון מיום 25.5.16 התייחס מר רוטנברג לפוליסה של העובדת הנ"ל ואמר כי היא מבוטחת בפנסיה תקציבית ויש לה קופת גמל לרכיבים לא פנסיוניים על שעות נוספות. מתאריך מסוים (אותו לא נקב) היא עברה לשכר בכירים וממועד זה ואילך היא לא זכאית לשעות נוספות. הודעה על כך הועברה לתובעת- מפנה למכתב מיום 29.10.13.
לתצהיר מר רוטנברג צורף המכתב מיום 29.10.13 בו צוין כי גב' בורשטיין "עברה לשכר בכירים רטרואקטיבית מפברואר 2011. עקב כך בוטלה רטרואקטיבית זכותה לשעות נוספות מפברואר 2011 ואילך, היא לא מקבלת רכיבים מעין אלה וממילא אינה זכאית להפרשות על רכיבים לא פנסיוניים מעין אלו".
בתצהירו המשלים של מר רוטנברג, נרשם כי:
"הנ"ל עבדה בדרוג מנהלי עד אפריל 2012 ובמאי 2012 הועברה לשכר בכירים רטרואקטיבית מ-2/2011. הרכיבים הלא פנסיונים שהיו במשכורתה בעת היותה בדרוג מנהלי בוטלו. ועל כן החל מחודש 6/12 לא הועברו לקופ"ג כספים בגין רכיבים לא פנסיונים. החל מ-1/15 הופרש מחדש בגין רכיב לא פנסיוני סך של כ 50 ₪ חלק עובד ו-50 ₪ חלק מעביד סה"כ כ 100 ₪".

הכרעה:
אנו מקבלים את עדותו של מר רוטנברג בעניין השינויים שחלו בתנאי עבודתה של גב' בורשטיין, אשר השליכו על שינוי בתשלום הפרמיות עבורה. מהמסמכים שהוגשו לתיק עולה כי בחודש 2/11 חדלה הנתבעת להעביר לפוליסה של גב' בורשטיין (שהנה כאמור פוליסה בגין רכיבים לא פנסיונים) הפרשות ועדותו של מר רוטנברג כי גב' בורשטיין הועברה לשכר בכירים ממועד זה ולא היתה זכאית לשעות נוספות מקובלת עלינו.
כפי שעולה מדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17, החל מחודש 2/15 החלה הנתבעת להפריש לפוליסה של גב' בורשטיין סכומים של כ-100 ₪ לחודש בגין רכיב לא פנסיוני המשולם לה בשכרה.
לפיכך, החלטנו לדחות את התביעה לתשלום חוב בגין הפוליסה של העובדת ורדה בורשטיין.

פוליסה 610214576 ע"ש קריגר שרה:
טענות התובעת:
חוב בגין ריבית בסך 38 ₪ עבור חודשים 2/14 עד 8/14.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג העיד בתצהירו "לא יכול להיות בהיעדר פיגור".
הכרעה:
טענת מר רוטנברג אינה מתיישבת עם הראיות שהובאו לפנינו מהן עולה כי הנתבעת העבירה לתובעת את סכומי הפרמיות עבור חודשי שכר 1/14 עד 10/14 באיחור רב (ביום 4.12.14).
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 38 ₪ עבור הפוליסה של העובדת שרה קריגר מתקבלת.

פוליסה 610320078 ע"ש ברזל שפרה:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת ריבית בסך 7 ₪ בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 8/14.
טענות הנתבעת:
תגובת מר רוטנברג בתצהירו היא "לא יכול להיות בהעדר פיגור".
הכרעה:
כאמור, הנתבעת שילמה לתובעת רק ביום 4.12.14 את תשלומי הפרמיות לעובדיה בגין חודשי משכורת 1/14 עד 10/14.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 7 ₪ עבור הפוליסה של העובדת שפרה ברזל מתקבלת.

פוליסה 610320328 ע"ש מלאכי יוכבד:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת סך של 69 ₪ בגין איחור בתשלום חודשים 3/14 עד 6/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג העיד בתצהירו כי "לא יכול להיות בהעדר פיגור".
הכרעה:
כאמור, הנתבעת איחרה במועד תשלום דמי הגמל לתובעת בתקופה הרלוונטית לתביעה. מעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17, עולה כי סכומי הריבית שנוספו הם אך בגין החודשים שבהם הנתבעת איחרה בתשלום.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 69 ₪ עבור הפוליסה של העובדת יוכבד מלאכי מתקבלת.

פוליסה 610616155 ע"ש רובינשטיין אסנת:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת סך של 96 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 9/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג העיד בתצהירו כי "לא יכול להיות ריבית פיגורים שולם כסדרו מאז חודש 5."
הכרעה:
אנו מניחים כי כוונת מר רוטנברג הייתה כי מחודש 5/15, שולמו התשלומים במועדם, שכן בהתייחס לשנת 2014, הוכח ההיפך. מעיון בדו"ח גביה פירוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17, כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 96 ₪ עבור הפוליסה של העובדת אסנת רובינשטיין מתקבלת.

פוליסה 610618477 ע"ש קריאף אלון:
טענות התובעת:
הנתבעת לא העבירה תשלומים או הודעה על סיום עבודה וזאת ביחס לתקופת החוב מחודש 12/14. על הנתבעת להבהיר האם העובד עדיין עובד ואם כן, להעביר תחשיב הפרשות לפי שכר לחודשי החוב.
בנוסף, הנתבעת חייבת לשלם לתובעת סך של 37 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 9/14.
טענות הנתבעת:
תגובת מר רוטנברג בתצהירו לעובד זה היא "רצ"ב אישור חל"ת לשנת 2015 הנ"ל לא חזר לעבודה ונמסרה למקפת הודעה על כך".
לתצהירו של מר רוטנברג צורף מכתב מיום 30.5.13 שאינו רלוונטי (במכתב זה הודע לתובעת כי הפוליסה של העובד היא עבור רכיבים לא פנסיוניים בלבד, וכי בחודשים 3/08 ו-2/11 העובד לא עבד שעות נוספות ולכן לא הופרשו עבורו סכומים).
הכרעה:
לאחר שבית הדין עיין במאות המסמכים שהוגשו לתיק, נמצא טופס "בקשה לאישור חופשה ללא תשלום" שמילא העובד ביום 5.11.14 (צורף לתצהיר גילוי מסמכים שהוגש על ידי הנתבעת ביום 9.9.16). הבקשה מתייחסת לתקופה שמיום 1.1.15 עד 31.12.15 (וקיימת המלצה של "מנהל המנגנון" לאישור החופשה מיום 1.12.14 עד 1.10.15). לא מצאנו במסמכים שהוגשו מסמך בדבר הפסקת עבודת העובד בתום תקופת החל"ת.
עם זאת, עדותו של מר רוטנברג על יציאת העובד לחל"ת בשנת 2015 ואי חזרתו לעבודה אצל הנתבעת בתום תקופת החל"ת מספקת, בהתחשב בתפקידו כגזבר הנתבעת. חבל שהנתבעת לא השכילה להגיש לתובעת מבעוד מועד מכתב מסודר המפרט את מועד יציאתו של העובד לחל"ת והפסקת עבודתו (כפי שעשתה לגבי עובדים אחרים).
התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 37 ₪ בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 9/14 עבור הפוליסה של העובד אלון קריאף מתקבלת בהתחשב בעובדה שהנתבעת שילמה באיחור (ביום 4.12.14) את סכומי ההפרשות בגין שנת 2014.

פוליסה 610820205 ע"ש יוסקוביץ אתי:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת סך של 115 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 4/14 עד 9/15.
טענות הנתבעת:
תגובת מר רוטנברג בתצהירו "לא יכול להיות ריבית פיגורים מחודש מאי. כי שולם כסדרו."
הכרעה:
גם כאן אנו מניחים כי כוונת מר רוטנברג הייתה כי לחודש מאי 2015, שכן בהתייחס לשנת 2014, הוכח כי הנתבעת העבירה את התשלומים באיחור, לקראת תום השנה.
הנתבעת מודה כי איחרה במועד תשלום דמי הגמולים לעובדת עד חודש 5/15. מעיון בדו"ח גביה פירוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17 (שצורף לתצהיר התובעת) עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בחודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 115 ₪ עבור הפוליסה של העובדת יוסקוביץ אתי מתקבלת.

פוליסה 610713572 ע"ש רויטבורד בתיה:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת סך של 93 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 4/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג העיד בתצהירו "לא יכול להיות בהעדר פיגור".
הכרעה:
כאמור, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בגין שנת 2014 הוכחה. בהתייחס לתקופה שמחודש 1/15 עד 4/15 (חודשי משכורת 12/14 עד 3/15), התובעת הגישה דו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת, ממנו עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 93 ₪ עבור הפוליסה של העובדת רויטבורד בתיה מתקבלת.

פוליסה 610422010 ע"ש כהן שור שולמית:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת סך של 386 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 9/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג העיד בתצהירו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת מודה כי עד חודש 5/15 היא פיגרה בתשלומים לפוליסה של העובדת. גם כאן מעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17 עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 386 ₪ עבור הפוליסה של העובדת כהן-שור שולמית מתקבלת.

פוליסה 610114731 ע"ש שיינין רבקה:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 205 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 9/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג העיד בתצהירו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת מודה כי עד חודש 5/15 היא פיגרה בתשלומים לפוליסה של העובדת. מעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17 עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 205 ₪ עבור הפוליסה של העובדת כהן-שור שולמית מתקבלת.

פוליסה 610119933 ע"ש בנגמין גאנין:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 79 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 4/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת מודה כי עד חודש 5/15 היא פיגרה בתשלומים לפוליסה של העובד, וזו התקופה המיוחסת לחוב בגין ריבית פיגורים.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 79 ₪ עבור הפוליסה של העובד בנגמין גאנין מתקבלת.

פוליסה 610319991 ע"ש חרל"פ שולמית:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 8 ₪ בגין איחור בתשלום 3/14, 8/14 ו-2/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג העיד בתצהירו "12 ₪ לא בנמצא פיגור בסך זה".
הכרעה:
כאמור, הנתבעת איחרה בתשלום הפרמיות לחודשים 1/14 -10/14. בהתייחס לחודש 2/15- מדו"ח גביה פירוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17, עולה כי הנתבעת איחרה בתשלום ועקב כך נוסף סכום של 2.65 ₪ בגין ריבית.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 8 ₪ עבור הפוליסה של העובדת חרל"פ שולמית מתקבלת.

פוליסה 610514294 ע"ש לביא מירי:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 248 ₪ בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 9/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת מודה באיחור בתשלומים עבור הפוליסה של העובדת עד חודש 5/15. מעיון בדו"ח גביה פירוט חיובים לפוליסה של העובדת עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 248 ₪ עבור הפוליסה של העובדת לביא מירי מתקבלת.

פוליסה 630152777 ע"ש שוורץ שושנה:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 476 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 11/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת מודה באיחור בתשלומים עבור הפוליסה של העובדת עד חודש 5/15. מעיון בדו"ח גביה פירוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17 עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 476 ₪ עבור הפוליסה של העובדת שושנה שוורץ מתקבלת.

פוליסה 610814324 ע"ש סמבר יהודית:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 140 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 1/14 עד 4/15 (נכון להיום חיובי הריבית במערכת בוטלו עקב ביצוע הניוד דא עקא מדובר בחוב אמיתי).
המועד הקבוע לניוד בהתאם למסמך שצורף לכתב התביעה הוא 17.5.15. קיים חוב של כ-800 ₪ בגין אי תשלום פרמיה עבור זמן פירעון חודשים 5/15 ו-6/15 שהם עבור חודשי שכר אפריל ומאי 2015 (כ-400 לחודש כפול 2 חודשים).
סה"כ חוב בגין ריבית פיגורים ופרמיות הוא 940 ₪.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג העיד בתצהירו "הועברו כל הכספים כפי שמופיע בהנהלת חשבונות".
הכרעה:
הנתבעת לא הכחישה את החוב של הריבית בגין איחור בתשלום חודשים 1/14 עד 4/15.
בהתייחס לחוב הנטען בגין פרמיות של חודשי שכר אפריל ומאי 2015- הנתבעת הציגה את הכרטיס של התובעת בהנהלת חשבונות "תנועות בכרטיס שנה 2016 14.1.14 – 30.10.15 " ממנו עולה כי שילמה לתובעת את הפרמיות של חודשי שכר 1/15 עד 4/15 ביום 8.6.15 (סך של 146,208.90 ₪) ושל חודש שכר 5/15 ביום 18.6.15 (סך של 48,254.50 ₪).
על כן לא הוכח כי קיים חוב בגין פרמיות עבור העובדת סמבר יהודית.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 140 ₪ עבור הפוליסה של העובדת יהודית סמבר מתקבלת.

פוליסה 630188746 ע"ש טייכטל משה:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 272 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 9/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת מודה כי איחרה בתשלומים עד חודש 5/15.
מעיון בדו"ח גביה פירוט חיובים לפוליסה של העובד מיום 14.5.17 שצורף לתצהיר התובעת, עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 272 ₪ עבור הפוליסה של העובד טייכטל משה מתקבלת.

פוליסה 630269629 ע"ש טננבאום אדל ציפורה:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 378 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 11/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג העיד בתצהירו "טננבאום אדל רצ"ב אישור חל"ת לתקופה."
לתצהיר הנתבעת צורף הודעה של הנתבעת לתובעת מיום 12.8.15 לפיה העובדת "יצאה לחל"ת החל מאמצע חודש פברואר 2015".
הכרעה:
הנתבעת לא הכחישה את החוב ריבית שנוצר עקב האיחור בתשלום חודשים 2/14 עד 11/15, והטענה בדבר יציאת העובדת לחל"ת מאמצע חודש 2/15 איננה רלוונטית.
מעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17 עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בחודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 378 ₪ עבור הפוליסה של העובדת אדל ציפורה טננבאום מתקבלת.

פוליסה 630312072 ע"ש דודסקו איל:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת סך של 398 ₪ ריבית בגין איחור תשלום חודשים 2/14 עד 11/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת מודה באיחור בתשלומים עד חודש 5/15.
מעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים של העובד מיום 14.5.17 שצורף לתצהיר התובעת עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 398 ₪ עבור הפוליסה של העובד איל דודסקו מתקבלת.

פוליסה 630313788 ע"ש קלימי אוסנת:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 166 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 9/14.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת מודה כי איחרה בתשלום החודשים שקדמו לחודש 5/15 והתביעה בגין ריבית פיגורים היא בגין התקופה שקדמה לכך.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 166 ₪ עבור הפוליסה של העובדת אוסנת קלימי מתקבלת.

פוליסה 630335881 ע"ש סטריזובר בלומה:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 267 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 9/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת מודה כי איחרה בתשלומים עד חודש 5/15, ומעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17, עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 267 ₪ עבור הפוליסה של העובדת בלומה סטריזובר מתקבלת.

פוליסה 630335799 ע"ש לוזק בניהו:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 372 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 9/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת מודה כי העבירה באיחור את התשלומים עד חודש 5/15, ומעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובד מיום 14.5.17, עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 372 ₪ עבור הפוליסה של העובד בניהו לוזק, מתקבלת.

פוליסה 630335805 ע"ש פרנק פרי:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 193 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 9/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת מודה כי העבירה באיחור את התשלומים עד חודש 5/15,
ומעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17, עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 193 ₪ עבור הפוליסה של העובדת פרנק פרי מתקבלת.

פוליסה 630335675 ע"ש גוטל שולמית:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 431 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 10/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת מודה כי העבירה באיחור את התשלומים עד חודש 5/15,
ומעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17, עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 431 ₪ עבור הפוליסה של העובדת גוטל שולמית מתקבלת.

פוליסה 630335672 ע"ש שוורץ שירי:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 233 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 10/15.
התובעת הוסיפה כי:
"המעסיק טוען לחל"ת ובעניין זה עליו להמציא אישור רואה חשבון ביחס לכל החודשים בהם העובדת שהתה בחל"ת כאשר חודשי החוב הינם בזמני פרעון:
11/14 עד 8/15".
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג העיד בתצהירו "שוורץ שירי הועברו כל הכספים כפי שמופיע בהנהלת החשבונות".
הכרעה:
הנתבעת לא הכחישה את חוב הריבית שנוצר עקב איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 10/15, ומעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17, עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 232 ₪ עבור הפוליסה של העובדת שירי שוורץ מתקבלת.
התובעת לא פרטה בתצהירה סכומי פרמיות נטענים ביחס לתקופה שבין חודשים 11/14 עד 8/15. מכל מקום, מ"תנועות בכרטיס שנה 2016 14.1.14 -30.10.15" שצורף לתצהיר הנתבעת עולה כי הנתבעת הפרישה את סכומי הפרמיות לעובדים בהתאם לשכר ששולם להם בחודשים אלה, וכי היא לא נותרה חייבת לתובעת סכומים נוספים. לפיכך, לא הוכח כי קיים חוב בגין פרמיות עבור הפוליסה של העובדת וממילא טענה זו נזנחה בתצהיר התובעת.

פוליסה 630335676 ע"ש רביעי תקווה:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 438 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 3/14 עד 9/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת מודה כי איחרה בתשלומים עד חודש 5/15, ומעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17, עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 438 ₪ עבור הפוליסה של העובדת תקוה רביעי מתקבלת.

פוליסה 630335809 ע"ש גוטליב גיטי:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת סך של 1,060 ₪. 920 ₪ מתוך הסכום הנ"ל זה חוב בגין פרמיה עבור חודשים 10/15 ו-11/15 והיתרה בסך 140 ₪ זה חוב ריבית שנוצר עקב איחור בתשלום חודשים 2/14 עד 8/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג העיד בתצהירו "נאמר בדיון כי אין לי כעת מסמך סיום העבודה. רצ"ב טופס 101 מפורט לשנת 2015 המראה שאכן סיימה עבודה באוגוסט 2015 כפי שצוין שהעברנו עד תאריך זה. דבר זה שוב מוכיח את אמיתות הנהלת החשבונות. ואת העוז והחוצפה של התובעת לתבוע 1,000 ₪ בגין עובדת זו בשל מחדליה והבלגן השורר ברישומיה."
הכרעה:
אנו דוחים את התביעה לתשלום פרמיות בסך 920 ₪, ומקבלים את התביעה לקבלת תשלום ריבית בגין איחור בתשלום, אך בסכום קטן יותר.
לתצהיר הנתבעת צורף מסמך "כרטיס 101- לעובד גוטליב גידי" ממנו עולה כי העובדת עבדה עד חודש 8/15 וכי לא היו תשלומים נוספים מעבר לחודש עבודה הנ"ל. על כן, לא הוכחה התביעה לתשלום פרמיות עבור הפוליסה של העובדת.
מעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17 (שצורף לתצהיר התובעת) עולה כי סכום החוב המיוחס לנתבעת בגין הפוליסה של העובדת הוא 1,060.03 ₪ כאשר הסכומים בסך 461.56 ₪ ו-463.91 ₪ כוללים בתוכם "סכום תוספות" בסך 37.17 ₪ ו-39.52 ₪ שלא הוכחה זכאות לקבלתן מהנתבעת בהיעדר זכאות לקבלת הפרמיות לחודשים 10/15 ו-11/15.
היתרה המתקבלת מהפחתת הסכום בסך 925.47 ₪ (סך 461.56 ועוד 463.91) מהסכום שנתבע בסך 1,060 ₪ הוא 135 ₪, וזה הסכום שנפסוק לתובעת בגין ריבית פיגורים.
הנתבעת לא הכחישה כי איחרה בתשלום החודשים הנ"ל וממילא הראיות שבפנינו תומכים בטענת התובעת לעניין זה (מסמך גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17 ומסמך "תנועות בכרטיס שנה 2016 14.1.14 -30.10.15").
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 135 ₪ עבור הפוליסה של העובדת גוטליב גיטי מתקבלת.

פוליסה 630335673 ע"ש אזולאי שקמה:
טענות התובעת:
לכתב התביעה צורף אישור הנתבעת לפיו העובדת סיימה את עבודתה אצל הנתבעת ביום 30.5.14, לפיכך קיים חוב ריבית בסך 208 ₪ עבור חודשים 2/14 עד 8/14, בנוסף על הנתבעת להבהיר האם מסכימה כי תשלומים ששולמו מעבר למועד עזיבה יישארו בפוליסה לטובת העובדת.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג העיד בתצהירו "אזולאי שקמה אין חוב עבור פרמיה שולם הכל כמופיע בהנהלת חשבונות".
הכרעה:
ממסמך גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17 עולה כי הנתבעת העבירה תשלומים לפוליסה של העובדת גם לאחר עזיבתה, בחודשים 7/14 ו-8/14 (עבור משכורות חודשים 6/14 ו-7/14) והנתבעת לא התנגדה לכך שסכומים אלה יישארו בפוליסה של העובדת. על כן, סכומים אלה יוותרו בפוליסה של העובדת ללא שינוי.
הנתבעת לא הכחישה כי איחרה בתשלום חודשים 2/14 עד 8/14 והראיות שבפנינו תומכים בטענת התובעת לעניין זה (מסמך גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17 ומסמך "תנועות בכרטיס שנה 2016 14.1.14 -30.10.15").
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 208 ₪ עבור הפוליסה של העובדת אזולאי שקמה מתקבלת.

פוליסה 630370945 ע"ש בלומנפלד ירחמיאל:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 62 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 2/15 עד 9/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת לא הכחישה כי איחרה בתשלומים עד חודש 5/15, ומעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובד מיום 14.5.17, עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 62 ₪ עבור הפוליסה של העובד ירחמיאל בלומנפלד מתקבלת.

פוליסה 630376169 ע"ש קליף ניקול:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 84 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 12/14 עד 9/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת לא הכחישה כי איחרה בתשלומים עד חודש 5/15, ומעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17, עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 84 ₪ עבור הפוליסה של העובדת ניקול קליף מתקבלת.

פוליסה 630376170 ע"ש גולן שירי:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 88 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 12/14 עד 9/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת אינה מכחישה כי איחרה בתשלומים עד חודש 5/15, ומעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17, עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 88 ₪ עבור הפוליסה של העובדת שירי גולן מתקבלת.

פוליסה 630376171 ע"ש פחימה שרה:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 67 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 12/14 עד 9/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת אינה מכחישה כי איחרה בתשלומים עד חודש 5/15, ומעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17, עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 67 ₪ עבור הפוליסה של העובדת שרה פחימה מתקבלת.

פוליסה 630376182 ע"ש באום אסתר מלכה:
טענות התובעת:
לכתב התביעה צורף אישור הנתבעת לפיו העובדת סיימה את עבודתה ביום 30.1.15, לפיכך נותר חוב ריבית בסך 15 ₪ עבור איחור בתשלום חודשים 12/14 עד 2/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת מודה כי איחרה בתשלומים עד חודש 5/15, והחוב בגין ריבית מתייחס לתקופה קודמת.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 15 ₪ עבור הפוליסה של העובדת באום אסתר מלכה מתקבלת.

פוליסה 630376183 ע"ש סימן טוב יוכבד:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 69 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 12/14 עד 9/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת אינה מכחישה כי איחרה בתשלומים עד חודש 5/15, ומעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17, עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 69 ₪ עבור הפוליסה של העובדת יוכבד סימן טוב מתקבלת.

פוליסה 630376177 ע"ש פריש חיה:
טענות התובעת:
בתצהיר התובעת נרשם ביחס לפוליסה של העובדת פריש חיה כי :
"חודשי החוב 12/14 עד 11/15 משולמים".
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג העיד בתצהירו כי "לא נותר חוב של 2 ₪".
הכרעה:
טענת התובעת אינה מובנת לבית הדין, ומעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובדת מיום 14.5.17, עולה כי לא נותר כל חוב לתשלום, כך שייתכן והתובעת חזרה בה מתביעתה בכתב התביעה.
למען הסר הספק, בהיעדר הוכחה בדבר קיומו של חוב כלשהו לפוליסה של העובדת פריש חיה, התביעה נדחית.

פוליסה 630347957 ע"ש דהאן דוד:
טענות התובעת:
הנתבעת חייבת לתובעת 77 ₪ ריבית בגין איחור בתשלום חודשים 6/14 עד 9/15.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
הנתבעת אינה מכחישה כי איחרה בתשלומים עד חודש 5/15, ומעיון בדו"ח גביה פרוט חיובים לפוליסה של העובד מיום 14.5.17, עולה כי הנתבעת חויבה בתשלום ריבית אך בגין החודשים שבהם העבירה תשלום באיחור.
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 77 ₪ עבור הפוליסה של העובד דוד דהאן מתקבלת.

פוליסה 630335775 ע"ש גוטל שולמית:
טענות התובעת:
הנתבעת לא העבירה תשלומים מחודש 2/15 עד 11/15 לפי פרמיה ממוצעת של 200 ₪ לחודש, סה"כ 2,000 ₪.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג העיד בתצהירו "גוטל שולמית אין חוב עבור פרמיה שולם הכל כמופיע בהנהלת חשבונות".
הכרעה:
החלטנו לדחות את התביעה לתשלום פרמיות עבור חודשים 2/15 עד 11/15 בהיעדר הוכחה.
ממסמך "תנועות בכרטיס שנה 2016 14.1.14 -30.10.15" שצורף לתצהיר הנתבעת, עולה כי הנתבעת העבירה לתובעת את כל סכומי ההפרשות המגיעים בגין סכומי המשכורות ששולמו לעובדיה המבוטחים אצל התובעת בתקופה הנטענת. מעבר לכך, בדו"חות אקסל שצורפו לתצהיר התובעת (כאמור, "תאריך התשלום" המופיע בהם הנו חתוך ולא רואים את השנה) מופיע כי לעובדת הנ"ל הועברו סכומי פרמיות עבור התקופה הנטענת (חלק עובד וחלק מעביד). מעבר לכך, גם לא מופיעה יתרת חוב בדו"ח פרוט חיובים לפוליסה על שם העובדת מיום 14.5.17.
לפיכך, התביעה לתשלום פרמיות עבור הפוליסה של העובדת שולמית גוטל נדחית.

פוליסה 630351887 ע"ש פנחס יפעת:
טענות התובעת:
לתביעה צורף אישור הנתבעת על סיום עבודה. על הנתבעת לציין מועד עזיבה מדויק, ככל שסיימה לעבוד בתחילת 2/14 החוב הנו 6 ₪ בגין ריבית עבור איחור בתשלום חודש 2/14.
טענות הנתבעת:
מר רוטנברג חזר בתצהירו על טענתו "לא יכול להיות פיגור אחרי 5/15. שולם כסדרו".
הכרעה:
לתצהיר הנתבעת צורף מכתב הנתבעת לתובעת מיום 12.8.15 לפיו העובדת סיימה את עבודתה בחודש פברואר 2014.
הנתבעת לא הכחישה כי איחרה בתשלומים בתקופה שקדמה לחודש 5/15, והחוב בגין איחור בתשלום מתייחס לתקופה שקדמה לכך (חודש 2/14).
לפיכך, התביעה לתשלום ריבית פיגורים בסך 6 ₪ עבור הפוליסה של העובדת יפעת פנחס מתקבלת.

התביעה לפטור מחבות
התובעת ביקשה צו הצהרתי הפוטר אותה מחבות בגין החוב לפי סעיף 19א'(ד), (ח) ו-(ט) לחוק הגנת השכר.
בסעיף 19א' ל חוק הגנת השכר נקבעו ההוראות הבאות:
"(א) יראו כשכר מולן גם סכום שמעסיק חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו במישרין ובין שהמעסיק חייב לנכותו משכר העובד, ובלבד שהסכום אשר חייב המעסיק לנכות לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו היה עליו לנכות או שהסכום שהמעסיק נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי לא שולם תוך 21 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות; והוא בין שהשכר הולן ובין שלא הולן.
...
(ד) סכום שמעסיק חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א), יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו.
...
(ח) עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ולא שולם חובו של המעסיק לקופת הגמל כאמור בסעיף קטן (א), רשאית קופת הגמל להודיע על כך בכתב לעובד, עם העתק למעסיק, ומשעברו ששה חדשים נוספים מיום מסירת ההודעה ולא שולם החוב לקופת הגמל, לא יחולו לגבי אותו חוב הוראות סעיף קטן (ד) אם קבע בית הדין האזורי לעבודה שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל.
(ט) נוצרה הזכאות לתשלום או לשירות בעין מקופת גמל לעובד או לחליפו בתקופה שבין המועד שנקבע בסעיף קטן (א) לבין תום ששת החדשים הנוספים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ח), לא תהא קופת הגמל זכאית להשתחרר מחבותה על-פי סעיף קטן (ד) אף אם הפיגור חל שלא עקב רשלנות הקופה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות אותה."
בעניין דב"ע נו/6-10, איילון חברה לביטוח בע"מ נגד ערן אנוך [פורסם בנבו] (להלן: פסק דין אנוך), נקבע כי מטרת סעיף 19א (ח) ל חוק הגנת השכר היא להבטיח שזכויות העובד תשמרנה על ידי קופת הגמל וככל שהיא מבקשת להשתחרר מחבותה, עליה לפנות לבית הדין בסמוך למועד בו גילתה את אי התשלום , כאשר נטל הראיה מוטל על קופת הגמל, להראות כי הפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה, או בנסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל.
עוד נקבע בפסק אנוך כי יש לפרש בהרחבה את אפשרותה של קופת הגמל להשתחרר מחבותה ובצמצום את הנטל המוטל על הקופה, בהתאם להוראות סעיף 19א (ח) לחוק הגנת השכר. כן נפסק כי משלוח מכתבי התראה, מעבר להודעות המתחייבות על פי החוק, אין בו די כדי להוות פעולה לגביית חוב, וכי גם בפרשנות המצומצמת לחבות קופת גמל, עליה לנקוט הליכים משפטיים לשם גביית החוב מהמעסיק:
"ככלל, משלוח מכתבי התראה נוספים, מעבר להודעות המתחייבות על-פי החוק, אין בו די כדי להוות פעולה לגביית החוב. גם בפרשנות מצומצמת לחבותה של קופת הגמל, אין מנוס מהמסקנה שעל הקופה לנקוט הליכים משפטיים ממשיים לשם גביית החוב, היינו, להגיש תובענה ועמה בקשות לסעדים זמניים לשם גביית כספים מהמעביד, סמוך למועד בו מתברר לה כי אין זה מעביר לה את כספי התגמולים, וזאת בדרך, בזמן ובמהירות המתבקשת בתביעה של נושה נגד חייב, בין אם הנושה הוא עובד, ובין אם לאו. במיוחד יש חשיבות לפעולות אלה כאשר, כבענייננו, המעביד מנכה כספים משכרו של העובד, ונמנע מהעברתם לקופה (בנוסף לאי-העברת חלקו הוא). מעשה זה של המעביד חמור הוא במיוחד, וראוי על-כן לתגובה ממשית של הקופה לשם הגנה על העובד.
אין משמעות הדבר חובה אבסולוטית להגשת תביעה וביצוע הפעולות הנלוות בכל מקרה; אולם הנטל על קופת הגמל להראות, כי בנסיבות מקרה פרטני לא היה צורך, או לא היה טעם, לעשות כן."
בהקשר זה נזכיר את הוראות תקנה 3 ל תקנות הגנת השכר (פרטים ומסירת הודעות), תשל"ו – 1976, לפיה -
"(א) קופת גמל תודיע על פיגור בתשלום ועל תקופת הפיגור במכתב בדואר רשום לעובד; העתק מן ההודעה תשלח הקופה בדואר רשום למעבידו.
(ב) ההודעה לפי תקנת משנה (א) תביא לידיעת העובד והמעביד כי זכויותיו של העובד בקופת הגמל עלולות להפגע באם החוב של המעביד לא ישולם תוך ששה חודשים מיום מסירת ההודעה."

בהתאם להוראות הנ"ל, בחלוף ששה חודשים ממועד יצירת החוב, היה על התובעת לשלוח הודעה לעובדים, עם העתק לנתבעת. התובעת לא הציגה את העתק המכתבים ששלחה לעובדים ולנתבעת , כך שלא ניתן לדעת אם אכן פנתה למי מהעובדים ובאיזה מועד. המכתבים שהתובעת צרפה לתצהירה, הם מכתבים ששלחה ל נתבעת בחודשים 8/14, 10/14 ו-11/14 בחלוף שבעה חודשים מהיווצרות החוב (חודש 1/14) ( יצוין בהקשר זה כי האיחור בתשלום דמי הגמולים של העובדים לשנת 2014, היה בדומה לזה שהיה בשנת 2013, כאשר הנתבעת מעבירה לתובעת את דמי הגמולים רק לקראת סוף השנה).
הפטור מאחריות של קופת הגמל שקובע המחוקק הוא למועד שלאחר שישה חודשים ממועד מסירת ההתראה לעובד (עם העתק למעביד). ממילא, אם לא הוכחה כי נמסרה התראה לכל אחד מהעובדים אשר שמותיהם פורטו לעיל, לא ניתן לפטור את התובעת מאחריות כלפי העובדים לפי סעיף 19א'(ד), (ח) ו-(ט) לחוק הגנת השכר.
בפסק דין אנוך, הודגשה החשיבות של נקיטת הליכים משפטיים לגביית החוב במקרים בהם המעסיק מנכה משכרו של העובד סכומים, אך נמנע מהעברתם לקופת הגמל, תוך קביעה כי "מעשה זה של המעביד הוא חמור במיוחד, וראוי על כן לתגובה ממשית של הקופה לשם הגנה על העובד". בענייננו, התביעה הוגשה בחודש 11/15, בעוד שמדובר בתביעות חוב בגין פרמיות אשר מיוחסות לשנים 2014-2015, כאשר קיימות 2 תביעות המתייחסות לשנים 2010 ואילך ו-2013. לא ניתן לומר כי הגשת תביעה במועד שהוגשה מהווה תגובה "ממשית" לשם הגנה על העובד.
לפיכך, התביעה של התובעת לקבלת צו הצהרתי כאמור, נדחית.
סוף דבר
התביעה מתקבלת חלקית. התביעה לתשלום פרמיות ולקבלת צו הצהרתי הפוטר מחבות נדחית, ואילו התביעה לתשלום ריבית פיגורים בגין האיחור בתשלום דמי הגמל עבור הפוליסות של העובדים אשר שמותיהם פורטו לעיל, מתקבלת בסכום כולל של 6,208 ₪.
בהתחשב באיחורים הניכרים בהעברת התשלומים החלטנו לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 6,208 ₪ בצירוף ריבית פיגורים ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.
התביעה הנגדית של הנתבעת לתשלום 30,000 ₪ ולקבלת הצווים המפורטים לעיל, איננה מבוססת עובדתית או משפטית ודינה דחיה.
הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות בסך 1,491 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ח אב תשע"ט (19 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

נציג ציבור

נציג ציבור

דניאל גולדברג, שופט