הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים סע"ש 73814-10-18

24 אוקטובר 2019
לפני:
כב' השופט דניאל גולדברג
נ.צ. (ע) יוסף קשי
נ.צ. (מ) יצחק אופנהיים
התובע:
דני פרדה

ע"י ב"כ: עוה"ד מורן חיון ויפתח אבן עזרא

-
הנתבעת:
מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד רונן מוסזון

החלטה
לפנינו בקשת הנתבעת, מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ, לעיכוב ההליכים בתובענה שהגיש התובע בתיק זה, בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.

רקע עובדתי רלוונטי
הנתבעת מפעילה את קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.
ביום 30.1.14 חתמו הצדדים על "טופס הסכם שחקנים לעונה 2013/14" של ההתאחדות לכדורגל בישראל (להלן: "ההתאחדות") . בנספח לטופס ההסכם נקבעה בהסכמה תקופת ההתקשרות כך שתכלול את יתרת עונת המשחקים 2013/14 ותימשך עד לתום עונת המשחקרים 2017/18 בסוף חודש 5/18.
במבוא לטופס הסכם שחקנים ואף בגוף ההסכם הצהירו הצדדים על רצונים לקבוע את זכויותיהם וחובותיהם בכפוף לתקנות ההתאחדות לכדורגל.
בנספח להסכם נקבעה "התמורה", אשר הורכבה מ"המשכורת הבסיסית" ומ"מענקים", בנוסף להתחייבות הקבוצה להעמיד לשימוש התובע דירה בת שלושה חדרים בירושלים בתקופת ההסכם. ה"משכורת הבסיסית" נקבע לעונת 2013/14 על סך 160,000 ₪ אשר תשולם בארבעה חודשי העונה שנותרו. "המשכורת הבסיסית" לכל אחת מן העונות 2014/15 עד 2017/18 הועמדה על הסמכומים הבאים ונקבע כי תשולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים, החל מחודש אוגוסט בתחילת כל עונה:
עונת 2014/15 – 400,000 ₪.
עונת 2015/16 – 420,000 ₪.
עונת 2016/17 – 441,000 ₪
עונת 2017/18 – 463,000 ₪.
בנוסף למשכורת הבסיסית, נקבעו לתובע מענקים בגין נקודות ליגה.
בסעיף 9 לטופס הסכם שחקנים הסכימו הצדדים:
"א. מוסכם ומוצהר בזה אלא אם יוסכם אחרת בהסכם קיבוצי מיוחד, כי התמורה שעליה הסכימו השחקן והקבוצה נקבע בהתחשב בהבנה משותפת ועל יסוד ההנחה שהעלות שנגרמת לקבוצה כתוצאה מהעסקתו של השחקרן היא העלות הכוללת הסופית והבלעדית, לרבות תנאים סוציאליים נוספים, שתהיה לקבוצה בכל הקשרו להתקשרות בין הצדדים.
ב. לפיכך, אם ייקבע על ידי ביה"ד לעבודה ו/או על ידי גורם מוסמך אחר, בין עפ"י פניית הקבוצה ובין אם עפ"י פניית השחקן או גורם אחר כלשהו בתביעה סותרת, כי למרות האמור לעיל, מגיעות לשחקן זכויות נוספות כעובד, לרבות פיצויי פיטורים, כי אז מוסכם בין הצדדים כי השכר הקובע לצורך חישוב זכויותיו של השחקן יהא שכר המינימום כפי שיפורסם ע"י שר העבודה והרווחה, כאמור בסעיף 6 לחוק שכר המינימום התשמ"ז-1987, במועד סיום יחסי העבודה בין השחקן והקבוצה.
ג. השחקן מסכים בזאת כי בקרות האמור ב"ק ב' לעיל, תהיהי הקבוצה זכאית לקזז את התשלומים העודפים שהקבוצה שילמה לו מעבר לשכר הקובע כעובד מכל סכום שיגיע ממנה לשחקן.
ד. בנוסף לאמור בס"ק ב' ו-ג' לעיל, השחקן יהיה חייב להשיב לקבצוצה כל תשלום עודף שלא קוזז ע"י הקבוצה כאמור לעיל, צמוד למדד המחירים לצרכן.
ה. מבלי לגרוע מהמאור בסעיף זה לעיל, ומסעיף 4ה' לעיל, מוסכם על הצדדים במפורש כי שכרו של השחקן כמפורט בסעיף 6 לעיל כולל פיצויי פיטורים והקבוצה תהיה רשאית, אך לא חייבת, לפנות לקבלת אישור שר התמ"ת או מי שהוסמך על ידו בהתאם לסעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "הרשות המוסמכת") והשחקן נותן לכך את הסכמתו המפורשת מראש. במקרה שלשם קבלת האישור הנ"ל תידרש הקבוצה על ידי הרשות המוסמכת לבצע ניכויים ותשלומים נוספים לביטוח פנסיוני במקום או מעבר להסדר הפנסיוני שבסעיף 4 ה' לעיל, (להלן: "ביטוח פנסיוני נוסף"), או לבצע עלות כספית אחרת נוספת, יופחתו עלויות אלה מהתשלומים המגיעים לשחקן לפי סעיף 6 לעיל ומוסכם כי עוד שתשלומי הקבוצה לביטוח פנסיוני נוסף יבואו במקום פיצויי פיטורים, לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, בהתאם לאישור הכללי שפורסם על ידי שר העבודה בילקוט הפרסומים 4659 ביום 30.6.98 ושני התיקונים לו שפורסמו בילקוט הפרסומים 4803 מיום 19.9.99 ובילקוט פרסומים 4970 ביום 13.3.01 או בהתאם לאישור אחר שיתבקשר על ידי הקבוהצ מהרשות המוסמכת לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורי. השחקן מתחייב לבצע כל פעולה ולחתום על כל מסמך על מנת שהקבוצה תוכל לקבל את האישורים כאמור".
בסעיף 7 לטופס הסכם שחקנים נקבעה תניית בוררות כדלקמן:
"א. הצדדים מסכימים בזאת כי חילוקי דעות שבין הקבוצה לבין השחקן או בין השחקן לבין הקבוצה, בכל הקשרו להוראות הסכם זה, יובאו להכרעת בורר שימונה מכוח תקנות המוסד לבוררות של ההתאחדות".
ב. הבוררות תתנהל בהתאם להוראות תקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות".
ביום 16.5.17 הודיעה הנתבעת לתובע על סיום הסכם העסקתו. במכתב סיום ההעסקה הודיעה הנתבעת על נכונותה לשלם לתובע את שכרו עד לתום עונת המשחקים 2016-17.
בהליך זה מבקש התובע לפסוק לו סעדים שונים, ביניהם פיצוי בגין הפרת הסכם העסקתו בעונת המשחקים 2017-18 בסך כולל של 635,397 ₪, כן חלף הודעה מוקדמת בסך 56,623 ₪, פדיון חופשה בסך 122,265 ₪, דמי הבראה, פיצוי בגין הפרשה לפנסיה בחסר בסך 123,933 ₪, פיצויי פיטורים בסך 234,538 ₪, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 339,378 ₪ ופיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר.

טענות הצדדים
הנתבעת הגישה בקשה זו בה היא טוענת שעל פי סעיפים 10-11 לחוק הספורט, התשמ"ח-1988, על ההתחאחדות להתקין תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של ענף הכדורגל, ולקבוע, בכלל זה, מוסדות שיפוט פנימיים וכן הסדרים בדבר שכר ותשלומים לספורטאים, כי התקנונים האמורים מחייבים את אגודות הספורט ואת בעלי התפקידים בעפני הספורט השונים, וכי הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בעניים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים.
הנתבעת טוענת כי ההתאחדות אכן קבעה בתקנוניה הוראות בעניין בוררות בחוקתה. בחוקת ההתאחדות נקבעה המערכת המשפטית של ההתחאחדות וכוננו מוסדותיה, וביניהם המוסד לבוררות, ונקבע תקנון המוסד לבוררות, שבו נקבע כי דינו כהסכם בוררות לכל דבר ועניין. בהתאם לכך, מבקשת הנתבעת להורות על עיכוב ההליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, ועל העברת התביעה לבפני בורר בהתאם לתקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות.
התובע מבקש לדחות את הבקשה בנימוק שאופיין הכופה של זכויות התובע לפי חוקי משפט העבודה המגן אינו מאפשר לצדדים להסכים על העברת תביעה לגביהן לבוררות. התובע טוען שממילא בוררי ההתאחדות מחוייבים, על פי תקנון ההתאחדות, להעדיף את הוראות החוק בכל מקום שבו הוראות התקנונים מתנגשות עם הוראות החוק. התובע מוסיף וטוען ששבע מתוך שמונה עילות התביעה הן עילות שיסודן בחקיקת המגן ועל כן לא ניתן לפצל את הדיון בתביעה בין סעדים "חוזיים" לבין סעדים "חוקיים".
על כך משיבה הנתבעת כי בהתאם לכלל של הטפל שהולך אחר העיקר, יש להיעתר לבקשה, מאחר שמבחינה כספית, עיקר הסעדים המבוקשים בתביעה עילתם בטענות להפרת הסכם ולא בזכויות לפי חוקי המגן.

הכרעה
על פי ההלכה הפסוקה, אין להעביר לבוררות דיון בתביעה לזכויות מכוח משפט העבודה המגן.
בענייננו, תביעת התובע הינה, בחלקה, לזכויות מכוח משפט העבודה המגן. למעשה הצדדים אינם חלוקים על כך שתביעת התובע לפיצוי בגין הפרת הסכם העבודה – קרי: בגין סיומו לפני המועד המוסכם לכך בהסכם – הינה תביעה אשר ניתן להעבירה לבוררות.
הנתבעת טוענת שהוא הדין לגבי התביעה לפיצוי בגין חלף הודעה מוקדמת, אך ספק אם טענה זו נכונה, בשים לב לכך שהזכות להודעה מוקדמת או פיצוי תמורתה – מעוגנת כיום בחוק מגן (חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001).
מכל מקום, הצדדים אינם חלוקים על כך שתביעות התובע האחרות – עילתן בחוקי המגן.
כך למשל, תביעת התובע לפדיון חופשה מעוגנת בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, ותעמוד בהקשר זה להכרעה נפקותו של הסכם השכר הכולל לנוכח הוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. הוא הדין לגבי הכללת זכויותיו של התובע להפרשות פנסיונית בגדר השכר הכולל. מדובר בעניינים שעל פי ההלכה הפסוקה אינם בני בוררות לפי סעיף 3 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.
קיומם בכתב תביעה אחד של עילות בנות בוררות ועילות שאינן בוררות, מהוות שיקול להימנע מלהעביר לבוררות את העילות בנות הבוררות (ברע 575/09 מועדון הכדורגל הפועל ירושלים ואח' – רונן שווייג ואח' (מיום 15.12.09)).
בית הדין ער לטענות הנתבעת בדבר המומחיות המיוחדת שיש למוסד לבוררות בבירור תביעת התובע לפיצוי בגין הפרת ההסכם, בשים לב לנהוג בענף הכדורגל ויכולתו של התובע לצמצם את נזקו.
ואולם, גם לגבי שאלה זו תעמוד לדיון ולהכרעה השאלה של בסיס השכר שלפיו יש לחשב את הפיצוי בעד הפרת החוזה, ושאלה זו אינה בת בוררות.
לפיכך בית הדין סבור שאין הצדקה להורות על פיצול התביעה כפי שהתבקש על ידי הנתבעת.
סוף דבר – בית הדין מחלי ט לדחות את הבקשה לעיכוב ההליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות.
הנתבעת תשלם לתובע הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪.
ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תש"פ, (24 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

נציג ציבור

נציג ציבור

דניאל גולדברג, שופט