הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים סע"ש 65763-06-16

25 ינואר 2019
לפני:

כב' השופט כאמל אבו קאעוד – סגן נשיא

התובע
ראאד חטיב, 921716924

ע"י ב"כ: עו"ד איבראהים מחאג'נה
-
הנתבעת
חברת רהיטי חיי אדם בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד אריק נאור

פסק דין

לפניי תביעה לתשלום הפרשי שכר, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת וסיומה.

התביעה דנן הינה אחת מתוך 20 תביעות שהוגשו נגד הנתבעת באותו עניין ואשר התנהלו במאוחד (להלן: "התיק המאוחד"). בכל אחת מהתביעות סוכם כי יינתן פסק דין עפ"י סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 החל בבית הדין לעבודה מכח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 , עם נימוקים קצרים ולאחר שמיעת עדותם של התובעים.

לאחר שנתתי דעתי לכלל החומר שהובא לפניי, ולטענות הצדדים בכתב ובעל פה ולאחר ששמעתי את עדותו של התובע , הגעתי לכלל הכרעה כמפורט מטה.
דיון והכרעה
כללי

התובע הינו תושב הרשות הפלסטינית אשר הועסק בתקופה הרלוונטית אצל הנתבעת.

עיקר עיסוקה של הנתבעת בנגרות ובמסגרות, בתעשיית הרהיטים ושיווקם. כפועל יוצא, אין מחלוקת בין הצדדים כי על יחסי העבודה בין הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה בענף העץ.

מעדותם של התובע ויתר התובעים בתיק המאוחד, ובהעדר ראיות לסתור מטעם הנתבעת התרשמתי כי האחרונה העסיקה את התובע וחבריו בתנאי עבודה הנופלים מהמחייב בחקיקת המגן. כך, על אף תלושי המשכורת החלקיים שצורפו על ידי הנתבעת, שוכנעתי כי התובע לא קיבל לידיו העתקים מהתלושים; שכר חודשים מאי ויוני בשנה האחרונה לבודתו לא שולם במלואו; לא שולמו לו זכויות סוציאליות כלשהן; ושכרו נפל משכר המינימום הקבוע בחוק.

תקופת העסקה

לטענת התובע הוא החל את עבודתו אצל הנתבעת בחודש ינואר 2011, אולם לא צורפה ראשית ראיה בתמיכה לטענותיו. מנגד טענה הנתבעת כי התובע החל את עבודתו אצל הנתבעת ביום 1.3.11 ותלושי המשכורת שצורפו על ידה תמכו בטענותיה. על אף שקבעתי כי תלושי המשכורת לא נמסרו לתובע מעולם, מצאתי להסתמך עליהם לעניין מועד תחילת עבודתו של התובע בלבד.

אין חולק כי יחסי העבודה בין הצדדים נמשכו עד ל חודש יוני 2016. לפיכך, תקופת עבודתו של התובע הינה סך 64 חודשים.

התובע פוטר מעבודתו

התובע העיד כי פוטר מעבודתו באופן מידי על ידי נציג הנתבעת בשם "אלי", ועדותו עלתה בקנה אחד עם טענותיו בכתב התביעה ועם עדותם של יתר התובעים בתיק המאוחד אשר העידו על נסיבות פיטורים דומות.

עדותו של התובע עשתה על בית הדין רושם מהימן ובהעדר ראיה אחרת מטעם הנתבעת, היא מקובלת על ביה"ד. לפיכך, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע פוטר מעבודתו לאלתר וללא הודעה מוקדמת.

השכר הקובע

כאמור, שוכנעתי כי שכרו של התובע, אשר הועסק במשרה מלאה, נפל משכר המינימום הקבוע בחוק וכי תלושי השכר אינם משקפים נאמנה את התשלומים ששולמו לו בפועל.

על אף כי שכר המינימום החודשי עמד במועד סיומם של יחסי העבודה בין הצדדים ע"ס 4,650 ₪, התובע חישב את רכיבי התביעה על יסוד שכר בשיעור 4,500 ₪ לחודש. מכאן, שכרו הקובע של התובע לצורך החישובים בפסק הדין יעמוד על סך 4,500 ₪.

פיצויי פיטורים ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין

התובע כאמור פוטר מעבודתו לאלתר, מבלי ששולמו לו פיצויי פיטורים כלשהן, בניגוד להוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.

בנסיבות העניין, התובע זכאי לפיצויי פיטורים מלאים, בסך 24,000 ₪, לפי החישוב שלהלן:

4,500 ₪ (שכר קובע) X 64/12 שנים = 24,000 ₪

בנסיבות העניין לא מצאתי לפסוק לתובע פיצוי נוסף בגין פיטורים שלא כדין.

חלף הודעה מוקדמת

בשים לב לקביעה דלעיל לפיה התובע פוטר מעבודתו לאלתר, הרי שלא נמסרה לו הודעה מוקדמת מבעוד מועד.

לפיכך, בהתאם לסעיף 3(3) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001, הנתבע יפצה את התובע בחלף הודעה מוקמת בשיעור שכר חודשי מלא בסך 4,500 ₪.

הפרשי שכר מינימום ושכר מולן בגין חודשים מאי ויוני 2016

כאמור לעיל, שכרו של התובע נפל משכר המינימום במשק, ושכרו לחודשים מאי ויוני 2016 לא שולם במלואו.

בנסיבות העניין ובהתחשב בהסכמת הצדדים למנגנון הפסיקה בתובענה דנן, החלטתי להעמיד את הפיצוי המגיע לתובע בגין רכיב זה על מחצית הסכום הנתבע ברכיב הפרשי שכר מינימום ומלוא השכר המולן בגין חודשים מאי ויוני ובסה"כ 60,793 ₪.

טענותיו של התובע לשכר תעריפי לא הוכחו והן נדחות בזאת.

פדיון חופשה

כאמור לעיל, מקובלת עליי גרסתו של התובע לפיה לא קיבל זכויות סוציאליות כלשהן במהלך עבודתו, לרבות חופשה שנתית. מעבר לאמור יוטעם כי הנתבעת ממלא לא הזימה את טענותיו של התובע בעניין זה, לא טענה כי העניקה לתובע חופשה שנתית, לא הציגה פנקס חופשה בניגוד לסעיף 26 לחוק חופשה שנתית , תשי"א-1951, ולא המציאה דו"חות נוכחות.

בנסיבות העניין התובע זכאי לתמורת חופשה בגין שלוש השנים האחרונות לעבודתו בסך 6,000 ₪ לפיה התחשיב המפורט בכתב התביעה.

דמי הבראה

בהתאם לצו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש 2017, התובע זכאי לדמי הבראה שלא שולמו לו במהלך עבודתו. על אף הוראות הצו הנ"ל ובהתאם למנגנון הפסיקה בתובענה דנן, אנו מעמידים את הסכום המגיע לתובע ברכיב זה על סך הזכאות המגיעה לתובע בגין השנתיים האחרונות בלבד בסך 5,292 ₪.

חלף הפרשה לפנסיה

התובע עתר לפיצוי בגין העדר הפרשה לפנסיה עפ"י צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, והנתבעת לא חלקה על זכאותו בעניין זה. לפיכך, התובע זכאי לחלף הפרשה לפנסיה על פי הוראות הצו ובסה"כ 17,550 ₪ כמפורט בכתב התביעה .

מאחר ומדובר בזכויות פנסיוניות לא מצאתי מקום להפחית מהסכום הנתבע בעניין זה.

דמי חגים

כאמור לעיל, לתובע לא שולמו זכויות סוציאליות כלשהן לרבות דמי חגים בניגוד להוראות צו ההרחבה הכללי בעניין זה.

משלא הונחו בפנינו דו"חות נוכחות ועל יסוד הקביעה דלעיל לפיה התובע הועסק במשרה מלאה, ומנגד מתוך הנחה כי במהלך השנים חלק מימי החג נופלים על יום המנוח, החלטתי להעמיד את הסכום הנפסק בעניין זה על סך 6,000 ₪ בלבד.

לא מצאתי הצדקה לפסוק לתובע שי לחג ותביעתו בעניין זה אפוא נדחית.

החזר הוצאות נסיעה

בהתחשב בכך כי התובע לא הוכיח את הוצאותיו בגין הוצאות נסיעה, החלטתי לדחות את התביעה בעניין זה.

ביגוד

בהתאם לפסיקה, דמי ביגוד הינה זכות נלוות שאיננה ניתנת לפדיון לאחר יחסי העבודה, ולפיכך התביעה בעניין זה נדחית.

אי הנפקת תלושים ואי מסירת הודעה על תנאי העסקה

אמנם, קבעתי לעיל כי לא נמסרו לתובע תלושי משכורת, ולא הונח בפני בית הדין חוזה עבודה או הודעה על תנאי העסקה. אולם, בשים לב לרכיבים שנפסקו, לא מצאתי לפסוק פיצוי נוסף בעניינים אלה.

סוף דבר

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע סך של 129,135 ₪ (קרן) , תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, כדלקמן:

פיצוי פיטורים, בסך 24,000 ₪.
חלף הודעה מוקדמת, בסך 4,500 ₪.
הפרשי שכר מינימום ושכר מולן בסך 60,793 ₪.
פדיון חופשה בסך 6,000 ₪.
דמי הבראה בסך 5,292 ₪.
חלף הפרשה לפנסיה בסך 17,550 ₪.
דמי חגים בסך 6,000 ₪.
הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

לא ישולמו הסכומים הנ"ל יתווספו עליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלם המלא בפועל.

ערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום שפסק הדין יומצא לצד המבקש לערער.
 
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט שבט תשע"ט, (25 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .