הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים סע"ש 36961-09-17

25 ינואר 2019
לפני:

כב' השופט כאמל אבו קאעוד – סגן נשיא

התובע
עבדאללה סלאמה ח'טיב, ת.ז XXXXXX559

ע"י ב"כ: עו"ד מוחמד דחלה
-
הנתבעת
רהיטי חיי אדם בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד אריק נאור

פסק דין

לפניי תביעה לתשלום הפרשי שכר, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת וסיומה.

התביעה דנן הינה אחת מתוך 20 תביעות שהוגשו נגד הנתבעת באותו עניין ואשר התנהלו במאוחד (להלן: "התיק המאוחד"). בכל אחת מהתביעות סוכם כי יינתן פסק דין עפ"י סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 החל בבית הדין לעבודה מכח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 , עם נימוקים קצרים ולאחר שמיעת עדותם של התובעים.

לאחר שנתתי דעתי לכלל החומר שהובא לפניי, ולטענות הצדדים בכתב ובעל פה ולאחר ששמעתי את עדותו של התובע , הגעתי לכלל הכרעה כמפורט מטה.
דיון והכרעה
כללי

התובע הינו תושב הרשות הפלסטינית אשר הועסק בתקופה הרלוונטית אצל הנתבעת.

עיקר עיסוקה של הנתבעת בנגרות ובמסגרות, בתעשיית הרהיטים ושיווקם. כפועל יוצא, אין מחלוקת בין הצדדים כי על יחסי העבודה בין הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה בענף העץ.

מעדותם של התובע ויתר התובעים בתיק המאוחד, ובהעדר ראיות לסתור מטעם הנתבעת התרשמתי כי האחרונה העסיקה את התובע וחבריו בתנאי עבודה הנופלים מהמחייב בחקיקת המגן. כך, על אף תלושי המשכורת החלקיים שצורפו על ידי הנתבעת, שוכנעתי כי התובע לא קיבל לידיו העתקים מהתלושים; מהשכר שהועבר לידיו במזומן נוכה על ידי הנתבעת 1% ולמעלה מכך; לא שולמו לו זכויות סוציאליות כלשהן; ושכרו נפל משכר המינימום הקבוע בחוק.

תקופת העסקה

אין מחלוקת בין הצדדים, והדבר אף עולה מתלושי השכר, כי תקופת עבודתו של התובע החלה ביום 1.8.2013.

בהעדר ראיה אחרת ועל פי עדותו של התובע, יחסי העבודה בין הצדדים נמשכו עד ליום 30.9.2017. לפיכך, תקופת עבודתו של התובע הינה סך 50 חודשים.

התובע פוטר מעבודתו

התובע העיד כי פוטר מעבודתו באופן מידי על ידי נציג הנתבעת בשם "אלי", ועדותו עלתה בקנה אחד עם טענותיו בכתב התביעה ועם עדותם של יתר התובעים בתיק המאוחד אשר העידו על נסיבות פיטורים דומות.

עדותו של התובע עשתה על בית הדין רושם מהימן ובהעדר ראיה אחרת מטעם הנתבעת, היא מקובלת על ביה"ד. לפיכך, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע פוטר מעבודתו לאלתר וללא הודעה מוקדמת.

השכר הקובע

כאמור, שוכנעתי כי שכרו של התובע, אשר הועסק במשרה מלאה, נפל משכר המינימום הקבוע בחוק וכי תלושי השכר אינם משקפים נאמנה את התשלומים ששולמו לו בפועל.

מכאן, שכרו הקובע של התובע לצורך רכיבי התביעה יעמוד על גובה שכר המינימום במשק ובסכומים כמפורט בכתב התביעה.

פיצויי פיטורים

התובע כאמור פוטר מעבודתו לאלתר, מבלי ששולמו לו פיצויי פיטורים כלשהן, בניגוד להוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.

בנסיבות העניין, התובע זכאי לפיצויי פיטורים מלאים, בסך 20,833 ₪, לפי החישוב שלהלן:

5,000 ₪ (שכר מינימום) X 50/12 שנים = 20,833 ₪

חלף הודעה מוקדמת

בשים לב לקביעה דלעיל לפיה התובע פוטר מעבודתו לאלתר, הרי שלא נמסרה לו הודעה מוקדמת מבעוד מועד.

לפיכך, בהתאם לסעיף 3(3) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001, הנתבע יפצה את התובע בחלף הודעה מוקמת בשיעור שכר חודשי מלא בסך 5,000 ₪.

הפרשי שכר מינימום וניכויים מהשכר בשיעור 1%

כאמור לעיל, שכרו של התובע נפל משכר המינימום במשק, ומהשכר במזומן ששולם לו, הנתבעת קיזזה לכל הפחות 1%.

בנסיבות העניין ובהתחשב בהסכמת הצדדים למנגנון הפסיקה בתובענה דנן, החלטתי להעמיד את הפיצוי המגיע לתובע בגין רכיב זה על מחצית הסכום הנתבע ברכיב הפרשי שכר מינימום וניכויים מהשכר ובסה"כ 51,302 ₪.

פדיון חופשה

כאמור לעיל, מקובלת עליי גרסתו של התובע לפיה לא קיבל זכויות סוציאליות כלשהן במהלך עבודתו, לרבות חופשה שנתית. מעבר לאמור יוטעם כי הנתבעת ממלא לא הזימה את טענותיו של התובע בעניין זה, לא טענה כי העניקה לתובע חופשה שנתית, לא הציגה פנקס חופשה בניגוד לסעיף 26 לחוק חופשה שנתית , תשי"א-1951, ולא המציאה דו"חות נוכחות.

בנסיבות העניין התובע זכאי לתמורת חופשה בגין שלוש השנים האחרונות לעבודתו בסך 7,725 ₪ לפיה התחשיב המפורט בכתב התביעה.

דמי הבראה

בהתאם לצו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, התובע זכאי לדמי הבראה שלא שולמו לו במהלך עבודתו. אנו מעמידים את הסכום המגיע לתובע ברכיב זה על סך הזכאות המגיעה לתובע בגין השנתיים האחרונות בסך 4,914 ₪.

חלף הפרשה לפנסיה

התובע עתר לפיצוי בגין העדר הפרשה לפנסיה עפ"י צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, והנתבעת לא חלקה על זכאותו בעניין זה. לפיכך, התובע זכאי לחלף הפרשה לפנסיה על פי הוראות הצו ובסה"כ 8,046 ₪ כמפורט בכתב התביעה .

מאחר ומדובר בזכויות פנסיוניות לא מצאתי מקום להפחית מהסכום הנתבע בעניין זה.

דמי חגים

כאמור לעיל, לתובע לא שולמו זכויות סוציאליות כלשהן לרבות דמי חגים בניגוד להוראות צו ההרחבה הכללי בעניין זה.

משלא הונחו בפנינו דו"חות נוכחות ועל יסוד הקביעה דלעיל לפיה התובע הועסק במשרה מלאה, ומנגד מתוך הנחה כי במהלך השנים חלק מימי החג נופלים על יום המנוח, ,החלטתי להעמיד את הסכום הנפסק בעניין זה על סך 4,000 ₪ בלבד.

החזר הוצאות נסיעה

בשים לב לטענות התובע כי הנתבעת החלה לשלם נסיעות החל מחודש דצמבר 2016, ובהתחשב בכך כי התובע לא הוכיח את הוצאותיו בגין הוצאות נסיעה עובר לכך, החלטתי לדחות את התביעה בעניין זה.

ביגוד

בהתאם לפסיקה, דמי ביגוד הינה זכות נלוות שאיננה ניתנת לפדיון לאחר יחסי העבודה, ולפיכך התביעה בעניין זה נדחית.

אי הנפקת תלושים

אמנם, קבעתי לעיל כי לא נמסרו לתובע תלושי משכורת, בשים לב לרכיבים שנפסקו, לא מצאתי לפסוק פיצוי נוסף בעניין זה.

סוף דבר

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע סך של 106,820 ₪ (קרן) , תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, כדלקמן:

פיצוי פיטורים, בסך 20,833 ₪.
חלף הודעה מוקדמת, בסך 5,000 ₪.
הפרשי שכר מינימום וניכויים בסך 51,302 ₪ .
פדיון חופשה בסך 7,725 ₪ .
דמי הבראה בסך 4,914 ₪.
חלף הפרשה לפנסיה בסך 8,046 ₪ .
דמי חגים בסך 4,000 ₪.
הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

לא ישולמו הסכומים הנ"ל יתווספו עליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלם המלא בפועל.

ערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום שפסק הדין יומצא לצד המבקש לערער.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט שבט תשע"ט, (25 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .