הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים סע"ש 6078-08-18

לפני:
כב' השופטת שרה שדיאור

התובע:
עידו בן ששון

-
הנתבעים:

  1. מדינת ישראל – משרד האוצר
  2. מרדכי אלישע

החלטה
לפני בית הדין בקשת הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לעיון חוזר בהחלטת בית הדין מיום 1.7.19 שבמסגרתה נדחו בקש ות הנתבעת למחיקת הנתבע 2 מההליך , לסילוק התביעה נוכח שיהוי בהגשתה ולסילוק חלק מהתביעה בגין התיישנות.
הנתבעת ביקשה כי בית הדין יעיין שוב בהחלטתו , נוכח פסיקה עדכנית של בית הדין הארצי לעבודה מיום 25.6.19 בע"ע (ארצי) 31149-12-18 עירית שם נ' מדינת ישראל, לפיה: "במהלך הדיון ולאחר ששמענו את טענות הצדדים הוצע לב"כ המערערת לחזור בה מהערעור לאחר שהובהר שבמצב המשפטי דהיום לא ניתן ליצור סמכות עניינית בין המערערת לבין המשיבים 2 ו-3". באותו עניין התובעת – מורה בבית הספר, הגישה תביעה כנגד מנהלת בית הספר וסגנה, בטענות להעסקה פוגעית ולהתנכלות. הנתבע ת טענ ה כי לא קיימת עילת תביעה עצמאית בשל התעמרות בעבודה, בהעדר חקיקה בעניין זה. עוד טענ ה הנתבע ת כי התכלית המעוגנת בסעיף 24 (א)(1) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969 מתממשת בכך שהאחריות ליישום חוקי המגן מוטלת על המעסיק ולא על אורגנים בחברה. לטענת הנתבעת, אין בשיקול של יעילות הדיון כדי לאפשר את עקיפת היעדר הסמכות העניינית. ביחס להתיישנות טענה הנתבע ת כי התובע התייחס בכתב התביעה למספר אירועים משנים 2009-2011, מהם עול ה לכאורה התנהלות בעייתית של הנתבע, המגבשת לטענת התובע, את עילות תביעתו, אולם התובע הגיש את כתב התביעה רק ביום 2.8.18, ומשכך האירועים שהתרחשו עד ליום 2.8.11, התיישנו. ביחס לשיהוי טענ ה הנתבע ת כי אין בכך שהתובע פנה לנתבעת כדי "לרפא" את השתהותו בהגשת התביעה, נוכח פסיקת בג"ץ בעניין זה. לטענת ה, לא חלה על הרשות חובה לשמור את המסמכים מעבר ל-7 שנים, ובכך מתגבר הנזק הראייתי שבהגשת התביעה בשיהוי.
התובע התנגד לבקשה וטען כי למעשה מדובר בערעור, ולא בבקשה לעיון חוזר. הנתבעת לא טענה לשינוי נסיבות, והפנתה לפסק הדין בעניין אירית שם, אולם מדובר במקרה שונה לחלוטין בנסיבותיו ובאופי הטענות שהועלו כנגד הנתבעים שם, ופסק הדין מתייחס אך ורק לסוגיית המחיקה כנגד הנתבע 2, ולא לסוגיות השיהוי וההתיישנות. לטענתו, בהחלטת בית הדין לא נפלה כל טעות המצדיקה עיון חוזר. התובע טען כי בהתאם לפסיקה העילות הנזיקיות שבסמכות בית הדין לעבודה לפי סעיף 24(א)(1ב) אינן מחייבות קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, ואף למונח "סכסוך עבודה" האמור בסעיף זה ניתנה פרשנות מרחיבה, הכוללת גם את סכסוך היחיד. עוד טען כי בהתאם לפסיקה, עילת גרם הפרת חוזה מצויה בגדר סמכותו העניינית הייחודית של בית הדין לעבודה, מקום שהיא "בקשר לסכסוך עבודה". התובע טען כי הנתבע 2 פעל תוך חריגה חמורה מסמכותו ופעל בסתירה לחוק המינויים, לכללי התקשי"ר ולכללי המשפט המנהלי, כדי לעכב את קידומו של התובע באגף החשב הכללי, כמו כן, הנתבע 2 גרם להפרת חוזה עבודתו של התובע באגף, פעל בחוסר תום לב ובחוסר הגינות כלפיו וסיכל את ביצוע חוזה העבודה עם התובע. לטענתו, בניגוד לטענה בעניין אירית שם, הנתבע 2 לא פעל מכוח סמכות שהיתה נתונה לו במסגרת יחסי העבודה בינו לבין התובע ותוך שהוא חורג מסמכויותיו. בעניין ההשתיישנות טען התובע כי עילת התביעה התגבשה בשנת 2014, כאשר עזב התובע את עבודתו אצל הנתבעת 1, ולפיכך התביעה לא התיישנה. היות שמדובר במסכת אירועים מתמשכת, העילה נוצרת במועד בו נוצר "כוח התביעה" היינו כאשר מסכת האירועים הבשילה לכדי מעשה מוגמר. לעניין טענת השיהוי טען התובע כי אין לה כל בסיס, שכן התובע פנה לממונים עליו פעם אחר פעם במהלך תקופת העסקתו. לאחר מכן פנה כעבור שנתיים אמספר חודשים טרם הגשת התביעה נערכה פגישה בעניינו, ומשכך התובע לא זנח את תביעתו. הנתבעת אף לא הראתה כל ראיה לנזק ראייתי שנגרם לה כתוצאה מחלוף הזמן. המסמכים נמצאים במערכת ממוחשבת וניתן לאתרם בחיפוש פשוט.
לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
אכן לא קיים הליך של עיון חוזר בבקשה זו. ככל שהנתבעת סבורה כי נפלה טעות בהחלטה, היה עליה להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, אולם הנתבעת לא פעלה כאמור. ההחלטה הפכה חלוטה ומשכך לא ניתן עוד להגיש בקשה כאמור.
לגופם של דברים, התובע הבהיר כי תביעתו אינה מתבססת על טענות התעמרות, אלא על טענות של גרם הפרת חוזה, ומשכך ישנה סמכות עניינית לדון בתביעה כנגד הנתבע 2, הגם שלא היה מעסיק של התובע.
ביחס לשיהוי וההתיישנות הנתבעת לא ציינה כל עילה לעיון מחדש, אלא שבה על טענותיה, אשר נדחו בהחלטה מפורטת.
לפנים משורת הדין, בשלב זה לא יושתו הוצאות, אולם אלו יישקלו בהליך בכל שלב, ובהתאם להתנהלות הנתבעים .
הנתבע 2 יגיש כתב הגנה עד ליום 31.10.19. ככל שלא יוגש כתב הגנה במועד שנקבע, יושתו הוצאות לדוגמא .
הנתבעים לא הגישו תגובה לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, לפיכך יגלו את המסמכים שביקש התובע בבקשתו מיום 25.8.19, וזאת עד ליום 31.10.19. ככל שלא יוגשו כל המסמכים במועד במסגרת תצהיר גילוי מסמכים כדין , יושתו הוצאות.
נוכח מועד ישיבת קדם המשפט, 3.11.19, לא יינתנו אורכות ועל הצדדים לעמוד במועדים שנקבעו.
רשימת המוסכמות והפלוגתאות יקבעו במסגרת ישיבת קדם המשפט.
יישלח בפקס ויודע טלפונית+ הערה.

ניתנה היום, י"א תשרי תש"פ, (10 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.