הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים סע"ש 39059-08-15

לפני:

כב' השופטת שרה שדיאור
נציג ציבור (עובדים) מר רמי אלקנה

התובע
אורן לוטטי
ע"י ב"כ: עו"ד אייל אבידן
-
הנתבעת
בין הקשתות שירותי הסעדה בע"מ חברות 514531375
ע"י ב"כ: עו"ד ישראל קדמי

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובע לפיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין, הפרש בגין שכר חודשים מרץ אפריל 2015 ,ופיצוי בגין הפרת הסכם- סכום "ביטוח המנהלים".
הנתבעת טענה כי התובע חדל לעבוד, כי קיבל כל זכויותיו ואף חתם על כתב ויתור וכי התביעה נועדה לנגח את הנתבעת, שאח התובע היה שותף בה בשלב מוקדם לסיום העסקתו.
בתאריך 30/1/17 נתנה החלטה מנומקת ובה נדחתה בקשת הנתבעת לצרף את מר שי לוטטי כצד ג'. נקבע כי אין לצרפו.

העובדות

  1. התובע קבל תלושי שכר בהם תאריך תחילת העבודה הוא 1.5.09.
  2. בתאריך 16.3.15 ניתן לתובע מכתב שהנדון הוא הודעה על סיום העסקה והחתום על ידי הנתבעת. (להלן: מכתב סיום העסקה).
  3. בתאריך 10.3.15 נכתב זכ"ד והסכם פשרה (נספח ו' לכתב התביעה, נספח א' לכתב ההגנה)(להלן: ההסכם).
  4. בתאריך 25.12.14 נשלח מכתב יהודה מור רו"ח מטעם התובע, (נספח ב' ונספחיו לכתב ההגנה).
  5. בתאריך 1.3.15 נשלח מכתב צבי הלוי (נספח ג' לכתב ההגנה).
  6. נספח ד' לכתב ההגנה נחתם על ידי הצדדים ב-31.3.15.
  7. נספחי ה' לכתב ההגנה הם מסמכי חב' הביטוח כלל.

המחלוקת
מה היה השכר הקובע של התובע.
האם הייתה רציפות העסקה בין הנתבעת לבין מעסיק אחר כלשהו. ככל שכן, מי המעסיק האחר או שמא לא הייתה רציפות העסקה. האם שי לוטטי היה המעסיק הקודם או מעסיק במשותף עם מר לוי. מה משמעות היחסים ביניהם לבין העסקתו של התובע.
מה הייתה תקופת העסקה הרלבנטית לזכויות.
האם פוטר התובע לעניין זה מה משמעות נספח ד' לכתב התביעה. ככל שפוטר האם נעשה לו שימוע כדין אם לאו, וכתוצאה האם זכאי לפיצויי פיטורים ולפיצוי בגין אי עריכת שימוע ובאיזה שיעור.
האם זכאי התובע להפרשי שכר בגין חודש מרץ ואפריל 2015.
האם זכאי התובע לפיצוי בגין הפרת הסכם הפשרה מיום 10.3.15 ובאיזה שיעור.
מה משמעות המשפט האחרון בנספח ד' לכתב ההגנה בו מצוין בסופו כי "עם תשלום התשלומים... ואין לו כל טענה בגין העבר ו/או וחסרון כלשהו" לעניין תביעה זו ורכיביה השונים.

הכרעת הדין
השכר הקובע
התובע טען כי שכרו עמד מאפריל 2013 על סך 8,000 ₪ לחודש. תימוכין לכך הביא את נספח ב/1 לתצהירו- התלושים המקוריים בהם מופיע שכר יסוד 8000 ₪ למול תלושים שהנפיקה הנתבעת מאוחר יתר(נספח ב/2) ובהם יש חלוקה ל6,500 ₪ שכר יסוד ורכיב נוסף בשם "תוספות" בסך 1,500 ₪.(תלושים מקבילים ליולי ואוגוסט )2014.
גרסת מר אורגד לשוני בתלושים מופיעה בתצהירו כך:

דהיינו גרסת אורגד " טעות של הרו"ח." בסע' 14 לתצהירו ציין אורגד כי הסך של 1500 ₪ היה כי "עובד לבד והעומס עליו גדול"- דהיינו העבודה הרגילה והשוטפת. (ראה גם עדותו ע' 29 ש' 1-2,ש' 13 ). תמורה ללא תנאי מיוחד, שכן כך היה מהלך עבודת התובע. הנתבעת לא הוכיחה אחרת.
גרסת עדת הנתבעת גב' צביה לוי בתצהירה היא:

חרף זאת בחקירתה נגדית (ע ' 34 עד ע' 37) ציינה , כי לגרסתה אין הבדל בין "בונוס" ל "תוספת", כי קיבלה הנחיה במייל לשינוי התלוש וחלוקת הסכומים , אחר כך טענה כי קיבלה הנחיה מאורגד וכי לא מדובר על "סילוף" התלוש אלא " תיקון" וכי הבונוס נעשה על עבודה מיוחדת ש אותה לא ידעה להגדיר, כך גם תיקנה את תצהירה בעניין "חד פעמיות" תשלום 8,000 ₪. לסיכום תצהירה ועדות ה לא תאמו, לשון המעטה, ומחקירתה עלה כי נעשה שינוי בתלושים בדיעבד ללא הסבר מניח את הדעת. עדותה לא עלתה בקנה אחד עם עדות אורגד.
מר אמיר חבשוש מגדיל לעשות ומסתייג מעצם התשלום:

עולה כי לנתבעת גרסאות מגוונות בנוגע לשיעור השכר , תחילה ובדיעבד, ולשינויים בתלושים. גרסאות שאינן מתיישבות זו עם זו על כן יש להעדיף את גרסת התובע שלא נסתרה .
התובע הוכיח כי הוסכם על שכר יסוד בשיעור 8000 ₪ בגין עבודתו בנתבעת , ללא תנאי כזה או אחר לתשלום . זה השכר אותו יש לקחת בחשבון לצורך התחשיבים.
נוכח האמור, משנדחית גרסת הנתבעת, זכאי התובע להפרשי שכר בגין מרץ וחלק אפריל 2015 בסך 2517 ₪. הנתבעת תשלם סכום זה.
זהו שעור הבסיס החישוב לפיצויי הפיטורים .

מי המעסיק, מה תקופת ההעסקה
אין מחלוקת כי התובע החל לעבוד באותו מקום מיום 1/5/09. כך גם מופיע בתלושים .תחילה כעובד של עוסק מורשה - שי לוטטי .
בתאריך 1/7/13 הוקמה הנתבעת כשלשי ולאורגד כל אחד 50% בה, ובתאריך 1/12/14 קנה אורגד את מניות שי לוטטי בנתבעת.
לתצהיר אורגד צורף מסמך בינו לבין מר שי לוטטי אח התובע. בסעיף ב' להתקשרות בין אורגד ללוטטי נרשם במפורש:"אורגד יישא באחריות וישפה את שי בגין חובות העבר ...כולל חוב עובדים ...".(ראה גם ס' 3(ב) שם).
על כן האחריות לתשלום הסכומים להם זכאי התובע ממועד תחילת עבודתו הם על הנתבעת. הן חובות עבר והן אלו שנוצרו בסיום העסקתו. בעניין זה מתקבלת טענת התובע. אמירת הנתבעת על "שני חודשי עבודה " הופרכה עובדתית.
בתלוש אפריל 2015 אף שילמה הנתבעת ע"ח פיצויי פיטורים סך 5,760 ₪. בבחינת הודאת בעל דין.
מעבר לכך לעניין חוק פיצויי פיטורים, הנתבעת היא המעסיק האחרון באותו מקום עבודה מ1/5/09. כך גם נכתב בתלושים לעניין הוותק.
בנוסף בהסכם ניתנו זכויות לתקופה הקודמת להקמת הנתבעת (מ-2009) ובכך הכירה בחובותיה לתקופה שקדמה להקמתה.
ככל שיש התחשבנות של מר אורגד לוי עם מר שי לוטטי, במסגרת ההסכמים ביניהם, אין זה בסמכות בית הדין.(ראה ההחלטה מיום 30/1/17 שלא לצרף את מר שי לוטטי).
הוכח כי תקופת ההעסקה הרלוונטית היא מיום 1/5/09 ועד סיום ההעסקה 16/4/15 , וכי המעסיק עליו חלה חובת תשלום כלפי התובע היא הנתבעת בלבד.

נסיבות סיום ההעסקה
התובע קיבל מהנתבעת מכתב סיום העסקה (נספח ח' לתצהיר נתבעת )שזו לשונו:

לשון ברורה- הנתבעת מפטרת את התובע. הנתבעת מכירה בחובה לשלם הודעה מוקדמת. אין מקום לפרשנות המסמך.
במסמך נרשם " בהמשך לשיחתך עם מר אורגד לוי מיום 12/3/15". לטענת הנתבעת נערך לתובע שימוע "כדת וכדין" (סעיף 33 לתצהיר אורגד) . טענה זו בתצהירו תומכת בכך שהתובע פוטר.
בנוסף, בסע' 4 לתצהיר חבשוש מציין כי אורגד לא היה שבע רצון מהתובע דהיינו הייתה לו עילה לפטר.
נוכח האמור הוכח כי התובע פוטר.
על הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים בגין כל תקופת העסקתו מיום 1/5/09 ועד סיום העסקתו.
התובע תבע הפרש פיצויי פיטורים בסך 21,671 ₪. הנתבעת לא הציגה גרסה נגדית של חישוב. נוכח העובדה שהתובע לקח בחשבון את מה ששולם במשכורת אפריל בגין פיצויי פיטורים מתקבלת תביעתו.
הנתבעת תשלם לתובע הפרש פיצויי פיטורים בסך 21,671 ₪. סכום זה כולל את ההפרשות לפיצויים המצויות בקופות על שמו. הנתבעת תיתן לתובע מכתב שחרור לכספי הפיצויים והתגמולים שבקופות, תוך 21 ימים מיום שיגיע אליה פסק הדין.
שימוע
התובע טען כי לא נערך לו שימוע כדין(ס' 16 לתצהירו) . מר אורגד לוי מציין בסעיף 33 לתצהיר כי נערך ל תובע שימוע כדת וכדין . אולם בתצהיר אורגד לא מפורטים, מועד השימוע, מועד ההזמנה לשימוע, או התרחשות אחרת בנוגע לכך. אף לא צורף פרו' שימוע. בסעיף 41 לכתב ההגנה נכתב: "לחילופין תטען הנתבעת כי נערך לתובע שימוע כדת וכדין (מתועד) ודי!!! ואף היו מפגשים נוספים שבהם הודיע מנהל מרשתי לתובע כי מדובר בשימוע ואם לא ישוב לעבודה סדירה וראויה, יבדוק מנהל הנתבעת את צעדיו..."
"תיעוד" זה אינו מצורף לכתב ההגנה ואף לא לתצהיר אורגד. בחקירתו אורגד מציין פגישה ב12/3(ע' 27 ש' 23),וכשנשאל ביחס ל"מתועד" עונה כי בהסכם הפיטורים מתועד. הוכח כי אין כל אסמכתא לשימוע.
ויודגש כי לתקופה זו היו בידי התובע תעודות מחלה.
בנסיבות אלה ועל פי הפסיקה הנוגעת לשימוע , הוכיח התובע כי לא נערך לו שימוע כדין. לא הוזמן כדין, לא נרשם פרו' ואין תיעוד מצד הנתבעת.
יחד עם זאת מתצהיר התובע עולה :

כלומר התובע ידע היטב כי התנהלותו אינה עבודה תקינה על כל המשתמע. התובע אמנם נחקר על תכלית השיחות שנוהל ו עימו והכחיש קשר לפיטורים או לאי שביעות רצון ממנו (ע' 18 ש' 13-24), אולם אישר כי נעדר ארוכות עם אישורי מחלה(ע' 19ש' 4-8)בחקירה ציין שלא חשב שזה עומד לקראת סיום העבודה.
התובע תבע פיצוי בגין אי עריכת שימוע בשיעור 6 משכורות. בנסיבות לעיל לא מצאנו הצדקה לשיעור פיצוי זה. הנתבעת תשלם בגין אי עריכת שימוע סך של 12,000 ₪.

האם הפרה הנתבעת את הסכם הפשרה

בתאריך 10/3/15 נחתם בין התובע לנתבעת מסמך (הסכם הפשרה), שזו לשונו:

ממנו עולה כי הנתבעת הכירה בחובה בגין תשלומי עבר, אף קודם להקמתה. העדר התלונות של התובע מתייחס לתשלומי עבר שישולמו בפועל.

הנספח (נספח ד') קובע את הסכומים ופריסת התשלומים :

התובע טען כי חתם עליו בהנחה שהנתבעת תעביר את הכספים אולם אלו לא הועברו. אכן כתוב" עם קבלת התשלום אורן מצהיר.."
אורגד ציטט בתצהיר ו בסעיף 34 את האמור דהיינו "עם קבלת התשלום.." אולם הצהרת התובע אינה מצביעה על התשלום אלא שאם ועם ישולם אזי לא יהיו לו תביעות בנושאים שהוסדרו בהסכם. זו הפרשנות העולה מהכתוב.
בחקירתו הנגדית אמר התובע כי בחודש מרץ קיבל הפרשי ההסכם.(ע' 12 ש' 29-30) ממענהו ניתן להבין שההסכם שולם לו במלואו ,אולם בהמשך התובע מדגיש כי לא כל הסכום שולם וחסרה ההפרשה ל"ביטוח מנהלים"(ע' 13 ש' 7).התובע לא ידע מה פשר מילים אלו. כן מאשר כי הותיר כסף לאורגד להפקדת חלקו בקופה.(ע' 13 ש' 30). גרסתו תואמת את תצהירו לרבות הסכום שהוא השאיר כחלקו להעברה. אולם נספח ה' לתביעה וכן נספח ה' לכ. ההגנה מראים כי בוצעו ההעברות על פי ההסכם בניגוד לעדותו .
מר אורגד נחקר בעניין זה(ע' 25 סיפא ע' 26 רישא) מתשובותיו לא ניתן להבין, מדוע לא שוחררו הקופות והאם הועברו הכספים שהוסכמו לרבות הכסף שהתובע נתן לצורך כך לנתבעת. התשובות מתחמקות. לבסוף מפנה ל"סוכן ביטוח " שיעיד על זה(ע' 29 ש' 24-25).
מר יעקב מנשה עד הנתבעת נחקר ארוכות(ע' 31-34) . במהלך כל חקירתו עמד על כך שהנתבעת העבירה את כל הסכומים בהסכם, גם לתגמולים וגם לפיצויים. אף כי בתשלומים ,שחלקם הועברו לקופה אחרי תום העסקת התובע.(מר מנשה סתר את עדות אורגד אך יש להעדיף את עדות מר מנשה שהייתה עקבית ומדוייקת יותר).
התובע טוען כי על פי נספח ה' לתצהירו, שאלון עליו ענה מר אורגד ,לשאלה "מהו סכום הכסף המדוייק שהפרישה בין הקשתות עבור ביטוח מנהלים לתובע החל מיום 10/3/15 ועד למועד עריכת תצהיר התשובה לשאלון זה " ענה מר אורגד כי:"אין כיום ביטוח מנהלים עבור התובע". תצהירו ניתן ב- 5/12/16.לאחר תום יחסי העבודה.
בהסכם כתוב: "הסכם פשרה בדבר כספים המגיעים לאורן לוטטי בגין הפקדות לביטוח מנהלים חוב עבר, 11/09-12/11, המנוהל בכלל ביטוח...". (דגש ש.ש.) הלכה למעשה מדובר בפיצויים ותגמולים המנוהלים בכלל. אין ביטוח מנהלים נפרד ולא הובטח כזה בהסכם.
בסעיף 2 נכתב :" להלן הסכומים שהוסכמו בין שני הצדדים הפקדות סוציאליות לביטוח מנהלים 7347 ₪.(מעסיק) 3670 ₪(עובד) מתוך ההפקדות של העובד בין הקשתות משלם 1835. .."(דגש ש.ש.)
סכומים אלו הועברו ע"י הנתבעת לכלל ומופיעים בתשובות 1-5 ל תצהיר תשובה לשאלון. על כן המענה לשאלה 9 אינו סותר את העברת הכספים על פי ההסכם.
בהסכם אין סכום נוסף שנקבע כי ישולם לביטוח מנהלים מ1/3/15 .
בעניין זה לא הרים התובע את נטל ההוכחה. מר מנשה הסביר כי המינוס המופיע במסמכי הקופה מסמן כי הועברו לה כל הכספים. כך עולה גם מנספח ה' לתביעה. על כן התביעה לפיצוי בגין הפרת ההסכם נדחית. יחד עם זאת הנתבעת תעביר מכתב שחרור של כלל הכספים לתובע תוך 21 יום מיום שיגיע אליה פסק הדין.

הלנה

לא מצאנו הצדקה לפסוק הלנה על הפרשי השכר, מאחר והייתה מחלוקת משפטית של ממש בנוגע לשכר הקובע.
באשר לפיצויי הפיטורים , מצאנו כי יש הצדקה להשית הלנה מאחר והתובע פוטר במכתב מפורש, ולא הייתה מחלוקת משפטית אמיתית. הנתבעת יכלה לכל הפחות לשחרר לתובע את המצוי את הקופות, עם תחילת ההליך, וזאת לא עשתה. הנתבעת תשלם פיצויי הלנה על הפרש פיצויי הפיטורים בסך 10,000 ₪.

קיזוז

טענת הנתבעת לקיזוז לא נטענה בכתב ההגנה בהזדמנות הראשונה, על כן על פי הפסיקה דינה להידחות.

סוף דבר

טענת התובע לשכר בשיעור 8,000 ₪ הוכחה .הנתבעת תשלם הפרשי שכר בגין מרץ וחלק מאפריל 2015 בסך 2,517 ₪.
התובע הוכיח כי פוטר. התביעה להפרש פיצויי פיטורים מתקבלת. הנתבעת תשלם הפרש פיצויי פיטורים בסך 21,671 ₪. סכום זה כולל את ההפרשות לפיצויים המצוי ות בקופה על שמו. ואם אין שם די, תשלים את ההפרש .הנתבעת תיתן לתובע מכתב שחרור לכספי הפיצויים והתגמולים שבקופות, תוך 21 ימים מיום שיגיע אליה פסק הדין.
הנתבעת תשלם פיצויי הלנה על הפרש פיצויי הפיטורים (שלא שוחרר בזמן ולא הושלם- לפי העניין ), בסך 10,000 ₪.
הנתבעת תשלם בגין אי עריכת שימוע כדין (העדר הזמנה, העדר פרו' ועוד), סך של 12,000 ₪.
התביעה לפיצוי בגין הפרת ההסכם נדחית. יחד עם זאת וכאמור לעיל הנתבעת תעביר מכתב שחרור של כלל הכספים (פיצויים ותגמולים) לתובע תוך 21 יום מיום שיגיע אליה פסק הדין.
כמו כן תשלם הנתבעת שכ"ט ב"כ התובע בסך 6,500 ₪.
סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום. לא ישולמו במועד יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ג תשרי תשע"ט, (02 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.

נציג ציבור

שרה שדיאור, שופטת