הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים סע"ש 29208-10-18

24 אוקטובר 2019
לפני:
כב' השופט כאמל אבו קאעוד - סגן נשיא
התובע:
(המשיב)
נתנאל גילה

ע"י ב"כ: עו"ד דוד בכור

-
הנתבעים:
(המבקשים)

  1. גיא בצלאלי
  2. תנופה בס"ד 555 בע"מ
  3. בהנובג בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד אליהו עמר

החלטה

לפניי בקשת הנתבעים (המבקשים) להורות על עיכוב ביצוע הסדר פישור שנחתם בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין, עד להכרעה בהליך לביטולו (במסגרת פ"ה 16489-08-19).
המשיב הגיש כנגד המבקשים תביעה לתשלום זכויות שונות הנובעות לשיטתו מיחסי העבודה בין הצדדים וסיומם. בכתב הגנתם טענו המבקשים כי הם חולקים על תקופת העסקתו של המשיב וכי דין התביעה על כל מרכיביה להידחות. בין הצדדים התקיימה ישיבת פישור ביום 25.6.2019, במסגרתה נוהל משא ומתן אשר סופו הסכם פשרה עליו חתמו הצדדים. על פי ההסכם, אשר ניתן לו תוקף של פסק דין ביום 27.6.2019, ישלמו המבקשים סך של 220,000 ש"ח למשיב בהתאם לתשלומים המפורטים שם.
ביום 7.8.2019 הגישו המבקשים תביעה לביטול פסק דין (פ"ה 16489-08-19) בשל פגמים מהותיים לכאורה שנפלו בכריתת ההסכם; העדר מעורבות גורם שיפוטי ניטרלי להסבר לצדדים את משמעות ההסכם וסעיפיו; טעות והטעייה; וכן - אי מתן עותק חתום מן ההסכם לידי הצדדים.
במקביל להליך הביטול, הגישו המבקשים את הבקשה כאן לעיכוב ביצוע פסק הדין. במסגרת בקשתם טענו כי פסק הדין נשען על הסכם פשרה שנפלו בו פגמים רבים ומהותיים, במסגרת הליך פישור ומבלי שהתיק יישמע בפני בית הדין. לטענתם, באם לא יעוכבו ההליכים ייגרמו להם נזקים עצומים נוכח גובה סכום פסק הדין, אשר לצורך ביצועו בפועל יהא עליהם לפעול למימוש נכסים. במצב דברים זה, לו יבוטל בסופו של יום פסק הדין, הרי שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו והנזק שיגרם להם בשל כך יהא בלתי הפיך. כמו כן, הביעו המבקשים חשש כבד להשבת הכספים נוכח גילו ומצבו של המשיב.
תגובת המשיב התבקשה והתקבלה ולפיה דין הבקשה להידחות. לשיטתו, מדובר בבקשת סרק שכל כולה ניסיון להתחמק מתשלום חובם כלפיו. המשיב סבור כי המבקשים לא עמדו בנטל הנדרש לעיכוב ביצוע פסק דין כספי ואף לא הוכיחו כי לא יוכלו לגבות חזרה את כספים באם תתקבל תביעתם לביטול פסק הדין . טענתם היחידה היא לחשש כבד לאור גילו ומצבו של המשיב, נטענה בעלמא ומבלי שנתמכה במאום.
דיון והכרעה
הלכה היא, כי בעל דין שזכה בתביעתו זכאי לממש את פרי זכייתו. עיכוב ביצוע פסק דין, חריג הוא, ובייחוד כאשר מדובר בעיכוב ביצוע פסק דין כספי ועל כן סעד כאמור יינתן בהתקיים שני תנאים מצטברים: ראשון, כי לתביעה סיכויים טובים להתקבל, ותנאי נוסף, עניינו מאזן הנוחות ולפיו אם תתקבל התביעה עשוי להיווצר קושי בהשבת המצב לקדמותו למול נזקו של הזוכה במתן עיכוב ביצוע ובמקרה של דחיית התביעה בסופו של דבר.
כמו כן, ייטה בית הדין שלא לעכב ביצועו של פסק דין המטיל חיוב כספי על המבקש, אלא אם כן יוכח כי המבקש לא יוכל לגבות את כספו אם יבוטל פסק הדין.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, דעתי היא כי דין הבקשה להידחות.
יישום המבחנים אשר נקבעו לעניין זה:
סיכויי התביעה - עיון בתביעה לביטול מעלה כי בפי המבקשים טענות רבות, אולם אין להסיק מכך שסיכויי התביעה גבוהים. מבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, ומשמדובר בפסק דין לעיכוב ביצוע חיוב כספי, דומה שבשלב זה קשה לקבוע שסיכויי התביעה לביטול טובים. מדובר בפסק דין הנותן תוקף לפשרה אשר הושגה בין הצדדים במסגרת הליך פישור בבית הדין, עת היו שני הצדדים מיוצגים ונכונים להידבר וגיבשו ביניהם הסכמות. על כן דעתי היא כי המבקשים לא עמדו בתנאי זה.
מאזן הנוחות – אף שמדובר בתנאים מצטברים ומשנקבע כי לא עלה בידי המבקשים לעמוד בתנאי הראשון, לכאורה אין צורך להכריע בתנאי זה. אולם, דעתי היא כי גם בו לא עמדו המבקשים בבקשתם ועל כן גם בשל כך דין הבקשה דחייה. כאמור מאזן הנוחות מטיל על המבקשים את הנטל להוכיח כי לו תתקבל תביעתם לביטול פסק הדין עשוי להיווצר קושי רב להשיב את המצב לקדמותו, קרי: להשיב את הכספים אשר שילמו למשיב. המשמעות היא כי על המבקשים הנטל להוכיח כי מצבו הכלכלי של המשיב הוא כזה אשר מעמיד בסיכון את השבת הכספים שיקבל במסגרת ההליך כאן, לו יבוטל. בכך לא עמדו המבקשים בבקשתם. אכן צודק המשיב כי הבעת חשש כבד לאור גילו ומצבו אינה מספקת ואינה יכולה לעבור את המשוכה שמציב תנאי זה.
אשר לטענת המבקשים כי לצורך ביצוע פסק הדין ומפאת סכומו הגבוה יאלצו לפעול למימוש נכסים, דבר אשר עשוי ליצור מצב בלתי הפיך לשיטתם, והאסמכתאות המוזכרות לעניין זה. אין בידי לקבל טענה זו. תנאי לקבלת טענה בדבר מימוש נכסים כאמור היא כי המבקשים יניחו תשתית עובדתית בדבר אי יכולתם הכלכלית לשלם את הסכום שנפסק שלא באמצעות מימוש נכסיו, וכן בדבר הנזק אשר עשוי להיגרם להם בשל מימוש כאמור:
"במצב דברים זה יש לשקול היטב את מאזן הנזקים והנוחות, את התוצאות שייגרמו לכל אחד מהצדדים כתוצאה מביצוע פסק הדין, את מהות הנכסים, את ההוצאות הכרוכות במימושם ושיקולים נוספים (רע"א 214/88 [9]).
תנאי לשקילה ולאיזון האמורים - כמבואר בהחלטתה של סגן הנשיא המלומדת - הוא, שהחייב, המבקש את עיכוב הביצוע, יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו, הן בדבר היעדר יכולתו לשלם את חובו שלא מתוך הנכסים שאת מימושם הוא מבקש לעכב והן באשר לנזקים שייגרמו כתוצאה ממימוש הנכסים, באשר למהותם ולאפשרות תיקונם. לצורך כך על המבקש להגיש תצהיר, בו יפורטו היטב העובדות עליהן נסמכות טענותיו (זוסמן, בספרו הנ"ל בעמ' 811; המ' 369/81 (ע"א 367/81) [10]), ומובן כי עליו להיות מוכן להתייצב ולהיחקר על תצהירו. לאור הדברים האמורים נבחן את הבקשה שלפנינו." (בש"א 3158/91 ש' פלטו שרון ואח' נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון ואח', פ"ד מה (5) 499, 504) (ההדגשות אינן במקור – כ.א.ק).
כללם של דברים, המבקשים לא עמדו בנטל הנדרש מהם במסגרת בקשתם לעיכוב ביצוע פסק הדין.
לאור כל האמור, הבקשה נדחית. בעת הזו איני עושה צו להוצאות, אולם עניין זה יישקל במסגרת פסק הדין בהליך המקביל.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תש"פ, (24 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.