הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים סע"ש 51072-10-18

14 אוגוסט 2019

לפני:

כב' השופט דניאל גולדברג
נציג ציבור (מעסיקים) מר עופר נוראני
התובעת
טלי מרקוס
ע"י ב"כ: עו"ד אילה הוניגמן ליפ
-
הנתבעת
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד אלון נוי ונועה כוכבי

התייצבו להליך:
הסתדרות העובדים הכללית החדשה-איגוד המשפטנים – ע"י ב"כ עו"ד מירי מלכי ויצחק גורדון

ארגון פרקליטי המדינה
ע"י ב"כ עו"ד אסף ברנזון

צורפה להליך כידידת בית הדין:
הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת
ע"י ב"כ עו"ד אלעד מן

פסק דין

כללי
התובעת, עו"ד טלי מרקוס, אשר מועסקת כפרקליטה במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, הגישה תביעה זו נגד החלטת משרד המשפטים, שלא לאשר השתתפותה במכרז בינמשרדי בדירוג המשפטנים מס. 57670 לתפקיד מנהל/ת היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים (להלן: "המכרז"), בנימוק ש על פי סימן 11.411 לתקשי"ר, פרקליטים בפרקליטות המדינה אינם רשאים להתמודד במכרזים בינמשרדיים בדירוג המשפטנים.
התובעת טוענת כי ההחלטה שלא לאשר השתתפותה במכרז פוגעת שלא כדין בזכות היסוד שלא לחופש העיסוק ומהווה הפלייתה לרעה ביחס למשפטנים שרשאים להשתתף במכרז.
המדינה מתנגדת לתביעת התובעת, למרות שהיא תומכת בפתיחה של מכרזים בדירוג המשפטנים להשתתפות פרקליטים ובפתיחת מכרזים בדירוג פרקליטים להשתתפות משפטנים. אלא שלטענת המדינה הדין הקיים הינו כאמור בסימן 11.41 לתקשי"ר, וכל עוד סימן זה לא שונה – אין לתובעת זכות להשתתף במכרז.
המדינה סבורה שהדרך הראויה לשינוי סימן 11.41 לתקשי"ר הינה בהליכי מו"מ והידברות עם איגוד המשפטים ועם ארגון פרקליטי המדינה, ואין מקום לכך שמהלך משמעותי כזה ייכפה עליה בפסק דין שיינתן בעניינה הפרטי של עובדת פלונית.
איגוד המשפטנים, שהינו איגוד מקצועי הפועל במסגרת ההסתדרות הכללית וכן ארגון פרקליטי המדינה, שאף הוא מהווה איגוד מקצועי במסגרת ההסתדרות הכללי, צורפו להליך והגישו כתבי עמדה בהם הם מנמקים את התנגדותם לתביעה.
לבקשת עמותת הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת – אושר לה תוך כדי ההליך מעמד של "ידיד בית הדין". עמותת הצלחה תומכת בתביעת התובעת וטוענת שהתוצאה של פתיחה הדדית של מכרזי המשפטנים והפרקליטים מקדמת ערכים של כלכלה הוגנת ושאיפה למצוינות.

רקע עובדתי
התובעת מועסקת במשרד המשפטים החל מיום 1.8.01. בשנת 2002 החלה התותבעת את דרכה בפרקליטות. החל משנת 2007 עובדת התובעת כפרקליטה במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. החל מיום 12.1.17 משמשת התובעת כסגנית בכירה א' לפרקליט המדינה.
ביום 6.8.18 פרסם משרד המשפטים את המכרז.
התובעת הגישה מועמדותה למכרז. ביום 15.8.18 הודיעה ראש ענף (בחינות ומכרזים) באגף הבחינות והמכרזים בנציבות שירות המדינה לתובעת כי "אנו מאשרים את מועמדותך למשרה הנ"ל", והסבה תשומת לבה לכך שאישור המועמדות והמעבר לשלב המיון הבא, נעשה בהסתמך על הצהרת התובעת בעת הגשת מועמדותה כי היא עומדת אחר תנאי הסף שנקבעו למשרה. עוד צוין כי בהמשך ההליכים, תיערך בדיקה פרטנית של עמידה בתנאי הסף ונציבות שירות המדינה תפסול מועמדות אם יימצא שאינה עומדת בתנאי הסף, כך שאישור המועמדות כפוף לכך. כן הודע לתובעת שהיא תזומן למבחנים תעסוקתיים, ואכן התובעת קיבלה זימון להשתתף במרכז הערכה במסגרת המכרז והשתתפה בו (ביום 10.10.18).
ביום 2.9.18 פנתה התובעת לאמרכלית פרקליטות המדינה בבקשה לקבל אישור זכאות להשתתפות במכרז בינמשרדי. בתשובתה דחתה האמרכלית את בקשת התובעת בנימוק ש"עקרון ההדדיות לא יושם במכרזי הפרקליטות (בניגוד למשרות של רמ"י) ובכל מקרה ההוראה לא הייתה תקפה לגביהם".
ביום 10.10.18 פנתה התובעת (באמצעות ב"כ) למנכ"ל משרד המשפטים בדרישה לאשר למבקשת אישור להתמודד במכרז.
מכתבה של ב"כ התובעת מיום 10.10.18 לא נענה עד ליום 22.10.18, מועד בו הגישה התובעת בקשה לסעד זמני במסגרת הליך זה, בה ביקשה להורות על עיכוב הליכי המכרז עד למתן פסק דין בהליך העיקרי שבו היא עותרת לביטול ההחלטה שלא לאשר השתתפותה במכרז .
הבקשה לסעד זמני נדונה ביום 8.11.18. בתום הדיון בבקשה ניתנה החלטת בית הדין כדלקמן:
רשמנו לפנינו את הצהרת המדינה לפיה בכוונתה לפעול להביא בפני ועדת השירות הצעת החלטה לשינוי הכללים מושאה ההליך שלפנינו בתוך 6 שבועות ולקיים הליך היוועצות עם ארגון הפרקליטים וארגון המשפטנים.
בשים לב להצהרת המדינה לפיה עד להשלמת ההליך הנ"ל, לא תיכנס את ועדת הבוחנים בעניין המכרז מושא הבקשה, אין מקום בשלב זה להכריע בבקשה לגופה ובית הדין ימתין עד להחלטת ועדת השירות בטרם ידון בבקשה לגופה.
עם זאת בשים לב לפגיעה שעלולה להיגרם למשפטנים המתמודדים במכרז מהעיכוב בכינוס ועדת הבוחנים, בית הדין לא יאפשר שיהוי ארוך מזה המוצע.
על כן, המדינה תודיע, עד ליום 25.12.18 מה החלטת ועדת הבוחנים והאם כפועל יוצא יאפשר למבקשת להתמודד במכרז. המדינה תעמדו במועדים שנקצבו ותימנע ככל שניתן מהגשת בקשות ארכה.
בהתאם להחלטת ועדת השירות יחליט בית הדין אם יש מקום להמשיך בבירור ההליך או שמא להורות על סילוקו".

ביום 14.12.18 הודיעו המשיבים כדלהלן:

"במסגרת תגובת המדינה הודיעה המדינה כי בכוונתה להעלות לדיון בפני ועדת שירות המדינה הצעת החלטה אשר תאפשר את פתיחת המכרזים לתפקידי פרקליטים ומשפטנים בשירות המדינה באופן הדדי וזאת תוך שישה שבועות כאשר בפרק הזמן הזה תקיים המדינה הליך התייעצות עם ארגון הפקליטים ואיגוד המשפטנים.
בהמשך לתגובה זו, נציין כי המדינה עודנה אוחזת בעמתדה העקרונית, לפיה יש לפתוח את המכרזים באופן הדדי, וכפועל יוצא יש לפעול לשינוי ההוראות הרלוונטיות בתקשי"ר ובהנחיות נציבות שירות המדינה, כך שפרקליטים ומשפטנים בשירות המדינה יוכלו להשתתף במכרזים הרלוונטיים.
לנוכח האמור ולאור החשיבות שהמדינה מייחסת לנושא, התקיימו מספר פגישות עם הארגונים, עם שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, מנכל"ית משרד המשפטים ופרקליט המדינה.
במסגרת פגישות ראשוניות אלו, הועלו טענות שונות מצד ארגון הפרקליטים וארגון המשפטנים בנוגע לכוונת המדינה לפתוח הדדית את המכרזים. הארגונים ציינו כי אינם שוללים על הסף את האפשרות של פתיחת המכרזים, אולם לשיטתם יש לדון בכל ההשלכות הנובעות מהמהלך, לרבות דרישות נוספות שהעלו במסגרת סכסוכי עבודה שהכריזו הפרקליטים והמשפנטים בשנים קודמות.
להשלמת התמונה יצויין עוד כי לאחר הדיון שהתקיים בפני כבוד בית הדין, הכריזה ההסתדרות על סכסוכי עבודה הנוגעים לכוונת המדינה לפתוח את המכרזים הדדית וזאת הן בשם ארגון הפרקליטים והן בשם איגוד המשפטנים. העתק הודעות על שביתה והשבתה אשר הוגשו על ידי ההסתדרות הכללית ביום 13 בנובמבר 2018 מצורפים כנספחים א'-ב' להודעה זו.
לאחר ההכרזה על סכסוכי העבודה האמורים המשיכה המדינה לנסות ולקיים מגעים עם הארגונים, במטרה לקדם את הפנייה לוועדת השירות. יחד עם זאת, הגיעה למדינה למסקנה כי יש לבחון את הדברים בפרק זמן ארוך יותר מזה שהקציבה לעצמה, ועל רקע מו"מ קיבוצי רחב יותר. כל זאת במטרה לשמר את יחסי העבודה התקינים בשירות המשפטי בכלל ובמשרד המשפטים בפרט.
בהתאם לכך, וכפי שאף הודע לארגון הפרקליטים ולאיגוד המשפטנים על ידי מנכ"לית משרד המשפטים, גב' אמי פלמור, בכוונת המדינה לנהל משא ומתן על הנושאים העומדים על הפרק, בלב פתוח ובנפש חפצה. כל זאת מבלי לגרוע מאף אחת מטענות המדינה.
חשוב להדגיש כי המדינה רואה חשיבות מרובה בשמירה על מערכת יחסי עבודה תקינה בפרקליטות ובשירות המשפטי ועל כן היא סבורה כי אין להיחפז בביצוע שינוי הנוגע לפתיחה הדדית של המכרזים, וזאת בטרם מוצו המגעים בסוגיה זו. כל זאת מבלי לגרוע מטענות המדינה בסוגיה זו..
במסגרת ההליך צוין כי טרם נקבע מועד לכינוס ועדת הבוחנים במכרז נשוא ההליך. לנוכח העובדה כי המכרז מצוי בשלבים מתקדמים, והמועמדים מצפים לכינוס הועדה, ולשם שמירה על התפקוד התקין של של היחידה הממשלתית לחופש המידע, המדינה סבורה כי יש מקום לקבוע מועד מוקדם לכינוס הוועדה. מטבע הדברים, הדיונים צפויים להימשך משך תקופה אשר אינה מאפשרת "להקפיא" את המצב הקיים, ולכן המדינה תידרש לחדש את הליך המכרז ולכנס את ועדת הבוחנים.
המדינה תחזור ותטען כי בנסיבות דנן, התובעת אינה רשאית להגיש מועמדות למכרז בינמשרדי בדירוג זה, וזאת בהתאם להוראות התקשי"ר סימן 11.411 ולהודעת נש"מ סג/6 כאמור בתגובת המדינה".
כאמור, על רקע הודעה זו נדרשה הכרעת בית הדין בבקשת התובעת לסעד זמני וביום 4.2.19 התקבלה בקשת התובע לצו מניעה זמני.
בהליך העיקרי נשמעו עדויות התובעת ועדיה של המדינה מר אורן מעודה – ראש אגף משאבי אנוש במשרד המשפטים ומר אבי חליבה – הממונה על משרדי הממשלה ויחידות הסמך בנציבות שירות המדינה. לאחר שהצדדים הגישו סיכומיהם בהליך העיקרי, ניתן פסק דין זה.
תחילה נפרט את הרקע לגבי ההסדר בתקשי"ר אותו תוקפת התובעת, את צעדיה של המדינה בניסיון לקדם שינוי של ההסדר וכן את ההתפתחויות הנוגעות להסדר ביחסי הקיבוציים שבין המדינה לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה (ששני האיגודים הרלוונטיים – ארגון פרקליטי המדינה ואיגוד המשפטנים – מהווים איגודים מקצועיים נפרדים במסגרתה). לאחר מכן נפרט את עיקרי טענות הצדדים ואת הכרעתנו.

הוראות התקשי"ר – מכרזים בינמשרדיים
כעולה מעדותו של מר אבי חליבה, הממונה על משרדי הממשלה ויחידות הסמך בנציבות שירות המדינה, שהעיד לנתבעת, וכעולה גם מ"דו"ח אברמוביץ" שמהותו תפורט להלן, במשך שנים רבות ועד לשנת 2002, אוישו משרות בדירוג המשפטנים בהליך דו שלבי - תחילה בהליך של מכרז פנימי, וככל שזה לא העלה מועמדים – הוכרזה המשרה במכרז פומבי.
במכרז פנימי היה כשיר להתמודד משפטן עובד המשרד שהמשרה המוכרזת היא בתקן שלו. על רקע זה, במכרזים פנימיים למשרות משפטנים במשרדי ממשלה רבים (אך לא במשרד המשפטים), היה היצע מצומצם של מועמדים למשרות במכרזים הפנימיים.
כעולה מדו"ח אברמוביץ', בשנת 2002 הציע היועץ המשפטי לממשלה לפתוח את ההתמודדות במכרזים הפנימי ים לכלל המשפנטים בשירות המדינה, כדי לאפשר הגדלת היצע המועמדים למשרות בדירוג המשפטנים.
בדו"ח אברמוביץ' נאמר כי "בסופו של יום ועקב התנגדות מצד פרקליטת המדינה דאז וועד הפרקליטים לפתיחת מכרזי הפרקליטות למשפטנים, נקבע כי למכרז הבינמשרדי רשאים לגשת משפטנים מכלל הלשכות המשפטיות, אך לא עובדי פרקליטות המדינה".
על רקע זה יזמה המדינה קבלת החלטה בוועדת שירות המדינה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לפיה המכרז הראשון שיתפרסם לגבי משרות בדירוג המשפנטים בשירות המדינה , יהיה מכרז בינמשרדי, במקום מכרז פנימי, ומשרות אלה תהיינה פתוחות לכלל המשפטנים בשירות המדינה, למעט פרקליטים.
בהתאם לכך, ההסדר שעל פיו מכרזים בינמשרדיים בדירוג המשפטנים אינם פתוחים לפרקליטים, מעוגן בהחלטת וועדת השירות מיום 8.5.02, לפיה :

"נציבות שירות המדינה תפעל בעניין מכרז בין-משרדי על משרה משפטית פנויה או שעומדת להתפנות באופן שהמשרד נשוא המכרז תהיה פתוחה להתמודדות לכל המשפטנים (למעט פרקליטים) המועסקים במשרד הממשלה וביחידות הסמך".
(להלן: "החלטת ועדת השירות").

בהמשך להחלטת ועדת השירות מיום 8.5.02, הוצאה הודעת נש"מ סג/6 מיום 20.11.02, שבה נקבע:

"2. אושרה משרה חדשה או התפנתה משרה בדרוג המשפטי במשרדי הממשלה וביחידות הסמך אשר חלה עליה חובת מכרז, יפורסם לגביה מכרז בין-משרדי.
המכרזים הבין-משרדיים בדירוג משפטנים יחליפו את המכרזים הפנימיים ויבואו במקומם.
3. במכרז הבין-משרדי יהיו רשאים להתמודד משפטנים מכל משרד הממשלה ויחידות הסמך העונים על תנאי הסף למשרה והזכאים להגיש מועמדות למכרז פנימי על פי סעיף 11.41 לתקשי"ר.
4. יובהר, כי פרקליטים אינם זכאים להציג מועמדות למכרז הבין-משרדי. משפטנים העובדים במשרד המשפטים והזכאים לגשת למכרז פנימי, רשאים להמשיך ולהציג מועמדות למכרז פנימי למשרות פרקליטים".

בהחלטה מיום 17.11.03, סייגה ווע דת השירות את החלטתה מיום 8.5.02, כך שהמכרזים הבין-משרדיים יחליפו את המכרזים הפנימיים רק במשרות שבהן דרגת השיא היא א3 ומעלה בדירוג המשפטנים, כאשר לגבי משרות שדרגת השיא להן נמוכה יותר, ייערך מכרז פנימי קודם למכרז הבין-משרדי. החלטה זו פורסמה בהודעת נש"מ סד/14 מיום 29.1.04.
מן ההחלטה סג/6 מיום 20.11.02 עולה כי מצב הדברים שהיה נוהג לגבי דירוג הפרקליטים, עוד לפני שנת 2002, הוא שמשפטנים ככלל אינם רשאים להגיש מועמדותם למשרות בדירוג הפרקליטים, אך משפטנים שהועסקו במשרד המשפטים היו רשאים לעשות כן.

ועדת אברמוביץ
בחודש 3/07 החליטו היועץ המשפטי לממשלה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה על הקמת צוות בינמשרדי לבחינת סוגיות הנוגעות למערך הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה, והממשלה בהחלטתה מיום 18.3.07 רשמה לפניה את ההודעה על הקמת הצוות, שבראשו עמד עו"ד אהרון אברמוביץ, מנכ"ל משרד החוץ באותה עת, ומי שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד המשפטים.
בדו"ח של הצוות הבינמשרדי מיום 10.9.08, המליץ הצוות, בעניין הנדון, כדלהלן:
"הצוות סבור כי אין כל הצדקה להבחנה בין פרקליטים ובין משפטנים לעניין השתתפות במכרזים בינמשרדיים. למדינה אינטרס חשוב במינוי המועמדים הטובים ביותר לכל משרה לכל תפקיד, וזאת על סמך ניסיונו המקצועי ולא על סמך השתייכותו הארגונית. יוער, כי הצוות שמע מהיועץ המשפטי לממשלה כי זוהי גם עמדתו.
לפיכך ממליץ הצוות בפני נציב שירות המדינה ובפני ועדת שירות המדינה, על פתיחה מיידית של המכרזים הבינמשרדיים בשירות המשפטי להתתפות פרקליטים, ופתיחה מיידית של מכרזי הפרקליטות להשתתפות משפנטים מכל משרדי הממשלה. צעד זה ירחיב משמעותית את מאגר המועמדים הראויים לתפקיד".

צעדים שננקטו בקשר להמלצות דו"ח אברמוביץ
ביום 1.2.09 החליטה הממשלה על הקמת צוות ליישום המלצות ועדת אברמוביץ. צוות היישום המליץ, בין היתר, לבחון אפשרות לקידום משפטנים על בסיס קריטריונים, כפי שייקבעו וחוות דעת של הממונה וללא מכרז נוסף, עד דרגה א3, כנהוג לגבי פרקליטים.
ביום 25.8.09 פנה היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה ליו"ר ארגון הפרקליטים ולמזכיר הארצי של איגוד המשפטנים, והודיע כי נקבעה ליום 8.9.09 ישיבה של ועדת שירות המדינה לדון בהחלה מיידית של המכרז הבינמשרדי על משרות בדירוג הפרקליטים באופן שמשפטנים מכל שירות המדינה יהיו רשאים להגיש מועמדותם למכרזים בדירוג הפרקליטים , והזמינם להשתתף בדיון ולהביע עמדתם.
ביום 1.9.09 השיב המזכיר הראשי של איגוד המשפטים לפניית היועמ"ש של הנציבות וטען שלפני הדיון בהחלת המ כרז הבינשמרדי על משרות בדירוג הפרקליטים, יש ליישם את ההמלצה לשינוי מסלולי הקידום של המשפטנים עד דרגה א3, על מנת לתקן את חוסר האיזון הקיים בין הדירוגים. לאחר שהדיון שנועד בוועדת שירות המדינה ליום 8.9.09 נדחה, שב ודרש המזכיר הראשי של איגוד המשפטנים, ביום 29.11.09, כי לפני כינוס וועדת השירות לדיון על החלטת המכרז הבינמשרדי על משרות בדירוג הפרקליטים, תאומץ ההמלצה לשינוי אופן הקידום של משפטנים עד דרגה א3, כנהוג לגבי פרקליטים.
תשובת ארגון פרקליטי המדינה לזימון לדיון בועדת השירות שנועד ליום 8.9.09, ניתנה ביום 7.9.08 באמצעות ב"כ הארגון. הארגון הדגיש, שפתיח ת מכרזי הפרקליטים להשתתפות משפטנים מכל משרדי הממשלה מהווה שינוי ארגוני משמעותי, והנושא נמנה עם הנושאים שבסכסוך עבודה בין ארגון פרקליטי המדינה לבין משרד המשפטים מיום 23.11.06, וכי הודעה על כוונה לדון ב"פתיחה מיידית" של מכרזי הפרקליטים להשתתפות משפטנים מכל משרדי הממשלה, כפי שהוצע, מהווה הפרה של התחייבות לקיים משא ומתן ולפעול לצורך חתימת הסכם קיבוצי, אשר נקבעה בהסכם קיבוצי מיום 17.6.07 בין הארגון לבין המדינה.
הדיון שזומן לועדת השירות ליום 8.9.09 נדחה. ביום 16.6.10 שב יועמ"ש נציבות שירות המדינה והודיע כי נקבעה ליום 12.7.10 ישיבה של ועדת השירות לדון בהחלת המכרז הבינשמרדי על דירוג הפרקליטים. לא נטען כי ועדת השירות אכן התכנסה ולא נטען כי היא קיבלה החלטה רלוונטית לענייננו.
ביום 18.4.16 הודיע נציב שירות המדינה ליו"ר הסתדרות העובדים הכללית, במכתב שכותרתו "מעבר ממכרז פנימי למכרז בינמשרדי", כי:
"בהמשך לדיונים שהתקיימו בינינו הריני להעלות על הכתב את השינויים שיבוצעו על ידי הנציבות בנושא שבנדון כדלקמן:
הליכי המינוי למשרות בשירות המדינה אשר לצורך איושן מתקיים מכרז פנימי כמכרז ראשון יהיו במכרז בין משרדי כמכרז ראשון במקום פנימי. זאת למעט סוגי משרות או רמות משרות לגביה יקבע נציב שירות המדינה כי יש להמשיך ולקיים מכרז פנימי כמכרז ראשון.
באשר לדירוג הפרקליטים - הנושא יידון בינינו בהמשך. בשלב זה ימשיך המצב הנוהג ולפיו לצורך איוש משרות בדירוג הפרקליטיים מתפרסם מכרז פנימי כמכרז ראשון, ולפיו עובדים בדירוג הפרקליטים אינם יכולים להגיש את מועמדותם ל מכרזים בין-משרדיים.
למען הסר ספק הליך המכרז הפנימי והבין משרד ימשיך להתנהל בהתאם להוראות פרק משנה 11.4 לתקישר כפי שיהיו מעת לעת".
ביום 28.9.16 הוציא נציג שירות המדינה הודעה מס. עו/16 בה נאמר, בין היתר, כי:
"בשלב זה החליט נציב שירות המדינה, כי לצורך איוש משרות הסגל הבכיר במתח דרגות 42-44 בדירוג המח"ר ומעלה והמקבילות בדירוגים אחרים, יפורסם מכרז בין-משרדי כמכרז ראשון, למעט לגבי משרות לגביהן קיים הסדר אחר כקבוע בסעיף 11.41 לתקישור ובמקרים שלהלן:
משרות בדירוג הפרקליטים, יובהר כי עובדים בדירוג זה לא יוכל להגיש את מועמדותם למכרזים בין משרדיים בהתאם למצב הנהוג היום".

טענות התובעת
התובעת טוענת, כי ההחלטה שלא לאשר השתתפותה במכרז פוגעת שלא כדין בחופש העיסוק שלה ומהווה הפלייה פסולה שלה ביחס לכלל המשפטנים בשירות המדינה, ובשל כך דינה להתבטל.
התובעת טוענת שהאיסור שהוטל עליה להתמודד במכרז בינשמרדי בדירוג המשפטנים, מעוגן בהוראת תקשי"ר המבוססת על החלטת ועדת שירות המדינה, אשר התקבלה לבקשת פרקליטת המדינה וארגון הפרקליטים. ואולם, על פי חוק יסוד: חופש העיסוק - אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק או על פיו שנועד לתכלית ראויה, במידה שאינה עולה על הנדרש. לטענת התובעת, מדובר בבסיס נורמטיבי רעוע שאין בו כדי לגבור על זכות היסוד שלה לחופש העיסוק או על עקרון השוויון.
התובעת טוענת שהמדינה לא הציגה טעמים כבדי משקל המצדיקים את הפגיעות בחופש העיסוק ובעקרון השוויון, אשר כרוכות באיסור על השתתפות פרקליטים במכרזים בינמשרדיים בדירוג המשפטנים.
לטענת התובעת, במצב דברים שבו משפנטים במשרד המשפטים רשאים להשתתף במכרזים בדירוג הפרקליטים, אין המדינה יכולה להישמע בהתנגדות להשתתפותה במכרז על סמך " עקרון ההדדיות".
התובעת מוסיפה וטוענת שהמדינה הכירה בהצדקה לפתיחה הדדית של מכרזי דירוג המשפטנים ודירוג הפרקליטים, אך מאז שהסוגיה נבחנה על ידי וועדת אברמוביץ, שהמליצה עוד בשנת 2008 על פתיחה מיידית של מכרזי הדירוגים, לא פעלה המדינה באופן ראוי למימוש ההמלצות, אך בשל התנגדותם של הארגונים, אשר מבוססת על ראייה צרה של קבוצות העובדים שהם מייצגים, תוך התעלמות מעקרון חופש העיסוק בניגוד לטובת הכלל, כפי שהמדינה עצמה תופסת אותה. על כן מוצדק, ואף הגיעה העת, שבית הדין יורה למדינה לקיים את מחוייבותה הנובעת מהזכות לחופש העיסוק ו מעקרון השוויון, ולקבל את תביעתה.

עמדת המדינה
המדינה הסבירה בהליך שהיא תומכת בתהליך פתיחה הדדית של מכרזי דירוג המשפטנים ודירוג הפרקליטים, אך היא מתנגדת לכפיית מהלך כזה במסגרת פס ק דין , אגב ע ניינה של עובדת פלונית.
המדינה טוענת שסימן 11.411 לתקשי"ר משקף את הדין הקיים, וכל עוד לא שונה במסגרת הסכמות קיבוציות כדין , אין לתובעת זכות להשתתף במכרז, ודין תביעתה להידחות.
המדינה מוסיפה וטוענת כי דרישת התובעת לביטול ההסדר הקיים, פוגעת בפררוגטיבה הניהולית שלה לקבוע הסדרים לקליטת עובדים למשרות ו עריכת מכרזים בשירות המדינה, וכי קבלת דרישת התובעת תפגע פגיעה קשה ביחסי העבודה הקיבוציים שהיא מקיימת עם ארגון המשפטנים וארגון פרקליטי המדינה .
המדינה מסבירה שבשל הבדלים בין תנאי ההעסקה של משפטנים ופרקליטים, העלו הארגונים דרישות להסדרה של מכלול של נושאים ובעיות שכרוכים בפתיחה הדדית של מכרזי שני הדירוגים, אשר חורגים מעניינה של התובעת, ואשר הזירה הראויה להסדירם היא זירת המשא והמתן הקיבוצי, וכל פסק דין שיינתן בעניינו של עובד פלוני יפר את מכלול האיזונים בין הדירוגים, ולא יס יר חסמים שיעמדו בפועל בפני משפטנים לתפקידים בדירוג הפרקליטים, דבר שהינו אפשרי רק במסגרת מיצוי ההידברות ביחסי העבודה הקיבוציים.
לעניין זה מפנה המדינה לעמדת איגוד המשפטנים בה הוסבר שחרף האפשרות שניתנת למשפטנים המועסקים במשרד המשפטנים להשתתף במכרזים פנימיים של הפרקליטות, בפועל מספר המקרים שבהם מועמדויות כאלה מוגשות מצומצים ומדובר בדרך כלל במשפטנים בתחילת דרכם המגישים מועמדות למשרות בדרג התחילי של הפרקליטים.
המדינה טוענת שהזכות לחופש העיסוק אינה זכות מוחלטת, קיימות נסיבות בהן תיתכן פגיעה מוצדקת בה בהתחשב בזכויות מתחרות כמו הזכות לשוויון והצורך בקיום יחסי עבודה תקינים. חופש העיסוק של התובעת אינו חזות הכל בשאלה באלו תנאים להנהיג את הפתיחה ההדדית של מכרזי דירוגי המשפטנים והפרקליטים.
יש לאפשר למדינה לפעול מולהארגונים כדי להרחיב את האפשרויות של עובדי המדינה להשתתף במכרזים שמחוץ ליחידתם, ולא לכפות מהלך כזה, ללא קיום תהליך שבו ישותפו שני האיגודים המקצועיים, אשר אמונים על ייצוגם של קבוצות עובדים ובעלי אינטרסים שונים ונוגדים בכל איגוד. הסוגיה מצויה על שולחן יחסי העבודה עקב הכרזת סכסוך עבודה של הסתדרות העובדים הכללית מיום 13.11.18 והודעות של שני האיגודים לפי סעיף 5א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957.
עד להשגת הסדרה כזו, ההגבלה לפיה פרקליטים אינם יכולים להתמודד על משרות בדירוג המשפטנים נובעת מכך ששוויון אמיתי בין הקבוצות מחייב פתיחה הדדית של המכרזים השונים לכל אחד מבין חברי האוכלוסיות השונות (פרקליטים ומשפטנים) וכל עוד לא מתאפשרת הגשת מועמדות הדדית כאמור, אין לאפשר לקבוצה אחת מבין הפרקליטים או המשפנטים בשירות המדינה יתרון בלתי הוגן. אשר לטענת התובעת כי האפשרות הניתנת למשפטנים עובדי משרד המשפטים להתמודד במכרזים של דירוג הפרקליטים – הרי שמדובר במכרזים פנימיים כמכרזים ראשונים ולא במכרזים בינמשרדיים , ומשפטנים שאינם מועסקים במשרד המשפטים אינם רשאים להתמודד במכרזי הפרקליטות. בנסיבות אלה, עקרון ההדדיות אינו מאפשר לתובעת להשתתף במכרז בינמשרדי.

עמדת ארגון פרקליטי המדינה
עיקרי עמדת ארגון פרקליטי המדינה הינם כדלהלן:
ההסדר בתקשי"ר מעוגן בהסכמות קיבוציות בין הארגון לבין המדינה ואין מקום לכך שבית הדין יתערב בהן.
ההגבלה שההסדר הקיים יוצרת על חופשה העיסוק של התובעת אינה עולה כדי פגיעת בזכות היסוד לחופש העיסוק, ואף אם נפגעת הזכות לחופש העיסוק, מדובר בפגיעה כדין העומדת בתנאי פסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק היסוד.
ההצדקה להסדר אינו קיים רק בשל "התנגדות סקטוריאלית" שאין לה כל הצדקה. מדובר בהסדרים שהושגו בין הארגון לבין המדינה במו"מ קיבוצי ושינויים טעון הסכמה קיבוצית שלוקחת בחשבון את כלל הסוגיות הנוגעות לעניין ומסדירה אותן.
כלל הקידום והשכר של משפטנים ופרקליטים מהווים מארג שלם של איזונים ובלמים שנועד להגן על העובדים בשני הדירוגים. כך, פרקליטים מתקדמים בדרגות ללא מכרז עד לדרגה א4 בדירוג הפרקליטים ואילו משפטנים מתקדמים ללא מכרז רק במסגרת מתח הדרגות של משרתם, וכדי להתקדם מעבר לכך הם נדרשים להתמודד במכרזים.
ההגבלה החלה על פרקליטים מהשתתפות במכרזים בין-משרדיים בדירוג המשפטנים מדרגה א3 ומעלה, נועדה ליצור איזון ביחס לעובדים בדירוג המשפטנים, אשר כללי הקידום שלהם שונים, מתח הדרגות של המשרה התחילית שלהם הוא שונה ומספר המשרות הפנויות בפני משפטנים בדירוג המ שפטנים קטן יותר.
אף בדו"ח ועדת אברמוביץ הוכר הצורך להסיר חסמים שמקורם בהבדלים בין שני הדירוגים כגון פער במתח הדרגות התחיליות והפרשי שכר ודירוג, בטרם ביצוע הפתיחה ההדדית של מכרזי שני הדירוגים.
אין זה נכון שארגון פרקליטי המדינה מתנגד לשינוי בהליכי איוש המכרזים, אלא עמדתו הינה שמדובר בנושא אחד שנדרש להסדירו במערכת יחסי העבודה הקיבוציים, וכי על פי התחייבות המדינה כלפי הארגון בהסכם קיבוצי מיום 17.6.07, המדינה מסכימה כי מדובר בהסדר הטעון מו"מ והסכמה. הכרה זו של המדינה אף עולה ממכתבו של נציב שירות המדינה ליו"ר ההסתדרות מיום 18.4.16.

עמדת איגוד המשפטנים
איגוד המשפטנים טוען כי התובעת נושאת לשווא את שם חופש העיסוק, ומתעלמת מן הפגיעה החמורה בזכויות והגנות שהארגון השיג עבור המשפטנים בשירות המדינה לאורך השנים, וחופש העיסוק שלהם.
ארגון הפרקליטים מתנגד לבקשת התובעת. לדידו, בקשתה נוגדת את סימן 11.411 לתקשי"ר, אשר קובע בסימן משנה ו(2)(ב) חובת פרסום מכרז בין משרדי כמכרז ראשון במקום מכרז פנימי "במשרות שדרגת השיא שלהן היא א3 ומעלה בדירוג המשפטנים (למעט פרקליטים) המעוסקים במשרדי הממשלה על יחידותיהם, לרבות ביחיסות הסמך..".
ארגון הפרקליטים טוען כי כל שינוי בהוראות התקשי"ר בעניין זה טעון משא ומתן קיבוצי והסכמה בינו לבין המדינה, ועל כן קבלת בקשת התובעת תהווה פגיעה בזכויותיו הקיבוציות של ארגון הפרקליטים.
ארגון הפרקליטים מדגיש את הייחוד שבמקצוע הליטיגציה, ואת היותו מקצוע נפרד העומד בפני עצמו, שדורש כישורים ומיומנויות מובחנות מאלו הדרושים במקצוע הייעוץ המשפטי. אשר על כן, קיים עניין שנעוץ בטובת הכלל, ולא רק בטובת הפרקליטים, המצדיק קביעת דירוג נפרד למקצוע זה, ובהתאם לכך, ההסדר הקיים מוצדק לצורך שימור ייחוד זה מטעמים שבטובת הכלל.
הארגון מתנגד לכל ניסיון של התובעת לטעון בשם טובת הפרקליטים, ומבהיר כי הוא לבדו מוסמך לייצג את עמדת ציבור הפרקליטים, אשר מעוניין לשמר את ההסדר הקיים.

עמדת איגוד המשפטנים
ארגון המשפטנים מתנגד לבקשת התובעת. לדידו, הבקשה הינה לסעד שמשמעותו הפרה של ההסכמות של הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים תוך פגיעה חמורה לזכות של האיגוד למשא ומתן קיבוצי.
איגוד המשפטנים טוען כי קבלת התביעה משמעותה התערבות גסה ביחסי העבודה הקיבוציים בין המדינה לבין הארגונים, לרבות הסכמה מפורשת של המדינה, שלא לשנות את המצב המשפטי הקיים ערב חתימת הסכמי המסגרת בשנת 2016, כפי שבאה לידי ביטוי במכתבו של נציב שירות המדינה ליו"ר ההסתדרות מיום 18.4.16.
מדובר בשינוי משמעותי ביותר בעולם המכרזים של הדירוגים המשפטיים בשירות המדינה שתהיה לו השלכה דרמטית על אלפי עובדים, ואין מקום לקובעו שלא במו"מ קיבוצי, תוך הסדרת מכלול ההשלכות.
האיגוד סבור שהפגיעה האפשרית שההסדר הקיים מסב לתובעת, אינו שקול כנגד התערבות ביחסי עבודה קיבוציים במסגרתם מוסדרים תנאי עבודתם וזכויותיהם של מאות משפטנים, אשר ייפגעו משינוי ההסדר הקיים ולמצער, זכאים לכך ששינוי המצב הקיים ייעשה בהסכמות של הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים הרואים את עניינם של כלל עובדי הדירוגים הרלוונטיים, ואינם ממוקדים אך בעניינה הפרטי של התובעת, שאותה לא מטריד היעדר הצדק הבין ארגוני שבמתן אפשרות לפרקליטים להתמודד על "כבשת הרש" של ציבור המשפטנים. לעניין זה האיגוד מציין הבדלים שקיימים בין מסלולי הקידום במכלול המשרות בשירות המשפטי בדירוג המשפטנים, לבין אלה הפתוחים לפרקליטים במסגרת הפרקליטות , ובכלל זה את אפשרויות הקידום המצומצות ביותר העומדות למשפטנים באזורי הפריפריה, וזאת בשונה מדירוג הפרקליטים .
האיגוד טוען כי תביעת התובעת מוגשת בחוסר תום לב בשים לב לכך שהיא נהנתה מפירותיהם של הישגי ארגון פרקליטי המדינה שכללו, בין היתר, הגבלת המתמודדים על המכרז לתפקיד שהיא ממלאת עתה. כן מדגיש האיגוד את היתרונות שהפיקה התובעת עצמה מהבדלים אלה שאיפשרו לה להתקדם באופן מואץ יחסית במסגרת תקופת עבודתה בפרקליטות לעומת אפשרויות הקידום בשירות המשפטי בדירוג המשפטנים.

עמותת הצלחה
עמותת הצלחה, שמדגישה את עיסוקה בתחום חופש המידע וההגינות הכלכלית , סבורה שיש לקבל את תביעת התובעת. העמותה תומכת בעמדת התובעת כי ההסדר שמכוחו נמנעת התמודדות התובעת אינו יכול לעמוד מול זכותה החוקתית של התובעת לחופש העיסוק, וכי ההסדר יוצר הפלייה פסולה ומעמדות שונים בקרב המשפטנים בשירות המדינה, ומדירה אוכלוסיה שלמה משורת תפקידים ארוכה ללא צורך.
העמותה סבורה שהמדינה הפרה חובתה להפעיל שיקול דעתה ואת חובת ההגניות החל עליה לפעול במהירות ראויה לטובת הכלל, כפי שהיא נתפסת הן על ידי משרד המשפטים והן על ידי נציבות שירות המדינה.

הכרעה
בבג"צ 5936/97 ד"ר אורן לם – משרד החינוך, פד"י נג (4) 673, נקבע ששלילה בפועל של אפשרות לעסוק בעבודה או במשלח יד מסוימים, מהווה פגיעה בחופש העיסוק. בעס"ק 400024/98 הסתדרות העובדים החדשה –האיגוד הארצי לקציני הים – צים חברת השיט הישראלית, פד"ע לו (2001), 97 (להלן: "עניין צים"), אף נקבע כי "מניעה של עובד מלהציג את מועמדותו במכרז לאיוש משרה במפעל שבו הוא מועסק פוגעת בחופש עיסוקו" (סעיף 16 לפסק דינו של כב' הנשיא אדלר). אף בעס"ק 26/07 מדינת ישראל, המשרד להגנת הסביבה – הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בישראל (מיום 11.9.08), נקבע כי "בהיות המכרז מעצם טיבו קובע כללים להתמודדות על משרה, הוא מגביל את חופש העיסוק של מי שאינו עונה על תנאיו. משמדובר בזכות יסוד, עלינו לבחון אם הפגיעה נעשתה לתכלית ראויה, ואם היא עומדת במבחני המידתיות הקבועים בפסקת ההגבלה המצויה בסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק. בנוסף עלינו לבחון אם היא עומדת בדרישות השוויון, בחובה להתנהג בתום לב ובכללי המשפט המינהלי (פרשת צים בעמ' 811)" (סעיף 82 לפסק דינה של כב' השופטת רוזנפלד).
בית הדין נכון להניח כי ההסדר שקבעה ועדת השירות פוגעת בחופש העיסוק של התובעת, על יסוד האמור לעיל. עם זאת, יש ציין את טענת ארגון פרקליטי המדינה בסיכומיה בהתייחס לפסק דין צים, שבו נאמר, בנוסף למובאה דלעיל, כי "מעסיק המונע מעובד להתקדם במקום העבודה מתוך מניע שרירותי או לא ענייני, מפר את זכותו של העובד לחופש העיסוק", ואילו בענייננו לא ניתן לומר שמניע ביסוד החלטת וועדת השירות היה שרירותי.
סעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק קובע כי "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית , שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".
בית הדין סבור שמבחינת הסמכות הפורמלית, החלטת ועדת השירות ניתנה מכוח הסמכה מפורשת בסעיף 20 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (להלן: "חוק המינויים") "לקבוע כללים בדבר דרכי המכרז ופרטיו..לרבות כללים בדבר השתתפות עובדי המדינה במכרז".
ניתן אמנם לטעון, שחוק המינויים עניינו אך במכרז פומבי, שכן אין בהוראותיו כל אזכור להליך המכרז הפנימי. כמו כן, הסיפא של סעיף 20 הוספה בתיקון מס. 3 לחוק (ס"ח 398 מיום י"ט תמוז תשכ""ג, 11.7.63, עמ' 110 ), ובדברי ההסבר להצעת החוק (ה"ח תשכ"ב מס. 512, עמ' 192) נאמר ש "נתעורר ספק אם במכרזים אלה רשאי להשתתף גם מי שכבר נמצא בשירות המדינה. החוק המוצע מעניק לועדת השירות את הסמכות לקבוע כללים לעניין זה ובכך יוסר הספק". לכאורה, מטרה זו אינה נוגעת להסמכת ועדת השירות לקבוע כללים לגבי מכרזים פנימיים.
עם זאת, אין להתעלם מכך שהפרקטיקה של מכרזים פנימיים לא נפסלה בחקיקה, למרות שהיא נוהגת מזה שנים ארוכות , והיא לא נפסלה בפסיקת בית המשפט העליון או בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.
בעע 493/08 עו"ד יואל מורה – מדינת ישראל-מנהל מקרקעי ישראל (מיום 9.2.11), היפנה כב' הנשיא אדלר לפסיקה קודמת של בית הדין הארצי לעבודה שהעלתה ספק לגבי תוקפה של הפרקטיקה של מכרז פנימי אך הכריעה ש"התכלית של מתן עדיפות לקידום העובדים בתוך השירות היא ראויה". כב' הנשיא ה סביר שלכאורה, הפרקטיקה של מכרז פנימי מנוגדת לעקרון שוויון ההזדמנויות לכלל אזרחי המדינה בהתמודדות על משרות בשירות המדינה, וכן מנוגדת לכאורה להוראת סעיף 19 לחוק המינויים שקובע ש"לא יתמנה אדם עובד המדינה אלא לאחר שנציב השירות הכריז על המשרה בפומבי....". הנשיא קבע במפורש ששיטת המכרז הפנימי יוצרת העדפה אוכלוסייה מסויימת. כב' הנשיא אדלר הזכיר בהכרעתו בעניין עו"ד יואל מורה שהן המדינה והן ארגוני העובדים טוענות שיש לכבד את רצונם, המעוגנת בהסכמות קיבוציות, ליתן עדיפות לעובדי המדינה באיוש משרות פנויות.
בעניין עו"ד יואל מורה, לא עמדה להכרעה תוקפה של הפרקטיקה של מרכזים פנימיים, בשים לב לבעייתיות שפירט כב' הנשיא אדלר, אלא אך אם תולדותיו של עו"ד מורה כמי שמועסק בפועל מזה מספר שנים במינהל מקרקעי ישראל, מזכות אותו להתמודד במכרז הפנימי שנדון באותו עניין.
עם זאת, בית הדין סבור שלצורך פרשנות סעיף 20 לחוק שירות המדינה מינויים, אין להתעלם מקיומה של פרקטיקה ארוכת שנים שלא נפסלה, כאמור, של מכרזים פנימיים שמטתרה המוצהרת היא מתן העדפה לעובדי המדינה בהתמודדות על משרות פנויות. כל עוד זהו המצב, בית הדין סבור שניתן לעגן את החלטת וועדת השירות, מבחינת הסמכות הפורמלית לתיתה – בסיפא של סעיף 20 לחוק המינויים.
לכך נוסיף שחוק המינויים אינו אך מודל תיאורטי של שיטת מינויים לשירות המדינה, אלא הוראותיו מעוגנ ות במציאות של יחסי העבודה בישראל. במציאות זו, מועסקים עובדים מקצועיים בשירות הציבורי על פי הסכמים קיבוציים מקצועיים-דירוגיים.
בהתאם לכך, כאשר המחוקק עושה שימוש במילה כמו "דרגה" או "דרגות" (למשל - בהגדרת "תקן" בסעיף 13 לחוק (בהצעת החוק המקורית "התקן" כונה "מישבץ" – ה"ח תשי"ט 365, עמ' 84) או בקביעת תוכנו של "כתב מינוי" – סעיף 18 לחוק) - מתייחס המחוקק למציאות שלפיה "דרגות" נקבעות בהסכמים קיבוציים מקצועיים . לנציגות עובדי המדינה אף ניתן מעמד בהליכי קביעת התקן, במקרה שנציב שירות המדינה אינו מאשר תקן והעניין נדון לפני וועדת השירות (סעיף 14 לחוק). בהוראת סעיף 15א לחוק, שעניינה חובת הייצוג ההולם, המחוקק מתייחס ל"דרגות המקצועיות".
בהתאם לכך, גם אם המניע ההיסטורי הישיר לחקיקת הסיפא של סעיף 20 לחוק המינויים, לא היה להסמיך את וועדת השירות לקבוע כללים שמטילים מגבלות על השתתפות עובדי מדינה במכרזים פנימיים, ועדת השירות בפועל קיבלה החלטות מעין אלה, וכאמור, שיטת המכרזים הפנימיים מעולם לא נפסלה בחקיקה או בפסיקה מנחה.
בית הדין סבור שבמהותו, מכרז בינמשרדי הוא למעשה מכרז פנימי, שכן כמו מכרז פנימי, הוא מגביל את ההשתתפות במכרז למי שכבר התקבל לשירות המדינה, אם כי ההגבלה מצומצמת ביחס למכרז פנימי, שכן מתאפשרת התמודדות של עובדים מכלל משרדי הממשלה, ולא רק של עובדי המשרד שבו המשרה המוכרזת.
לכן, כשם שוועדת השירות קבעה לאורך השנים , בהתאם לסעיף 20 לחוק המינויים, הסדרים מפורטים בעניין מכרזים פנימיים, יש לקבוע כי מכוח סעיף זה הוועדה מוסמכת גם לקבוע הוראות והגבלות על השתתפות עובדים במכרזים בין-משרדיים.
בהתאם לכך, בית הדין סבור שהחלטת וועדת השירות צולחת את דרישת סעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק, כי פגיעה בחופש העיסוק תיעשה מכוח הסמכה מפורשת בחוק. לא הועלו טענות כי חוק המינויים אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או שהוא לא נועד לתכלית ראויה.

מידתויות
בחינת השאלה אם הפגיעה שפוגעת החלטת וועדת השירות בחופש העיסוק של התובעת היא מידתית, מצריכה הערכה של עוצמת הפגיעה אל מול עוצמתן של זכויות מתנגשות.
המטרה של ההוראה שאינה מאפשרת השתתפות פרקליטים במכרזים בינמשרדיים בדירוג המשפטנים, הינה הגנה על עובדי דירוג המשפטנים מפני התמודדות של פרקליטים, במצב דברים שבו משפטנים אינם מורשים להשתתף במכרזים בדירוג הפרקליטים.
בית הדין סבור כי מדובר במטרה של מניעת פגיעה, שאינה נופלת בעוצמתה מן הפגיעה בחופש העיסוק של המבקשת.
כאמור, על רקע שיטת המכרזים הפנימיים, שבה מוכר הרצון המשותף של המדינה וארגוני העובדים לתת העדפה לעובדים שכבר התקבלו לשירות המדינה בהתמודדות על משרות פנויות בשירות, בית הדין סבור שמשנמנעת ממשפטנים, ככלל, התמודדות על משרות בדירוג הפרקליטים, עוצמת הפגיעה בחופש העיסוק של התובעת, אינה עולה על עוצמת הפגיעה שתיגרם למשפטנים כתוצאה מקבלת תביעת התובעת.
בהתאם לכך, בית הדין סבור כי הפגיעה של החלטת וועדת השירות בחופש העיסוק של התובעת איננה "עולה על הנדרש".

שיקולים של אי-התערבות בהסכמות קיבוציות
אנו סבורים שגם אילו היינו מגיעים למסקנה כי נפגע שלא כדין חופש העיסוק של התובעת, יש משקל ממשי לטענות המדינה והאיגודים לפיהן אין מקום לכפיית פתרון של פתיחת המכרזים הבין-משרדיים בדירוג המשפטנים (בדרגה א3 ומעלה) להשתתפות פרקליטים, באמצעות פסק דין, וכי מדובר בתוצאה שפוגעת בהסכמות קיבוציות באופן שמשליך על זכויותיהם של עובדים רבים.
המדינה הביעה עמדתה כי המצב הקיים אינו רצוי, ויש לשנותו. ארגון פרקליטי המדינה טוען שהינו נכון להידבר על פתיחה הדדית של מכרזי שני הדירוגים, במסגרת הידברות כוללת לגבי כלל הסוגיות הטעונות הסדרה ביחסי העבודה בינו לבין המדינה. התובעת טוענת כי המדינה לא נקטה מאז פרסום המלצות וועדת אברמוביץ צעדים ממשיים לשינוי המצב, אך הסוגיה נמצאת על שולחן המו"מ הקיבוצי בין המדינה לבין האיגודים, ונכון יהיה לאפשר לצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים להסדיר בהסכמה את מכלול הסוגיות הכרוכות בפתיחה ההדדית של מכרזי שני הדירוגים. בעניין זה אנו סבורים כי יפים הדברים שנאמרו בבג"צ 3758/17 הסתדות העובדים הכללית החדשה – הנהלת בתי המשפט (מיום 20.7.17):
"...מובן אפוא, כי קביעה שיפוטית שלפיה הנציב חייב להצביע על מקור סמכות מיוחד, תשליך על תוקפם של חוזי העסקה גם במשרות אלה. אשר על כן, ולמרות שלדידי מתעוררת שאלה לגבי הסמכות, סבורני כי מוטב שהעניין לא יוכרע אגב דיון בתיק בודד".
מכל הנימוקים דלעיל, בית הדין סבור כי אין מקום להתערב בהחלטת המדינה שלא לאשר השתתפותה של התובעת במכרז .

סוף דבר
התביעה נדחית.
התובעת תשלם למדינה הוצאות ההליך בסך 4,000 ₪.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים.

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ט, 14 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

נציג ציבור

דניאל גולדברג, שופט