הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים פ"ה 10998-02-15

05 ספטמבר 2018

לפני:

כב' השופט דניאל גולדברג
נציג ציבור (עובדים) מר אלי קדוש
נציג ציבור (מעסיקים) גב' אסתר סלנט
התובעים
דרור הלוי ואח' ת.ז. XXXXXX472
ע"י ב"כ: עו"ד ענת מאירי
-
הנתבעת
משטרת ישראל סוג זיהוי צד ב'
ע"י ב"כ: עו"ד מגי קריטנשטיין

פסק דין

התובעים, שבעה חוקרי זירה שאינם קצינים המועסקים במחוז ש"י של משטרת ישראל, מבקשים בהליך זה כי בית הדין יורה לנתבעת לבטל את הפחתת השכר שבוצעה בשכרם החל מחודש 11/14, עקב הורדת "תוספת פעילות" ששולמה להם מרמה א' לרמה ב', ולשלם להם הפרשי שכר הנובעים מכך.
לחילופין, מבקשים התובעים כי בית הדין יורה לנתבעת להביא את עניינם לדיון בלב פתוח ובנפש חפצה בפני הפורום שתפקידו לאשר שינויים במכלול נספחי הסיכום הבין המשרדי שמכוחו הופחת שכרם.

הרקע העובדתי
לאחרונה, במסגרת 16226-11-14 ארז אמויאל ו-63 אח' – משטרת ישראל ואח' (פסק דין מיום 15.8.18 (להלן: "עניין אמויאל")), סקר בית דין זה את הרקע העובדתי הכללי באשר למהותה של תוספת הפעילות כתוספת שהוחלה במשטרה לפי החלטת ועדת שרים לענייני שכר מיום 22.1.79 (ש/33) בדבר שימור ההשוואה בין שכר השוטרים והסוהרים לבין השכר בצה"ל; כן פורטו פרטי ההסדר לתשלום תוספת הפעילות, לרבות תוספת "ותק פעילות" המהווה הטבה שתכליתה להקהות את הפגיעה בשוטר שמנויד לתפקיד שנושא זכאות לתוספת פעילות ברמה נמוכה יותר; תוארה הטבת המס לה זכאי שוטר שמקבל תוספת פעילות א' ; פורט אופן תשלום התוספת במשטרה בכלל ובמחוז ש"י בפרט, ונסקרו הקשיים שהתפתחו כתוצאה מסיווג כלל השוטרים המשרתים במחוז ש"י כזכאים לרמת פעילות א', ללא קשר לתפקידם, על סמך אישורים שניתנו בעבר, תוך מתן משקל מכריע לקריטריון הגיאוגרפי; בית הדין תיאר, על פי מסמכים שהוצגו, דיונים שהתקיימו במשטרה, במשרד לביטחון פנים ובמשרד האוצר לקראת רוויזיה באופן תשלום תוספת הפעילות במשטרה, אשר התמצו בסיכום בינמשרדי מיום 4.4.12 בדבר קביעת רמת פעילות וגרירת ותק פעילות לשוטרים, שאושר על ידי הממשלה ; הוצגה "טבלת השקילה" החדשה שהונהגה, שקבעה ארבעה פרמטרים לבחינת רמת הפעילות (אופי העיסוק והפעילות, סביבת העבודה, חשיפה לסיכון בביצוע התפקיד ומיקום גיאוגרפי/יחידה מיוחדת) וארבע רמות ניקוד לכל פרמטר (0, 4, 7, 10). נסקרו תוצאות הפעלת טבלת השקילה החדשה במשטרה בכלל ועל חוקרי מחוז ש"י בפרט – קרי: הורדת החוקרים מרמת פעילות א' לרמת פעילות ב' ; תואר מתן אישורו של ראש אמ"ש מיום 18.6.13, שלא להחיל על חוקרי מחוז ש"י את ההפחתה בתוספת הפעילות מרמה א' לרמה ב' וביטול אישור זה על פי דרישת משרד האוצר, בנימוק שהוצא בחוסר סמכות; כן תוארה הסכמת הנתבעת שניתנה על דעת משרד האוצר, לבקשת המשטרה, כי תבוצע לגבי חוקרי מחוז ש"י " בחינה פרטנית אשר בה יאספו נתונים במשך 3 חודשים וזאת על מנת שניתן יהיה להבהיר את היקף חוקרי מחוז ש"י בשטח" (מכתבה של נצ"מ רונית בראון קניאס מיום 24.4.14), שמא יהיה בתוצאות ה"בחינה הפרטנית" לאשש את הטענות של חוקרי מחוז ש"י בדבר שוני מהותי בתנאי העסקתם לעומת תנאי העסקתם של החוקרים בתחומי הקו הירוק (טענות אשר פורטו במכתבו של ראש אמ"ש מיום 18.6.13 והיוו בסיס לאישורו שלא להחיל את ההפחתה ברמת הפעילות על חוקרי מחוז ש"י (אישור שכאמור, בוטל)), ושמא יהיה בתוצאות הבדיקה לשנות את הניקוד המגיע לחוקרי מחוז ש"י על פי טבלת השקילה בפרמטרים של "סביבת העבודה " ו"חשיפה לסיכון בביצוע התפקיד"; בהמשך פסק הדין תוארו תוצאות אותה בדיקה שלא תמכו בבקשת החוקרים שלא לשנות את הניקוד שלהם (על פי הבדיקה היקף השהייה של החוקרים בשטח היה כ-22%) ונסקרה הודעת ראש אמ"ש לאוצר על פיה שוב אין המשטרה מבקשת שלא ליישם על חוקרי מחוז ש"י את ההפחתה מרמת פעילות א' לרמת פעילות ב', ובעקבות זאת – ביצוע ההפחתה בשכר החוקרים החל מחודש 11/14 .
בנוסף לרקע העובדתי הכללי הנ"ל, אשר רלוונטי גם להליך זה, נדרש לפרט בעניינם של התובעים עובדות נוספות, וכבר עתה נדגיש שאותה "בדיקה פרטנית" באשר לנתוני עבודת חוקרי מחוז ש"י, שבוצעה על פי הנחיית נצ"מ רונית בראון-קניאס מיום 28.4.14, לא בוצעה לגבי התובעים במועדים שבהם היא בוצעה לכלל חוקרי מחוז ש"י, וזאת למרות שביום 23.6.13, חמישה ימים לאחר הנחיית ראש אמ"ש מיום 18.6.13 בדבר המשך זכאותם של חוקרי מחוז ש"י לתוספת פעילות ברמה א', הוצאה הבהרה על ידי סנ"צ חגית ונטורה, רמ"ד תכנון שכר, כי הנחיה זו חלה גם על חוקרי הזיהוי הפלילי וחוקרי ובוחני תאונות הדרכים במחוז ש"י.
בתצהירה של סנ"צ ונטורה נטען כי אי הכללתם של חוקרי הזירה באותה "בדיקה פרטנית", הייתה בשוגג. התובעים חולקים על טענה זו, כפי שיפורט להלן, ונדרשת הכרעת בית הדין בעניין זה.
עובדות רלוונטיות נוספות אשר תפורטנה להלן, נוגעות לנושאים הבאים:
מהות עבודת התובעים כחוקרי זירה.
פסק דין שניתן על ידי בית דין זה ביום 8.3.11 לפיו התקבלה תביעתם של קצינים שהועסקו במעבדות הניידות של המחלקה לזיהוי פלילי לקבלת תוספת פעילות רמה א', אשר השליך על עיצוב טבלת השקילה בנוגע לתפקיד של קציני זיהוי.
קבילה שהגישו ה תובעים לנציבת קבילות שוטרים ביום 26.12.12 על ההחלטה להפחית את תוספת רמת הפעילות שלהם מרמה א' לרמה ב', אשר התקבלה.
תוצאות בדיקות שבוצעו לגבי עבודת התובעים בחודשים נובמבר 2014 עד ינואר 2015.

עבודת התובעים כחוקרי זירה
באשר לתיאור עבודתם של התובעים, הוגשו תצהירים מטעם התובעים עצמם, וכן העידו לתובעים העדים הבאים:
סנ"צ נובי דובוב, ראש ענף חקירות במחוז ש"י והממונה על כלל החוקרים וחוקרי הזירה בכללם.
סנ"צ בני חפץ, ראש מדור הכוונה ופיקוח מז"פ במשטרת ישראל.
נצ"מ (בדימוס) חיים רחמים, ששירת כקצין אח"מ מחוז ש"י מחודש 8/09 עד לפרישתו בינואר 2014, והיה ממונה על החוקרים במחוז, ובכללם חוקרי הזירה.
מטעם המדינה העידו בהליך רמ"ד תכנון שכר באגף משאבי אנוש במשטרה, סנ"צ חגית ונטורה וכן רפ"ק נסים אלפי, ראש מחלקת זיהוי במחוז ש"י.
סנ"צ חפץ תיאר באופן מפורט בתצהירו את עבודת חוקרי הזירה. תיאורו לא נסתר ומקובל על בית הדין. על פי עדותו של סנ"צ חפץ, תפקיד חוקר הזירה כולל טיפול בזירות העבירות מן הסוגים השונים (פריצות ועב ירות רכוש, עבירות שוד, אלימות ומין, זירות מוות בלתי טבעי והתאבדות, זירות רצח וניסיון לרצח, אירועים רבי נפגעים, פיגועים). הטיפול כולל בדיקת הזירות, טיפול במוצגים מן הזירות לאיתור ממצאים פורנזיים, נטילת טביעות אצבע או דגימות ממעורבים בזירות, עריכת מסדרי זיהוי תמונות והנצחת מסדרי זיהוי חיים . במהלך הטיפול בזירות העבירה, נפגשים חוקרי הזירה עם קרבנות ומתלוננים מכל שכבות האוכלוסייה, ולעיתים הבדיקות שהם מבצעים כוללות טיפול בגופות ובדיקת קרבנות חיים.
מן העדויות עולה כי הממונה הישיר על התובעים הינו קצין הזיהוי המחוזי של מחוז ש"י, אשר כפי שיוסבר בסמוך, מקבל תוספת פעילות ברמה א'.
מעדותו של רפ"ק נסים אלפי, קצין זיהוי הממונה על התובעים, עולה שבמחוז ש"י מועסקים 13 חוקרי זירה, המחולקים לארבעה צוותים, על פי מבנה המחוז – שו מרון, בנימין, מעלה אדומים וחברון. ככלל, חוקרי הזירה במחוז ש"י עובדים משמרת א' ואינם מועסקים במשמרת ב' או לילה (עדות זו אינה עולה בקנה אחד עם הנטען בסעיפים 61-65 לכתב ההגנה לפיו התובעים מועסקים במשמרת ב' , כפי הנראה וכפי שעולה מחקירתו הנגדית של רפ"ק אלפי, בין מועד הגשת כתב ההגנה לבין מועד הגשת תצהירו בוטלה משמרת ב', לפחות בשומרון). בסיום משמרת א' משובצים שלושה כוננים בימים א'-ה', ובימי ו' ושבת – משובצים שני כוננים, ממוצע של 1.4 כוננויות לשבוע. גם חוקר זירה שאינו בכוננות נדרש להודיע על עזיבת הגזרה, וחוקרי זירה שאינם כוננים נקראים לתגבור כפעם בשבוע. ישנם גם מקרים שבהם בשל אירוע המצריך תגבור מספר חוקרי הזירה, מוקפצים חוקרי זירה שאינם כוננים בשעות שלאחר משמרת א'.

פסק דין ברזובסקי
ביום 8.3.11 ניתן פסק דינו של בית דין זה (מותב בראשות כב' השופטת אורנית אגסי) בתביעתם של 21 קצינים וגמלאים ששירתו במעבדה הניידת של המחלקה לזיהוי פלילי, בעניין זכאותם לתוספת פעילות ברמה א' וניתן להם סעד הצהרתי לפיו האם זכאים כי תשולם להם תוספת שכר ייחודית בשיעור תוספת פעילות א' החל מחודש 12/00.
כעולה מתצהירה של סנ"צ ונטורה, בעקבות פסק הדין החליטה המשטרה להחיל את תוצאתו גם על קציני זיהוי במחוזות ובמרחבים וסגניהם, ולעניין זה נחתם סיכום בין משרדי מיוחד בחודש 5/11, על פיו אושרה תוספת פעילות רמת א' לממלאי תפקידים ראש מחלק זיהוי, עוזר קצין זיהוי וקצין זיהוי פלילי, החל מחודש 5/11.
עוד העידה סנ"צ ונטורה כי מאחר שבמועד חתימת הסיכום הבינמשרדי מיום 4.4.12 שהנהיג את טבלת השקילה החדשה, טרם הושלמה עבודת מטה בנוגע לפעילות של קציני המעבדה הניידת וקציני זיהוי פלילי, תפקידים אלה הוחרגו מטבלת השקילה והסיכום הבינמשרדי מחודש 5/11 בעניינם נותר על כנו.

קבילת התובעים
התובעים הגישו לקצינת קבילות השוטרים והסוהרים קבילה כנגד ההחלטה, להפחית את רמת תוספת הפעילות שלהם מרמה א' לרמה ב', בהתאם לסיכום הבינמשרדי וטבלת השקילה שהונהגה על פיו. בתשובתה של קצינת בירור קבילות, סנ"ץ הדס שפי , מיום 15.7.13 לקבילת התובע מס. 1, נאמר:

"אשר על כן סברתי כי על פי טבלת השקילה והפרמטרים שנקבעו בה ובשים לב לאופי פעילותם של חוקרי הזירה במחוז ש"י כמובא לעיל, יש מקום לפעול להעלאת רמת הפעילות שלהם לרמת פעילות א' וכך המליצה מ"מ נציבת הקבילות לעשות.

הגורמים הצריכים לענין קיבלו את עמדתנו והמלצתנו ור' היח' לתכנון שכר הודיעה לנו כי אתה ועמיתיך תתוגמלו ברמת פעילות א' החל מה-1.5.2012, הוא מועד תחילת ההסכם החדש בדבר רמות הפעילות במשטרה".

הבדיקות שבוצעו בעניינם של התובעים לאחר הפחתת השכר
לתובעים בוצעו ראיונות ביום 23.10.14, בהם נמסר להם על הפחתת השכר שתחול בשכרם החל מחודש 11/14, בשל הפחתת רמת הפעילות מרמה א' לרמה ב'. לכל אחד מהתובעים צוין בטופס הראיון רמת וותק פעילות א' לה הוא זכאי, וצוין סכום שבו צפוי השכר לרדת במונחי ברוטו, בנוסף לאי הזכאות לזיכוי מס בסך 657 ₪. המראיין הוסיף בכתב ידו כי "בשום שלב לא התבקשתי לראיין אותך ולהודיע לך כי מ-1.11.14 ניתן אישור זמני לתגמל אותך יתרה מכך מהקבילה שהגשת ויצאה צודקת אף הובן אחרת".
ביום 30.10.14 פנה ראש ענף חקירות במחוז ש"י, סנ"צ נובי דובוב (שכאמור העיד לתובעים) לראש אגף חקירות ולראש אמ"ש במשטרה בעניין הורדת שכר לחוקרי הזירה במחוז ש"י, כד להלן:
"...
היום בבוקר נודע לי מקצינת אמ"ש מחוז ש"י כי נתקבלה החלטה גם להוריד את רמת השכר של חוקרי הזירה במחוז ש"י לרמה ב'.
ברצוני לציין כי חוקרי הזירה כלל לא נכללו מתחילת ההליך, דהיינו מאי 2012, של הורדת רמת הפעילות ואנסה לתאר זאת בקצרה...

...כאשר הוחל בפיילוט לחוקרים היה ברור לחלוטין מקריאת המסמכים שאין התייחסות לחוקרי הזירה ולפני תחילת הפיילוט בכדי להבהיר את הנושא אני אישית שאלת את אמ"ש מחוז וכן את ר' יח' תכנון שכר וחד משמעית נאמר שהפיילוט אינו כולל את חוקרי הזירה.
בעת שהתבקשתי לסקור את עבודת החוקרים במחוז ש"י בישיבה שהתקיימה במשרד האוצר, לבקשת פקידות המחוז ור' יח' תכנון השכר, בתאום הציפיות שנעשה לפנ י הפגישה גם כן הובהר שעלי לסקור רק את עבודת החוקרים ללא התייחסות לחוקרי הזירה, בישיבה זו נשאלתי מספר רב של שאלות ע"י פקידי האוצר לגבי החוקרים בלבד ולא עלה כלל נושא עבודת חוקרי הזירה...".

על פי עדותה של סנ"צ ונטורה, ניתנה הוראה "פנים משטרתית" לאסוף באופן פרטני את נתנוי היציאה לשטח של חוקרי הזירה במחוז ש"י למשך שלושה החודשים החל מחודש 11/14. על פי עדותה, הממצאים העלו שבממוצע נמצאים חוקרי הזירה כ-74% מזמן פעילותם מחוץ למשרד.

טענות התובעים
עיקרי טענות התובעים בהליך הם כדלהלן:
התובעים אינם חולקים על סמכותה של הנתבעת לבצע שינוי חד צדדים בתנאי עבודתם, לרבות שינוי לרעה, אך לטענתם השימוש בסמכות זו בעניינם נעשה תוך סטייה ממידת הזהירות המתחייבת מן האיסור החל על שוטרים להתארגן ומכך שמדובר בתנאי עבודה שהתובעים קיבלו משך תקופה ארוכה כדין. ואולם דווקא בשל פריבילגיה זו, נדרשת המשטרה להפעיל סמכות זו בזהירות מירבית ועל יסוד תשתית עובדתית מוצקה.
לטענת התובעים, הנתבעת הפעילה בעניינים שיקול דעת שרירותי שלא על בסיס בדיקה עובדתית ראויה, תוך התעלמות מהייחוד של מקצועם ותנאי עבודתם.
התובעים אינם מתנגדים למהלך הרוויזיה באופן תשלום תוספת הפעילות במשטרה אשר התבטא בקביעת טבלת השקילה , אך לטענתם הטבלה יושמה עליהם באופן שגוי ותוך התעלמות מהייחוד של מקצועם ותנאי עבודתם. לא היה מקום לכלול את התובעים בקבוצת החוקרים של מחוז ש"י בשל השוני המהותי בין תנאי עבודתם של התובעים לתנאי עבודתם של החוקרים הרגילים.
הודעת נציבות קבילות השוטרים לתובעים מהווה הבטחה מינהלית שהופרה. התובעים קיבלו את ההודעה על הפחתת שכרם בחודש 10/14 בהפתעה.
אי הכללת התובעים ב"בדיקות הפיילוט" על פי מכתבה של נצ"מ בראון קניאס מיום 28.4.14 לא הייתה בשוגג אלא ביודעין, והיוותה ניסיון של פיקוד המשטרה שלא להחיל על חוקרי הזירה את ההפחתה ברמת הפעילות מתוך הכרת צדקת טענותיהם.
התובעים היו רשאים להבין שאינם כלולים בפיילוט שכן לא יצאה לגביהם הבהרה על הכללתם בו, כפי שיצאה סמוך לאחר שראש אמ"ש הודיע על אישור אי ביצוע ההפחתה ברמת הפעילות של חוקרי מחוז ש"י ביום 18.6.13. בהתאם, התובעים אף לא נכללו בהודעת המשטרה למשרד האוצר על משיכת הבקשה שלא להחיל את ההפחתה על חוקרי מחוז ש"י.
הנתון לפיו 74% זמן בשטח שעלה מבדיקות שבוצעו לגבי התובעים, מוטה כלפי מטה, ומכל מקום, גם שוטרים המקבלים 10 נקודות בפרמטר "סביבת העבודה", אינם מבלים את "כל" שעות עבודתם בשטח, ובנסיבות אלה הנתון שעלה מהבדיקה בעניינם של התובעים מספיק לסווגם כמי שזכאים ל-10 נקודות בפרמטר סביבת העבודה. יש לפרש את טבלת השקילה כך שמי שעיקר עבודתו בשטח זכאי ל-10 נקודות . מכל מקום, קיים פגם בטבלת השקילה בהיעדר מדרג סביר לגבי הרמות השונות של השהייה מחוץ לשטח.
גם בפרמטר של חשיפה לסיכון, ארבע הנקודות שהם קיבלו אינן משקפות את היקף הסיכון הכרוך בעבודתם, אשר מזכה אותם בשבע נקודות לפחות, וזאת בשים לב לכך שהם נמצאים בשטחים, לעיתים בשטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית, ומבצעים לא פעם את עבודתם בסביבה עוינת.
טבלת השקילה לוקה בכך שאינה נותנת ביטוי לסיכון הנפשי הכרוך בביצוע תפקידים שונים במשטרה, ותפקידם של התובעים בהיבט זה צריך לזכותם בניקוד מירבי בשים לב למראות הזוועה אליהם נם נחשפים בעבודתם, וללחץ הנפשי הכרוך במילוי תפקיד של אנשי מז"פ.
אין הצדקה להבחין בין התובעים לבין קציני הזיהוי שהוכרו כזכאים לרמת פעילות א'. התובעים מפנים לעדותו של רפ"ק אלפי שבה הודה בכך.

טענות הנתבעת
הנתבעת טוענת כי הסיכום הבינמשרדי, אשר על יסודו זכו כ-11,000 שוטרים להעלאת רמת תוספת הפעילות ואילו למאות בודדות של שוטרים, ובהם התובעים בוצעה הפחתה בשכרם, אושר על ידי בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין מיום 19.9.17 בעע 33-09-16 אורן חנוני ואח' – משטרת ישראל.
תביעת התובעים הינה לשינוי חוזה העבודה והיא ראויה להתברר בפני גורמי הנתבעת, המוסמכת לקבוע את שכר השוטרים, ובית הדין לא יתערב על נקלה בהחלטת הגורמים המוסמכים בנתבעת בכגון דא, שבו אף אין בית הדין ממיר את שיקול דעתו בשיקול דעת הרשות.
בעניין אופן יישום הקריטריונים על מקצועם של התובעים, הוכיחה הנתבעת שהדבר נעשה לאחר בחינה ובדיקה מעמיקה של מקצועם על יסוד נתונים שהתובעים העבירו.
הנתבעת הוכיחה כי הניקוד שניתן לתובעים על פי טבלת השקילה בפרמטרים של סביבת העבודה והחשיפה לסיכון, הוא הניקוד המגיע להם.
אין ממש בטענת התובעים כי לא נעשתה בדיקה עובדתית ראויה בעניינם וכי עניינם נכרך בעניינם של החוקרים. הוכח שנתנה למפקדם של התובעים ולגורמים המקצועיים אפשרות להביע את עמדתם בנוגע לטבלת השקילה ולאופן יישומה על התובעים.
גם אם שגתה הנתבעת באי הכללת התובעים בבדיקות שנעשו בעניינם של חוקרי מחוז ש"י, הטעות תוקנה והממצאים העלו שצדקה הנתבעת בהעניקה את הניקוד שהעניקה לתובעים בפרמטרים של סביבת העבודה והסיכון.
אין מקום לטענת התובעים כי הם הסתמכו על הבטחה מינהלית. התובעים ידעו על בדיקה שמקיימת הנתבעת בעניינם של חוקרי מחוז ש"י וכי תשובת נציבות קבילות השוטרים אינה סוף פסוק בעניינם.
בהתאם לכך, אין מקום לטענת התובעים כי קיבלו בהפתעה גמורה את ההודעה על הפחתת שכרם בסוף אוקטובר 2014.
אין ממש בטענות התובעים באשר לגורם הסיכון הנפשי. תפקידים רבים במשטרת ישראל כרוכים בלחץ נפשי והתובעים אינם מיוחדים בהקשר זה.
הנתבעת הוכיחה שאופי עבודתם של חוקרי הזירה שונה מהותית מעבודתם של קציני הזיהוי, אשר עבודתם כרוכה בכוננות מתמדת, שלא כמו חוקרי זירה.

דיון והכרעה
ניתן לתמצת את תביעת התובעים כהשגה שהינה יישומית בעיקרה: התובעים, בעיקרו של דבר, טוענים ליישום שגוי של טבלת השקילה בעניינם. לשיטתם, הם זכאים לפחות לשש נקודות נוספות. הם סבורים שאין הצדקה לניקוד של 7 נקודות בפרמטר סביבת העבודה ואין הצדקה לניקוד של 4 נקודות בפרמטר של הסיכון.
רוצה לומר, בהתעלם מן הטענה העקרונית כנגד אי הכללת מרכיב של "סיכון נפשי" בפרמטר ה"חשיפה לסיכון" שבטבלה, טענות התובעים מתמקדות ביישום השגוי, לדבריהם, של הטבלה.
לתובעים אמנם טענה עקרונית כנגד טבלת השקילה עצמה, לפיה היא אינה נותנת ביטוי, בפרמטר החשיפה לסיכון, לסיכון הנפשי הכרוך בביצועו של תפקיד משטרתי מסוים, אך כאמור, בעיקרו של דבר, השגתם של התובעים היא השגה יישומית.
לעניין זה, הצדדים חלוקים בשאלה אם נערכה בחינה עובדתית ראויה של היבטי סביבת העבודה והחשיפה לסיכון בעבודתם של התובעים, בטרם הוחל עליהם הניקוד שניתן בטבלה למקצועם של התובעים – חוקר י זירה.
יש לציין, כי משתמע מטענות התובעים כי הנתבעת כרכה את עניינם של התובעים עם עניינם של החוקרים במחוז ש"י, ואולם עיון בטבלת השקילה מלמד שבחלוקת "רמות פעילות לפי מקצוע אב", קיים מקצוע אב "חוקר זירה/טכנאי מז"פ" ומקצוע אב אחר "חקירות". לשני המקצועות ניתן אותו ניקוד בכל הפרמטרים של טבלת השקילה, אך הטבלה מצביעה על כך שהגורמים המקצועיים ראו בשני העיסוקים כמקצועות שונים.
אלא שבכך בלבד אין כדי להוכיח שהניקוד שניתן למקצוע "חוקרי זירה", ולמצער – שהחלת ניקוד זה על התובעים כחוקרי זירה המשרתים במחוז ש"י - מבוסס על תשתית עובדתית ראויה.
במהלך חקירתה הנגדית של סנ"צ ונטורה, נעשה על ידי ב"כ התובעים ניסיון לברר מהן העובדות והנתונים שעמדו בפני קובעי הניקוד האמור, ומיהם אנשי המקצוע שהשתתפו בקביעת הניקוד. הניסיון לקבל מידע בקשר לכך לא העלה תמונה עובדתית ברורה.
סנ"צ ונטורה הסבירה שעל פי הנחיית המפכ"ל מיום 9.1.12, הוקמו צוותים שונים לבחינת פרמטרים שונים של טבלת השקילה. היא הבהירה את עמדתה כי בין אנשי הצוות שמינה המפכ"ל לקביעת רמות הפעילות, היו ממלאי תפקידים שהייתה להם היכרות טובה עם עבודתם של חוקרי הזירה. היא סבורה שלא ייתכן שמאפייני מקצוע האב "חוקר זירה" לא נבחנו במהלך עבודת המטה שנערכה.
אכן אין להניח שקביעת הניקוד למקצוע האב "חוקרי זירה" נעשתה שלא על ידי ממלאי תפקידים שיש להם היכרות עם מהות התפקיד. ואולם, הנתבעת לא הציגה בהליך את העובדות והנתונים שעל יסודן נקבעו במסגרת טבלת השקילה, לגבי מקצוע האב חוקרי הזירה, רמת ניקוד 4 בפרמטר הסיכון ורמת ניקוד 7 בפרמטר סביבת העבודה. לא הוצג מסמך שמתעד עבודת איסוף נתונים שנעשתה על ידי הצוות ש מונה על ידי המפכ"ל ביום 9.1.12 (או שנעשתה על ידי גורמים מקצועיים אחרים בשלב מוקדם יותר ואשר אומץ על ידי הצוות ). דוגמה לסוג של איסוף נתונים כאמור ניתן למצוא בתשובתה של קצינת בירור קבילות, עו"ד הדס שפי.
כאמור, בעדותה ביקשה סנ"צ ונטורה לשכנע שההרכב האנושי של הצוות שמינה המפכ"ל ביום 9.1.12, מבטיח שהסיווג נעשה בצורה נכונה, בשל כך שהוא כלל ממלאי תפקידים המכירים את עבודת חוקרי הזירה.
בנסיבות אלה, בית הדין סבור כי הסכמת הנתבעת , על דעת משרד האוצר, לבצע בדיקה פרטנית של עבודת חוקרי מחוז ש"י על אף סיווגם כזכאים לרמת פעילות ב' לפי טבלת השקילה, והודאת הנתבעת כי בגדר בדיקה פרטנית זו היה מקום לכלול גם את חוקרי הזירה, מהווה הכרה עקרונית בכך שאפשר שיישום טבלת השקילה על חוקרי מחוז ש"י, תביא לתוצאה שונה בהיבטים של סביבת העבודה והחשיפה לסיכון מוזאת גם בהינתן העובדה שכל משרתי מחוז ש"י מקבלים 10 נקודות בגין "המיקום הגיאוגרפי".
הסכמה זו אף פוטרת את בית הדין מהכרעה בשאלה אם מלכתחילה, בעת קביעת הניקוד למקצוע "חוקרי זירה", עמדה לפני קובעי הניקוד תשתית עובדתית מבוססת דיה למסקנות אליהן הגיעה.
בהתאם לכך, בית הדין אינו קובע כל ממצא כללי בהליך זה לעניין דיות הראיות המנהליות שעמדו בפני מעצבי טבלת השקילה באשר לפרמטרים "סביבת העבודה" ו"החשיפה לסיכון", במקצוע האב "חוקרי זירה".
אלא שהסכמת הנתבעת לקיים את הבדיקות הפרטניות משמעותה גם כי קביעת הניקוד בעניינם של התובעים תיעשה תוך התחשבות בתוצאות הבדיקה שנערכה בעניינם.
ואמנם, הנתבעת טוענת בסיכומיה שהתנגדותה לתביעת התובעים מבוססת על הבדיקה הפרטנית שבוצעה בעניינם של התובעים בחודשים 11/14 עד 1/15. על כן ניתן לבחון עמדה זו מבלי להכריע אם כדין נקבע מלכתחילה ל כלל חוקרי הזירה הניקוד שנקבע להם. כאמור, בעניין אמויאל סבר בית דין זה שממצאי הבדיקות לגבי התובעים דהתם לא הצדיקו שינוי הניקוד שלהם.
בטרם נבחן את תוצאות הבדיקות הפרטניות שנעשו לתובעים, נקבע ממצא עובדתי במחלוקת לגבי הרקע לאי הכללת חוקרי הזירה במחוז ש"י בבדיקה בהתאם למכתבה של נצ"מ בראון – קניאס מיום 28.4.14: האם מדובר בשגגה כטענת סנ"צ ונטורה בתצהירה, או שהדבר נעשה ביודעין, כטענת סנ"צ דובוב?
נראה לבית הדין כי עדיפה המסקנה שעניינם של התובעים לא נעלם מעיניהם של הגורמים שביצעו את הבדיקות לקביעת היקף השהייה בשטח של חוקרי מחוז ש"י, וכי אין מדובר בשגגה. אין בתצהירה ובעדותה של סנ"צ ונטורה כדי להבהיר כיצד אירעה השגיאה האמורה , וזאת בהבדל מעדותה בעניין תביעת בוחני התנועה וחוקרי תאונות הדרכים , לגביהם ניתן הסבר הקשור לכפיפותם של הבוחנים וחוקרי תאונות הדרכים לאגף התנועה.
אין מקום לתת משקל לאמור בתצהירה של סנ"צ ונטורה לגבי "שגגה" בביצוע ה"פיילוט", גם נוכחת עדותה זו:
"ת. היה סיכום בין האוצר לבין המשטרה שיבחנו את היקף הפעילות של החוקרים 3 חודשים ולפי זה ייבחן הגמול במסגרת הטבלה.
ש. את מעורבת בסיכום הזה?
ת. לא".
עדותו של סנ"צ דובוב בעניין זה לא נסתרה. תצהירו, בו הוא מאשר את הטענות שהעלה במכתבו הנ"ל מיום 30.10.14, לא נסתר והאמור בתצהירו אף חוזק בחקירתו הנגדית, שבה עמד באופן חד משמעי שהובהר לו שאין לכלול את חוקרי הזירה ב"פיילוט", והוא סיפר כי האפשרות שהעלה לפני גורמי אמ"ש כי יציג לפני גורמי האוצר את עניינם של חוקרי הזירה, כונתה כ"שאלת קיטבג".
לעומת זאת, כאשר סנ"צ ונטורה עומתה בחקירתה הנגדית עם טענת התובעים כי "זו החלטה לא להתייחס לחוקרי זירה במסגרת הפניה למשרד האוצר" השיבה כי "אין לי מושג, לא הייתי שותפה".
בהתאם לכך, אנו סבורים שיש להעדיף את גרסת התובעים באשר לרקע לא הכללתם ב"פיילוט". התובעים טוענים כי אי הכללת חוקרי הזירה ב"פיילוט" נבעה מהכרה של פיקוד המשטרה בצדקת טענותיהם. תימוכין לכך עולים מעדותה של סנ"צ ונטורה, שהתייחסה אמנם לשלב אחר, אך הלך המחשבה שהיא תיארה תומכת בטענת התובעים. סנ"צ ונטורה העידה שהרקע למתן אישורו של ראש אמ"ש מיום 18.6.13 היה ש"סברנו לאור מה שהוצג על ידי פיקוד ש"י יש דברים בגו".
משאין מחלוקת שתוצאות הבדיקות שנערכו בעניינם של התובעים בחודשים 11/14 עד 1/15 צריכות להילקח בחשבון בקביעת הניקוד המגיע לתובעים על פי טבלת השקילה, נבחן את טענות הצדדים לגבי משמעותן של תוצאות אלו.

סביבת העבודה
על פי טבלת השקילה, קיימות אך שלוש רמות ניקוד לפרמטר "סביבת העבודה". מי שבעבודתו כרוכה "שהות במתקן במרבית שעות הפעילות", זכאי ל-0 נקודות. מי ש"כמחצית משעות העבודה לשם ביצוע התפקיד הן בשטח" זכאי ל-7 נקודות. מי שתפקידו "מחייב עבודה בשטח שאינו משרד בכל שעות העבודה", זכאי ל-10 נקודות.
הפרשנות של הוראות הטבלה אינה נעשית בחלל ריק, אלא היא תלוית הקשר ומושפעת גם מן האופן בו מיושמת הטבלה באופן כללי.
בית הדין תמים דעים עם טענת התובעים, ש בהתאם לראיות ולעדויות שהובאו, אין לפרש את הדרישה ל"עבודה בשטח שאינו משרד בכל שעות היממה", כפשוטה, באופן דווקני. לא נסתרה עדותם של התובעים לפיה שום שוטר אינו שוהה בשטח כל שעות עבודתו, וגם שוטרים במקצועות שקיבלו 10 נקודות בפרטמטר סביבת העבודה, כמו סיירים ובלשים, מתחילים ומסיימים את יום עבודתם בתחנת משטרה, בה מבוצעים תדריכים ופעולות נוספות. חיזוק לעדותם מצוי בהחלטת קצינת בירור הקבילות, עו"ד הדס שפי, בה קיימת קביעה דומה.
נמצא, אם כן, שבסיס הזמן, שממנו נגזר ההיקף של הפעילות בשטח לצורך קביעת רמו ת הניקוד בפרמטר "סביבת העבודה", איננו כל זמן המשמרת , אלא הוא מתייחס לפעילות שהיא עיקר תפקידו של השוטר.
מסקנה זו מתיישבת עם מצב הדברים בו החוקרים הרגילים, שנמצא שזמן שהייתם בשטח הוא כ-22% מהזמן, מסווגים כי ש"כמחצית משעות העבודה לשם ביצוע התפקיד הן בשטח".
מעדותו של רפ"ק אלפיה עולה תמיכה למהימנות התוצאות של הבדיקה שנעשתה בחודשים 11/14 עד 1/15. העד העריך שחוקרי הזירה נמצאים בשטח בין 70% ל-80% מהזמן, מבלי שידע שתוצאות הבדיקות איששו הערכה זו.
בנסיבות אלה, בית הדין סבור שצודקים התובעים שעל רקע האופן בו מיושמת טבלת השקילה במשטרה, יש לסווג את התובעים כמי שעבודתם היא בשטח בכל שעות היממה.

חשיפה לסיכון בביצוע התפקיד
פרמטר זה בטבלת השקילה מחולק לארבע רמות: מי שתפקידו הוא "ללא חשיפה לסיכון פיזי", מקבל 0 נקודות. מי לגביו "תיתכן חשיפה לסיכון לצורך ביצוע התפקיד כאשר התפקיד מבוצע כולו או חלקו במתקן או במתחם בו פועלים משרתים אחרים", זכאי ל-4 נקודות. ל-7 נקודות זכאי מי שביצוע תפקידו "כרוך בחשיפה גבוהה לסיכון, תוך שקיימת רמת חיכוך עם אוכלוסייה עבריינית, המחייבת מוכנות מבצעית ורמת ערנות גבוהה בכל שעות ביצוע התפקיד, ע"מ לתת מענה מיידי לאירועים לא צפויים".
כאמור לעיל, לא עלה בידי הנתבעת להציג את העובדות והנתונים שעל יסודן נקבעה מלכתחילה, במסגרת טבלת השקילה, רמת ניקוד 4 בפרמטר הסיכון לגבי מקצוע האב חוקרי הזירה. כאמור, לא הוצג מסמך שמתעד עבודה שנעשתה על ידי הצוות שמונה על ידי המפכ"ל ביום 9.1.12, או על ידי גורמים מקצועיים אחרים, אשר מנתחת את העובדות הנוגעות לרמת החשיפה לסיכון בביצוע תפקיד חוקר הזירה. כאמור, הנתבעת, באמצעות עדותה של סנ"צ ונטורה, ביקשה לשכנע שההרכב האנושי של הצוות שמילא המפכ"ל מבטיח שהסיווג נעשה בצורה נכונה, בשל כך שהוא כלל ממלאי תפקידים המכירים את עבודת חוקרי הזירה.
בנסיבות אלה, נפתח פתח לבחינת הסיווג על פי הראיות שהציגו הצדדים בהליך.
בטרם נעשה כן נבהיר את עמדתנו, כי הענקת 10 נקודות לתובעים בתבחין "המיקום הגיאוגרפי" אין משמעותו שאין לקחת בחשבון, בקביעת הניקוד בפרמטר "החשיפה לסיכון", את העובדה שעבודת השטח שמבצעים התובעים נעשית באיו"ש. תבחין המיקום הגיאוגרפי מוחל באופן שווה על כלל שוטרי מחוז איו"ש. לפיכך, מדובר בפרמטרים אחרים, ונכונה בעיני בית הדין קביעת קצינת בירור הקבילות כי השוני בין התובעים לממלאי תפקידי מטה בא לידי ביטוי בפרמטרים האחרים של טבלת השקילה.
דומה כי על פי העובדות שאינן במחלוקת, ההגדרה המזכה ב-7 נקודות מתאימה יותר לעבודה התובעים מאשר ההגדרה המזכה ב-4 נקודות: אין חולק על כך שרוב עבודת התובעים אינו מבוצע במתקן או במתחם בו פועלים משרתים אחרים" אלא היא מבוצעת בשטח. דומה אף כי אין חולק כי מטבע תפקידם של התובעים, כמי שפועלים בזירות בהן בוצעו עבירות, קיימת בעבודתם רמת חיכוך עם אוכלוסייה עבריינית המחייבת מוכנות מבצעית ורמת ערנות גבוהה. הנתבעת מסבירה בכתב הגנתה שהתובעים עוסקים בחקירות של זירות עבירה, באיתור ובאיסוף של ראיות פורנזיות, טביעות אצבעות וטביעות שטח. בהתייחסה לטענת התובעים באשר לסיכון הנפשי להם הם חשופים, הנתבעת אישרה שהתובעים, כמו שוטרי סיור ובלשים, נחשפים לזירות פשע מגוונות.
מעבר לכך, עד הנתבעת, רפ"ק ניסים אלפי, אישר בחקירתו הנגדית ש"מחוז ש"י חולש על השטח המזרחי של המדינה, מג'אלאמה עד דרום הר חברון, הפעילות הביטחונית שם היא ברמת סיכון מאוד גבוהה שזה שונה מיחידות אחרות בארץ". רפ"ק אלפי אף העיד שלחוקרי הזירה סיכון מוגבר אפילו ביחס לסיירים:
"ש. רמת החשיפה לסיכון של חוקרי זירה לעומת סיירים?
ת. אין מקום להשוואה. סיירים נוסעים ברכב קרקל, ממוגן ירי, הסייר עובד 8 שעות והולך הביתה, אנחנו נוסעים ברכבים רכים (לא ממוגנים), בד"כ סיירים לא נכנסים לשטחי איו"ש ..."
צודקת הנתבעת בטענתה כי בית הדין אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות. ואולם הדברים אמורים בנסיבות שבהן הרשות מציגה תשתית ראייתית ברורה המבססת את העובדות שעל סמכן היא קיבלה את החלטתה ומוכיחה כי הופעל שיקול דעתה המקצועי של הרשות על בסיס אותה תשתית עובדתית. בעניינם של התובעים, הנתבעת לא ביססה זאת.
על רקע האמור לעיל, בית הדין סבור שדין התביעה להתקבל, במובן זה שהתובעים הוכיחו את זכאותם לשש נקודות נוספות, באופן המעלה את הניקוד שלהם לרמה הנדרשת לקבלת תוספת פעילות ברמה א'.

הסעד
בדיון המוקדם מיום 15.10.15 הציע בית הדין:
התובעים יודיעו שהם מסכימים לכימות הפרש תוספת הפעילות כפי שצורף בנספח ז' לכתב ההגנה.
הסכמת התובעים כאמור לעיל אינה גורעת מזכותם לחלוק על עיקרון החישוב בהתייחס לביטול הטבת המס.
לאור הסכמת התובעים לעיל, התובעים יקבלו את חישובי מחלקת השכר של המשטרה, גם בהתייחס לזכויות הנלוות כמופיע בסעיף 18 לכתבי התביעה.
הודעת התובעים שתוגש בהתאם להצהרת ב"כ התובעים כאמור לעיל, לעניין רכיבי הזכויות הנלוות המפורטים על ידם בסעיף 18 לכתבי התביעה, ממצה את תביעותיהם להפרשי זכויות נלוות (האם קיימות זכויות נלוות ספציפיות המסתתרות מאחורי המילה "כגון").
ביום 22.10.15 הגישו התובעים הודעה בה פירטו קשיים בשיטת הנתבעת כפי שזו הוצגה בנספח ז' לכתב ההגנה, אך יחד עם זאת הודיעו כי הם מקבלים את תחשיבי המשטרה לעניין הכימות בלבד.
ביום 15.12.15 הודיעה הנתבעת כי היא מסכימה להצעת בית הדין.
בהתאם לכך, ניתנה החלטת בית הדין מיום 23.12.15, על פיה ניתן תוקף של החלטה להצעת ההסדר הדיוני שהעלה בית הדין מיום 15.10.15, וזאת על יסוד הודעת הצדדים.
אשר על כל אלה, בית הדין קובע כי שלא כדין הופחתה תוספת הפעילות של התובעים מרמה א' לרמה ב' החל מחודש 11/14, וכי על הנתבעת לשלם לתובעים הפרשי שכר על פי נתוני הירידה בשכרם של התובעים כמפורט בנספח ז' לכתב ההגנה, החל מחודש 11/14, וכן להמשיך לשלם לתובעים את תוספת הפעילות לפי רמה א', כל עוד הם מוסיפים לשמש בתפקידם.
הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים.

ניתן היום, כ"ה אלול תשע"ח, (05 ספטמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

נציג ציבור

נציג ציבור

דניאל גולדברג, שופט