הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים ס"ק 65832-12-18

05 ספטמבר 2019

לפני:

כב' השופט דניאל גולדברג
נציג ציבור (עובדים) מר יעקב מלול
נציג ציבור (מעסיקים) מר דוד זהבי
המבקשים
1.הסתדרות העובדים הכללית החדשה במרחב ירושלים
ע"י ב"כ: עוה"ד אלעד מורג, עדי גולן, אורנה נבון-כהן ומאיר סויסה

2.וועד פעולה עובדי נס אי. טי. בע"מ / ועד מנהל ומשק הדסה
ע"י ב"כ עו"ד ד"ר מורן סבוראי ואח'

-
המשיבים
1. נס א.ט. בע"מ
ע"י ב"כ: עוה"ד אפרת דויטש ויניב ימפולסקי

2. הסתדרות מדיצינית "הדסה"
ע"י ב"כ עוה"ד שושנה גביש ודניאל עובדיה

פסק דין

בהליך זה עתרו המבקשים לסעדים שונים, שמביניהם נותרה להכרעת בית הדין הבקשה לחייב את המשיבות בפיצויים לדוגמה לפי סעיף 33יא(ב)(1) לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן: "חוק הסכמים קיבוציים" או "החוק"), בסך 5,000,000 ₪.
לטענת המבקשים, המשיבות נקטו פעולות מסוימות, כמפורט להלן, שמטרתן הייתה חיסול התארגנותם ו שבירת שביתתם של עובדי המשיבה 1 (להלן: "נס"), שהועסקו אצל המשיבה 2 (להלן: "הדסה"), תוך הפרה של הוראות סעיפים 33ח – 33י לחוק הסכמים קיבוציים.

הצדדים
הדסה הינה חברה לתועלת הציבור שמנהלת את בתי החולים "הדסה - עין כרם" ו"הדסה - הר הצופים" בירושלים (להלן: "הדסה").
נס היא חברה שמתמחה במתן שירותי מחשוב, וכהגדרתה: שירותי IT, לרבות שירותי הטמעה, הדרכה, תמיכה ותחזוקה בתחום המחשוב וטכנולוגיית המידע, שמרבית פעילותה מתבצעת בחצרותיהם של לקוחותיה.
המבקשת 1 – הסתדרות העובדים הכללית החדשה – (להלן: "המבקשת") היא ארגון עובדים שהודיעה לנס ביום 19.3.14 על היותה ארגון עובדים יציג בנס. המבקשת אף מקיימת יחסי עבודה קיבוציים עם הדסה.
המבקש 2 – "ועד פעולה עובדי נס אי.טי. בע"מ" – לא הוגדר במסגרת תיאור "הצדדים" ב"פרק העובדתי" של בקשת הצד בסכסוך קיבוצי. לא נטען שהינו גוף מואגד או שיש לו מעמד לפי חוקת ההסתדרות. במכתב של איגוד עובדי הסלולר, האינטנרט וההייטק בהסתדרות לנס מיום 16.7.18, ניתנה הודעה על מינוי "חברי ועד הפעולה של חברת נס באתר הדסה" ונמנו שמותיהם של ארבעה עובדי נס באתר הדסה.

רקע עובדתי
ביום 7.4.09 הוסכם בין הדסה לבין ההסתדרות במרחב ירושלים כי "ניתן לקלוט עובדים חדשים בחוזה אישי/שכר קצוב, מן הסוגים הבאים: עובדים בכירים, אנשי היי טק, רוקחים ומומחים בתחומים ייחודיים (כגון פיזיקאים)".בהתאם לכך, באגף מערכות מידע בהדסה, הועסקו עובדים בחוזים אישיים, לצד עובדים שהועסקו על פי ההסכמים הקיבוציים בהדסה.
בחוזי העסקה אישיים שנחתמו בין הדסה לעובדים באגף מערכות מידע, נכללה הוראה לפיה כל צד רשאי להביא לסיום החוזה במתן הודעה מוקדמת של 30 ימים.
ביום 22.5.14 אישר בית המשפט המחוזי בירושלים הסדר נושים להדסה בהתאם לסעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט-1999. הסדר הנושים כולל הוראות המשליכות על יחסי העבודה של הדסה עם מגזרי עובדים בהדסה. אישור ההסדר נעשה לאחר שנציגויות של מגזרי עובדים בהדסה השתתפו בהליך לפני בית המשפט המחוזי.
ביום 22.6.14 נחתם הסכם הבראה בין הדסה לבין הממשלה וארגון נשות הדסה, בהתאם לתכנית ההבראה שצורפה לבקשה אישור הסדר הנושים.
ביום 1.1.15 הוכרזה הדסה כ"גוף נתמך" בהתאם לסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
ביום 26.6.17 נחתם בין הדסה לבין נס הסכם רכישת שירותים למערך תשתיות המחשוב של הדסה בשיטת מיקור חוץ.
ביום 27.7.17 פנתה סמנכ"ל משאבי אנוש בהדסה, גב' מימי כהן (להלן: "גב' כהן"), ליו"ר ועד העובדים של עובדי מנהל ומשק בהדסה, מר אמנון ברוכיאן (להלן: "מר ברוכיאן"), במכתב שז ו לשונו:

"אמנון שלום,
לאור הצורך הגדל בתשתיות מתקדמות למערכות מידע, ואי יכולתה של הדסה לגדול במס' תקני עובדים כחלק מתוכנית ההבראה, נוצר צורך בהפעלה של תשתיות המחשוב ע"י גורמים מקצועיים ואיכותיים.
שרות זה ישפר מאד את התשתיות ואת איכות השרות למשתמשים ובעיקר לחולים.
בהמשך לשיחות שקיימנו בעבר על כוונת הדסה להעביר פעילות תמיכה בתשתיות מערכות מידע לחברה חיצונית, ברצוני ליידע אותך כי אנו מתחילים בפעילות לקראת העברת חלק מהעובדים לעבודה דרך חברת נס.
בשלב זה מדובר אך ורק בעובדים שהעסקתם עד כה הייתה דרך קבלן חיצוני ועובדים בחוזים אישיים.
הכוונה היא לשמור על תנאי עבודתם הנוכחיים גם בהעסקה בחוזים אישיים דרך חברת נס.
התהליך ילווה בהסברה ובשיחות אישיות אחד על אחד עם כל עובד/ת.
שיתוף פעולה וסיוע שלך, הם הכרחיים להצלחת התהליך.
כמובטח – רצ"ב רשימת העובדים המועמדים להעברה לעבודה בחברת נס.
תודה מראש על שיתוף הפעולה".

ביום 2.8.17 פנתה גב' כהן למר ברוכיאן והודיעה שהיא מעוניינת להתחיל פגישות עם העובדים ברשימת העובדים שיועברו לנס, תחילה עם כולם יחד ולאחר מכן בפגישות פרטניות. גב' כהן הציעה למר ברוכיאן להשתתף בישיבה הראשונה עם כלל העובדים המועמדים להעברה לנס.
ביום 16.10.17 חתמו גב' כהן ומר ברוכיאן על סיכום דברים (להלן: "סיכום הדברים") כלהלן:
"סיכום דברים בין הנהלת הדסה לבין וועד העובדים בנוגע לסיום העסקת עובדי מערכות מידע
המרכז הרפואי הדסה נמצא בתהליך הבראה והנו מחויב בהמשך התייעלות ורה ארגון, כחלק מתהליכים אלה ועל מנת להשיג שיפור ושדרוג המערך הטכנולוגי, תועבר הפעילות בתחום זה לחברה חיצונית.
להלן ההסכמות וההבנות שהושגו בין הנהלת הדסה לבין וועד העובדים בעניין זה:

  1. ההסכמות במסמך זה יחולו על עובדים באגף מערכות מידע, מחלקת תשתיות, ע"פ רשימת העובדים המצורפת למסמך זה (להלן: "העובדים").
  2. עובדים אשר יחתמו על וויתור שימוע יסיימו העסקתם בהדסה ב-01/11/17 ויהיו זכאים לזכויות המגיעות להם במסגרת סיום העסקתם (פיצויי פיטורין, החזר הלוואה, פדיון ימי חופשה, פדיון ימי בחירה).
  3. עובדים אשר יחתמו על ויתור שימוע ויסיימו עבודתם בהדסה ביום 01/11/17 יהיו זכאים לחלף הודעה מוקדמת כחוק ובנוסף יקבלו פיצוי דיפרנציאלי בהתאם לשכרם כדלקמן:

עובדים בותק של עד 5 שנים – שכר חודש.
עובדים בוותק של 5-10 שנים – 2 חודשי שכר.
עובדים בוותק של מעל 10 שנים – 3 חודשי שכר.
4. עובדים אשר לא יחתמו על ויתור שימוע, יוזמנו לשימוע ובמידה ותתקבל החלטה לסיים העסקתם יהיו זכאים לזכויות המגיעות להם במסגרת סיום העסקתם.
5. לאחר סיום העסקתם של העובדים בהדסה הם יוכלו להיקלט כעובדי נס ללא תקופת צינון.
6. תנאי העסקת העובדים בחברת נס יהיה בהתאם להוראות הסכמי העבודה שייחתמו בין העובדים לחברת נס (כאשר שכרם בחברת נס לא יפחת מהשכר שיש ולם להם בהדסה).
7. למען הסר ספק, להלן הסכמות בנוגע לתנאי העסקתם:
א. הבראה – 5% משכר הבסיס כל חודש באופן בו הסכום השנתי לא יפחת מסכום ההבראה שניתן לעובדים בהדסה.
ב. חופשה שנתית – בהתאם למכסת הימים שהייתה לעובד בהדסה (בהתאם לוותק בהדסה).
ג. מחלה – בהתאם למכסת הימים השנתיים שעמדה לרשותו בהדסה.
ד. צבירת ימי מחלה – ע"פ חוק (עד 90 יום).
ה. ימי הצהרה – יגדילו את מכסת ימי החופשה של העובדים ביומיים (במקום מתן שני ימי הצהרה).
ו. ארוחות בחדר אוכל – העובדים יהיו זכאים לרכישת תלושים מסובסדים.
ז. עובדים אשר יקלטו בחברת נס (מתוך הרשימה המפורטת בסעיף 1 לעיל) יהיו זכאים לזכויות פרסונל כפי שהיו להם בהדסה, כל עוד העובד יועסק בנס כנותן שירות בהדסה. במידה ונס תפסיק לספק שירותים להדסה ו/או במידה והעובד יפסיק לספק שירותים להדסה, גם אם ימשיך לעבודה בחברת נס, תופסק זכאות זו".

במהלך חודש 10/17 חתמו עובדים שהועסקו על פי חוזים אישיים באגף מערכות מידע בהדסה, על כתבי ויתור על שימוע, ונמסרו להם על ידי הדסה מכתבי סיום העסקה ליום 1.11.17, תוך תשלום תנאי סיום עבודה בהתאם לסיכום הדברים.
בהמשך, נחתמו בין עובדים שעבודתם בהדסה הסתיימה כאמור, לבין נס, הסכמי עבודה שעל פיהם המשיכו העובדים לעבוד בהדסה - באמצעות נס. עם העובדים הללו נמנים ה"ה גלב גלזקוב (להלן: "גלב") ורענן כהן (להלן: "רענן").
במסגרת ההסכם בין הדסה לבין נס, התחייבה נס כלפי הדסה שלא לסיים את העסקתם של עובדי הדסה שהועברו לנס החל מ-1.11.17, למשך שנה. התחייבות זו לא עוגנה בסיכום הדברים או במסמכי סיום ההעסקה של העובדים המועברים, ואף לא בהסכמי עבודתם של העובדים המועברים עם נס. נושא זה גם לא עלה בשיחות בין גב' מימי כהן לבין מר ברוכיאן.
ביום 16.7.18 מסר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי טק במבקשת לנס הודעה על מינוי חברי ועד לועד פעולה באתר נס בהדסה. בין העובדים שנזכרו כחברי ועד הפעולה היו גלב ורענן.
ביום 5.9.18 פנתה עו"ד נועה ברוך-יחזקאל, מזכירת איגוד מקצועי לאגף תעשיה, מלונאות ושירותים במרחב ירושלים של המבקשת, למנכ"ל נס, וטענה שבנובמבר 2017 עובדי יחידת המחשוב בבית חולים הדסה עין כרם הועברו מהעסקה ישירה להעסקה קבלנית ללא הסדרת המעבר במסגרת מו"מ עם נציגות העובדים ונציגות ההסתדרות. מנכ"ל נס התבקש להודיע לעו"ד בן ברוך "מי מטעמכם אחראי על ניהול המו"מ וזאת על מנת לכונן יחסי עבודה פוריים וטובים לעובדים ולבית החולים כאחד".
ביום 12.9.18 השיבה נס למכתבה של עו"ד ברוך-יחזקאל מיום 5.9.18. במכתבה דחתה נס את הטענות שבמכתבה של עו"ד ברוך-יחזקאל, ובכלל זה הוכחשה פגיעה בתנאי עבודתם של העובדים על ידי נס והוסבר שנס אינה הכתובת לטענה בדבר אי קיום חובת התייעצות ומו"מ לגבי המעבר מהעסקה ישירה להעסקה קבלנית.
ביום 8.10.18 שלח מרחב ירושלים של המבקשת לממונה הראשי על יחסי עבודה הודעה על שביתה לפי סעיף 5א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957. על ההודעה חתום מר דוד מור יוסף, מזכיר איגוד מקצועי בהסתדרות במרחב ירושלים. ה"מעביד" שפורט בהודעה היה נס. צוין שנס מעסיקה כ-3,000 עובדים, ושמספר העובדים שהסכסוך נוגע להם הוא כ-40 שהינם עובדים המועסקים על ידי החברה בבית חולים הדסה עין כרם. ה"עניינים שבסכסוך" שפורטו היו כדלהלן:
פגיעה בתנאי עבודתם ושכרם של עובדי החברה אשר הועברו לפני כשנה באופן חד צדדי מהעסקה ישירה על ידי הדסה להעסקה על ידי החברה. פגיעה זו באה לידי ביטוי בין השאר במתכונת העבודה בשבת ובחג ובנוהלי עבודה אשר פוגעים בעובדים בהשוואה לתנאים שהיו להם בעת שהועסקו על ידי הדסה.
התעלמות המעסיק מפניות הוועד וההסתדרות באשר לפגיעה בתנאי עבודתם ושכרם של עובדי החברה באתר החברה בהדסה.
סירוב מצד המעסיק לנהל משא ומתן ענייני ובתום לב לפתרון המחלוקות הקיימות בין הצדדים".

ביום 15.10.18 התקיימה פגישה בין נציגי המבקשת לבין נציגי נס. מטעם המבקשת השתתף בפגישה מר יקי חלוצי, יו"ר איגוד עובדי הסלולר וההיי טק.
ביום 18.10.18 נקבעה פגישת תיווך ליום 11.11.18, בין נציגי המבקשת לנציגי נס עם הממונה הראשית על יחסי עבודה, עו"ד מירב הלוי.
ביום 21.10.18 בשעה 12:56 שלח רענן לנציגי המשיבות הודעה בזו הלשון:
"שלום לכולם
בהמשך לסכסוך עבודה, להלן צעדים ארגוניים שינקטו החל מעכשיו:

  1. החזרת ההפסקות של ה-helpdesk לשני סבבים של שעה (12:00, 13:00) כפי שהיה נהוג בשנים האחרונות.
  2. בהתאם לנוהל אכיפת נוהל ציוד ישן (שלא נאכף עד היום), לא יטופל כל צי(ו)ד שגילו מעל 7 שנים – עגלות מחשב, - מדפסות, מסכים וכו'.

בקשות שדרוג לציוד ישן יופנו למנהל אגף מערכות מידע".

ביום 22.10.18 בשעה 13:38 הודיע מר תומר ברק, מנהל תחום עסקי בחטיבת מיקור חוץ בנס, לעובדי נס בהדסה:
"לנוכח הפעלת העיצומים על ידי העובדים באתר, אנחנו מבקשים להבהיר כי השירות שניתן בבית החולים הינו כולל וניתן לכל סוגי המחשבים/מדפסות וציוד.
העבודה וסדרי העדיפויות נקבעים על ידי המנהלים באתר.
השבתת ציוד בית חולים פוגעת בחולים ומסכנת חיי אדם. הגורם היחיד המוסמך לאשר פסילת ציוד הינו בית החולים.
לתשומת לבכם: עובד שנעדר מעבודתו, מסרב לבצע עבודה או ייצא להפסקה בזמן אחר מזמן ההפסקות שקובע מנהל האתר, לא יקבל שכר בגין היעדרויות אלו או בגין עבודה חלקית".

ביום 22.10.18 בשעה 14:41 פרסם "ועד נס הדסה" "עדכון" לו צירף נוהל טיפול בחומרה והבהיר ש"פסילת ציוד מחודד נהיר ברור וקריא, היות והיום לא נוח להנהלת נס/הדסה לפעול לפיו, שלחנו חידוד...הפסקות ממשיכות כרגיל, אין שינוי. כן רשמנו לעצמנו את האיום בהורדת שכר. תודה שהסבתם זאת לתשומת לבנו".
ביום 23.10.18 שלח מר תומר ברק, מנהל תחום בנס, לרענן, מכתב שזו לשונו:
"אתמול, יום שני 22.10.18, בעת שאחד הטכנאים באתר נדרש לתיקון תקלות, הורית בניגוד לסמכותך ועל דעת עצמך לטכנאי שלא לתקן 2 עגלות וציוד מחשוב בשימוש מבצעי בחדרי הניתוח ולהורידן למחסן ציוד המחשוב.
הריני להודיעך את הידוע לך והברור מאליו – כי מעשה זה אינו בסמכותך וזהו לא תפקידך.
מדובר במעשה המסכן את הטיפול בחולים ומסכן חיי אדם.
הנהלת החברה מודעת ומכבדת את סכסוך העבודה שהוכרז, אך אין כל "צעד ארגוני" המאפשר לך לפעול כפי שפעלת או להורות לעובדים אחרים לפעול כך.
הן הנהלת החברה והן בית החולים רואים בחומרה רבה התנהלות זו ולא נוכל לעבור עליה לסדר היום.
לפיכך, הינך מוזהר בזאת לחדול ממעשים אלו באופן מיידי".
ביום 24.10.18 בשעה 7:00 הודיע ועד עובד נס לנציגי המשיבות שבמסגרת שביתה יושבת מרכז התמיכה בין 9:00 ל-10:00.
ביום 24.10.18 שלחה עו"ד ברוך-יחזקאל למר ברק מכתב שבו דחתה את טענות מר ברק בפנייתו לרענן מיום 23.10.18. במכתב נאמר כי העגלות היו במלאי, בחדר התמיכה ולא היו בשימוש מבצעי בחדר הניתוח לאור העובדה שהורדו ממחלקת האשפוז, והיפנתה לנוהל "טיפול בחומרה – שירות ותפעול" מיום 1.6.18. עו"ד ברוך-יחזקאל הוסיפה כי רענן יידע את העובד אודות הנוהל וציין שאין צורך לתקן את עגלת המחשוב בשל גילו ויש להמתין לפסילתה בהתאם לנוהל. עוד נטען כי בפניית מר ברק לרענן –

"ישנו טעם לפגם וזאת עקב הנסיבות המתוארות לעיל, שכן העיתוי בו בחרת לשלוח מכתב זה הינו סמוך לאחר הכרזת סכסוך העבודה מול נס בבי"ח הדסה עין כרם. כפי שידוע לך, העובד הינו יו"ר וועד הפעולה כחודש וחצי והוא פעיל אמיתי ודומיננטי בהתארגנות, ובמשך כל תקופת העסקתו לא היו תלונות כלפיו והממונים היו מרוצים מעבודתו.
לאור נסיבת המקרה, נראה כי יש קשר ישיר לפעילותו של העובד בהתארגנות וכי תלונה זו הינה בגדר תלונת שווא אשר מטרתה הינה התנכלות בעובד בשל היותו יו"ר וועד פעולה ונציג עובדים וזאת במטרה לפגוע בהתארגנות הלגיטימית של העובדים ובסכסוך העבודה.
לפיכך הריני להביא לידיעת כי התנהלות מעין זו הינה מנוגדת לסעיף 33י(4) לחוק הסכמים הקיבוצים, תשי"ז-1957, אשר אוסר בין היתר במפורש על פגיעה בעבודה בשל חברותו או פעילותו בוועד עובדים.
הנך נדרש למשוך את מכתבך ולחזור לאלתר מכל ההאשמות המופרכות המצוינות בו וכן, לנהוג בתום לב ובהגינות כלפי העובד, כפי שהיה טרם הכרזת סכסוך העבודה".

ביום 24.10.18 פנה מר תומר ברק לרענן פעם נוספת במכתב שזו לשונו:

"למרות המכתב אשר נשלח אליך אתמול, נודע לנו מהנהלת בית החולים הדסה כי הנך ממשיך לנקוט בפעולות אשר עלולות לסכן חיי אדם.
הנהלת הדסה הודיעה לחברה כי היא רואה בחומרה רבה את מעשיך ופנתה אלינו בדרישה כי הנושא יטופל לאלתר.
הנהלת החברה מודעת ומכבדת את סכסוך העבודה שהוכרז, אך אין כל "צעד ארגוני" המאפשר לך לפעול כפי שהנך פועל לרבות מתן הוראות בעבודה לעובדים אחרים, ועל אחת כמה וכמה להורות לעובדים לנקוט צעדים אשר יגרמו לפגיעה בחיי אדם.
לפיכך, אנו מזהירים אותך בשנית והנך נדרש לחדול ממעשים אלו באופן מיידי".

באתו יום שבה ופנתה עו"ד ברוך יחזקאל למר ברק בטענה שסמיכות מכתביו מעידה "כאלף עדים" כי נס שמה לה למטרה לנגח את התארגנותם הלגיטימית של העובדים, באמצעות התנכלות חוזרת ונשנית לרענן, בהיותו יו"ר ועד הפעולה וממובילי ההתארגנות. הוכחשה הטענה שרענן נקט פעולה מסכנת חיים ונס הוזהרה שאם לא תחדל לאלתר מלהתנכל להתארגנות העובדים וליו"ר שלהם, המבקשת תנקוט בכל הפעולות העומדות לרשות ה, לרבות צעדים ארגוניים והשבתה.
למחרת, ביום 25.10.18, השיבה ב"כ נס לעו"ד ברוך יחזקאל, והעלתה את הטענות הבאות:
נס שמעה לראשונה את דרישות העובדים ביום 15.10.18, ובמהלך הפגישה הובהר שכפי שידוע לעובדים, נס נערכת לבצע שינויים פרסונליים בצוות העובדים, לאחר 1.11.18 ובהתאם להסכמה עם הדסה, וברור לנס שטענות העובדים בדבר "הרעת תנאים" הינן מלאכותיות והן נועדו למנוע שינויים מתוכננים אלה.
הצעדים הארגוניים החל לפני שחלפו 15 ימים כנדרש בחוק.
איש מבין עובדי נס אינו מאוים בשל הצעדים הארגוניים אך נס לא תסכים לסיכון חיי אדם.
רענן נתן לעובד הוראות בחריגה מסמכותו שעלולות היו לסכן חיי אדם ועל כך הוזהר. העגלות היו בשימוש מבצעי ונפתחה קריאה לטפל בהן על ידי טכנאי, ורענן אינו הגורם המוסמך לפסול ציוד על פי נוהל פסילת ציוד, שכן זוהי החלטה שבסמכות בית החולים בלבד.
לא היה כל קשר בין האזהרה שהוצאה לרענן לבין פעילות בוועד.
לאחרונה רענן אינו מבצע עבודה אלא עוסק בענייני הועד בלבד ועל כן אינו זכאי לשכר בגין זאת.
ביום 25.10.18 הודיע "ועד עובדי נס בית החולים הדסה", שבמסגרת סכסוך העבודה חברת נס לא תקבל גישה להתחבר מרחוק למחשבי בית החולים ומחלקת תשתיות תטפל בתקלות ובמקרים דחופים בלבד.
ביום א', 28.10.18, בשעה 6:49, הודיע "ועד נס הדסה" לנציגי המשיבות שבאותו יום תתקיים שביתה מ-8:00 עד 12:00 של מרכז תמיכה והטכנאים ו"תשתיות" ישבתו כשעה, ועד להודעה חדשה לא תיפתחנה הרשאות למשתמשים ומחלקת תשתיות תטפל בתקלות קריטיות ודחופות בלבד, לא יתבצעו פגישות ולא יהיו מעבר גרסה בייצור וכיוצא בזה. בסוף ההודעה נאמר כי "במידה והנכם חשים שישנה סכנת חיים וצורך חיוני, אתם מוזמנים להתייעץ עם הוועד".
מר ארגוב השיב להודעה זו לאחר ארבעים דקות, בשעה 7:31. בתשובתו ביקש להדגיש "אנו מדברים על מוסד רפואי – בית חולים. הצעדים שאתם נוקטים עלולים להיות פגיעה קשה במטופלים ומסכני חיים. האחריות לפגיעה שכזאת היא גם אחריות אישית וכל אחד מכם צריך להבין את ההשלכות הרפואיות על מטופלים ולהיות מודע לכך. בטוחני שניתן למצוא פעולות אחרות להשגת מטרותיהם מבלי לסכן חיי אדם".
ביום 29.10.18 בשעה 11:07 הודיע "ועד נס הדסה" על שביתה משעה 12:00 עד 16:00 לטכנאים ולמרכז תמיכה והוסיף ש"במידה וקיים צורך חיוני או סכנת חיים, הנכם מוזמנים לדבר עם ועד העובדים".
ביום 29.10.18 בשעה 16:25 פנה מר ארגוב במייל ל"ועד נס הדסה" עם העתקים לגלב, רענן ומר חלוצי והודיע ש"מרכז התמיכה אינו מאויש לחלוטין. באם יש "צורך חיוני או סכנת חיים" כהגדרתכם, לא נדע זאת. אתם עלולים לגרום לסכנה אמיתית לחיי אדם. מבקש לאייש את המרכז מידית".
עוד ביום 28.10.18 שינה גלב את הסיסמה הראשית של מערכת אבטחת המידע בהדסה. אין חולק על כך שארגוב התקשר לגלב לאחר שנודע לו על כך, וגלב לא ענה לטלפון של ארגוב. כן אין חולק על כך שבהמשך הגיע גלב למשרדו של מר ארגוב, אך נאמר לו שמר ארגוב בפגישה. בהמשך אותו יום התקיימה פגישה בין גלב למר ארגוב שבה גלב נדרש לגלות את הסיסמה החדשה אך סירב לעשות כן. השיחה הוקלטה על ידי שני משתתפיה.
באותו יום – 28.10.18 - פנתה מנהלת המחלקה המשפטית של נס לגלב במכתב שהוכתר "מכתב התראה", בהאי לישנא:
"הובא לידיעתנו כי הבוקר שינית את הסיסמא הראשית (ROOT) ל- FIREWALL של מערכת אבטחת המידע בהדסה, כך שהסיסמא הינה כעת בידיעתך בלבד. מעשה זה חמור ביותר, נוגד את נהלי החברה בית החולים וכל נוהל סביר בתחום אבטחת מידע.
יתרה מכך, סירובך לספק את הסיסמא למנהליך הינו מעשה חמור המהווה הפרשת משמעת חמורה, הפרת אמונים וחריגה מסמכות.
מעשיך אלה עלולים אף להביא לסיכון חיי אדם.
הנהלת הדסה אשר נדהמה מהמעשה, הודיעה לחברה כי היא רואה זאת בחומרה רבה ופנתה אלינו בדרישה כי הנושא יטופל לאלתר וזאת במקביל למהלכים שהיא שוקלת לנקוט בעצמה.
הנך נדרש בזאת באופן מידי להחזיר את הסיסמא לסיסמא הקודמת או לחלופין לספק את הסיסמא מידית למר תומר ברק.
הנהל החברה מודעת ומכבדת את סכסוך העבודה שהוכרז, אך אין כל "צעד ארגוני" המאפשר לך לפעול כפי שהנך פועל ועל כן הרינו מודיעים לך בזאת כי מרגע זה וכל עוד לא תחזיר את הסיסמא לסיסמא הקודמת או לחלופין תספק את הסיסמא מיידית למר תומר ברק, החברה והנהלת הדסה רואים בך אחראי אישית לכל נזק אשר יגרם לבית החולים, לחברה או כל מטופל חליליה על כך המשתמע מכך.
למען הסר ספק, סכסוך העבודה אינו יכול להוות לך אצטלא להסתתר מאחוריה, שכן מדובר בפעולה אישית שלך שאינה לגיטימית גם בעת סכסוך עבודה.
למען הסר ספק, אין במכתבנו זה כדי לגרוע מכל זכות העומדת לחברה".
לאחר שקיבל את מכתבה של עו"ד בוקר, מסר גלב לנס את הסיסמה.
ביום 31.10.18 התקיימה ישיבת מו"מ בין המבקשת לנס. בישיבה דרש מר חלוצי לקבוע תנאים אחידים לכלל עובדי נס באתר הדסה, בין שהם היו "עובדים מועברים" מהדסה ובין אם לאו.
באותו יום – 31.10.18 - הודיע "ועד נס בהדסה" על צעדים ארגוניים שיינקטו באותו יום: קריאות יטופלו אך לא ייסגרו במערכת. הובהר כי אם "הנכם חשים שיש סכנת חיים וצורך חיוני, אתם מוזמנים להתייעץ עם הוועד".
ביום 1.11.18 שבתו טכנאים ועובדים במרכז התמיכה החל משעה 10:00 עד סוף היום. צעדים ארגוניים נוספים ננקטו ביום 4.11.18.
ביום 4.11.18 כתב מנהל בית חולים הדסה, פרופ' יורם וייס, לנס:
"מזה שבועיים פועלים אנשי המחשוב המועסקים על ידכם בעיצומים פראיים העלולים לסכן חיי אדם. עד עתה, מתוך הבנה כי יש לכבד את זכותם לשבות התאפקתי. אולם לאור ההתנהלות בימים האחרונים אני רואה מחובתי להתריע בפניכם כי העובדים השובתים בחברתכם מסכנים חיי אדם. השרותים שהושבתו בימים האחרונים הינם שרותי תשתית חיוניים בבית החולים. בביה"ח פועלות מספר מערכות של מחשוב רפואי בלעדיהם לא ניתן ברפואה המודרנית לטפל בחולים בבטחה. לדוגמא, מערכת המחשוב הרפואי של הטיפול בחולים במחלקות, בטיפול נמרץ ובחדרי ניתוח וכן המערכות המתעדות את תוצאות הבדיקות וטיפולי הקרינה. כל אלה ניתנו כדוגמא לסכנה אליה חושפים העובדים את החולים בפעולותיהם של פסילת ציוד ללא מנהל תקין, וחוסר היכולת לפתוח קריאות במוקד שרות. חשוב לציין כי חלק מהקריאות הנפתחות במוקד זה משמשות לטיפול בציוד מכשור שהוגדר קריטי. ובנוסף פעולתכם למניעת חיבור מכשירים קריטיים ומצילי חיים. לאור כל האמור לעיל אנו דורשים כי העובדים יחזרו ללא דיחוי ויפסיקו לסכן חיי חולים. אנו מכירים בכך כי במקביל יתקיים מו"מ של העובדים עימכם. אבקש לעדכן מיד את הנהלת המוסד בפעולות שבוצעו על ידכם בכדי להשיב את השרות לחולי בית החולים ועובדיו על (כ)נו באופן מיידי".

ביום 5.11.18 התקיימה שביתה במרכז התמיכה. משמרות ערב ולילה התקיימו במתכונת חירום.
ביום 5.11.18 דיווחה נס לעובדיה על מכתבו של מנהל בית החולים מיום 4.11.18 והעובדים נדרשו "לכבד את הדין" ו"להימנע מלסכן חיי אדם". נס הוסיפה שאותם עובדים יישאו באחריות אישית למעשים אלה.
ביום 6.11.18 פנתה המבקשת, באמצעות הלשכה המשפטית, לנס במכתב התראה וטענה שנס "עושה כל שלאל ידה על מנת לפגוע ולסכל את התארגנות עובדיה באתרים עיריית ירושלים ובבית החולים הדסה עין כרם".
ביום 6.11.18 פנה מר ארגוב לנס ושב וטען שהפעולות שננקטות על ידי עובדי נס עלולות לגרום לנזקים חמורים ביותר בטיפול בחולים עד כדי אבדן חיי אדם, ופירט צעדים כאלה שננקטו על ידי גלב ועל ידי רענן. מר ארגוב הודיע לנס כי בהתאם להסכם מיקור החוץ שבין הצדדים, הדסה דורשת להוציא את גלב ואת רענן מן האתר. בעקבות קבלת המכתב, ביטלה נס את ההרשאות שהיו לרענן ולגלב למערכת המחשוב בהדסה ו ביום 7.11.18 שלחה להם מכתבים שהוכתרו "הוצאתך מאתר בית חולים הדסה לאלתר וזימון לשיחת בירור". השיחות נקבעו ליום 8.11.18.
ביום 7.11.18 פנתה הלשכה המשפטית של המבקשת לב"כ נס והודיעה כי סילוקם של גלב ושל רענן מאתר בית החולים מהווה המשך פגיעה חמורה בהתארגנות עובדי נס והתנכלות לה. ב"כ נס השיבה למכתב זה ביום 8.11.18 ודחתה טענה זו.
ביום 8.11.18 התקיימו שיחות הבירור לרענן ולגלב לפני סמנכ"ל נס, מר דודו אשכנזי ונציגת אגף משאבי אנוש. בשיחות השתתף עורך דין מהלשכה המשפטית במבקשת.
ביום 14.11.18 הגישה המבקשת לבית הדין "בקשת צד בהולה בסכסוך קיבוצי למתן צווים ארעיים וזמניים למניעת פגיעה בחברי ועד ועובדי המשיבה, ומניעת פגיעה בהתארגנות" (סק 33270-11-18, להלן: "ההליך הראשון"). המשיבה לבקשה הייתה נס. הדסה צורפה לבקשה כ"צד נדרש". אף עיריית ירושלים צורפה לבקשה כ"צד נדרש". בבקשה התבקשו צווים ארעיים, זמניים וקבועים, ובין היתר התבקשו צו לביטול הודעות ההשעיה שנמסרו לרענן ולגלב ולהשבתם המיידית לעבודתם באתר הדסה, צו האוסר על המשיבה לאיים על עובדים על רקע ההתארגנות, וכן לחייב את נס בפיצוי לדוגמה לפי סעיף 33יא לחוק הסכמים קיבוציים בסך 600,000 ₪.
נס הגישה תגובתה לבקשה בהליך הראשון ביום 19.11.19. בתגובתה טענה נס שבמסגרת היחסים המסחריים שבינה לבין הדסה, נדרשה נס להתחייב כלפי הדסה שלא לסיים את העסקתם העובדים שעברו אליה מהדסה, למשך שנה.
הבקשה בהליך הראשון נשמעה לפני מותב בראשות כב' הנשיא אברהמי ביום 25.11.18.
ביום 2.12.18 ניתנה החלטת בית הדין בבקשה בהליך הראשון. נקבע שעמדת הדסה, לפיה אינה מוכנה שגלב ייכנס לחצריה, מקובלת על בית הדין ואין מקום להתערב בה. לגבי רענן נקבע שהצעדים שנקט הינם צעדים שניתן לנקוט בסכסוך קיבוצי ו"סילוקו של מר רענן כהן מאתר בית החולים הינו אפוא על רקע השתתפותו בפעילות ארגונית לגיטימית והיא אסורה לכאורה על פי הוראת הדין". בהתאם לכך, הבקשה להשבת גלב לעבודתו בהדסה נדחתה, ואילו הבקשה להשבתו של רענן התקבלה. בית הדין, בהציגו את טענות המבקשת, קבע של טענת המבקשת נס והדסה פעלו להחלפת עובדי נס באתר הדסה על ידי הבאת עובדי קבלן ועל ידי העברת חלק מהפעילות מאתר הדסה למרכז חברת נס בקרית עתידים בתל-אביב. בסיפת ההחלטה קבע בית הדין שפעולה זו מסכלת את זכות השביתה ואין להתירה. בית הדין הדגיש כי החלטתו היא לצורכי הבקשה לסעד זמני בלבד.
ביום 13.12.18 דחה כב' הנשיא את בקשת המבקשים להארכת מועד להגשת הליך עיקרי בסק 33270-11-18, ובהתאם לכך ניתן פסק דין המסיים את ההליך הראשון.
מתגובת נס לבקשה בהליך הראשון, עלו העובדות הבאות: בחודש 11/17 נס קלטה עשרות עובדים שהועסקו באגף מערכות המידע בהדסה, כאשר חלקם היו עובדי הדסה וחלקם עובדים של חברות קבלניות. נכון ליום הגשת תגובת נס לבקשה בהליך הראשון (ביום 18.11.18), הועסקו על ידי נס 45 עובדים באתר הדסה כאשר כ-50% מהם הם עובדי הדסה לשעבר שעברו לנס ביום 1.11.17.
עוד ביום 21.11.18, בזמן שההליך הראשון היה תלוי ועומד, שלח יו"ר הסתדרות העובדים הכללית החדשה במרחב ירושלים, מר דניאל בונפיל, למנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין, בקשה כי הדסה תקלוט להעסקה ישירה את עובדי נס המועסקים באתר הדסה במיקור חוץ, והודיע כי אם בקשתו לא תתקבל יוכרז סכסוך עבודה בשל כך.
ביום 26.11.18 הודיע המשנה למנכ"ל הדסה, מר אורן לוי, למר בונפיל, ש"כידוע, מיקור החוץ של שירותי המחשוב בהדסה נעשה בתיאום עם נציגות העובדים אשר הייתה מעורבת באופן פעיל בקביעת ובאישור תנאי ההעסקה בנס של העובדים שהועסקו קודם לכן בהדסה לרבות הטבות כספיות" ודחה את דרישת מר בונפיל לקליטת עובדי נס על ידי הדסה בהיותה נוגדת להסכמות הקיבוציות בין הצדדים.
ביום 9.12.18 מסר מרחב ירושלים של המבקשת לממונה הראשי על יחסי עבודה הודעה על שביתה לפי סעיף 5א לחוק יישוב סכסוכי עבודה. "המעביד" שצוין בהודעה היה הדסה. צוין בה ש-5,000 עובדים מועסקים במפעל, שמתוכם הסכסוך נוגע לג-3,000 עובדים. ה"עניינים שבסכסוך" היו "דרישה לקליטה להעסקה ישירה של עובדי קבלן המועסקים בתחום המחשוב והתמיכה הטכנית בבית החולים" וכן "דרישה לניהול משא ומתן בכל הנוגע להשלכות שינוי ארגוני במערך המחשוב והתמיכה הטכנית בבית החולים שהנהלת בית החולים הודיעה שבכוונתה לערוך".
ביום 11.12.18 הודיעה הדסה לנס על הפסקת ההתקשרות לפי הסכם מיקור החוץ שביניהן, תוך 7 ימים, ודרשה כי נס תמשיך, לפי ההסכם, לתת את שירותי המחושב עד ליום 28.2.19. במכתב נאמר, בין היתר, שלאורך השנה שבה החוזה מיושם התרבו הפרות ההסכם על ידי נס, ואלו הגיעו למצבים חריגים וחריפים כדי חשש לסיכון חיי אדם, במיוחד במהלך התקופה האחרונה.
לאחר מתן החלטת בית הדין מיום 2.12.18 בהליך הראשון, גלב זומן לשימוע לפני פיטורים ליום 20.12.18. השימוע קוים בהשתתפות ב"כ המבקשת. ביום 24.12.18 הודיעה נס לגלב על פיטוריו.
עוד ביום 23.12.18 נמסרה לנציגי המבקשים הודעה על כך שהדסה הודיעה לנס על סיום ההתקשרות ביניהן.

בקשת הצד בהליך זה ובהליכים המקבילים
ביום 27.12.18 בשעת אחר הצהריים, הוגשה הבקשה בהליך זה שהוכתרה "בקשה דחופה למתן סעדים ארעיים, זמניים וקבועים במסגרת בקשת צד בסכסוך קיבוצי". בבקשה התבקשו סעדים למניעת פיטוריו של גלב, לצו המורה למשיבות שלא לפנות לעובדים בקשר להתארגנות ולא לאיים עליהם, וכן לצו דחוף למניעת פיטורי עובדי ה- help desk שנועדו ליום 30.12.18, שלטענת המבקשים היווה שינוי ארגוני חד צדדי שנעשה תוך כדי סכסוך עבודה ושתכליתה היחידה הייתה התנכלות להתארגנות של עובדי נס בהדסה ושבירת שביתתם. כן נטען בבקשה שהדסה פונה שלא כדין לעובדי נס בהצעות לעבור לעב וד בחברות קבלניות אחרות ופונה לאותן חברות וממריצה אותן לפנות לעובדי נס, והתבקשו צווים האוסרים על כך ועל העסקת עובדי ה-help desk באמצעות קבלנים, וכן צו האוסר על קבלת שירותי help desk מרחוק. בית הדין התבקש לחייב את המשיבות בפיצוי לדוגמה בסך 5,000,000 ₪.
דיון דחוף בבקשה קוים על ידי בית הדין במוצאי שבת ביום 29.12.18. בית הדין דחה את בקשות המבקשים לצווים ארעיים וקבע דיון בבקשה, אשר התקיים ביום 3.1.19.
בהמשך הוגשו שני הליכים נוספים. ביום חמישי, 10.1.19 בשעה 22:37, הגישה הדסה בקשת צד בסכסוך קיבוצי נגד ההסתדרות ונגד ועד עובדי מנהל ומשק בהדסה, למתן צווים האוסרים על קיום שביתה שנועדה ליום 13.1.19 (סק 28010-01-19).
ביום 21.1.19 הגישו המבקשים בקשת צד בסכסוך קיבוצי שבה נתבקשו סעדים שונים, וביניהם צווים האוסרים על הדסה, ישירות או באמצעות שלוחיה, לפנות לעובדי נס על מנת שיעברו להיות מועסקים באמצעות קבלנים אחרים, וכן עיכוב פיטוריהם של כלל עובדי נס באתר הדסה, צו האוסר על הדסה להתקשר עם כל קבלן מחשוב אחר עד להכרעה בבקשה או עד להגעה לפתרון מוסכם אחר (סק 52203-01-19).
בסק 28010-01-19 קוים דיון ביום שישי, 11.1.19, אשר הסתיים לפני כניסת השבת. במוצאי שבת, 12.1.19 ניתנה החלטת בית הדין בבקשה לסעדים ארעיים. בקשת הדסה לצו ארעי נגד השביתה נדחתה. עם זאת, ניתן צו ארעי האוסר על פעילות של חסימת כניסה לבניינים, למשרדים ולמחסנים, על ידי העובדים השובתים. דיון בבקשה נקבע ליום 17.1.19, ואכן התקיים דיון בבית הדין במועד זה. בדיון נדונה בקשת המשיבים בסק 28010-01-19 לגילוי מסמכים, ונקבע המשך דיון ליום 29.1.19.
כאמור, ביום 21.1.19 הגישו המבקשים בקשת צד בסכסוך קיבוצי בסק 52203-01-19. הדיון בבקשה זו נקבע ליום 29.1.19, יחד עם הבקשה בסק 28010-01-19.
ביני לביני, הגישו הצדדים בבקשה זו – סק 65832-12-18 את סיכומיהם לבית הדין, לאחר שניתנה החלטה בבקשת הדסה לדחות את הגשת הסיכומים עד לאחר בירור ההליכים בסק 28010-01-19 וסק 52203-01-19.
ביום 28.1.19 הגישו המבקשים והדסה בקשה משותפת לדחיית הדיון שהיה קבוע ליום 29.1.19. בבקשה צוין כי המבקשים והדסה "מדברים ביניהם על מנת לייתר את הסכסוכים ביניהם נשוא ההליכים התלויים ועומדים בפני בית הדין הקשורים לסכסוך הקיבוצי בתיק זה". הדיון נדחה כמבוקש. הצדדים נדרשו להגיש הודעת עדכון תוך 7 ימים. ביום 4.2.19 הוגשה בקשה לדחיית המועד להגשת הודעת עדכון ב-14 ימים". הבקשה אושרה. בהמשך הוגשו הודעות עדכון, מהן עלה כי לא עלה בידי הצדדים להגיע לסיום מוסכם של כלל ההליכים.
ביום 25.2.19 הודיעו המבקשים כי הם מבקשים שבית הדין יכריע בבקשתם לחייב את המשיבות בפיצוי לדוגמה בסך 5,000,000 ₪.
ביום 5.3.19 הגישה הדסה בקשה לדחיית כל ההליכים בהתאם להסכמה אליה הגיעו פרופ' רוטשטיין ומר בונפיל בפגישה מיום 28.1.19. המבקשים השיבו לבקשה. בית הדין החליט שבהיעדר הסכמה הדדית לסיום כל ההליכים, יש להשלים את שמיעת עדים שעדותם רלוונטית אך טרם נשמעה, ובין היתר, עדותו של מר ברוכיאן, שלא העיד בהליך זה, אך תצהיר מטעמו הוגש בתמיכה לתגובת המשיבים בסק 28010-01-19.
ביום 27.5.19 קוים דיון בבקשה. על פי הודעות הצדדים בדיון, נמחקו ההליכים בסק 28010-01-19 וסק 52203-01-19. נקבע שבמסגרת פסק דין זה יכריע בית הדין במחלוקת בעניין הוצאות ההליך בסק 52203-01-19. לאחר שהצדדים הגישו טיעונים משלימים, ניתן פסק דין זה.

העדים
מטעם המבקשים הגישו תצהירים ונשמעה עדותם של ה"ה מר יקי חלוצי, רענן, גלב, מר דניאל בונפיל, מר דוד מור יוסף ועו"ד ברוך-יחזקאל. בהתאם להחלטת בית הדין, אף נשמעה עדותו של מר ברוכיאן.
מטעם נס העיד מר דודו אשכנזי.
מטעם הדסה העידו המנכ"ל, פרופ' רוטשטיין, מנהל בית החולים פרופ' יורם וייס, מר ארגוב וגב' מימי כהן. לתגובת הדסה צורפו תצהירים נוספים של עו"ד חופית סבאג, מנהלת יחסי עבודה בהדסה, שלא נדרשה חקירתה.

טענות המבקשים
המבקשים עותרים לחייב את המשיבות בפיצוי לדוגמה בסך 5,000,000 ₪, לפי חלוקה שתיקבע על ידי בית הדין, בשל הפעולות הבאות:
הרחקתם של גלב ורענן מהדסה ופיטוריו של גלב, והאיומים לעשות כן אשר קדמו להם. לטענת המבקשים פעולות אלו נעשו בשל היותם של רענן ושל גלב ממובילי ההתאגדות של עובדי נס בהדסה.
הפעולות שננקטו להעברת פעילות ה-help desk מהדסה לקריית עתידים. לטענת המבקשים, מהלך זה לא בא לעולם אלא כדי לשבור את שביתתם של עובדי נס בהדסה.
פעולות שננקטו לפיזור עובדי נס בין קבלנים על מנת לשבור את השביתה ולמנוע התאגדות העובדים. המשיבים טוענים כי בעניין זה אף ביזו המשיבים את החלטת בית הדין בהליך הראשון.
המבקשים טוענים שמהראיות עולה כי המשיבות קשרו קשר לביצוע הפעולות האמורות כדי לחסל את התאגדות עובדי נס באתר הדסה, על ידי סילוק מובילי ההתאגדות מעבודתם והחלפתם בעובדי קבלנים, תוך ניפוח מלאכותי של חומרת הצעדים הארגוניים המידתיים והאחראיים שננקטו במסגרת עיצומי עובדי נס באתר הדסה.
לטענת המבקשים, גלב היה חבר מוביל בועד העובדים של עובדי נס בהדסה, ומעמדו זה היה ידוע למר ארגוב ולמנהלי נס באתר. המבקשים מוסיפים כי הרחקתו של גלב מבית החולים ופיטוריו ובשל היותו חבר מוביל בהתארגנות, בתואנות שווא בדבר חומרת המעשים שביצע – הינם הפרה חמורה ביותר של הוראות סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים, ומחייבים פסיקת פיצוי ברף הגבוה.
המבקשים טוענים שלא הייתה כל הצדקה לדרישת הדסה להרחקתו של רענן מבית החולים ולהיענותה של נס לדרישה, וכי כפי שנקבע על ידי בית הדין בהליך הראשון - הפעולות שנקט רענן היו לגיטימיות במסגרת שביתה. הסיבה היחידה לדרישת הדסה ולהיענות נס לדרישה הייתה בשל מעמדו של רענן כיו"ר ועד עובדי נס באתר הדסה ומוביל בהתארגנות ובשביתה.
המבקשים טוענים שהמסקנה בדבר קשר בין המשיבות לסילוקם של רענן וגלב מהעבודה בשל מעמדם כמובילי ההתארגנות והשביתה, נתמכת בכך שהצעדים שננקטו כלפיהם נעשו ללא בירור אמיתי בתום לב, לא על ידי מר ארגוב ולא על ידי מר נציגי נס באתר, ומבלי שנס מציגה להדסה את טענותיהם של גלב, רענן והמבקשים בבירורים מיום 8.11.18, ולאחר מכן בשימוע שנערך לגלב.
המבקשים טוענים שאין לקבל את טענות המשיבות כי הצעדים הארגוניים שננקטו במסגרת עיצומי עובדי נס בהדסה - סיכנו חיי אדם. לטענתם, המשיבות עשו שימוש מוגזם וחסר תום לב בסיסמת "סיכון חיי אדם" כדי לחסל את ההתארגנות. המבקשים טוענים שהמשיבות לא הוכיחו את טענתם בדבר סיכון חיי אדם, והא ראיה - עד להגשת הבקשה בסק 28010-01-19, לא פנו מי המשיבות לבית הדין. המבקשים טוענים שהזמן שחלף בין האירוע של החלפת הסיסמה על ידי גלב לבירור מיום 8.11.18, תומך במסקנה שלא היה מדובר באירוע כה חמור כפי שטענו המשיבים. המבקשים מדגישים כי קבלת טענת המשיבות לפיהן הצעדים הארגוניים סיכנו חיי אדם - משמעותה היעדר כל אפשרות לעובדי מחשוב לנקוט צעדים ארגוניים בבית חולים.
כן טוענים המבקשים כי יש לזקוף לחובתה של נס אי הבאת עדים רלוונטיים, שכן מר אשכנזי, שערך את הבירורים בעניינים של גלב ורענן ביום 8.11.18, לא עבד ישירות מול העובדים באתר הדסה, ואילו עדים שעבדו בממשק ישיר עמם לא הובאו לעדות על ידי נס.
המבקשים טוענים שבחקירותיהם של מר ארגוב ומר אשכנזי הודו העדים ברקימת קנוניה לחיסול ההתארגנות של עובדי נס בהדסה על ידי הכנסת קבלנים שיעסיקו את עובדי נס בהדסה, תוך פיזורם בין מספר חברות על מנת לסכל כל אפשרות של התאגדות. כן טוענים המבקשים שמחקירתו הנגדית של פרופ' רוטשטיין, עולה שהוא עצמו היה מעורב במתן ההנחיות לביצוע מהלכים אלה, וכי על פי הפסיקה ככל שהצעדים המתערבים בהתארגנות ננקטים על ידי בעלי תפקידים בכירים יותר, יש להם חומרה רבה יותר ומתחייב פיצוי ברף גבוה יותר.
המבקשים טוענים שהם הרימו נטל ראשוני להראות שמטרת הפעולות הנ"ל הייתה פגיעה בהתאגדות, ובהתאם לפסיקה, חל היפוך נטל ההוכחה, באופן שעל המשיבות חל נטל מוגבר להראות שהפעולות הנ"ל ננקטו שלא למטרת פגיעה בהתאגדות. לטענת המבקשים, המשיבות כשלו בהרמת נטל זה.
המבקשים כופרים ברלוונטיות של סיכום הדברים להכרעה בבקשתם. לטענתם, גם אם בניגוד לעמדתם ייקבע שסיכום הדברים תקף, אין בו כדי להכשיר את הפגיעות שפגעו המשיבות בהתאגדות עובדי הדסה. ממילא לטענת המבקשים הוכח שחתימתו של מר ברוכיאן על סיכום הדברים הושגה עקב הטעייה. המבקשים מדגישים שאין כל הוראה בסיכום הדברים שמתיר את פיטורי העובדים המועברים בחלוף שנה, וכל מצג כזה לא הוצג למר ברוכיאן ולא בהסכמי העבודה של עובדי נס שהועברו מהדסה.

טענות נס
נס טוענת כי הליך זה שנקטו המבקשים היה מלאכותי בעת שהוגש ועתה הוא תיאורטי.
לטענת נס, הסכסוך היה מלאכותי בשל כך שהטענות שבהודעת הסכסוך לא היו אמיתיות ולא היה להן בסיס, ומטרת הצעדים הארגוניים לא הייתה כפי שצוין בהודעת הסכסוך מיום 8.10.18. מטרתם האמיתית הייתה העסקה ישירה של עובדי נס על ידי הדסה, כפי שעלה ממכתבו של מר בונפיל להדסה מיום 21.11.18 והודעת הסכסוך מיום 9.12.18.
לעניין זה טוענת נס שעיתוי הסכסוך מלמד שמלכתחילה הוא לא היה קשור למו"מ בין נס לבין ההסתדרות לחתימת הסכם קיבוצי, כפי שהוצג הן בהודעת הסכסוך, הן בהליך הראשון והן בבקשה בהליך זה, אלא להתייעלות שתכננה נס בחלוף שנה ממועד הפעלת האתר על ידה, בהתאם להסכמה בינה לבין הדסה בדבר אי סיום עבודתם של העובדים העוברים למשך שנה מ-1.11.17.
בהתאם לכך, הודעת הסכסוך נגועה בחוסר תום לב והצעדים הארגוניים שנעשו בעקבותיהם היו בלתי חוקיים. הם גם התחילו לפני חלוף תקופת הצינון בת 15 הימים הקבועים בחוק.
נס מוסיפה וטוענת שהמבקשת לא קיימה פיקוח ראוי על הצעדים הארגוניים שננקטו, לא הפעילה שיקול דעת זהיר שהתחייב מכך שמדובר בעיצומים במערכות מחשוב בבית חולים. בפועל, אכן נוצרו מצבים של סיכון בחיי אדם.
נס פעלה בעניינם של גלב ושל רענן על פי דרישות של הדסה, בעקבות התנהגות חמורה של גלב בעניין שינוי הסיסמה ובעקבות פעולות יזומות של רענן שחרגו מגדר שביתה. הזמנתו של גלב לשימוע לפני פיטורים נעשה לאחר שבית הדין בהליך הראשון לא ראה להתערב בעמדת הדסה לפיה אין היא מסכימה להמשך הימצאותו בבית החולים.
אין בסיס עובדתי לטענות המבקשים נגד נס בדבר קידום הכנסת קבלנים במקום העובדים השובתים ובדבר שיתוף פעולה עם הדסה בעניין זה. נס מעולם לא פנתה למי מעובדיה בהצעות לעבוד בחברות אחרות.
העברת ה-help desk לקרית עתידים לא היה שינוי ארגוני שנעשה עקב הצעדים הארגוניים, אלא מהלך שהיה מתוכנן עוד לפניהם.

טענות הדסה
הדסה טוענת שהיא נקלעה שלא בטובתה לסכסוך עבודה שאין היא צד לו, כי היא לא פגעה בכל דרך בהתארגנות של עובדי נס אלא גילתה אורך רוח כלפי העיצומים שהם נקטו בחצריה, אך עמדה על זכויותיה לקבלת שירותי המחשוב בהתאם להסכם שלה עם נס.
הדסה טוענת שהמבקשים מתעלמים מכך שהדסה אינה מעסיקתם של העובדים השובתים, כמו גם ממעמדם של העובדים השובתים בחצרי הדסה כברי רשות במקרקעין של הדסה, כאשר אותה רשות ניתנה להם לצורך קיום ההסכם בין הדסה ונס בלבד, וכי פעילות של העובדים החורגת מקיום ההסכם מהווה, או עלולה להוות, התנהגות שמקיימת יסודותיהן של עוולות שונות בנזיקין כלפי הדסה.
בהתאם טוענת הדסה שדין הבקשה לחייבה בפיצוי לדוגמה להידחות בהיעדר עילה, שכן האיסורים שנקבעו בסעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים חלים על "מעביד" – והיא אינה מעבידם של העובדים השובתים.
ממשיכה הדסה וטוענת שאפילו היה בית הדין נוטה לקבוע בדרך של חקיקה שיפוטית כי האיסורים המוטלים על "מעביד" בסעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים חלים על מפעל שביצע מיקור חוץ אותנטי ולגיטימי ביחס לעובדי נותן השירות בחצריו – המקרה הנדון אינו מקרה מתאים לכך בשל ההתנהלות ההפכפכה והמבלבלת של המבקשים, אשר ניהלו בחצרי הדסה סכסוכים תוך העלאת דרישות וטענות סותרות, ובשל כך שהוכח שננקטו צעדים שאינם בגדר צעדים ארגוניים לגיטימיים, הן באירוע של שינוי הסיסמה על ידי גלב, הן באירוע של פסילת ציוד על ידי רענן ובהמשך על ידי חסימה של כניסה לבניינים ולמשרדים שכנגדם נאלצה הדסה לפנות לבית הדין לקבלת סעד ואכן ניתן צו נגד פעילות זו.
הדסה לא עמדה בסיכומיה המשלימים על הכרעה בבקשתה למחיקת ההליך על יסוד ההסכמות בין פרופ' רוטשטיין למר בונפיל.

הכרעה
לאחר שבית הדין בחן את מכלול הראיות והטענות, בית הדין מחליט לדחות את בקשת המבקשים לפיצוי לדוגמה נגד שתי המשיבות, ולחייב את המבקשים בהוצאות המשיבות, הכל מן הטעמים כמפורט להלן.
בית הדין סבור שבחינת הצעדים של המשיבות, שהמבקשים טוענים שהם מבססים עילה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף 33יא((ב) לחוק הסכמים קיבוציים, צריכה להיעשות מתוך הסתכלות כוללת על נסיבות הסכסוך, תום ליבם של הצדדים במהלך הסכסוך, וכן תום הלב בניהול ההליך המשפטי.

סכסוך העבודה מיום 8.10.18
בבקשתם בהליך הראשון וכן בבקשה זו, טענו המבקשים שהצעדים הארגוניים שננקטים על ידי עובדי נס בהדסה הינם במסגרת "התארגנות פורצת" של עובדי נס. בית הדין הופנה לכך שבשנת 2014 הודיעה ההסתדרות לנס שהיא הפכה לארגון עובדים יציג בנס ודרשה לנהל מולה מו"מ קיבוצי. תוארו הליכים משפטיים שהתקיימו בשאלת יציגותה של ההסתדרות והיעדר התקדמות ו"גרירת רגליים" של נס במשא ומתן. נטענו טענות בדבר "דיכוי העובדים הפעילים בהתארגנות" ושורבב עניינה של עובדת בעיריית ירושלים שלטענת המבקשים אף כלפיה ננקטו צעדי דיכוי בשל היותה פעילה בהתארגנות.
ואולם, מן הראיות עולה שעניינם של עובדי נס בהדסה היה נפרד מן "ההתארגנות הפורצת" בנס, ודרישות המבקשים לגבי קבוצת עובדים זו הייתה ייחודית לאותה קבוצה. בהתאם לכך, טענות המבקשים בהליך הראשון ובבקשה זו, לפיהן המשיבות פועלות כנגד אותה "התארגנות פורצת" - לא היו נכונות.
בית הדין אף סבור שההכרזה על סכסוך עבודה מיום 8.10.18 - שמכוחה ננקטו הצעדים הארגוניים, שבגין התערבות בהם והתנכלות להם מבוקש פיצוי לדוגמה, נעשתה בחוסר תום לב. במה דברים אמורים?
בהודעת הסכסוך מיום 8.10.18 נטען כי עובדי נס בהדסה הועברו על ידי הדסה לנס חד צדדית, וכי חלה הרעת תנאים בתנאי עבודתם. לשם הדוגמה צוינה מתכונת העבודה בשבת ובחג. כן צוינו "נוהלי עבודה" שפוגעים בעובדים בהשוואה לתנאים שהיו להם כעובדי הדסה, ונטען שנס סירבה לנהל מו"מ ענייני לפתור את המחלוקות בין הצדדים.
הטענה שעובדי נס שהועסקו בהדסה הועברו מהדסה לנס חד צדדית - מתכחשת לסיכום הדברים. גם אם קיימות למבקשים טענות כלפי נסיבות כריתתו או תוקפו של סיכום הדברים – הטענה שמדובר היה בהעברה חד צדדית לא הייתה נכונה. המהלך של מיקור חוץ של שירותי מחשוב שביצעה הדסה באמצעות ההתקשרות עם נס, לא נעשה על ידי הדסה מבלי לשתף את נציגות העובדים. ממכתבה של גב' כהן למר ברוכיאן מיום 27.7.07 עולה תמיכה לעדותה, לפיה היא שוחחה על מהלך זה עם מר ברוכיאן עוד לפני כתיבת המכתב. לא ברור מעדותה אם היה זה לפני מועד חתימת ההסכם בין הדסה לנס, אם לאו, אך מכל מקום, בהמשך הזמינה גב' כהן את מר ברוכיאן להשתתף בפגישה עם העובדים שהדסה ביקשה לסיים את העסקתם אצלה במסגרת מהלך מיקור החוץ, ולבסוף נחתם בין הדסה לבין מר ברוכיאן סיכום הדברים.
כמו כן, הטענה שחלה הרעת תנאים בעבודתם של עובדי נס בהדסה ונס סירבה לנהל מו"מ ענייני לפתור את המחלוקות ביניהם – אף היא לא הייתה מדויקת. הפעם הראשונה שבה הועלתה כלפי נס טענת הרעת תנאים לגבי עובדי הדסה שעברו לנס, הייתה מכתבה של עו"ד ברוך יחזקאל מיום 5.9.18. נס השיבה למכתב זה ביום 12.9.18. בבקשתם בהליך הקודם, המבקשים כלל לא הזכירו את מכתב התשובה של נס מיום 12.9.18. בבקשה זו טענו כי "משלא נתקבלה תשובה המניחה את הדעת" למכתב של עו"ד ברוך יחזקאל מיום 5.9.18, פנתה המבקשת באמצעות עו"ד כפיר זאב לנס, אך טיעון זה הינו מטעה שכן גם לבקשה הנוכחית לא ראתה המבקשת לצרף את תשובת נס מיום 12.9.18 ומכל מקום, פנייתו של עו"ד כפיר זאב לנס מיום 13.9.18 עסקה בעיקרה במו"מ הכללי בין ההסתדרות לבין נס לקראת כריתת הסכם קיבוצי שיחול על כלל עובדי נס. במכתב זה צוין כי לגבי אתר הדסה ועיריית ירושלים שוקלת ההסתדרות הכרזת סכסוך עבודה בשל "תנאי עבודה וסביבת עבודה מחפירים, עם ליקויים תברואתיים ובטיחותיים, שהנהלת החברה מתנערת מטיפול בהם". טענות אלה הן שונות מהטענות שפורטו בפנייתה של עו"ד ברוך יחזקאל מיום 5.9.18 ומאלה שפורטו בהכרזה על סכסוך עבודה מיום 8.10.18.
האמור בהודעת הסכסוך, לפיו הנהלת נס מסרבת לקיים מ ו"מ לתיקון לפתרון המחלוקות, אף הוא אינו מדויק: בתשובת נס מיום 13.9.18 ביקשה ב"כ החברה, עו"ד בוקר, מעו"ד ברוך יחזקאל לתאם נושאי פנייתה מיום 5.9.18 עם מר חלוצי שמנהל את המו"מ מטעם ההסתדרות מול נס ולהודיע לה באיזו ישיבת משא ומתן יידונו טענות ההסתדרות הספציפיות לגבי עובדי אתר הדסה. המבקשים לא טענו בבקשתם כי השיבו לעו"ד בוקר במועד כלשהו, ובפרט לפני 8.10.18, כך שבית הדין סבור שההודעה על סכסוך עבודה מיום 8.10.18 ניתנה בחוסר תום לב. לא היה כל סירוב מצד נס לנהל מו"מ לתיקון ולפתרון המחלוקות שפורטו במכתב עו"ד ברוך יחזקאל מיום 5.9.18, והפניה היחידה שקיבלה נס לאחר מתן תשובתה של עו"ד בוקר מיום 12.9.18 התייחסה לטענות אחרות בדבר עבודה בתנאים תברואתיים ובטיחותיים לקויים.
לכל האמור יש להוסיף שלא הוכחה הרעת תנאים בתנאי עבודתם של עובדי נס שעברו מהדסה, ואכן בחקירתם הנגדית של מר חלוצי, של גלב ושל רענן – עדים אלה לא הצליחו לבסס טענה זו.
כפי הנראה, "הרעת התנאים" שאליה התכוונה ההסתדרות, הייתה עצם העברתם של העובדים שהועסקו באגף מערכות מידע בהדסה להעסקה במסגרת מיקור חוץ , והודעת הסכסוך מיום 8.10.18 לא באה לעולם אלא כתואנה מלאכותית לקידום מטרה אחרת.
ביום 21.11.18 הודיע יו"ר מרחב ירושלים להדסה כי ההסתדרות דורשת העסקה ישירה של עובדים באגף מערכות מידע שמועסקים במיקור חוץ, ובהמשך, ביום 9.12.18, הוכרז סכסוך עבודה בעניין זה מול הדסה. לא למותר לציין בהקשר זה, שלבקשה זו לא צירפו המבקשים את תשובת הדסה מיום 26.11.18 לדרישה להעסקה ישירה מיום 21.11.18 .
לא ברור אם בעת הכרזת הסכסוך מול נס ביום 8.10.18, זו הייתה המטרה האמיתית של ההסתדרות, או שהמטרה הייתה מצומצמת יותר – מניעת פיטורים או העברה של עובדים שעברו מהדסה, במלאת שנה להעסקתם באמצעות נס. כך או כך, פיהם ולבם של המבקשים לא היו שווים.
כאמור לעיל, גב' מימי כהן אישרה שלא שוחחה עם מר ברוכיאן על התחייבות של נס כלפי הדסה "לשמר" את העובדים המועברים במשך שנה, והיא כלל לא ידעה על כך. ועם זאת, מעדותו של גלב עולה שהוא שמע על כך עוד בחודש 11/17 . עדות זו מקשה על קבלת עדותו של מר ברוכיאן לפיה לא היה מודע להתחייבות מעין זו. הוראות סיכום הדברים לפיהן עובד מועבר שיחדל להיות מועסק על ידי נס בהדסה, תפקע זכאותו לזכויות "פרסונל" - אף הן תומכות במסקנה שמר ברוכיאן היה מודע לאפשרות של הפסקת עבודתם של העובדים המועברים על ידי נס, בין בהדסה ובין בכלל. מר ברוכיאן גם היה מודע לכך שממילא אותם עובדים מועברים הועסקו על ידי הדסה בחוזים אישיים שכללו הוראות בדבר אפשרות סיום ההעסקה בהודעה מוקדמת של 30 ימים.
במסגרת תשובתם לבקשת הדסה בסק 28010-01-19, העלו המשיבים (לאותה בקשה) טענות שונות בקשר לתוקפו של סיכום הדברים. הטענות נוגעות לסמכותו של מר ברוכיאן לחתום על סיכום הדברים, לפגמים ברצון של מר ברוכיאן בשל הטעיה שנטען שהוטעה על ידי גב' כהן, להיעדר כל תמורה לארגון העובדים בסיכום הדברים, ועוד.
אין צורך להכריע בטענות אלה. החשוב לענייננו הינו שהמהלך של מיקור החוץ נעשה על ידי הדסה תוך שיתוף נציגות עובדים ותוך הסדרת תנאי סיום עבודת עובדי אגף מערכות מידע בהדסה מולה. הייתה למר ברוכיאן אפשרות מלאה להביא את פניית הדסה אליו בעניין מיקור החוץ של עובדי מערכות מידע, למוסדות המתאימים בהסתדרות. קיימת עדות של מי שחתם על ההודעה לפי סעיף 5א לחוק יישוב סכסוכי עבודה מיום 8.10.18, שכך אכן נעשה. בין כך ובין כך, מר ברוכיאן הינו יו"ר ועד עובדים המהווה אורגן של ההסתדרות הכללית.
מעבר לצריך ייאמר, כי מחקירתו הנגדית של מר ברוכיאן אף עולה תמיכה לגרסתה של גב' כהן בתצהירה, שלפיה במהלך המשא והמתן בינה לבין מר ברוכיאן, נמנעה הדסה מלכלול במהלך מיקור החוץ עובדים באגף מערכות המידע שלא הועסקו על פי חוזים אישיים. מר ברוכיאן אישר זאת תחילה, לאחר מכן טען שהדסה כלל לא דרשה העברת עובדים שאינם מועסקים בחוזים אישיים, אך לבסוף אישר את גרסת גב' כהן (פרוטוקול 27.5.19, עמ' 55, שורות 1-15). נראה איפוא, כי גב' כהן ניסחה את מכתבה למר ברוכיאן מיום 27.7.17, בהתאם לסיכומים בינה לבין מר ברוכיאן שקדמו להוצאת המכתב.
עובדות אלה חשובות, בניגוד לטענת המבקשים, משום שגם בהינתן קיום חובה של הדסה להימנע מלהתערב בהליכי התארגנות של עובדי נס שמוצבים אצלה, יש חשיבות להגדרת מעמדם של עובדים במסגרת סכסוך העבודה שמתרחש בחצרי לקוח של מעסיק, ויש חשיבות לבהירות הדרישות שמציג ארגון העובדים כלפי המעסיק, לצורך הערכת התנהגות של המעסיק או של לקוחו שבחצריו ננקטים צעדים ארגוניים.
מחד גיסא, איננו סבורים שיש לקבל את טענת הדסה לפיה דין הבקשה נגדה להידחות בהיעדר עילה, אך מן הטעם שהאיסורים שנקבעו בסעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים, חלים על "מעביד", ואילו הדסה אינה מעבידתם של רענן, גלב ויתר עובדי נס באתר הדסה.
אף אין בטענת הדסה, לפיה עובדי נס באתר הדסה הם ברי רשות אצלה ועל כן כל פעולה שלהם שאינה לצורך קיום ההסכם בין הדסה לנס, היא פעולה שמהווה, או עלולה להוות, מעשה עוולה כלפיה, כדי להוות היתר לפעול באופן שמתערב באופן בלתי מידתי בזכות ההתאגדות של עובדים שמועסקים בחצריה.
מקובלת על בית הדין העמדה כי קיים בסיס בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, להטיל חובות משפטיות על מי שאינו המעביד - להימנע מפעולות שמתערב ות באופן בלתי מידתי בסכסוך עבודה, ולעניין זה מקובלת על בית הדין הסתמכות המבקשים על עסק 57/05 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מדינת ישראל (מיום 3.3.05) . הדברים אף נקבעו בעע 742/05 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' – תדיראן מערכות בע"מ ואח' (מיום 13.12.05) (להלן: "עניין תדיראן").
מאידך גיסא, איננו מקבלים את טענת המבקשים שאין כל רלוונטיות לסיכום הדברים לצורך הערכת התנהגותה של הדסה הנדונה בהליך. המבקשים נקטו צעדים ארגוניים בחצרי הדסה. מדובר בעובדים שכמחציתם הועברו לנס בעקבות סיכום הדברים. במישור היחסים החוזיים שבין הדסה לנס, הדסה הייתה רשאית לעמוד על קיום התחייבויות נס לפי הסכם מיקור החוץ. גם אם הדין מכיר בחובה של הדסה שלא לפגוע באופן לא מידתי במימוש זכות ההתאגדות של עובדי קבלן שמועסקים אצלה , עדיין אין דין לקוח שבחצריו נוקטים עובדי מעסיק בצעדים ארגוניים, כדין המעסיק של העובדים, מבחינת ההתנהגויות שבאיזון מול זכות ההתאגדות של העובדים, ניתן להכיר בהן כמידתיות. לעניין זה, גם העובדה שהדסה עוסקת בטיפול בחולים ובהצלת חיים, שוקלת לעניין הערכת מידתיות הצעדים שנקטה.
זאת ועוד, - כאמור, יש בסיס למסקנה שהצעדים הארגוניים היו מכוונים, למעשה, מלכתחילה נגד הדסה, מבלי שהדברים הונחו באופן הגון "על השולחן". לא מן הנמנע שלו היו המבקשים מבהירים מראש את מט רות הצעדים הארגוניים, היה בידי הדסה לנקוט הליך דומה להליך שנקטה בסך 28010-01-19 בשלב מוקדם יותר.
על רקע קביעות אלה, נבחן את ההתנהגויות של המשיבות שמהוות, על פי הבקשה , עילה לפסיקת פיצוי לדוגמה.

הצעדים שננקטו בעניינו של גלב
מן הראיות עולה שהדסה דרשה מנס ביום 6.11.18 להוציא את גלב מאתר הדסה תוך הסתמכות על הוראה בחוזה מיקור חוץ בין הדסה לנס, המאפשרת להדסה לדרוש "החלפת נותן שירותים".
בנימוקי דרישת הדסה נמנו תחילה "שינוי יזום של סיסמאות אבטחת מידע ומניעת היכולת שלנו לעבוד על ציודים קריטיים אלו – סיכון חמור ביותר" ו"אי הסכמה להחזיר את הסיסמאות להדסה או לעובדים אחרים של חברת נס". בהמשך נמנו נימוקים נוספים – סירוב להכניס מכשירים חדשים, עבודה של צוות אבטחת מידע שלא לפי תעדוף בית הח ולים, אי השתתפותו של גלב בישיבות הדורשות את נוכחותו".
מן הראיות עולה שביום 28.10.18 שינה גלב את הסיסמה הראשית של מערכת אבטחת המידע של הדסה, מתוך חשש שאם לא תינקט פעולה זו, תתאפשר לנס הספקת שירותים להדסה מרחוק, במקום השירותים שהושבתו במסגרת הצעדים הארגוניים. לאחר מכן, גלב סירב לקבל שיחת טלפון ממר ארגוב וגרם באופן מכוון לדחייה בשיחה דחופה שמר ארגוב ביקש לקיים עם גלב, וכאשר זו התקיימה, סירב גלב לשתף את מר ארגוב בסיסמה הח דשה, ורק כעבור מספר שעות נוספות, לאחר שקיבל מכתב התראה מהמחלקה המשפטית של נס, ניאות גלב לגלות את הסיסמה.
גרסתו של גלב לפיה הוא שינה את הסיסמה שלא במסגרת הצעדים הארגוניים, אלא משיקולים מקצועיים של אבטחת מידע, וזאת בשל ביקור של ספק באתר הדסה שעבד בעבר בהדסה והכיר את הסיסמה - הינה גרסה לא אמינה שאינה מקובלת על בית הדין. גרסה זו לא הוכחה והיא אינה מתיישבת עם חילופי הדברים בין גלב לבין מר ארגוב בשיחתם המוקלטת מיום 28.10.18 , שמהם עולה בבירור ששינוי הסיסמה על ידי גלב היווה פעולה אקטיבית שמטרתה הייתה ניתוקם של נס ושל הדסה מגישה למערכת אבטחת המידע, על מנת שהשליטה בגישה אליה תהיה בידי העובדים השובתים בלבד. יתר על כן, העלאת גרסה לא אמינה זו מצביעה על כך שגלב הבין, ייתכן ש רק בדיעבד, את חומרת מעשהו.
הצעד שנקט גלב חורג מגדר המונח "שביתה", שמשמעותה פעולה מתואמת של ארגון עובדים להימנע מעבודה. גלב לא היה רשאי לבצע שינוי זה של הסיסמה הראשית למערכת אבטחת המידע, ומכאן שגם לא היה רשאי לסרב לדרישתו של מר ארגוב לשתפו בסיסמה החדשה.
אין צורך להכריע בהליך זה בטענות הדסה כי מדובר בפעולות המהוות עבירות פליליות לפי חוק המחשבים, תשנ"ה-1995. מכל מקום, בית הדין שוכנע כי יש לקבל את טענות המשיבים כי מדובר בצ עד קיצוני ומסוכן בראייה מקצועית-טכנולוגית, שכן הוא יצר מצב דברים שבו הגישה למערכת אבטחת המידע בהדסה הייתה תלויה באדם אחד.
מתמליל השיחה המוקלטת בין גלב למר ארגוב מיום 28.10.18, עולה שגלב ביצע את שינוי הסיסמה, וכן סירב במשך מספר שעות ל שתף את מר ארגוב בסיסמה החדשה, על פי עצה שקיבל מן ההסתדרות.
בשיחה האמורה, גלב לא שעה להבחנה שהוסברה לו מספר פעמים על ידי מר ארגוב, שדרישתו למסירת הסיסמה החדשה אינה שקולה לדרישה להפסקת על צעד ארגו ני במסגרת סכסוך העבודה מול נס. רק לאחר זמן נוסף, שבו הדסה הייתה במצב שסיסמת הגישה למערכת אבטחת המידע שלה אינה בידה והיא מוחזקת על ידי אדם אחר, ניאות גלב למסור את הסיסמה . גלב אף לא שעה לאזהרה של מר ארגוב בדבר המשמעות שיש לסירובו למסור להדסה את הסיסמה לגבי האמון של הדסה בגלב וההשלכות לעניין המשך הסכמתה להצבתו באתר שלה.
בית הדין אינו מקבל את טענת המבקשים שהזמן שחלף מיום 28.10.18 עד ליום שבו הדסה הציגה לנס דרישה להרחיק את גלב מאתר הדסה, מעיד על היעדר חומרה של הצעד שנקט גלב. הזמן שחלף לא היה רב. לאחר שבסוף יום האירוע הסיסמה החדשה נמסרה להדסה – ניתן היה לבחון את האירוע ומשמעותו בשיקול דעת, ולא היה צורך בפעולה מידית להרחקתו של גלב .
הדסה נימקה את דרישתה מנס להרחיק את גלב מבית החולים, בהתנהגותו של גלב בעניין שינוי הסיסמה, וכן בנקיטת צעדים נוספים על ידי גלב, שהיוו חלק משביתת עובדי נס. נס זימנה את גלב לשימוע לאחר שקיבלה את דרישת הדסה , בהסתמך על הסכם מיקור החוץ בין הצדדים.
ההחלטה על פיטוריו של גלב התקבלה על ידי נס לאחר שימוע נוסף, שנערך במועד שבו מעשיו של גלב ותגובות המשיבות לו, נבחנו על ידי בית דין זה בהליך הראשון , ובית הדין לא ראה להתערב בעמדת הדסה המתנגדת להמשך הצבתו של גלב בחצריה. היא גם נעשתה לאחר שהדסה הודיעה לנס על ביטול ההתקשרות בין הצדדים.
בית הדין סבור שעל רקע חומרת התנהגותו של גלב, ובשים לב למעמדה של הדסה כמי שהגישה למערכת אבטחת המידע שלה נחסמה על ידי גלב שלא כדין – דרישת הדסה מנס להרחיק את גלב מאתר הדסה לא הייתה "בשל" פעי לותו של גלב בארגון עובדים לעניין סעיף 33י(א)(1) לחוק הסכמים קיבוציים, וזאת גם אם מקצת הנימוקים שביסוד דרישת הדסה התייחסו לצעדים אחרים שנקט גלב במהלך השביתה. מטעם זה, אף הרחקתו של גלב מן האתר על ידי נס לא הייתה "בשל" פעילותו בארגון עובדים .
פיטוריו של גלב על ידי נס נעשו לאחר שהדסה הודיעה לנס על סיום הסכם מיקור החוץ ולאחר שבית הדין בהליך הראשון לא ראה להתערב בדרישת הדסה להרחיק את גלב, ועל כן אף פיטוריו לא היו "בשל" פעילותו בארגון עובדים.

הצעדים שננקטו בעניינו של רענן
הצעד הראשון שננקט נגד רענן היה מכתב האזהרה שהוצא לו על ידי נס ביום 23.10.18, בו נטען כי הורה ללא סמכות לטכנאי שביקש שלא לתקן עגלות וציוד מחשוב מבצעיים ששימשו חדרי ניתוח.
ממכתבה של עו"ד ברוך יחזקאל לנס מיום 24.10.18 עולה כי גרסתו של רענן לאירוע הינה, ש הציוד לא היה מבצעי ורענן לא הורה לטכנאי שלא לתקנו, אלא רק עדכן אותו בכך שאין הוא חייב לעשות כן לאור נוהל קיים בחברה בעניין ציוד ישן.
לצורך הכרעה במחלוקת זו, נפרט את נהלי הדסה הרלוונטיים:
הדסה פרסמה נוהל מס. 01-08-06-02 – "נוהל פסילת ציוד". הנוהל מגדיר סיבות שעל פיהן "בהדסה פוסלים ציוד וחומרים" . סיבות אלה כוללות "חומר שפג תוקפו", "התיישנות טכנולוגית", ועוד. הגורם המוסמך לפסול ציוד הינו וועדה בת שמונה חברים. יו"ר הוועדה הינו מנהל תפעול משקי בהדסה עין כרם, ויתר חברי הוועדה הם בעלי תפקידים בהדסה בתחומי האחזקה והבינוי, האספקה, מיכשור והנדסה רפואית ומשק. לפי הנוהל, בעל תפקיד בדרגת מנהל מחלקה בהדסה ומעלה , המעוניין להוציא ציוד או מכשור , מוסמך לפנות בבקשה בכתב לוועדה ולבקש פסילתו.
ביום 1.6.18 פרסמה הדסה "נוהל טיפול בחומרה – שירות ותפעול". מטרת הנוהל הייתה "לפרט את הדרישות וההנחיות בנוגע לתיקון ופסילה של ציוד ממוחשב טרם גריעתו מהארגון". נקבע בנוהל ש"ציוד מחשוב אשר גילו מעבר לשבע שנים ייפסל לפי נהלי הדסה (נוהל פסילת ציוד – הוראות נוהל 01-08-06-02)".
כאמור לעיל, ביום 21.10.18 רענן שלח לעובדי נס את ההנחיות הראשונות בדבר צעדים ארגוניים. ה ן כללו הנחיה לפיה "בהתאם לנוהל אכיפת נוהל ציוד ישן (שלא נאכף עד היום), לא יטופל כל צי(ו)ד שגילו מעל 7 שנים – עגלות מחשב, - מדפסות, מסכים וכו'". נס הבהירה למחרת במכתב לעובדי נס השובתים, כי אין להם כל סמכות להשבית ציוד. על כך השיב רענן כי מדובר באכיפת נהלים שעד לאותו מועד היה נוח להדסה שלא לאכוף.
בהליך הראשון קבע בית הדין שהצעדים שנקט רענן הם צעדים שניתן לנקוט בסכסוך קיבוצי. אכן, בהתעלם מכך שהצעדים הארגוניים החלו לפני פקיעת תקופת הצינון, אין מניעה עקרונית להגדרת צעדים ארגוניים במונחים של הימנעות מביצוע תיקונים לציוד, שעל פי הנוהל מיום 1.6.08 אמור להיפסל .
עם זאת, קיימת מורכבות לצעדים ארגוניים שמוגדרים כך, מאחר שעל פי "נוהל טיפול בחומרה", עצם חלוף תקופה של שבע שנים ממועד הכנסת ציוד למערכת, אינו פוסל אוטומטית את הציוד, והסמכות להחליט על פסילה נתונה לוועדה של גורמי מקצוע מתחומים שונים. לפיכך, הסתמכות המבקשים על "נוהל טיפול בחומרה" אינה פוטרת את המבקשים מהתייחסות לטענות לפיהן במקרה מסוים, החלטה על פסילת ציוד עלולה לגרום נזק לא מידתי.
מתצהירו של רענן בהליך הראשון לא עולה הכחשה לטענה כי הוא הינחה את הטכנאי שלא לבצע את התיקון של הציוד המדובר. הנחיה זו ניתנה על ידי רענן שלא כדין, שכן נס הייתה רשאית לבצע עבודה שעובדיה השובתים נמנעים מביצועה באמצעות עובדים אחרים שלה שאינם שובתים, כפי שנפסק בעניין תדיראן.
אשר למחלוקת בשאלה אם העגלות, שרענן הינחה את הטכנאי שלא לתקן , היו בשימוש מבצעי אם לאו - בתצהירו בהליך הראשון הכחיש רענן כי העגלות היו מבצעיות ושימשו את חדר הניתוח. בחקירתו בהליך הקודם רענן לא נשאל על כך. המשיבות לא הגישו בשני ההליכים תצהירים הכוללים עדות ישירה לגבי היותן של העגלות האמורות בשימוש מבצעי בחדרי ניתוח. טענות נס בעניין זה נתמכו בתצהירו של מר אשכנזי שעדותו בעניין זה היא עדות שמיעה. הטענה כי העגלות היו בשימוש מבצעי לא נתמכה בתצהירי הדסה.
בהתאם לכך, בית הדין אינו קובע ממצא כטענת המשיבות, לפיה רענן הינחה את הטכנאי שלא לתקן ציוד מבצעי ששימש לחדר ניתוח.
עם זאת, אין בקביעה זו כדי לשלול את תום לבה של נס בהעלאת הטענה נגד רענן. לעניין זה בית הדין מבחין בין השאלה אם הוכח בהליך זה שאכן מדובר היה בציוד מבצעי, לבין השאלה אם יש לקבוע שמכתב האזהרה, שהוצא לרענן על ידי נס ביום 23.10.18, כלל האשמות שנס האמינה שאינן נכונות.
בהתאם לכך, בית הדין סבור שהוצאת מכתב ההתראה לרענן על ידי נס ביום 23.10.18, הייתה אמנם בהתייחס לפעולה שרענן נקט במסגרת פעילותו בארגון העובדים, אך היא לא הייתה "בשל" פעילות זו, ומקובל על בית הדין שתוכן תשובת נס , באמצעות ב"כ מיום 25.10.18, משקף באופן אמיתי את האופן שבו נס תפסה את האירועים.
אשר לדרישת הדסה מנס מיום 6.11.18 להרחיק את רענן: נימוקי הבקשה כוללים אי ביצוע עבודה הסדירה, אי תיקון מחשבים, גרימת נזקים בעבודת רופאים, הנחיית עובדים אחרים שלא לסייע לעובדי המוסד בתיקון ציוד מחשוב וקיום עימותים עמם, פסילת ציוד מחשוב קריטי (עגלות מחשוב בחדרי ניתוח) ללא סמכות, סגירת קריאות ללא טיפול בהן, שינוי הודעת תקליט במרכז.
אין למעשה מחלוקת על כך שרענן נטל חלק מוביל בניהול השביתה ובחלוקת הוראות לעובדים בעניין הצעדים הארגוניים. אף אין מחלוקת שהמשיבות ידעו על כך . הדבר עולה מחילופי מיילים בין ליאור כהן מהדסה, אלדד שראל מנס ומר ארגוב מיום 24.10.18.
בית הדין אינו סבור שיש לקבל את עמדת הדסה, לפיה כנגד הפעולות של רענן שנמנו בדרישה להרחקתו, היא הייתה רשאית לנקוט כל פעולה להבטחת קיום הסכם השירותים ולאספקה שוטפת של השירות למ ערכות המחשוב שלה לטובת מטופליה. כאמור, הפסיקה מכירה בחובת צד ג' לכבד את זכות ההתאגדות והשביתה, גם של עובדים של צד ג', לרבות עובדים של צד ג' ששובתים בחצריו .
חלק מן הנימוקים שמנתה הדסה בדרישתה להרחיק את רענן היו נכונים גם לגבי עובדים אחרים ששבתו. כלל העובדים השובתים "לא ביצעו את עבודתם" ו"לא תיקנו מחשבים". על שום מה התבקשה הרחקתו של רענן דווקא מטעם זה?
תשובת הדסה הינה שחלק מן הנימוקים שמנתה בדרישתה לסילוקו של רענן מבית החולים, היו נעוצים בפעולות שנקט רענן אשר חרגו מן המותר בשביתה, כמו התעמתות עם עובדי נס שאינם שובתים כדי לאלצם להשתתף בשביתה.
אלא שבית הדין סבור שבשל מודעותה של הדסה למעמדו של רענן בהובלת הצעדים הארגוניים, חובת הדסה לכבד את זכות ההתאגדות והשביתה של עובדים בחצריה חייבה, בנסיבות העניין, שטרם הצגת דרישה להרחקתו מן האתר, ולכל הפחות טרם מימושה, היה על הדסה לשמוע את תשובותיו של רענן בשימוע שנס ערכה לו על יסוד טענות הדסה. על פי עדותו של מר אשכנזי בהליך הראשון, נס התכוונה להציג להדסה את תוצאות הבירור שערכה עם רענן ולקבל את עמדתה. דבר זה לא נעשה.
בהתאם לכך, בית הדין סבור שבעניינו של רענן, גם אם אין תחולה ישירה של הוראות סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים על הדסה, הדסה פגעה בזכות ההתאגדות והשביתה של עובדי נס בהציגה דרישה להרחקת פעיל מרכזי בשביתה מבית החולים, מבלי לשמוע או לבחון את טענותיו.
על רקע האמור, גם היענותה של נס לדרישת הדסה להרחקתו של רענן ללא הבאת תוצאות הבירור שערכה לידיעת הדסה, כפי שהתכוונה לעשות על פי עדותו האמורה של מר אשכנזי, היוותה פגיעה ברענן בשל פעילותו בארגון עובדים.
העברת ה-help desk
מעדותו של מר אשכנזי בהליך הראשון, עולה שאכן המהלך של העברת ה- help desk לקריית עתידים הואץ לבקשת הדסה בעקבות תחילת הצעדים הארגוניים.
עם זאת, מדובר לדבריו במהלך שתוכנן להתבצע בהדסה ללא קשר לצעדים הארגוניים, בחלוף התקופה בת שנה בה התחייבה נס כלפי הדסה "לשמר" בהדסה את העובדים המועברים על פי סיכום הדברים. לדבריו, מדובר בשיטה מקובלת של מתן שירותי תמיכה אשר מקובלת בקרב לקוחות נס, ביניהם בית חולים אחר.
עדותו של מר אשכנזי לא נסתרה.
בהתאם לנפסק בעניין תדיראן, מעסיק רשאי לבצע עבודה של עובדים שלו אשר שובתים, באמצעות עובדים אחרים שאינם שובתים. לפיכך לא היה פסול במהלך שנקטה נס בעניין זה.
אף אין ממש בטענת המבקשים כי מדובר ב"שינוי ארגוני" שחייב את נס לקיים עמה מו"מ קיבוצי.
בהתאם לכך, בית הדין אינו סבור שהעברת ה-help desk לקריית עתידים על ידי נס היווה הפרה של סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים.

הטענה לשבירת שביתה באמצעות קבלנים
בית הדין סבור שטענות המבקשים בדבר קשר שקשרו המשיבות בעניין זה הן מרחיקות לכת ולא הוכחו.
המבקשת מסתמכת על עדותו של מר אשכנזי בהליך הראשון וטוענת כי מר אשכנזי הודה בטענת המבקשים, אך לא כך הוא.
מר אשכנזי העיד ביום 25.11.18, בדיון בהליך הראשון ש"בשבועיים האחרונים" גוייסו עובדים חדשים לאתר הדסה על ידי נס ועל ידי הדסה. לדבריו, גויסו עובדים של שלוש חברות שהוא הזכיר – מריץ, אוקטלניק ועוקץ. ואולם לא עולה מעדותו של מר אשכנזי הודייה שנס הייתה פעילה בדרך כלשהי בגיוס טכנאים עבור הדסה, ולדבריו לא הייתה כל התחשבנות שעברה דרך נס בגין העסקת פרילנסרים או עובדי חברות קבלניות אחרות.
כל שהודה בו מר אשכנזי הוא שנציגי הדסה פנו לנס "אם אנחנו מכירים ח ברות שנותנות שירותים", ונס השיבה ש"אנחנו מכירים חברות מסוימות תפנו אליהם". מר אשכנזי העיד שפניות מסוג זה נעשו על ידי הדסה בזמן הצעדים הארגוניים וגם לפני. מעבר לכך לא הוכחה כל מעורבות של נס בהבאת קבלנים או עובדי קבלנים לאתר הדסה.
לא הוכח שלאחר החלטת בית הדין בהליך הראשון, הדסה הביאה עובדים של קבלנים במקום העובדים השובתים. טענת המבקשים כי פרופ' רוטשטיין הודה שמטרת ההתקשרות עם קבלנים מרובים היא חיסול האפשרות לשביתה, אינה נכונה. לא כך עולה מעדותו של פרופ' רוטשטיין. לא עולה מעדותו של פרופ' רוטשטיין, כטענת המבקשים, שהוא "מעדיף" את מצב הדברים שבו עובדי המחשוב מפוצלים בין חברות שונות, גם אם הדבר מטיל עלות של 2 מיליון ₪ על הדסה ביחס להתקשרות עם קבלן מחשוב אחד. מדובר בטיעון שמעוות את עדותו של פרופ' רוטשטיין. כאשר הוצגה לפרופ' רוטשטיין השאלה "אתה החלטת שבמקום קבלן מחשוב אחד, הדסה תעבור לעבוד עם חמישה קבלנים?", תשוב תו הייתה שלילית, והוא הסביר שהוא הינחה את אנשי מערכות המידע להבטיח מילוי פונקציות חיוניות. בהמשך הוא הסביר שהנחייתו למצוא תחליף לשירותי נס ניתנה לאחר שהדסה הודיעה לנס על סיום ההתקשרות.
אשר למהלכים של הדסה בהבאת קבלנים או עובדים קבלנים במקום העובדים השובתים לפני מתן החלטת בית הדין בהליך הראשון – בית הדין סבור שבשים לב לאופן הגדרת הסכסוך על ידי המבקשים בהודעה על סכסוך עבודה כסכסוך מול נס, לכך שמיקור חוץ בתחום המחשוב מוכר בדין כסוג התקשרות לגיטימי, כעולה, בין היתר, מהוראת סעיף 13א לחוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, ולכך שעיסוקה של הדסה במתן שירותים רפואיים למטופליה והנזקים שיכולים להיגרם לבריאותם בהיעדר תמיכה במערכות המחשוב שלה - לא היה בפניית הדסה לקבלנים משום הפרה של זכות ההתאגדות של עובדי נס המוצבים אצלה.

מידתיות הצעדים הארגוניים
הדסה התריעה מספר פעמים כי צעדים ארגוניים שננקטים מעמידים סיכון לשלומם ולחייהם של מטופליה. הדברים נאמרו במכתב ההתראה לרענן מיום 23.10.18. מר ארגוב חזר על כך במיילים מיום 28.10.18 ו-29.10.19 ובהזדמנויות נוספות. ביום 4.11.18 פנה מנהל בית החולים, פרופ' יורם וייס, לנס בעניין זה.
פרופ' וייס העיד שדווחו לו מרים של תקלות בחדרי ניתוח, באספקה סטרילית ובגישה של רופאים למערכות מידע. עדותו בעניין תקלות בחדר ניתוח נתמכו במייל שצירפה הדסה לתגובתה (תלונת סגנית אחות ראשית בחדר ניתוח מיום 12.11.18 על נעילת סיסמתה והיעדר אפשרות לעבוד בחדר ניתוח ללא מחשב) .
לפי עדותו של פרופ' וייס , כאשר נחסמת כניסת רופאים למערכות מידע, עלול להיגרם נזק רפואי לחולים , שכן מידע רפואי חיוני לקבלת החלטות רפואיות מצוי במערכות מידע אלה. פרופ' וייס הדגיש שבהסתכלות רפואית, נקודת ה"פגיעה" בחולה היא מאוחרת מדי, ונדרשת הפעלה תקינה של מערכות המחשוב כדי למנוע את הפגיעה. עדויות אלה לא נסתרו והן מקובלות על בית הדין.
בית הדין סבור שמשהעלתה הדסה טענה כי הצעדים הארגוניים יוצרים סיכון של פגיעה בבריאותם ובחייהם של מטופליה , שומה היה על המבקשים ליזום יצירת מנגנון של הידברות עם המשיבות, שמטרתה לוודא שלא יינקטו צעדים ארגוניים ש מסכנים את בריאות החולים. לעניין זה מקובלת על בית הדין עמדת המשיבות, לפיה במקרים שבהם מתקיימות שביתות של עובדים במקצועות הרפואיים, ניווט הצעדים הארגוניים נעשה תוך הפעלת שיקול דעת רפואי, מה שאין כן במקרה דנן.
בית הדין סבור שהמבקשים לא התייחסו באופן ראוי לאזהרות של הדסה בדבר הסיכונים לבריאות החיים שכרוכים בצעדים הארגוניים. מקובלת על בית הדין טענת המשיבות שהאמירה שנכללה בהודעות על צעדים ארגוניים, שרענן שלח, לפיה "במידה וקיים צורך חיוני או סכנת חיים, הנכם מוזמנים לדבר עם ועד העובדים", אינה מהווה מענה ראוי לחשש שהעלתה הדסה לפגיעה בחולים, מה שהוכח שהיו מקרים, לרבות ביום 29.10.18 (לפני הדרישה להרחקת גלב ורענן), שמרכז קבלת הפניות היה בלתי מאויש, כך שגם אם הייתה פנייה שבה "קיים צורך חיוני או סכנת חיים", היא לא הייתה מגיעה לידיעת המשיבים וממילא לא היה מופעל כל שיקול דעת בעניין זה.
כמו כן, הוכח בחקירתו הנגדית של מר חלוצי, שההסתדרות לא קיימה פיקוח ראוי על הצעדים הארגוניים שננקטו להבטחת מידתיותם וסבירותם.

התוצאה
מכל הטענות שהעלו המבקשים בבקשה, בית הדין מוצא שרק לגבי הצגת דרישת הדסה לנס להרחקתו של רענן מבית החולים, ומימושה ללא הבאת טענותיו של רענן לפני הדסה – נפל פגם בהתנהלות המשיבות.
על רקע מכלול האמור לגבי הכרזת סכסוך העבודה מיום 8.10.18 בחוסר תום לב, ניהול הסכסוך בעילות מתפתחות ומשתנות תוך שינוי קבוצות העובדים שהסכסוכים נסובים עליהן, פתיחה בצעדים ארגוניים בחוסר תום לב לפני פקיעת תקופת הצינון, מתן גיבוי לפעולות של גלב ושל רענן החורגות מן המותר במסגרת שביתה, אי קיום מנגנון ראוי לטיפול במקרים דחופים ואי קיום פיקוח ראוי להבטחת מידתיותם של הצעדים הארגוניים, אי גילוי עובדות מהותיות במסגרת הבקשות שהוגשו לבית הדין ובכלל זה אי גילוי במסגרת ההליך הראשון של הדרישה להעסקה ישירה מיום 21.11.18, אי גילוי תשובת הדסה לדרישה זו במסגרת הבקשה הנוכחית, אי גילוי סיכום הדברים בבקשה הנוכחית, אי גילוי דבר ביטול הסכם מיקור החוץ בבקשה הנוכחית - בית הדין אינו רואה לחייב את המשיבות בפיצוי כלשהו של המבקשים.
אדרבא, בית הדין סבור שעמידתה של המבקשת על תביעותיה לתשלום סך 5,000,000 ₪ נגד המשיבות, בנסיבות שתוארו, מחייבת חיוב המבקשים בהוצאות המשיבות.
הבקשה נדחית.
המבקשים ישלמו לכל אחת מהמשיבות הוצאות בסך 25,000 ₪.

ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 14 ימים.

ניתן היום, ה' אלול תשע"ט, (05 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

נציג ציבור

נציג ציבור

דניאל גולדברג, שופט